הדף בטעינה

על המילה טְעִינָה

במילון

 (ללא ניקוד: טעינה)
*גם: הטענה
מיןנקבה
שורשטען (מטען)
נטייהשם הפעולה של טוֹעֵן לכל הנטיות

הגדרה

  • הנָחת מִטעָן על רֶכב וכד' לשם העברתו למָקום אַחֵר
  • מילוי, ציוד, כגון 'טעינת סוללה (בחשמל)', 'טעינת מצבר (בחשמל)', 'טעינת אדם בכוחות חדשים'
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

שמות הפעולה – מגוון המשקלים וחריגים

WP_Post Object
(
    [ID] => 91396
    [post_author] => 3
    [post_date] => 2024-02-08 21:39:21
    [post_date_gmt] => 2024-02-08 19:39:21
    [post_content] => הדברים המובאים כאן הם המשך לרשומה הראשית על שמות הפעולה. בסעיף 1 נציג מגוון רחב של משקלים המשמשים לשמות הפעולה. בסעיף 2 נציג מקרים שבהם כנגד פועל בבניין מסוים משמש שם פעולה במשקל של בניין אחר.

1. שמות פעולה במגוון משקלים

אומנם בימינו רווחים שמות הפעולה הסדירים של הבניינים קל, פיעל והפעיל – קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה, ואולם לצידם יש שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. רובם של אלו הם מורשת לשון המקרא, שבה טרם התגבש השימוש הסדיר במשקלי שמות הפעולה. נביא כאן דוגמאות לשפע הזה.

1.1 מגוון משקלי שמות הפעולה בבניין קל

  • קְטָלָה: דָּאַג – דְּאָגָה; רָוָה – רְוָיָה, סָבַר – סְבָרָה.
  • קְטֵלָה: שָׁאַל – שְׁאֵלָה; שָׂרַף – שְׂרֵפָה; יָלַד – לֵדָה.
  • קְטֻלָּה: פָּעַל – פְּעֻלָּה; גָּאַל – גְּאֻלָּה.
  • קְטוֹל, קְטוּל: צָחַק – צְחוֹק; חָלַם – חֲלוֹם (בימינו גם חֲלִימָה); נָאַם – נְאוּם.
  • קְטוֹלָה, קְטוּלָה: עָבַד – עֲבוֹדָה; סָעַד – סְעוּדָה, קָבַר – קְבוּרָה
  • קְטֹלֶת: יָכֹל – יְכֹלֶת (במקרא משמש צורת מקור: "וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר: מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת ה' לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם", במדבר יד, טו–טז); יָבַשׁ – יְבֹשֶׁת.
  • מִקִטָל ודומיו: שָׁפַט – מִשְׁפָּט (בימינו גם שְׁפִיטָה); אָסַר – מַאֲסָר; אָמַר – מַאֲמָר ('במאמר אלוהים', לצד אֲמִירָה); עָבַר – מַעֲבָר (וגם עֲבֵרָה במשמעות אחרת); עָנָה – מַעֲנֶה; נָתַן – מַתָּן (בסתר, לצד נְתִינָה); נָגַע – מַגָּע (לצד נְגִיעָה); נָח – מָנוֹחַ; יָלַד – מוֹלָד (כגון מולד הירח, לצד לֵדָה); סָפַד – מִסְפֵּד.
  • מִקְטָלָה ודומיו: חָשַׁב – מַחְשָׁבָה (לצד חֲשִׁיבָה); נָח – מְנוּחָה; זָמַם – מְזִמָּה.
  • המשקלים הסגוליים: נָדַר – נֶדֶר; כָּעַס – כַּעַס; לָעַג – לַעַג; בָּכָה – בְּכִי/בֶּכִי; שָׁבָה – שֶׁבִי/שְׁבִי; שָׂבַע – שֹׂבַע; רָגַז – רֹגֶז; מָרַד – מֶרֶד; מֵת – מָוֶת (לצד מִיתָה); חָטָא – חֵטְא; שָׁט – שַׁיִט.
  • קִטְלָה, קַטְלָה וקֻטְלָה (ובשמם האחר: צורות סגוליות בנקבה): אָהַב – אַהֲבָה; רָקַם – רִקְמָה; חָמַד – חֶמְדָּה; יָזַם – יָזְמָה.
  • קָטָל: נָקַם – נָקָם (לצד נְקָמָה); עָמַל – עָמָל; רָעַב – רָעָב; צָמֵא – צָמָא.
  • קְטָל: פָּסַק – פְּסָק (פסק דין, לצד פְּסִיקָה); גָּזַר – גְּזָר (גזר דין, לצד גְּזֵרָה).
  • קִטָּלוֹן וקִטְלוֹן: בָּטַח – בִּטָּחוֹן; חָסַךְ – חִסָּכוֹן; פָּתַר – פִּתְרוֹן; עָלַב – עֶלְבּוֹן.
  • משקלים זכריים שונים: בָּנָה – בִּנְיָן (כגון 'בניין הכוח של צה"ל', לצד בְּנִיָּה); אָסַף – אָסִיף, קָטַף – קָטִיף.
  • משקלים מיוחדים לגזרת ל"י: רָצָה – רָצוֹן (גם רְצִיָּה); חָרָה – חָרוֹן; פָּדָה – פְּדוּת (לצד פִּדְיוֹן); טָעָה – טָעוּת (לצד טְעִיָּה).
  • משקל תְּקוּלָה (לגזרת ע"ו): נָע – תְּנוּעָה; נָם – תְּנוּמָה. משקל זה משמש שם פעולה גם לפועלי ע"ו בבניין הפעיל, כגון הֵגִיב – תְּגוּבָה; הֵבִיס – תְּבוּסָה.
  • משקלי ת' (אחרים): גָּמַל – תַּגְמוּל; חָזָה – תַּחֲזִית.
  • בינוני: חַי – חַיִּים (צורת בינוני ברבים).

1.2 משקלים אופייניים למשמעויות

בבניין קל אפשר לזהות קבוצות של שמות פעולה לפי משקלים הנושאים משמעות משותפת:
  • משקל קְטָלָה לקולות: צְעָקָה, צְוָחָה, צְרָחָה, זְעָקָה, גְּעָרָה, יְבָבָה, יְלָלָה, נְעָרָה, שְׁאָגָה, אֲנָחָה, אֲנָקָה. (כמובן משקל זה משמש גם לשמות פעולה שאינם במשמעות זו כמו שְׁגָגָה, רְוָיָה, דְּאָגָה, שְׂרָרָה).
  • משקלים סגוליים לרגשות (כולל משקלי הנקבה המקבילים לסגוליים): כַּעַס, פַּחַד, צַעַר, רֹגֶז, בְּכִי/בֶּכִי; גם השמות החד־הברתיים בגזרת ע"ו: גִּיל, בּוּז; ובנקבה: אַהֲבָה, שִׂמְחָה, קִנְאָה, יִרְאָה, שִׂנְאָה.

1.3 משקלים לא סדירים בבניינים אחרים

גם לפעלים בבניינים אחרים אפשר למצוא שמות פעולה במשקלים לא צפויים – מקצתם משקלי בניין קל. לדוגמה:
  • משקלי ת: שִׁלֵּם – תַּשְׁלוּם; רִמָּה – תַּרְמִית; הִסְתַּפֵּר/סִפֵּר – תִּסְפֹּרֶת; הִתְפַּלֵּל – תְּפִלָּה; הִלֵּל – תְּהִלָּה; קִוָּה – תִּקְוָה; נִדְהַם – תַּדְהֵמָה.
  • משקלי מ: הִתְקַלֵּחַ/קִלֵּחַ – מִקְלַחַת; נָבוֹךְ – מְבוּכָה; הֶעֱנִיק – מַעֲנָק.

1.4 שמות פעולה במשקלים הלא סדירים לציון תוצר הפעולה

בשל עושר המשקלים שתואר לעיל יש ולאותו פועל משמשים כמה שמות פעולה. לעיתים אחד מן השמות מתייחד לציון תוצאת הפעולה. בדוגמאות שלהלן המשמעות העיקרית של המילה השנייה בכל זוג היא תוצאת הפעולה:
  • בְּנִיָּה / בִּנְיָן
  • עֲשִׂיָּה / מַעֲשֶׂה
  • הֲרִיסָה / הֶרֶס
  • תִּרְגּוּם / תַּרְגּוּם
  • הַבְדָּלָה / הֶבְדֵּל
  • הַרְשָׁאָה / רִשָּׁיוֹן.
יחס אחר יש בין יֶרִי – פעולה כללית, ובין יְרִיָּה – פעולה יחידה (וברבים סדרה של פעולות).

1.5 שמות פעולה שונים לציון משמעויות שונות של הפועל

הגיוון במשקלי שמות הפעולה מעמיד לרשותנו אפשרות של בידול משמעות כשהפועל משמש במשמעויות שונות (וראו דוגמאות נוספות בסעיף 2.7 להלן): בניין קל
  • גָּזַר – גְּזֵרָה (עונש) / גְּזִירָה (חיתוך במספריים)
  • חָקַר – חֲקִירָה (במשטרה) / מֶחְקָר (אקדמי) / תַּחְקִיר (בתקשורת) / חִקּוּר (דין)
  • לָחַם – מִלְחָמָה (האירוע הכללי) / לְחִימָה (הפעולה עצמה)
  • נָהַג – נְהִיגָה (ברכב) / מִנְהָג
  • עָצַר – עֲצִירָה / מַעֲצָר
  • שָׁאַל – שְׁאֵלָה / שְׁאִילָה
  • טָעַן – טַעֲנָה / טְעִינָה
בניין פיעל
  • בִּקֵּר – בִּקּוּר / בַּקָּרָה / בִּקֹּרֶת (שלושת השמות מקבילים לשלוש משמעויות הפועל)
  • בִּקֵּשׁ – בַּקָּשָׁה / בִּקּוּשׁ
  • צִפָּה – צִפּוּי / צִפִּיָּה (משקל מיוחד)
בניין הפעיל
  • הִכִּיר – הַכָּרָה / הֶכֵּרוּת

2. שמות פעולה חריגים מבחינת הבניין

אל אי־הסדירות במשקלי שמות הפעולה מצטרפת אי־סדירות מסוג אחר: שמות פעולה במשקל של בניין אחד לפועל בבניין אחר. בחלק מן המקרים אפשר לשער שאי־ההלימה נובעת משינוי בבניין הפועל במהלך הדורות (כך למשל ייתכן שפועל בבניין קל השתנה לבניין פיעל אך שם הפעולה השתמר במשקל האופייני לבניין קל; תהליך זה מסתבר כאשר אין פועל משמש בבניין קל כנגד הפועל בבניין פיעל).

2.1 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין פיעל

בדוגמאות המובאות כאן יש שמות פעולה במשקלים השונים של בניין קל שהובאו לעיל :
  • משקל קְטִילָה: רִמָּה – רְמִיָּה; הִגֵּר – הֲגִירָה להרחבה
  • משקל קְטָלָה: בֵּרֵךְ – בְּרָכָה; קִלֵּל – קְלָלָה; יִלֵּל – יְלָלָה.
  • משקלי מ': שִׂחֵק – מִשְׂחָק (אבל יש גם שָׂחַק בבניין קל); רִמָּה – מִרְמָה (משקל המתאים לבניין קל, כגון לָחַם – מִלְחָמָה).
  • משקלים סגוליים: שִׁקֵּר – שֶׁקֶר; שִׁבֵּחַ – שֶׁבַח; קִנֵּא – קִנְאָה (השוו: שָׂמַח – שִׂמְחָה); וגם בבניין הפעיל: הִרְוִיחַ – רֶוַח.
  • משקלים שונים: בִּשֵּׂר – בְּשׂוֹרָה (השוו: עָבַד – עֲבוֹדָה); חִלֵּק – חֲלֻקָּה (השוו: גָּאַל – גְּאֻלָּה), נִצֵּחַ – נִצָּחוֹן (השוו: חָסַךְ – חִסָּכוֹן).

 2.2 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין התפעל

הִתְחָרֵט – חֲרָטָה; הִתְאַמֵּץ – מַאֲמָץ (יש גם אָמַץ בבניין קל); הִתְאַבֵּל – אֵבֶל (יש גם אָבַל).

2.3 שמות פעולה של בניין קל לפעלים בבניין נפעל

לפעלים אחדים בבניין נפעל שאינם מביעים פעולה סבילה ואין כנגדם פעלים בבניין קל – משמשים שמות פעולה השקולים במשקלי בניין קל: נֶאֱנָח – אֲנָחָה (מן המקרא); נִכְנַס – כְּנִיסָה; נֶהֱנָה – הֲנָאָה (מלשון חז"ל); נִפְרַד – פְּרֵדָה (הפועל מקראי ואילו שם הפעולה מן העברית חדשה). יש לזכור שהיווצרותם של שמות פעולה במשקל המיוחד לנפעל הִקָּטְלוּת היא תופעה מאוחרת, ואין אפוא פלא ששמות הפעולה של פעלים אלו ואחרים נוצרו במשקלי שמות הפעולה הרגילים לבניין קל. יש גם במפתיע מקרים הפוכים: לפועל שָׂרַד בבניין קל משמש שם הפעולה הִשָּׂרְדוּת (של בניין נפעל), וכן משמש שם הפעולה הִצָּרוּת (של עורקים) המתאים לבניין נפעל אף שאין פועל מתאים בבניין זה.

 2.4 שמות פעולה במשקל קִטּוּל לפעלים בבניין התפעל

כידוע יש קשר הדוק בין הבניינים פיעל והתפעל: לעיתים קרובות הפועל בבניין התפעל מציין גוון של הפועל בבניין פיעל (כגן פעולה הדדית – הִתְפַּיֵּס [עם] לעומת פִּיֵּס; פעולה חוזרת – הִצְטָרֵף [=צירף את עצמו]; שינוי מצב – הִתְרַכֵּךְ לעומת רִכֵּךְ). לא פלא אפוא ששמות פעולה במשקל קִטּוּל האופייני לבניין פיעל עשויים לשמש לפעלים בבניין התפעל. וכמובן יש להביא בחשבון ששמות פעולה במשקל הִתְקַטְּלוּת החלו להיווצר בשלב מאוחר יחסית (ואכן בחלק מן הדוגמאות להלן נוצר גם שם פעולה במשקל זה). בחלק מן הדוגמאות שלהלן אין פועל בבניין פיעל: הִתְוַכֵּחַ – וִכּוּחַ, הִשְׁתַּמֵּשׁ – שִׁמּוּשׁ, הִשְׁתַּעֵל – שִׁעוּל, הִתְאַפֵּק – אִפּוּק, הִתְעַטֵּשׁ – עִטּוּשׁ, הִתְרַשֵּׁל – רִשּׁוּל.

2.5 שמות פעולה במשקל קִטּוּל לפעלים בבניין קל

  • רָקַד – רִקּוּד (משקל קִטּוּל של בניין פיעל). שם הפעולה נוצר בלשון חז"ל שבה משמש כמעט אך ורק הפועל בבניין פיעל רִקֵּד (לרוב הוא מכוון לניעור הנפה בעת ניפוי הקמח). בעברית החדשה השתגר השימוש בבניין קל (מורשת המקרא שבו יש 3 מופעים בבניין קל ו־5 בבניין פיעל).
  • דָּן – דִּיּוּן (במקום דִּין; השם דִּין ביסודו הוא שם פעולה: "כִּי יַעֲשֶׂה ה' דִּין עָנִי מִשְׁפַּט אֶבְיֹנִים", תהלים קמ, יג).
  • דָּר – דִּיּוּר (במקום דִּירָה; השם דִּירָה ביסודו הוא שם פעולה: "שם תהי דירתו ושם תהא מיתתו ושם תהא קבורתו" משנה מכות ב, ז).
  • חָתַךְ – חִתּוּךְ (השם חֲתִיכָה המשמש לציון דבר שנחתך; הפועל חִתֵּךְ קיים)
  • מָאַס – מֵאוּס (לצד מְאִיסָה; גם את הפועל מֵאֵס אפשר למצוא פה ופה).
  • עָסַק – עִסּוּק (יש היקרויות יחידות של הפועל עִסֵּק בלשון חז"ל)
  • סָעַד – סִעוּד (לצד סַעַד, בלשון המשנה יש סִעֵד, והאקדמיה קבעה מְסַעֵד למי שמטפל באדם "סיעודי")
  • כָּסַף (נִכְסַף) – כִּסּוּפִים
  • דָּגַם – דִּגּוּם (במקום דְּגִימָה; השם דגימה משמש לציון תוצאת הפעולה)
  • יָזַם – יִזּוּם (לצד יָזְמָה)
  • קָדַח – קִדּוּחַ (לצד קְדִיחָה)
  • אָטַם – אִטּוּם (לצד אֲטִימָה)
  • קָטַן – קִטּוּן (שם הפעולה קְטִינָה אינו משמש)
  • קָטַע – קִטּוּעַ (לצד קְטִיעָה)
  • שָׁפַט – שִׁפּוּט (לצד מִשְׁפָּט ושְׁפִיטָה)
  • רָשַׁם (נִרְשַׁם) – רִשּׁוּם וגם הַרְשָׁמָה (הצורה רְשִׁימָה משמשת לציון התוצר; ותינתן הדעת שלפועל הִרְשִׁים משמש השם המופשט רֹשֶׁם.

2.6 שמות פעולה במשקל הַקְטָלָה לפעלים בבניין פיעל

במקרים שלהלן לצד שם הפעולה הצפוי לבניין פיעל, משמש שם פעולה במשקל הַקְטָלָה של בניין הפעיל לצד צורה במשקל קִטּוּל:
  • שִׁעֵר – הַשְׁעָרָה (לצד שִׁעוּר – מילה זו משמשת שימוש רחב אך אינה נתפסת כשם פעולה).
  • נִמֵּק – הַנְמָקָה (=ארגומנטציה, לצד נִמּוּק 'ארגומנט' המציין את תוצאת הפעולה).
  • כִּוֵּן – הַכְוָנָה (לצד כִּוּוּן). להרחבה

2.7 שימוש בשמות פעולה המתאימים לבניינים אחרים – לבידול משמעות

ראינו לעיל (1.5) שימוש במשקלים שונים של שמות הפעולה לצורך בידול משמעות כאשר הפועל משמש במשמעויות שונות. במקרים שלהלן נוצר למטרה זו שם פעולה במשקל של בניין אחר (ברובם משקל קִטּוּל לפועל בבניין קל):
  • חָזָה – חָזוֹן / חִזּוּי (מן הסתם כדי להימנע מ'חזייה')
  • שָׁקַל – שְׁקִילָה / שִׁקּוּל (דעת)
  • טָעַן – טְעִינָה / טִעוּן
  • כָּבַשׁ – כְּבִישָׁה / כִּבּוּשׁ
  • לִוָּה – לִוּוּי / לְוָיָה (של מת; להרחבה)

2.8 שמות במשקל קִטּוּל שאין כנגדם פועל

לסיום נציין ששם הפעולה קִטּוּל – הפורה במשקלי שמות הפעולה בימינו – מוליד שמות פעולה חדשים גם כשאין כנגדם פועל (לעיתים אפשר למצוא בספרות את הפועל אך הוא אינו משמש בלשון הרגילה; למקצת השמות נוצר או ייווצר בשלב מאוחר יותר פועל). הינה מבחר דוגמאות: ביון, דיוור (נראה שהחל שימוש גם בפועל), היגוי, עיתוי, רישוי, שיטור, שימוע. ויש גם מילים שחודשו במשקל קִטּוּל לציון שם מכליל: ביגוד (כלל הבגדים, והשוו 'הלבשה' ו'הנעלה'), מִכשור (כלל המכשירים). [post_title] => שמות הפעולה – מגוון המשקלים וחריגים [post_excerpt] => בימינו לצד שמות הפעולה הסדירים קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה משמשים שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. כמו כן לא מעט שמות פעולה במשקל של בניין אחד משמשים לפועל בבניין אחר. ברשומה מובאות שפע של דוגמאות לתופעות אלו. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%95%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-02-16 21:04:10 [post_modified_gmt] => 2024-02-16 19:04:10 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=91396 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בימינו לצד שמות הפעולה הסדירים קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה משמשים שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. כמו כן לא מעט שמות פעולה במשקל של בניין אחד משמשים לפועל בבניין אחר. ברשומה מובאות שפע של דוגמאות לתופעות אלו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
לטעון או להטעין? איור של בחורה מחזיקה טלפון נייד ומעליו סימן שמשמעו "הסוללה אזלה"

טען והטעין

WP_Post Object
(
    [ID] => 13789
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-01-20 10:50:58
    [post_date_gmt] => 2016-01-20 08:50:58
    [post_content] => שאלת לשון שחוזרת ועולה במציאות ימינו היא אם צריך לטעון את הטלפון הנייד (בעזרת מַטְעֵן) או להטעינו. השאלה הזאת נשאלת לא רק על טלפונים ניידים, אלא גם על תוכנוֹת ועל מִטענים רגילים: האם לטעון את המִטען על המשאית (בבניין קל) או להטעין אותו (בבניין הפעיל)?

נֹאמר כבר כאן שבמילוני האקדמיה יש העדפה מובהקת לצורות מבניין קל – טָעַן, טְעִינָה – המשקפות את הפועל הבסיסי, ואולם מן ההיסטוריה של העברית עולה שאין פסול בצורות מבניין הפעיל – הִטְעִין, הַטְעָנָה.

כבמקרים רבים אחרים, הפועל הבסיסי הוא כאמור בבניין קל: טָעַן. כאשר מתגלה שהאנשים שבאו אל יוסף הם אֶחָיו, מציע פרעה ליוסף לומר לאחיו "זֹאת עֲשׂוּ: טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם [=בהמות המשא שלכם] וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן, וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי" (בראשית מה, יז–יח). במקרה הזה, המקרה היחיד במקרא שהפועל הזה משמש, טוענים – ולא מטעינים – את הבהמות.

והינה בלשון חכמים לצד השימוש בבניין קל נמצא גם השימוש בבניין הפעיל – בלי כל הבדל במשמעות. למשל אחד ההסברים בספרא לציווי "לֹא תֵלֵך רָכִיל" (ויקרא יט, טז) הוא "שלא תהא כרוכל – מטעין דברים והולך" (קדושים ב, ב).

על חילופים בין פעלים בבניין קל במקרא לפעלים בבניין הפעיל בספרות חז"ל בלי הבדל במשמעות עמדו חוקרי לשון, ובהם מנחם מורשת. בין דוגמאותיו הפעלים טמן והטמין, טבל והטביל, ספד והספיד. במעבר לבניין הפעיל בלשון חז"ל הוא ראה קו לשון אופייני לדיבור עממי חי שיכול לנבוע גם מהתפתחות פְּנִים־עברית וגם מהשפעת הארמית, אשר דרה באותה תקופה בכפיפה אחת עם העברית. ואומנם בניבי הארמית השונים הראה מורשת שימוש בפועל אַטעֵן, מקבילו של הטעין.

בניין הפעיל ידוע במשמעות הגרימה של פעליו (האכיל – גרם שיאכל, הלביש – גרם שילבש, הוציא – גרם שיצא). ואולם כבר במקרא אנו מוצאים זוגות של פעלים בבניין קל ובבניין הפעיל בלי הבדל של ממש במשמעותם. כך למשל פרעה מבקש ממשה ואהרן "הַעְתִּירוּ בַּעֲדִי" (שמות ח, כד). הַעְתִּירוּ, כלומר התפללו, בבניין הפעיל. משה מבטיח כי יעשה כן ("וְהַעְתַּרְתִּי אֶל ה'" – פסוק כה) ומקיים את הבטחתו – אך בבניין קל: "וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל ה'" (פסוק כו). וכן הוא בפועל עָמַס: בלשון המקרא בדרך כלל עומסים בבניין קל, למשל "וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה" (בראשית מד, יג), אבל בתשובתו המפורסמת של רחבעם לזקנים הוא אומר: "וְעַתָּה אָבִי הֶעְמִיס עֲלֵיכֶם עֹל כָּבֵד וַאֲנִי אוֹסִיף עַל עֻלְּכֶם" (מלכים א יב, יא).

מִדברים אלו עולה שאין לפסול את האפשרות להטעין את הטלפון ולא רק לטעון אותו, אבל כאמור ממילוני האקדמיה עולה העדפה ברורה לבניין קל. אומנם בראשית ימי המינוח העברי – במונחי טלפונאות משנת תרפ"ט (1929) – נקבעו זו לצד זו שתי האפשרויות לְהַטְעִין ולִטְעֹן (חלף to charge באנגלית), אך בהמשך הדרך נקבעו המונחים בבניין קל – גם תמורת charge וגם תמורת load (וכן upload ו־download). ודרך אגב, גם הפך הדבר – לפרוק את המטען – הוא בבניין קל (ובלשון חכמים גם בבניין פיעל).

הערות

1. אין קשר גיזרוני בין טָעַן והִטְעִין הנדונים כאן ובין טָעַן טַענה בהקשר המשפטי. החוקרים סבורים כי את טָעַן שעניינו עמיסה (לצורך העברה ממקום למקום) שאלה העברית מן הארמית, ושצורתו המצופה בעברית (לפי כללי מעתקי העיצורים) הייתה צָעַן, כמצוי בישעיהו לג, כ, במשמעות הליכה ונדידה. 2. הרחבת המשמעות מטעינת משא על חמור לטעינה של נשק ושל סוללה או טעינת קבצים למחשב נוצרה בהשראת הפעלים המקבילים בלשונות אירופה, שמשמעם הבסיסי לשאת, לגרום לשאת, ומכאן גם להכניס ולמלא בכלי מסוים את מה שהוא אמור לשאת בתוכו. [post_title] => טען והטעין [post_excerpt] => במילוני האקדמיה יש העדפה מובהקת לצורות מבניין קל – טָעַן, טְעִינָה – המשקפות את הפועל הבסיסי, ואולם מן ההיסטוריה של העברית עולה שאין פסול בצורות מבניין הפעיל – הִטְעִין, הַטְעָנָה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%98%d7%a2%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%98%d7%a2%d7%99%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 17:51:41 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:51:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13789 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במילוני האקדמיה יש העדפה מובהקת לצורות מבניין קל – טָעַן, טְעִינָה – המשקפות את הפועל הבסיסי, ואולם מן ההיסטוריה של העברית עולה שאין פסול בצורות מבניין הפעיל – הִטְעִין, הַטְעָנָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


טְעִינָה
לרשימה המלאה
טכנולוגיית המידע (תשע"ה, 2015)
מִשְׁפַּט טְעִינָה הוראה הטוענת טופס לזיכרון ללא הצגתו
טכנולוגיית המידע (תשע"ה, 2015)
מַצַּג טְעִינָה מצג מקדים המוצג בשלב הטעינה של תכנה (עד הצגת הדף הפותח) כדי לציין שאכן מתבצעת טעינה