הדף בטעינה

על המילה יָרָה

במילון

 (ללא ניקוד: יורה)
בנייןקל
שורשירי
נטייהיוֹרָה; יָרָה, יִירֶה (לא: יירָה), לִירוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • שולח חיצים או כדורים וכדומה מכלי נשק
  • [בצורת הווה זכר] הגשם הראשון של העונה בארץ ישראל

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של שני אקדוחנים אחד מול השני הכיתוב: אל תירה ואל תירא

אל תירֶה ואל תירָא

WP_Post Object
(
    [ID] => 30394
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-08-01 13:23:51
    [post_date_gmt] => 2018-08-01 10:23:51
    [post_content] => באחד הימים התקשר אלינו מישהו ואמר שיש לו שאלה דחופה. מה כבר יכול להיות דחוף בשאלת לשון, תהינו. אבל מתברר שהשאלה באמת הייתה דחופה, כי בעודו מדבר עימנו עמד מישהו וכיוון אליו אקדח! איך אנחנו יודעים? כי השאלה הייתה: איך אומרים – אל תירֶה או אל תירָה?

תשובתנו: נכון לומר אַל תִּירֶה בסגול. תִּירֶה בסיומת ־ֶה כמו תראֶה, תרצֶה, תבנֶה, תפנֶה. כך בפעלים המסתיימים בה"א. ומתי יש קמץ? בפעלים המסתיימים באל"ף: אל תירָא (כלומר 'אל תפחד') כמו תישָׂא, תמצָא, תקרָא, תכלָא.

מי שעדיין לא התבלבל יוכל לנסות לעכל גם את צורת הנפעל: מישהו יורה את הקליע, והקליע נורֶה (בסגול) – כך בהווה. לעומת זאת בעבר הקליע נורָה (בקמץ) למרחק רב. ההבדל הזה מוכר גם בין נראָה בעבר ובין נראֶה בהווה.

הפעלים יָרָה ונוֹרָה קשים לנטייה, מפני ששורשם פותח ביו"ד ומסתיים ביו"ד – וכל אחת מהן מרחיקה אותם מדמותם של פעלים רגילים.

נזכיר כאן גם שם עצם אחד מן השורש הזה – ירי. שתי הצורות יְרי ויֶרי נכונות, אך בסמיכות רק יְרי־: יְרי הטילים נפסק והשקט חזר אל העיר.

* מבוסס על תשובה של המזכירות המדעית ועל "רגע של עברית״ ששודר לראשונה ברשת ב' בקול ישראל.

[post_title] => אל תירֶה ואל תירָא [post_excerpt] => נכון לומר 'אַל תִּירֶה' בסגול, כדרך הפעלים המסתיימים בה"א כמו תִּרְאֶה, תִּרְצֶה. אבל בפעלים המסתיימים באל"ף יבוא קמץ, כגון 'אַל תִּירָא' (כלומר 'אל תפחד') כמו תִּמְצָא, תִּקְרָא. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%99%d7%a8%d7%90 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 21:43:03 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 18:43:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30394 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

נכון לומר 'אַל תִּירֶה' בסגול, כדרך הפעלים המסתיימים בה"א כמו תִּרְאֶה, תִּרְצֶה. אבל בפעלים המסתיימים באל"ף יבוא קמץ, כגון 'אַל תִּירָא' (כלומר 'אל תפחד') כמו תִּמְצָא, תִּקְרָא.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חיי מילים: סוללה, מלאך

WP_Post Object
(
    [ID] => 12939
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-11-25 16:32:42
    [post_date_gmt] => 2015-11-25 14:32:42
    [post_content] => לקריאת המאמר

איך התרחב משמעה של המילה 'סוללה' מ'תל עפר שבונים סביב עיר נצורה' לשלל המשמעים שבהן משמשת המילה כיום ובהם 'קבוצת כלי ירייה' ו'בטרייה'? מה הקשר בין 'מלאך' ל'מלאכה', ואיך קיבל המלאך כנפיים? על גלגולי המשמעות של שתי מילים מקראיות ועל יחסי הגומלין בין העברית לשפות אירופה במאמרו של חבר האקדמיה המנוח גב"ע צרפתי.

[post_title] => חיי מילים: סוללה, מלאך [post_excerpt] => איך התרחב משמע המילה 'סוללה' מ'תל עפר סביב עיר נצורה' למשמעיה כיום, ואיך קיבל המלאך כנפיים? במאמר מסופר על גלגולי המשמעות של שתי המילים המקראיות ועל יחסי הגומלין בין העברית לשפות אירופה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-08-02 12:45:43 [post_modified_gmt] => 2019-08-02 09:45:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12939 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך התרחב משמע המילה 'סוללה' מ'תל עפר סביב עיר נצורה' למשמעיה כיום, ואיך קיבל המלאך כנפיים? במאמר מסופר על גלגולי המשמעות של שתי המילים המקראיות ועל יחסי הגומלין בין העברית לשפות אירופה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

יוֹרֶה

WP_Post Object
(
    [ID] => 6908
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-09-28 15:15:29
    [post_date_gmt] => 2014-09-28 12:15:29
    [post_content] => 

יוֹרֶה הוא הגשם הראשון של עונת הגשמים בארץ ישראל. מקור המילה במקרא – שם היא מופיעה לפחות פעמיים לצד בן זוגה מַלְקוֹשׁ: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים יא, יד), "ה' אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ" (ירמיהו ה, כד).[1] מקובל לפרש כי יוֹרֶה הוא הגשם הראשון ומַלְקוֹשׁ – הגשם האחרון. צורה אחרת של המילה היא מוֹרֶה: "וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן" (יואל ב, כג).

שאלת גיזרונה של המילה יוֹרֶה העסיקה כבר את חז"ל, ובברייתא המובאת בתלמוד הבבלי (תענית ו ע"א) מוצעים לה שלושה הסברים. לפי ההסבר הראשון המילה קשורה לפועל הוֹרָה: "שמוֹרֶה את הבריות להטיח [לטייח] גגותיהן ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן". ההסבר השני קושר את המילה לפועל הִרְוָה: "שמַרְוֶה את הארץ ומשקה עד תהום, שנאמר (תהלים סה, יא): תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ". ההסבר השלישי הוא "שיורד בנחת ואינו יורד בזעף". הסבר זה קושר כנראה בין המילה יוֹרֶה ובין הפועל יָרָה – המציין השלכה מכוונת של דבר.

גם במחקר בן ימינו חלוקות הדעות בשאלת גיזרון המילה יוֹרֶה, ושתי הדעות העיקריות זהות לשתיים מאלו של חז"ל: לפי הדעה הרווחת יותר יוֹרֶה גזור מן השורש יר"י ומציין את הטחת הגשם מן השמיים, ואילו הדעה השנייה קושרת את המילה אל השורש רו"י ולפיה יוֹרֶה מציין את הרוויית האדמה היבשה.

לסיום נביא את ההסבר שנתן למילה המדקדק והפרשן הנודע אברהם אבן עזרא בפירושו לדברים יא, יד: "יורה – גשם שיורה על שנה טובה, והוא בתחלת השנה". _____________________________

[1] היקרות אפשרית שלישית היא בהושע ו, ג: "...וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ, כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ". על פי ההסבר הרווח, 'יורה' כאן הוא פועל, והמשמעות היא שהמלקוש ירווה את הארץ (ראו למשל רש"י). ואולם, כדברי יהודה קיל בפירוש 'דעת מקרא' על הפסוק: "יש אומרים ש'יורה' עניינו הגשם הראשון, ונראה לקיים את שני הפירושים ולומר כי 'יורה' בא כאן במשנֵה הוראה".

[post_title] => יוֹרֶה [post_excerpt] => המילה יוֹרֶה מופיעה במקרא פעמיים לצד בן זוגה מלקוש. מה משמעות השם 'יורה' ואיך הוא קשור לגשם הראשון של השנה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-24 16:47:10 [post_modified_gmt] => 2022-10-24 13:47:10 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6908 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה יוֹרֶה מופיעה במקרא פעמיים לצד בן זוגה מלקוש. מה משמעות השם 'יורה' ואיך הוא קשור לגשם הראשון של השנה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


יָרָה
לרשימה המלאה
חינוך גופני (תרצ"ז, 1937)
יָרָה*
* במילון המקורי כתוב: יָרֹה

במבט היסטורי

שכיחות הערך יָרָה 1 (זריקה, ירייה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך יָרָה 2 (לימוד, הצבעה, רמיזה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>