קַשׁ לשתייה או קַשִּׁית לשתייה? האקדמיה אומנם לא עסקה בכך, אולם במילוני העברית מקובלת ההבחנה הזאת: 'קשית' – צינורית המשמשת לשתייה, ו'קש' – קְנה תבואה יבש.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה יָד
במילון
יָד 1
(ללא ניקוד: יד)| מין | נקבה |
|---|---|
| שורש | ידי |
| נטייה | יָדַיים, יְדֵי־ |
הגדרה
- כל אחד משני הגפיים העליונים של האדם
- חלק בולט בכלי המשמש לאחיזה, יָדית
צירופים
- אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת
- אַצִּילֵי יָדַיִם
- אָזְלַת יָד
- בְּאִבְחָה אַחַת, בְּאִבְחַת יָד אַחַת
- בְּהֶשֵּׂג יָד
- בְּחֶזְקַת יָד
- בְּיַד
- בְּיָד רָמָה
- בְּיָדַיִם אֵיתָנוֹת
- בְּמֹעַל יָד
- בִּידֵי
- בִּמְחִי יָד
- בֶּלֶם יָד
- בָּא לִידֵי
- גַּב הַיָּד
- הֲרָמַת יָד
- הֵבִיא לִידֵי
- הֵרִים יָד
- הֵרים יָדַיִם
- הֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹ
- הוֹצִיא יְדֵי חוֹבָה
- הוֹצִיא מִתַּחַת יָדוֹ
- חִבּוּק יָדַיִם
- חִזֵּק אֶת יָדָיו
- חֹזֶק יָד
- טָמַן יָדוֹ בַּצַּלַּחַת
- טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ
- יַד יְמִינוֹ
- יָד אַחַת
- יָד בְּיָד
- יָד פְּתוּחָה
- יָד קְמוּצָה
- יָד קְפוּצָה
- יָד רְחָבָה
- יָד רָמָה
- יָדָיו רַב לוֹ
- יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה
- יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה
- יָצַק מַיִם עַל יְדֵי
- יָצָא בְּיָדַיִם רֵיקוֹת
- יָצָא יְדֵי חוֹבָה
- כְּיַד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו
- כְּיַד הַדִּמְיוֹן, כְּיַד הַדִּמְיוֹן הַטּוֹבָה עָלָיו
- כְּיַד הַמֶּלֶךְ
- כְּתַב יָד
- כִּלְאַחַר יָד
- לְאֵל יָדוֹ
- לְחִיצַת יָדַיִם, לְחִיצַת יָד
- לָחַץ אֶת יָדוֹ
- לֹא הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ
- לֹא זָזָה יָדוֹ מִתּוֹךְ יָדוֹ
- לֹא מָצָא יָדָיו וְרַגְלָיו
- מְדַגְדֵּג לוֹ בַּיָּדַיִם, מְגָרֵד לוֹ בַּיָדַיִם
- מִיָּד
- מִיָּד שְׁנִיָּה
- מִכָּל הַבָּא לַיָּד
- מִלֵּא אֶת יָדוֹ
- מִסַּת יָד
- מִשְׁלַח יָד
- מַמְחֵה יָד
- מַפּוּחִית יָד
- מָטָה יָדוֹ
- מָצְאָה יָדוֹ
- מָשַׁךְ אֶת יָדוֹ, מָשַׁךְ אֶת יָדָיו
- נְטִילַת יָדַיִם
- נַעַל יָד
- נָתַן יָדוֹ
- עַל יְדֵי
- עַל יַד
- עַל יָד עַל יָד
- עָלָה בְּיָדוֹ
- עוֹד יָדוֹ נְטוּיָה
- פְּשִׁיטַת יָד
- פַּס הַיָּד
- פָּכַר אֶת יָדָיו
- פּוֹשֵׁט יָד
- קָפַץ אֶת יָדוֹ
- קָצְרָה יָדוֹ
- קֹצֶר יָד
- רְחַב יָדַיִם
- רִפָּה אֶת יָדָיו
- רָפֶה בְּיָדוֹ
- שְׁפַל יָדַיִם
- שְׁתֵּי יָדַיִם שְׂמָאלִיּוֹת
- שָׁלַח יָד
- שָׁלַח יָד בְּנַפְשׁוֹ
- תְּשׂוּמֶת יָד
יָד 2
(ללא ניקוד: יד)| מין | נקבה |
|---|---|
| שורש | ידי |
הגדרה
- מצֵבַת זיכרון
צירופים
יָד 3
(ללא ניקוד: יד)| מין | נקבה |
|---|---|
| שורש | ידי |
| נטייה | יָדוֹת |
הגדרה
- חֵלק (ספרותי)
- משענת לידיים, בצירוף כיסא יָדוֹת
בתשובות באתר
כיד המלך, שוקט אל שמריו, חומץ בן יין, פתח בכד וסיים בחבית
כְּיַד הַמֶּלֶךְ בתיאור משתה אחשוורוש נאמר: "וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ" (אסתר א, ז). 'כְּיַד' פירושו 'כפי יכולתו של', ובמקרה הזה כפי יכולתו של המלך. ביטוי זה נאמר גם על…
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
בין שואה לתקומה: אוד מוצל, יד ושם, נס, משואה, קוממיות, שבות
אוּד מֻצָּל אוד מוצל הוא ביטוי המתאר אדם שניצל בקושי מכליה. המילה אוד מקורה בתנ"ך ומשמעה גזר עץ. בתלמוד הבבלי נזכר כלי בשם זה – כנראה גזר עץ ששימש להפיכת גחלים. את האוד המקראי אנו…
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
בארבע עיניים – זוגי בתפקיד ריבוי
בכמה שמות, בעיקר באיברי הגוף הזוגיים, נעלמה מן השימוש דווקא צורת הרבים ואילו צורת הזוגי קיבלה גם משמעות של רבים. וכך אנו אומרים 'בארבע עיניים', 'מרבה רגליים', ויכולים לומר 'הרבה ידיים', 'כל הברכיים' וכדומה.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
פרשת האזינו – אָזְלַת יָד
בעברית בת ימינו אנו אומרים 'אוזלת יד' לציון חולשה, חוסר אונים וחוסר פעולה. למשל: "אוזלת ידן של הרשויות בהסדרת הכביש המסוכן". מקור הצירוף בשירת האזינו: "כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם, כִּי יִרְאֶה כִּי…
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>
תשובות קשורות
במבט היסטורי
שכיחות הערך יָד 1 (איבר (גם בהשאלה)) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)ערכים נוספים: , , , ,
שכיחות
1=1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
- 200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במבט היסטורי
שכיחות הערך יָד 2 (בצירופים "מייד", "על יד", "על ידי" וכיו"ב) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)שכיחות 1=1%- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
- 200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במבט היסטורי
שכיחות הערך יָד 3 (חלק, מנה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)שכיחות 1=0.01%- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
- 200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במבט היסטורי
שכיחות הערך יָד 4 (ידית של כלי, עוקץ פרי, "ידות נדרים") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)שכיחות 1=0.1%- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
- 200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במבט היסטורי
שכיחות הערך יָד 5 (סימן, מצבה, זיכרון, מוניטין) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)שכיחות 1=0.01%- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
- 200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במבט היסטורי
שכיחות הערך יָד 6 (מקום) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)שכיחות 1=0.01%- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0
- 200- עד 00 עד 300300 עד 600600 עד 800800 עד 11001100 עד 13001300 עד 15001500 עד 1750
במינוח המקצועי
יָד (איבר (גם בהשאלה))
לרשימה המלאהמשפט (תשע"ט, 2019)יָד (בהרכבים "מיד, על יד, על ידי" וכיו"ב)
לרשימה המלאהיָד (סימן,מצבה,זיכרון,מוניטין)
לרשימה המלאהיָד (חלק,מנה)
לרשימה המלאהביטוח (תשע"ז, 2016)קְבִיעַת דְּמֵי בִּטּוּחַ לְיָדוֹת , קְבִיעַת פְּרֶמְיָה לְיָדוֹת רווח גם: קְבִיעַת פְּרֶמְיָה לְשִׁכְבָה, קְבִיעַת פְּרֶמְיָה לְרֹבֶדביטוח (תשע"ז, 2016)קְבִיעַת דְּמֵי בִּטּוּחַ לְיָדוֹת , קְבִיעַת פְּרֶמְיָה לְיָדוֹת רווח גם: קְבִיעַת פְּרֶמְיָה לְשִׁכְבָה, קְבִיעַת פְּרֶמְיָה לְרֹבֶדדילוג לתוכן
