הדף בטעינה
על הצירוף יָצָא חוֹצֵץ
בתשובות באתר
ט"ו בשבט: יצא חוצץ
בשירו הידוע של ישראל דושמן 'השקדייה פורחת' נאמר בבית השני: "כל אחד ייטע פה עץ, באתים נצא חוצץ". מה פירוש הביטוי 'לצאת חוצץ'? ומה הקשר שלו לארבה? המשך קריאה >>
יָצָא חוֹצֵץ
WP_Post Object
(
[ID] => 49785
[post_author] => 21
[post_date] => 2021-03-04 11:49:15
[post_date_gmt] => 2021-03-04 09:49:15
[post_content] => בימינו אנו רגילים לשמוע על 'ראובן שיצא חוצץ נגד דברי שמעון', וכוונת הדברים כי ראובן התנגד נחרצות לדברי שמעון. מאחר שיוצאים חוצץ נגד, אנו תופסים את מילת היחס נגד כחלק מן הביטוי ומבינים אותו כביטוי להתנגדות מוחלטת.
והינה באחד משירי הילדים הידועים והאהובים ביותר לט"ו בשבט, שירו של ישראל דושמן[1] "השקדייה פורחת", באחד הבתים הידועים פחות של השיר נאמר כך:
הארץ משוועת
הגיעה עת לטעת
כל אחד יִקַּח לו עץ
באתים נצא חוצץ
ברור כי הביטוי כפי שהבינוֹ המשורר ושיבצוֹ בשיר שונה מהבנתנו ומשימושנו כיום. המילה נגד חסרה בו, ואומנם אין בו שמץ ממשמעות ההתנגדות. אם כן לְמה התכוון המשורר?
הצירוף מבוסס על פסוק מספר משלי: "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ" (ל, כז). אך מה כוונת הפסוק?
המילה הקשה בו היא כמובן המילה חֹצֵץ, הגזורה מן השורש חצ"ץ, קרובו של השורש חצ"י. משורש זה גזורות מילים נוספות, כמו חָצָץ (שברי אבנים) וחֵץ, והוא מורה לרוב על שבירה וחלוקה, חציצה וחצייה. ואומנם יש שפירשו כך את המילה חוצץ. למשל בעל "מצודת ציון" (אשכנז, המאה ה־18) ביאר על פי חָצָץ: "חוצץ – מאוּסף ומקוּבץ, וכן נקרא אסיפת אבנים קטנים, כמו שנאמר 'וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי'" (איכה ג, טז). הארבה הפושט על התבואה דומה אפוא לאבני חצץ רבות המקובצות יחדיו. הפלא הוא שאף שלארבה אין מנהיג (מלך), הם "בוחרים מעצמם לצאת יחד באסיפה אחת ולא יפרדו אלה מאלה" (מצודת דוד). מאות רבות של שנים קודם לכן כבר תורגם חוצץ מלשון התאספות – כעולה מן התרגום לארמית: "וּמִתְכַּנְּשִׁין כֻּלְּהוֹן כַּחֲדָא" שפירושו 'ונאספים כולם יחדיו'.
בתרגום השבעים (תרגום המקרא ליוונית) תורגם הפסוק כך: 'חסַר מלך הארבה, אך הוא צועד לפקודה אחת (או: לקריאה אחת) בסדר (eutaktos)'.[2] כאן מודגש הסדר, ופשיטת הארבה כמוה כיציאה סדורה למלחמה – למרות היעדר המנהיג. ייתכן שהחציצה, כלומר החלוקה, הובנה כאן כפשיטת הארבה מחלקות מחלקות. ואומנם בתרגום ללטינית מתורגם 'לפי גדודים' (per turmas). בדרך זו הלכו גם פרשנים יהודים. למשל מנחם בן סרוק מפרש את מְחַצְצִים (בשירת דבורה) ואת חֹצֵץ במשלי כך: "'מקול מחצצים' 'ויצא חצץ כלו' – פתרונם לפי עניָנם, סדרים ומערכות" (מחברת מנחם, בשורש חץ).
רד"ק פירש את חֹצֵץ מלשון חיתוך: "אף על פי שאין לו מלך יצא כולו ביחד מְחַתֵּךְ וכורת העשבים והאילנות להשחית" (ספר השרשים בשורש חצץ).
אך בן־יהודה (בערך חֹצֵץ) לא קיבל פירושים אלה. הוא הבין את הפועל במובן 'מתעורר ומשתוקק ושוקד לעשות דבר בעוז וחרון', וכוונת הפסוק לדעתו היא זו: "אף שאין לו להארבה מלך להעירו ולהלהיבו למלחמה, אף על פי כן הוא יוצא בעֹז והתעוררות ותשוקה כאִלו הסיתוהו והלהיבוהו לזה". אם כן יצא חוצץ לפי בן־יהודה הוא 'יצא בהתלהבות'.
בספרות ההשכלה התקבלו הפירושים הקשורים ליציאה יחדיו או ליציאה מסודרת. הינה כמה דוגמאות: "אשר דבריהם יוצאים חוצץ כֻּלם כמערכות אלהים חיים, ובהתלכדם יחד יתחממו ויחממו כל לב" (אברהם מאפו, "עיט צבוע", משנת 1857); "ושמה יתגודדו גדודים לצאת חוצץ למלחמה על אויביהם" (מנדלי מוכר ספרים, תולדות הטבע א, 1862); "עב קטנה עלתה מירכתי צפון, כמלאך שלוח להשמיע תרועת מלחמה ואחריה יצאו חוצץ ענני אופל בהררי עד ויכסו פני הרקיע" (פרץ סמולנסקין, התועה בדרכי החיים, 1871). לאלה מצטרף השיר "השקדייה פורחת" שבו מתוארת היציאה המסודרת לטעת עצים.
ואולם בחלק לא מבוטל מן ההקשרים הללו מדובר ביציאה למלחמה או במאבק, כמו בחיבורו של נחום סוקולוב משנת 1882 "שנאת עולם לעם עולם": "אמת הוא כי בראש הגדודים האלה אשר יצאו חוצץ כפעם בפעם נגד עַם עֶברתם...". הֶקשרים אלה, במיוחד אם לוו במילה נגד, הלכו ושינו את מובנו של הביטוי לזה הרווח בימינו – ציון התנגדות נחרצת – וכיום מילת היחס נגד הייתה לחלק ממנו, הגם שלא כך היה במקור ולא כך היה בעברית עד לתקופתנו.
__________________________________________________________
[1] ישראל דושמן עלה ארצה מליטא ב־1905, והיה לסופר, משורר ומורה. מפזמוניו גם "פה בארץ חמדת אבות". דושמן נפטר בתל אביב ב־1947.
[2] בתרגום השבעים סדר הדברים שונה במקצת, ופסוקים טו ואילך של פרק ל ניתנים בו כהמשכו של פרק כד.
[post_title] => יָצָא חוֹצֵץ
[post_excerpt] => בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%99%d7%a6%d7%90-%d7%97%d7%95%d7%a6%d7%a5
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-04-01 13:33:58
[post_modified_gmt] => 2024-04-01 10:33:58
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=49785
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר?
המשך קריאה >>
הארץ משוועת הגיעה עת לטעת כל אחד יִקַּח לו עץ באתים נצא חוצץ
ברור כי הביטוי כפי שהבינוֹ המשורר ושיבצוֹ בשיר שונה מהבנתנו ומשימושנו כיום. המילה נגד חסרה בו, ואומנם אין בו שמץ ממשמעות ההתנגדות. אם כן לְמה התכוון המשורר? הצירוף מבוסס על פסוק מספר משלי: "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ" (ל, כז). אך מה כוונת הפסוק? המילה הקשה בו היא כמובן המילה חֹצֵץ, הגזורה מן השורש חצ"ץ, קרובו של השורש חצ"י. משורש זה גזורות מילים נוספות, כמו חָצָץ (שברי אבנים) וחֵץ, והוא מורה לרוב על שבירה וחלוקה, חציצה וחצייה. ואומנם יש שפירשו כך את המילה חוצץ. למשל בעל "מצודת ציון" (אשכנז, המאה ה־18) ביאר על פי חָצָץ: "חוצץ – מאוּסף ומקוּבץ, וכן נקרא אסיפת אבנים קטנים, כמו שנאמר 'וַיַּגְרֵס בֶּחָצָץ שִׁנָּי'" (איכה ג, טז). הארבה הפושט על התבואה דומה אפוא לאבני חצץ רבות המקובצות יחדיו. הפלא הוא שאף שלארבה אין מנהיג (מלך), הם "בוחרים מעצמם לצאת יחד באסיפה אחת ולא יפרדו אלה מאלה" (מצודת דוד). מאות רבות של שנים קודם לכן כבר תורגם חוצץ מלשון התאספות – כעולה מן התרגום לארמית: "וּמִתְכַּנְּשִׁין כֻּלְּהוֹן כַּחֲדָא" שפירושו 'ונאספים כולם יחדיו'. בתרגום השבעים (תרגום המקרא ליוונית) תורגם הפסוק כך: 'חסַר מלך הארבה, אך הוא צועד לפקודה אחת (או: לקריאה אחת) בסדר (eutaktos)'.[2] כאן מודגש הסדר, ופשיטת הארבה כמוה כיציאה סדורה למלחמה – למרות היעדר המנהיג. ייתכן שהחציצה, כלומר החלוקה, הובנה כאן כפשיטת הארבה מחלקות מחלקות. ואומנם בתרגום ללטינית מתורגם 'לפי גדודים' (per turmas). בדרך זו הלכו גם פרשנים יהודים. למשל מנחם בן סרוק מפרש את מְחַצְצִים (בשירת דבורה) ואת חֹצֵץ במשלי כך: "'מקול מחצצים' 'ויצא חצץ כלו' – פתרונם לפי עניָנם, סדרים ומערכות" (מחברת מנחם, בשורש חץ). רד"ק פירש את חֹצֵץ מלשון חיתוך: "אף על פי שאין לו מלך יצא כולו ביחד מְחַתֵּךְ וכורת העשבים והאילנות להשחית" (ספר השרשים בשורש חצץ). אך בן־יהודה (בערך חֹצֵץ) לא קיבל פירושים אלה. הוא הבין את הפועל במובן 'מתעורר ומשתוקק ושוקד לעשות דבר בעוז וחרון', וכוונת הפסוק לדעתו היא זו: "אף שאין לו להארבה מלך להעירו ולהלהיבו למלחמה, אף על פי כן הוא יוצא בעֹז והתעוררות ותשוקה כאִלו הסיתוהו והלהיבוהו לזה". אם כן יצא חוצץ לפי בן־יהודה הוא 'יצא בהתלהבות'. בספרות ההשכלה התקבלו הפירושים הקשורים ליציאה יחדיו או ליציאה מסודרת. הינה כמה דוגמאות: "אשר דבריהם יוצאים חוצץ כֻּלם כמערכות אלהים חיים, ובהתלכדם יחד יתחממו ויחממו כל לב" (אברהם מאפו, "עיט צבוע", משנת 1857); "ושמה יתגודדו גדודים לצאת חוצץ למלחמה על אויביהם" (מנדלי מוכר ספרים, תולדות הטבע א, 1862); "עב קטנה עלתה מירכתי צפון, כמלאך שלוח להשמיע תרועת מלחמה ואחריה יצאו חוצץ ענני אופל בהררי עד ויכסו פני הרקיע" (פרץ סמולנסקין, התועה בדרכי החיים, 1871). לאלה מצטרף השיר "השקדייה פורחת" שבו מתוארת היציאה המסודרת לטעת עצים. ואולם בחלק לא מבוטל מן ההקשרים הללו מדובר ביציאה למלחמה או במאבק, כמו בחיבורו של נחום סוקולוב משנת 1882 "שנאת עולם לעם עולם": "אמת הוא כי בראש הגדודים האלה אשר יצאו חוצץ כפעם בפעם נגד עַם עֶברתם...". הֶקשרים אלה, במיוחד אם לוו במילה נגד, הלכו ושינו את מובנו של הביטוי לזה הרווח בימינו – ציון התנגדות נחרצת – וכיום מילת היחס נגד הייתה לחלק ממנו, הגם שלא כך היה במקור ולא כך היה בעברית עד לתקופתנו. __________________________________________________________[1] ישראל דושמן עלה ארצה מליטא ב־1905, והיה לסופר, משורר ומורה. מפזמוניו גם "פה בארץ חמדת אבות". דושמן נפטר בתל אביב ב־1947.
[2] בתרגום השבעים סדר הדברים שונה במקצת, ופסוקים טו ואילך של פרק ל ניתנים בו כהמשכו של פרק כד.
[post_title] => יָצָא חוֹצֵץ [post_excerpt] => בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%a6%d7%90-%d7%97%d7%95%d7%a6%d7%a5 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-04-01 13:33:58 [post_modified_gmt] => 2024-04-01 10:33:58 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=49785 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw ) 
שאלות פתוחות לחידוד המוחות – פתרונות
WP_Post Object
(
[ID] => 21291
[post_author] => 21
[post_date] => 2017-05-14 10:30:55
[post_date_gmt] => 2017-05-14 07:30:55
[post_content] => 1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'?
מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן.
2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'?
הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו על ההר (בבשורה על פי מתי 5, 13) הוא מדמה את שומעיו למלח הארץ, ואומר משהו מעין זה: "'אתם מלח ארץ, ואם תאבד למלח מליחותו, כיצד היא תוחזר לו?"
מלח הוא סמל לדבר נאמן ויציב שאינו מתקלקל, כדברי רש"י על הצירוף המקראי "בְּרִית מֶלַח" (במדבר יח, יט) – "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם". בעברית בת ימינו רגילים לומר מלח הארץ על אדם שורשי המשמש מופת במידותיו ובתרומתו לחברה.
3. מה השימוש המומלץ בביטוי לְמַפְרֵעַ?
מכאן ולשעבר, רטרואקטיבית.
4. מה הייתה המשמעות המקורית של 'יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן'?
הביטוי נאמר במקור על עבד שהשתחרר מעבדות כי אדונו גרם לו לאבד את שינו או את עינו. להרחבה
5. מה משמע המילה נַחַת בביטוי 'נחת רוח', ומה משמעה בביטוי 'נחת זרועו'?
בביטוי נחת רוח – שביעות רצון.
בביטוי נחת זרועו – הנחתה, מכה.
6. מה משותף לביטויים האלה: לִוְיַת חֵן, הוֹקִיר רַגְלוֹ, יָצָא חוֹצֵץ, לַאֲשׁוּרוֹ?
כל הביטויים לקוחים מספר משלי.
7. מה הפירוש המילולי של 'סגי נהור'?
סגי נהור בארמית – 'רב אור'. בתלמוד הצירוף משמש כינוי לאדם עיוור, ומכאן הביטוי 'לשון סגי נהור' לדבר הנאמר באירוניה, בהיפוך המשמעות המילולית.
8. האם הביטוי 'אין בו מתום' חיובי או שלילי?
הביטוי שלילי ומשמעו 'שכולו פגמים', 'שאין בו דבר שלם'. להרחבה
9. מה הבעיה הלוגית בצירוף 'רוב רובו'?
הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה, כגון 'כל כולו', 'תוך תוכו', 'שיר השירים'. להרחבה: מאמר מאת גד בן־עמי צרפתי
10. מדוע אומרים 'במצח נחושה' ולא 'במצח נחוש'?
נְחוּשָׁה היא שם עצם – צורה אחרת של שם המתכת נְחֹשֶׁת. 'מצח נחושה' הוא אפוא מצח נחושת, ובהשאלה – מצח קשה כנחושת. להרחבה
11. מה פירוש המילה טִמְיוֹן בביטוי 'ירד לטמיון'?
טמיון ביוונית משמעו 'אוצר', 'אוצר המדינה'. כסף שנלקח לאוצר המדינה כבר לא יחזור לבעליו, וכך היה הטמיון סמל לדבר, ובעיקר לכסף, שאבד לעד וּכבר לא ישוב.
12. מה משמעות הביטוי 'מעת לעת' בספרות חז"ל?
בספרות חז"ל 'מעת לעת' פירושו משעה מסוימת ועד אותה השעה למוחרת, כלומר במשך יממה אחת.
13. איזו דמות מקראית נחבאה אל הכלים?
שאול המלך. להרחבה
14. מה פירוש המילה 'בר' בכל אחד משלושת הביטויים? בַּר סַמְכָא / בַּר לֵבָב / מִלְּבַר
בַּר סַמְכָא – בן
בַּר לֵבָב – נקי
מִלְּבַר – בחוץ
להרחבה
15. מי הראשון שהשתמש בביטוי 'מעז יצא מתוק'?
שמשון, בחידתו לפלשתים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד, יד). "עַז" הוא האריה שהרג שמשון, ו"מָתוֹק" הוא הדבש אשר מצא בגווייתו. כיום הביטוי מציין רעה שהצמיחה טובה.
16. מה משמעות המילה בִּן בביטוי בִּן לַיְלָה?
בִּן־ היא צורת נסמך נדירה של המילה בֵּן (לעומת צורת הנסמך הרגילה בֶּן־). היא מוכרת מן הצירוף בִּן־לַיְלָה ומן השמות המקראיים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אָגוּר בִּן יָקֶה (משלי ל, א) וכן בִּנְיָמִין.
המילה בֵּן מיוחדת בנטייתה, ויש דעות שונות על שחזור צורתה הקדומה.
17. בביטוי 'יצא(ו) לו מוניטין' – מה המשמעות המקורית של מוניטין?
מוֹנֵטָה (moneta) בלטינית – מטבע. מי שדיוקנו מוטבע במטבע הוא בהכרח אדם חשוב, ושמו נודע או ייוודע ברבים להרחבה
18. איזה ביטוי עברי תרגם אונקלוס במילים 'בריש גלי'?
בְּיָד רָמָה. להרחבה
19. מה הם היוצרות בביטוי 'החליף את היוצרות'?
יוֹצְרוֹת (ביחיד יוֹצֵר) הם כינוי לפיוטים המשולבים בנוסח התפילה האשכנזי בחגים ובשבתות מיוחדות. על חזן שטעה באמירת היוצרות אמרו שהוא 'החליף את היוצרות', ומכאן הושאל הביטוי ללשון הכללית לציון בלבול בין דברים. מקור הביטוי ביידיש, ויש לו עוד שתי גרסאות עבריות: 'הפך את היוצרות' ו'בלבל את היוצרות'.
[post_title] => שאלות פתוחות לחידוד המוחות - פתרונות
[post_excerpt] =>
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2022-04-25 12:17:18
[post_modified_gmt] => 2022-04-25 09:17:18
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21291
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'? מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן. 2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'? הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו
המשך קריאה >>
1. מה משמעות המילה מעיין בביטוי 'בראש מעייניו'?
מחשבה, הרהור – מלשון עִיּוּן.
2. מניין הביטוי 'מלח הארץ'?
הביטוי מתורגם מלשונות אירופה (למשל באנגלית: the salt of the earth) ומקורו בברית החדשה. בדרשתו של ישו על ההר (בבשורה על פי מתי 5, 13) הוא מדמה את שומעיו למלח הארץ, ואומר משהו מעין זה: "'אתם מלח ארץ, ואם תאבד למלח מליחותו, כיצד היא תוחזר לו?" מלח הוא סמל לדבר נאמן ויציב שאינו מתקלקל, כדברי רש"י על הצירוף המקראי "בְּרִית מֶלַח" (במדבר יח, יט) – "כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם". בעברית בת ימינו רגילים לומר מלח הארץ על אדם שורשי המשמש מופת במידותיו ובתרומתו לחברה.
3. מה השימוש המומלץ בביטוי לְמַפְרֵעַ?
מכאן ולשעבר, רטרואקטיבית.
4. מה הייתה המשמעות המקורית של 'יָצָא בְּשֵׁן וָעַיִן'?
הביטוי נאמר במקור על עבד שהשתחרר מעבדות כי אדונו גרם לו לאבד את שינו או את עינו. להרחבה
5. מה משמע המילה נַחַת בביטוי 'נחת רוח', ומה משמעה בביטוי 'נחת זרועו'?
בביטוי נחת רוח – שביעות רצון. בביטוי נחת זרועו – הנחתה, מכה.
6. מה משותף לביטויים האלה: לִוְיַת חֵן, הוֹקִיר רַגְלוֹ, יָצָא חוֹצֵץ, לַאֲשׁוּרוֹ?
כל הביטויים לקוחים מספר משלי.
7. מה הפירוש המילולי של 'סגי נהור'?
סגי נהור בארמית – 'רב אור'. בתלמוד הצירוף משמש כינוי לאדם עיוור, ומכאן הביטוי 'לשון סגי נהור' לדבר הנאמר באירוניה, בהיפוך המשמעות המילולית.
8. האם הביטוי 'אין בו מתום' חיובי או שלילי?
הביטוי שלילי ומשמעו 'שכולו פגמים', 'שאין בו דבר שלם'. להרחבה
9. מה הבעיה הלוגית בצירוף 'רוב רובו'?
הביטוי 'רוב רובו' מציין רוב גדול, אך מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. השימוש הרווח בצירוף מושפע מדרך ההדגשה הרגילה בעברית – הכפלה לשם הבעת הפלגה, כגון 'כל כולו', 'תוך תוכו', 'שיר השירים'. להרחבה: מאמר מאת גד בן־עמי צרפתי
10. מדוע אומרים 'במצח נחושה' ולא 'במצח נחוש'?
נְחוּשָׁה היא שם עצם – צורה אחרת של שם המתכת נְחֹשֶׁת. 'מצח נחושה' הוא אפוא מצח נחושת, ובהשאלה – מצח קשה כנחושת. להרחבה
11. מה פירוש המילה טִמְיוֹן בביטוי 'ירד לטמיון'?
טמיון ביוונית משמעו 'אוצר', 'אוצר המדינה'. כסף שנלקח לאוצר המדינה כבר לא יחזור לבעליו, וכך היה הטמיון סמל לדבר, ובעיקר לכסף, שאבד לעד וּכבר לא ישוב.
12. מה משמעות הביטוי 'מעת לעת' בספרות חז"ל?
בספרות חז"ל 'מעת לעת' פירושו משעה מסוימת ועד אותה השעה למוחרת, כלומר במשך יממה אחת.
13. איזו דמות מקראית נחבאה אל הכלים?
שאול המלך. להרחבה
14. מה פירוש המילה 'בר' בכל אחד משלושת הביטויים? בַּר סַמְכָא / בַּר לֵבָב / מִלְּבַר
בַּר סַמְכָא – בן בַּר לֵבָב – נקי מִלְּבַר – בחוץ להרחבה
15. מי הראשון שהשתמש בביטוי 'מעז יצא מתוק'?
שמשון, בחידתו לפלשתים: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק" (שופטים יד, יד). "עַז" הוא האריה שהרג שמשון, ו"מָתוֹק" הוא הדבש אשר מצא בגווייתו. כיום הביטוי מציין רעה שהצמיחה טובה.
16. מה משמעות המילה בִּן בביטוי בִּן לַיְלָה?
בִּן־ היא צורת נסמך נדירה של המילה בֵּן (לעומת צורת הנסמך הרגילה בֶּן־). היא מוכרת מן הצירוף בִּן־לַיְלָה ומן השמות המקראיים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, אָגוּר בִּן יָקֶה (משלי ל, א) וכן בִּנְיָמִין. המילה בֵּן מיוחדת בנטייתה, ויש דעות שונות על שחזור צורתה הקדומה.
17. בביטוי 'יצא(ו) לו מוניטין' – מה המשמעות המקורית של מוניטין?
מוֹנֵטָה (moneta) בלטינית – מטבע. מי שדיוקנו מוטבע במטבע הוא בהכרח אדם חשוב, ושמו נודע או ייוודע ברבים להרחבה
18. איזה ביטוי עברי תרגם אונקלוס במילים 'בריש גלי'?
בְּיָד רָמָה. להרחבה
19. מה הם היוצרות בביטוי 'החליף את היוצרות'?
יוֹצְרוֹת (ביחיד יוֹצֵר) הם כינוי לפיוטים המשולבים בנוסח התפילה האשכנזי בחגים ובשבתות מיוחדות. על חזן שטעה באמירת היוצרות אמרו שהוא 'החליף את היוצרות', ומכאן הושאל הביטוי ללשון הכללית לציון בלבול בין דברים. מקור הביטוי ביידיש, ויש לו עוד שתי גרסאות עבריות: 'הפך את היוצרות' ו'בלבל את היוצרות'.
[post_title] => שאלות פתוחות לחידוד המוחות - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%99%d7%95%d7%93%d7%a2-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-04-25 12:17:18 [post_modified_gmt] => 2022-04-25 09:17:18 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21291 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )
