הדף בטעינה

על המילה יִשּׂוּם

במילון

 (ללא ניקוד: יישום)
מיןזכר
שורשישׂם
נטייהשם הפעולה של מיישם

הגדרה

  • הֶחָלָה, שימוש מעשי בעיקרון
  • (במחשבים) תוכנית מחשב לביצוע פעולות שונות (בלועזית: אַפְּלִיקַצְיָה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון מה משותף לקבוצות המילים – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21668
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-07 09:27:02
    [post_date_gmt] => 2017-06-07 06:27:02
    [post_content] => 

הִלְשִׁין, רִגֵּל, עִיֵּן, נָחַר

תשובה: פעלים שנגזרו משמות איברי הגוף הקשורים בהם. איברי גוף האדם הם מקור רב השראה למילים, לניבים ולשימושי לשון, ופעלים אלו הם רק דוגמה קטנה לכך. להרחבה: מדברים בשפת הגוף.

יִשֹּוּם, מַטָּס, מִסּוּי, תּוֹבָנָה

תשובה: מילים שיש בהן חילופי גזרות. יִשּׂוּם – משורש שׂי"ם מגזרת עי"ו (שָׂם, לָשִׂים) – על דרך גזרת פ"י (כמו יִצּוּר); מַטָּס – משורש טו"ס מגזרת עי"ו – על דרך גזרת פ"נ (כמו מַסָּע); מִסּוּי – משורש מס"ס מגזרת הכפולים – על דרך גזרת ל"י (כמו שִׁנּוּי); תּוֹבָנָה – משורש בי"ן מגזרת עי"ו – על דרך גזרת פ"י (כמו תּוֹדָעָה). בעבר התנגדה האקדמיה למילים האלה בהיותן חורגות מן המתבקש על פי הדקדוק, ואולם בסופו של דבר היא אישרה את כולן וגם אחרות מסוגן (מַשָּׁט, גִּבּוּי ועוד). חילופי גזרות רגילים מאוד בלשוננו כבר במקרא ובספרות חז"ל.

לַחַן, אֹפֶק, מְהַנְדֵּס, תַּאֲרִיךְ

תשובה: מילים שנשאלו ללשוננו מן הערבית. הלשון הערבית היא אחות ללשון העברית במשפחת הלשונות השמיות. בימי הביניים קיבלנו ממנה מילים רבות – בייחוד במדע ובפילוסופיה. בתקופת תחיית העברית היו ממחדשי הלשון שחידשו מילים על פי הערבית. כך למשל חידש אליעזר בן־יהודה את המילים אדיב, אוהד, גרב ועוד.

כֶּבֶל, גָּאוֹן, מְכוֹנָה, מַסֵּכָה

תשובה: מילים מקראיות שחל בהן שינוי משמעות בהשפעת דמיון צליל למילה לועזית:
  • כֶּבֶל – בתנ"ך: שלשלת ברזל לכבילת אסירים. בימינו: חבל השזור מחוטי מתכת ומשמש בעיקר להובלת זרם חשמלי, בהשפעת המילה הלועזית cable.
  • גָּאוֹן – בתנ"ך: גאווה וגם גבהות, רוממות. בימינו: אדם חכם ומחונן או בעל כישרון יוצא דופן בתחום מסוים, בהשפעת המילה הלועזית genius. החוליה המקשרת בין המשמעויות היא שימוש המילה 'גאון' בתקופת הגאונים – כמוסבר כאן.
  • מְכוֹנָה – בתנ"ך: כַּן, בסיס. בימינו: מתקן מעשה ידי אדם, לרוב אוטומטי, שנועד לתכלית מסוימת, בהשפעת המילה היוונית mechane (אנגלית: machine). להרחבה.
  • מַסֵּכָה –בתנ"ך: פסל מתבנית יצוקה, כגון "עגל מסכה", וכן כיסוי, מצע ("כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס", ישעיהו כח, כ). בימינו: כיסוי לפנים, על פי המילה הלועזית mask.

בַּקְבּוּק, רִשְׁרוּשׁ, הִמְהוּם, קוּקִיָּה

תשובה: מילות תצליל (אונומטופאה), מילים המחקות בצלילן את המסומן שלהן.

דַּיָּל, מִשְׁקֶפֶת, חָזִיָּה, מִכְלָלָה

תשובה: חידושים של אליעזר בן־יהודה המשמשים כיום במשמעות שונה מזו שהוא ייעדם לה:
  • דייל – במילון בן־יהודה: "שמש המביא המשקאות והמאכלים במסעדות ובתי הקהוה", כלומר מלצר.
  • משקפת – במילון בן־יהודה: "שפופרת של הבטה למרחוק, telescope" (טלסקופ).
  • חזייה – במילון בן־יהודה: "בגד קצר בלי בתי זרוע על החזה, vest". הכוונה ללסוטה (וסט) של גברים, בגד הנלבש מתחת למקטורן החליפה.
  • מכללה – במילון בן־יהודה: "בית מדרש עליון לחכמות ומדעים [...] university ". בן־יהודה חידש את המילה תמורת אוניברסיטה, אך אנשי האוניברסיטה לא חפצו בחידוש. מכיוון שהחידוש לא התקבל למטרתו המקורית, הוא נוצל בשלב מאוחר יותר למוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטה.

אַחְיָן, עֶגְלוֹן, דַּלְפוֹן, שְׁלוּמִיאֵל

תשובה: מילים שמקורן בשמות פרטיים מן המקרא.
  • אַחְיָן – שם אדם מצאצאי מנשה: "וַיִּהְיוּ בְּנֵי שְׁמִידָע אַחְיָן וָשֶׁכֶם וְלִקְחִי וַאֲנִיעָם" (דברי הימים א ז, יט). את המילה במשמעות 'בן האח' חידש חוקר המקרא והלשון משה זיידל על פי השם הפרטי המקראי.
  • עֶגְלוֹן – מלך מואב (שופטים ג). השימוש במילה במשמעות 'נוהג עגלה' מתועד כבר בספרות ימי הביניים.
  • דַּלְפוֹן – אחד מעשרת בני המן (אסתר ט, ז). ככל הנראה נהפך השם הפרטי הזה למילה שמשמעה 'עני' בגלל תחילתו 'דל'. שימוש זה במילה מוכר למן ספרות ההשכלה.
  • שְׁלוּמִיאֵל – שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי היה נשיא שבט שמעון (במדבר א, ו ועוד), ולפי המדרש (בבלי סנהדרין פב ע"ב ועוד) אינו אלא זמרי בן סלוא שהרגו פינחס. השימוש בשם שלומיאל ככינוי לאדם לא יוצלח וביש־מזל קשור כנראה אל 'שלימזל' ביידיש ואל Schlemihl בגרמנית, ואולי אף הושפע מספרו הנודע של אדלברט פון שאמיסו "סיפורו המופלא של פטר שלימל" (1813), שתורגם גם בשם "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל". חוקר הספרות העברית דב סדן מצביע על קשר אפשרי בין הכינויים האלה ביידיש ובגרמנית ובין השם המקראי.

טֹפֶר, קַיִט, כֻּרְסָה, שְׁאִילְתָה

תשובה: מילים שמקורן ארמי ונוצר בידול משמעות בינן ובין המקבילה העברית המקורית שלהן.
  • טֹפֶר – הצורה הארמית של המילה ציפורן. בעברית החדשה: ציפורן של בעל חיים דווקא.
  • קַיִט – על פי קייטא בארמית, הצורה העברית של המילה קיץ. בעברית החדשה קיט הוא נופש בקיץ ואף נופש סתם.
  • כורסה – על פי המילה הארמית 'כורסא' שאינה אלא כיסא. בעברית החדשה כורסה היא כיסא רחב ומרופד, לרוב בעל ידיות.
  • שאילתה – שאלה. בימינו: שאלה שחברי כנסת מציגים לשר בעניין הנתון באחריותו.

נַמְנֶמֶת, תַּבֶּטֶת, שֶׁגֶר־פֶּגֶר, שָׂח רָחוֹק

תשובה: מילים או צירופי מילים שמעולם לא אושרו בוועד הלשון או באקדמיה, אך שמועות עקשניות קושרות אותן אליה. החידוש 'שח רחוק' שימש בבית אליעזר בן־יהודה, אך לא התקבל בוועד הלשון; השם 'פיג'מה' ('נמנמת' או 'נמנמה' בפי מפריחי השמועות) אושר בצורתו הלועזית במילוני האקדמיה, ולמבקשים חלופה עברית מוצע הצירוף 'חליפת שינה'; הטלוויזיה עודה טלוויזיה (מעולם לא נקבע 'תבטת'); ולאמבולנס טרם נקבעה חלופה עברית, וגם אם תיקבע היא ודאי לא תהיה "שגר פגר".
חזרה לחידון [post_title] => חידון מה משותף לקבוצות המילים - פתרונות [post_excerpt] => נסו את כוחכם בחידון מאתגר על מילים ועל המשותף ביניהן. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%aa%d7%a3-%d7%9c%d7%a7%d7%91%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-08 15:56:02 [post_modified_gmt] => 2022-08-08 12:56:02 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21668 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

נסו את כוחכם בחידון מאתגר על מילים ועל המשותף ביניהן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מתכנתים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 9966
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-05-20 11:36:00
    [post_date_gmt] => 2015-05-20 08:36:00
    [post_content] => 

יישומון, פצחן, פרצן, תכמין, מסדת, תקל

יִשּׂוּמוֹן (אפליקציה, וידג'ט)

יישומון הוא יישום המציג תכנים או שירותים של חברה מסוימת בדפדפן או במכשיר קצה, כמו טלפון חכם. לרוב מדובר ביישומים ייעודיים למטרות מוגדרות. המילה יישומון היא צורת הקטנה של יישום. המילה יישום עצמה גם היא חידוש. בתחילה התנגדו לה אנשי הלשון. וזאת למה? השורש שממנו גזורה המילה יישום הוא שׂי"ם, המוכר מן הפועל לָשִׂים ומן המילה מְשִׂימָה. ואילו במילה יישום היו"ד מופיעה בראש השורש, וכך נוצר למעשה שורש חדש, וממנו גם הפועל יִישׂם. ואולם תופעה זו שבה אות השורש יו"ד או וי"ו נודדת אינה תופעה חדשה. לדוגמה: עָיֵף ויָעֵף, יָעַץ ועוּץ. המילה יִשּׂוּמוֹן כלולה במונחי טכנולוגיית המידע ובמונחי התקשורת, והיא אושרה באקדמיה לראשונה בשנת תשס"ד (2004).

פַּצְחָן (האקר), פַּרְצָן (קראקר)

שתי מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו נקרא פצחן. פצחנים עשויים לסייע לחברות המפתחות מערכות אבטחה למחשבים ולהעמיד אותן על נקודות התורפה של המערכות. פַּרְצָן (רווח גם האקר במשמעות זו) אף הוא בעל ידע רב כמו הפצחן, אלא שכוונותיו כוונות זדון ומעשיו הם עבֵרה על החוק. הוא משתמש בידע שלו לצורך פריצה למערכות מחשב במטרה לגנוב מידע או לגרום נזק. פרצנים עשויים להחדיר למערכות מחשבים נגיפים (וירוסים), תולעי מחשב וכדומה.

תַּכְמִין

תכמין הוא מנגנון סמוי לא מזיק שהמתכנת טומן בתוכנת מחשב לשם שעשוע או לשם השארת חותם אישי. התכמין יכול להיות תמונה, הודעה, קול ועוד, והוא מופעל בעקבות פעולות מסוימות של המשתמש. באנגלית תכמין מכונה Easter egg, כלומר ביצת פסחא (את ביצי הפסחא נוהגים לצבוע ולהחביא ועל הילדים לחפש ולמצוא אותן). המילה 'תכמין' נוצרה מן השורש כמ"ן שמשמעו הסתרה (ומי שרוצה יוכל לשמוע בה גם את מילת העגה 'תחמון'). המונח אושר בשנת תשע"ה (2015).

מַסֶּדֶת

המילה מסדת באה להחליף את המילה פלטפורמה בתחום המחשבים. למשל: מַסֶּדֶת מִחשוב, מַסֶּדֶת טכנולוגית. מסדת נוצרה מן המילה המקראית מַסָּד, ככתוב: "מִבַּיִת וּמִחוּץ, וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת" (מלכים א ז, ט). עד העת החדשה נותרה המילה 'מסד' ללא שימוש. בספרות החדשה החיו את הצירוף 'מן המסד עד הטפחות' במשמעות 'מן ההתחלה ועד הסוף', 'מלמטה עד למעלה' וכדומה, ולמן אמצע המאה העשרים חזרה המילה 'מסד' לשמש במשמעה המוחשי בהקשר של בנייה ואף בתחום המחשבים בצירוף 'מסד נתונים'. המונח אושר בשנת תשע"ה (2015).

תֶּקֶל (bug)

תקל הוא טעות, שיבוש או כשל בתוכנית מחשב. תקלים גורמים לקבלת תוצאות לא נכונות, להתנהגות לא צפויה של התוכנה וכדומה. המילה bug באנגלית משמעה חֶרֶק, וכבר מסוף המאה התשע עשרה יש תיעוד לשימוש בה לציון 'תקלה' בעגת המהנדסים (בשלב מאוחר יותר נקשר אליה סיפור על חרק ממשי שגרם לתקלה באחד המחשבים המוקדמים). לא פלא שבעקבות פניית האקדמיה לציבור להציע חלופה עברית היו לא מעט הצעות הקשורות למילה חרק, כגון חריק, חרקת, חרקיק ואף לחרקים מסוימים, כגון חיפושית, פשפש ותיקן. אך לבסוף נבחרה המילה תֶּקֶל בשל בהירותה ונוחותה לשימוש. debugging הוא 'ניפוי תקלים', ובקיצור 'ניפוי' (המונח המקוצר נמצא בשימוש זה זמן). המונח אושר בשנת תשע"ה (2015). [post_title] => מתכנתים בעברית [post_excerpt] => איך אומרים אפליקציה בעברית? מה ההבדל בין פצחן לפרצן? איפה מסתירים תַּכְמִינִים? ומה הם מַסֶּדֶת ותֶקֶל? על מונחי תכנות בעברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 18:01:50 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:01:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9966 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים אפליקציה בעברית? מה ההבדל בין פצחן לפרצן? איפה מסתירים תַּכְמִינִים? ומה הם מַסֶּדֶת ותֶקֶל? על מונחי תכנות בעברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>