הדף בטעינה

על המילה טֵלֵפוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: טלפון)
מיןזכר
נטייהטלפונים

הגדרה

  • מכשיר המאַפשר שיחה למרחקים
  • מכאן: טֵלֵפוֹנִי

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של ממוטה וכיתוב ט' ות' במילים לועזיות

ט' ות' במילים לועזיות

WP_Post Object
(
    [ID] => 1671
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-01-22 11:33:24
    [post_date_gmt] => 2014-01-22 09:33:24
    [post_content] => רבים מתלבטים מתי לכתוב ט"ית ומתי לכתוב תי"ו במילים לועזיות שונות.

בדרך כלל ההגה t במילים לועזיות נכתב באות טי"ת, למשל היסטוריה, טלפון. מן הכלל הזה יוצאות מילים לועזיות בין־לאומיות שמקורן ביוונית ובשפה זו הן נכתבות באות θ (תֵטָה). האות θ מייצגת הגה הנשמע כמו th במילים think, thank. ואומנם גלגולה של האות θ בכתיב באנגלית הוא th, כגון במילים θεωρίαtheory, θεραπεία  therapy.

את ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי"ת תמורת t ותי"ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו. הצעה זו מבוססת על כתיבים רווחים בספרות חז"ל ובספרות הרבנית כגון 'תיאטרון', 'קתדרא', 'אתליטיס' ואף על הכתיב 'קתרוס' שבספר דניאל (עם זאת יש במקורות גם כתיבים אחרים). הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים.

להלן כתיבן של מילים לועזיות נפוצות: ת תמורת th אורתודוקסי (orthodox) אורתופדי, אורתופדיה (orthopedic, orthopedics) אמפתיה (empathy) אנתרופולוגיה (anthropology) אסתמה (asthma) אפתיה (apathy, בעברית אידשון) אֵתֶר (ether) יקינתון (השם המדעי: Hyacinthus) ממותה (mammoth) מרתון (marathon) מתודה (method), מתודולוגיה (methodology) סימפתיה (sympathy) סינתזה (synthesis) פילנתרופיה (philanthropy) תאוריה (theory), תאורטי תזה (thesis) תמה (theme) תרמי (thermal), מכאן היפותרמי ועוד תרמוס (thermos) תרפיה (therapy) פיזיותרפיה (physiotherapy) ט תמורת t (מילים שיש המתלבטים בכתיבן) ארטיסט (artist) ליטורגי (liturgical) סטטי (static) סטטיסטיקה (statistics) סמנטיקה (semantics) מילים שבהן שתי האותיות אותנטי (authentic) אנטיפת (antipathetic) אסתטי (aesthetic) אריתמטיקה (arithmetic) היפותטי (hypothetical) טלפתיה (telepathy) טריאתלון (triathlon) מתמטיקה (mathematics) נטורופתיה (naturopathy) סינתטי (synthetic) פתטי (pathetic) קתטר (catheter, בעברית צַנְתָּר) תיאטרון (theater) תרמומטר (thermometer)

הערות

א. על פי רוב אפשר ללמוד מן המקבילה באנגלית מהו ההגה המקורי – t או th. ואולם יש מקרים שבהם האנגלית עשויה להטעות. למשל: המילה הלועזית אוטוריטה נכתבת בשתי טי"תים על פי מקורה הלטיני auctōritas וכמו בלשונות אחרות – autorità באיטלקית, Autorität בגרמנית ועוד (בלטינית ובלשונות אלו אין כלל ההגה θ). גם באנגלית של ימי הביניים נכתבה המילה ב־t (למשל autorite, autoryte) ורק בהמשך השתנה הכתיב ל־authority. דוגמה נוספת היא שם התואר ניאנדרטלי: האדם הניאנדרטלי נקרא על שם מקום התגלותו Neandertal – עמק ניאנדר שבמערב גרמניה. העמק קיבל את שמו באמצע המאה התשע־עשרה. בתקופה זו המילה Tal (=עמק) נכתבה עדיין ב־th כמילים רבות אחרות (מדובר בעניין של כתיב בלבד שכן ההגה θ אינו קיים בגרמנית), ומכאן התגלגל הכתיב לשפות אחרות, למשל לאנגלית (Neanderthal). בגרמנית עצמה שונה הכתיב ל־Neandertaler (ברפורמת הכתיב של שנת 1901).

ב. יש שכתיב המילה הלועזית מושפע מדמיונה לשורש עברי. דוגמה מובהקת היא המילה מסתורין: מקורה במילה היוונית mysterion, והיא נכנסה ללשוננו בתקופת חז"ל. בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אפשר למצוא כתיבים שונים: מסטירין, מסטורין, מסתורין ועוד. הכתיב בתי"ו נוצר בשל קרבת הצליל והמשמעות לשורש סת"ר העברי, והוא הרווח בימינו. גם את המילה היסטוריה היו שכתבו בתי"ו – היסתוריה – מעין מדרש שם 'הֶסְתֵּר־יה' (כך נהג לכתוב הרב קוק). הכתיב המיושן 'תכניקה', המצוי למשל ב'מילון למונחי התכניקה' של ועד הלשון משנת תרפ"ט (1929), גם הוא נובע מקישור מכוון לשורש העברי תכ"ן (תֹּכֶן).

ג. סיומת ־טי: שמות תואר הנגזרים ממילים לועזיות בסיומת ־ָה (כגון דרמה) נכתבים בט על פי שם התואר הלועזי. למשל דרמטי (על פי dramatic), וכן אסתמטי, ארומטי, סיסטמטי, סכמטי, דוגמטי.

ד. בתעתיק של שמות לועזיים (שמות אנשים ומקומות) הכתיב נקבע על פי ההגייה: מה שנהגֶה t נכתב בטי"ת (גם אם הכתיב הוא th), ומה שנהגה θ נכתב בתי"ו וגרש: ת'. ראו בפירוט בכללי התעתיק מלועזית לעברית.

[post_title] => ט' ות' במילים לועזיות [post_excerpt] => את ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי"ת תמורת t ותי"ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו – הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%98-%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%a2%d7%96%d7%99%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-07-11 12:52:00 [post_modified_gmt] => 2021-07-11 09:52:00 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1671 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

את ההצעה לכתוב באופן שיטתי טי"ת תמורת t ותי"ו תמורת th העלה יוסף קלוזנר כמה פעמים בכתביו – הבחנה שיטתית זו התקבלה בעברית החדשה, ובדרך זו הלכו גם מילוני ועד הלשון והאקדמיה ושאר המילונים העבריים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
זכוכית מגדלת על דף ספר והכיתוב: כמה מילים יש בעברית?

כמה מילים יש בשפה העברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 860
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-17 11:08:45
    [post_date_gmt] => 2010-10-17 09:08:45
    [post_content] => שאלת מספר המילים בשפה כלשהי בכלל ובשפה העברית בפרט היא שאלה בעייתית מאוד, ואין לה תשובה מוחלטת. מדוע? לשאלה הזאת נלווֹת שאלות אחרות, החשובות לא פחות ממנה. נעמוד כאן בקצרה על שתיים מהן: הראשונה – מתי נחשבת מילה כלשהי למילה "עברית"? השנייה – כיצד מציגים את המילים במילון?

אשר לשאלה הראשונה: האם מילים כמו טֵלֵפוֹן וטֵלֵוִיזְיָה, שנשאלו משפות אירופה במאה העשרים, יכולות כבר להיחשב למילים עבריות? וכיצד נסווג מילים שנשאלו ברובדי לשון קדומים יותר – הֵיכָל (לשון המקרא; מילה אכדית ממקור שומרי), תַּרְנְגוֹל (לשון חז"ל; מילה אכדית ממקור שומרי), אִצְטַדְיוֹן (לשון חז"ל; מילה יוונית), אַקְלִים (לשון ימי הביניים; מילה ערבית ממקור יווני) ועוד מילים רבות אחרות? גם מילונים דוגמת מילון אבן־שושן מסווגים רק מילים דוגמת טֵלֵפוֹן וטֵלֵוִיזְיָה כמילים זרות, ואילו מילים דוגמת הֵיכָל, תַּרְנְגוֹל, אִצְטַדְיוֹן ואַקְלִים כבר אינן מסווגות כך. מוטב אפוא לדבר על מילים המשמשות בשפה העברית ומתועדות במילוניה, ולא על מילים "עבריות".

אשר לשאלה השנייה: מילונים שונים עשויים להציג את אוצר מילים הצגה שונה, ודרך ההצגה עשויה להשפיע על מספר הערכים במילון.

לדוגמה, בן־יהודה מציג במילונו את הפועל טָבַע כך:
א. פועל עומד, טבע בתוך גוף קשה או רך, נשקע בכוח אל תוכו;
ב. פועל יוצא, טבע את פלוני במים;
ג. טבע מטבע, עשה את הפיתוח במטבע;
ד. טבע את פלוני, נקבו בשמו.

כלומר בן־יהודה מציג את הפועל טָבַע בערך אחד בן כמה משמעויות, ערך פוליסמי.

לעומתו מילון אבן־שושן כבר מציג את אותן המשמעויות עצמן בשני ערכים שונים, ערכים הומונימיים:

א. טבע טָבַע, 1. פועל עומד, צלל, שקע בתוך חומר כלשהו; 2. שיקע, הטביע...
ב. טבע (הרחבת משמעות של א. טבע) טָבַע, 1. צר צורת מטבע, התקין מטבעות...; 2. הזכיר בשם.

שני מילונים שונים עשויים אפוא להציג את אותן המילים עצמן הצגה שונה, ובסופו של דבר מספר הערכים בכל אחד מהם יהיה שונה מזה של רעהו.

לאחר שעמדנו על הבעייתיות בקביעת מספר המילים בשפה, נוכל לסכם ולומר זאת: מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, דוגמת בֵּית־סֵפֶר, המעמידים אף הם ערכים מילוניים שנהוג להציגם במילונים כערכי משנה; מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.
    [post_title] => כמה מילים יש בשפה העברית
    [post_excerpt] => מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a9-%d7%91%d7%a9%d7%a4%d7%94-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-01 19:57:09
    [post_modified_gmt] => 2020-04-01 16:57:09
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=860
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מספר הערכים הראשיים המתועדים במילוני השפה העברית, לרבות מילים שאולות בכל רובדי הלשון, עומד על כ־45,000. עליהם יש להוסיף צירופי מילים למיניהם, מספרם של אלה עומד על כ־30,000–35,000. מספר הערכים המילוניים בשפה העברית עומד אפוא להערכתנו על כ־75,000–80,000.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור ילדה עם טלפון נייד והכיתוב: החלופה העברית לטלפון היא שח רחוק – חדשות כזב

מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות

WP_Post Object
(
    [ID] => 870
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:26:06
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:26:06
    [post_content] => שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'. כל מי שיעיין בשמות מילוני האקדמיה ימצא שמות לועזיים רבים: 'אלקטרוניקה', 'מטאורולוגיה', 'מתמטיקה', 'פסיכולוגיה', 'פיזיקה' ועוד. מונחים לועזיים לרוב ימצאו המעיינים גם בתוך המילונים עצמם.

קשה להציב כלל או כללים מתי מניחים למונח הלועזי בלועזיותו ומתי מציעים לו חלופה עברית. בשיקולים המובאים בחשבון: עד כמה המונח הלועזי מושרש, האם הגייתו נוחה או זרה לעברית, האם נגררים אחריו פעלים ושמות תואר, באיזו מידה הוא תלוי תרבות (למשל שמות מאכלים), וכמובן האם החלופה העברית נוחה, קליטה וקולעת.

לצד השיקולים המעשיים יש לשאלה גם היבט עקרוני־אידאולוגי: האם יש לשאוף שלכל מילה לועזית תימצא חלופה עברית? יש הסוברים שכן, בהם כאלה הפונים אל האקדמיה מדי פעם בפעם ומוחים על מילים לועזיות שגורות שהאקדמיה לא הציעה להן תחליף עברי. לדעתם הכרחי להמיר מילים לועזיות במילים עבריות כדי לחזק את מעמדה של העברית ואת עצמאותה. אחרים סבורים שאין פסול בשילובן של מילים לועזיות בלשוננו, ואף יש בכך מן החיוב – שכן המילים הלועזיות מחברות את העברית ואת דובריה אל תרבות העולם. בעלי דעה זו מסתמכים על מאות המילים ששאלה העברית בתקופות קודמות מלשונות שכנות, החל בתקופת המקרא, כגון איכר, היכל, צי, פתגם; המשך בספרות חז"ל, כגון זוג, מלפפון, ספוג, סנהדרין, אלכסון, עמילן, סנדלר, אסימון, פיוט, קרקס, ואף בימי הביניים בהשפעת הערבית, כגון קוטב, אדיב, מרכז, אופק.

שיקול חשוב הוא האיזון, הפרופורצייה. ריבוין של מילים לועזיות בטקסט כתוב או דבור או ריבוי של מינוח לועזי במקצוע מסוים צורמים לאוזן ומשדרים מסר של התנשאות וזרות.

דרכה של האקדמיה היא דרך האמצע: כל מקרה נדון לגופו – ומוכרע על פי השיקולים שנמנו כאן.
    [post_title] => מילים לועזיות – מתי להמיר בחלופות עבריות
    [post_excerpt] => שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%95%d7%a2%d7%96%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%9c%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-05-24 12:17:35
    [post_modified_gmt] => 2020-05-24 09:17:35
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=870
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

שואלים אותנו לא פעם מדוע לא קבעה האקדמיה חלופות עבריות למילים 'טכנולוגיה', 'טלפון', 'טלוויזיה', 'אוטובוס' וכמובן 'אקדמיה'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך טֵלֵפוֹן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>