הדף בטעינה

על המילה טְבֶרְיָה

בתשובות באתר

חידון יישובים – פתרונות מלאים והרחבות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21442
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-05-28 11:13:24
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 08:13:24
    [post_content] => המתעניינים במקורם של שמות יישובים בארץ יכולים למצוא הסברים רבים בסקירה המפורטת של זאב וילנאי שהתפרסמה בכתב העת לשוננו לעם בשנת 1951:
שמות היישובים העבריים, חלק א – לשוננו לעם ב, ו (תשי"א); חלק ב – לשוננו לעם ב, יי (תשי"א).

חלק ראשון: למה נקרא היישוב בשמו?

1. בּוּרְגְּתָה (מושב בשרון)

אפשרות א: מדובר בשם היסטורי של יישוב שהיה במקום בתקופת התלמוד. העיר בורגתא נזכרת בתלמוד הירושלמי (עבודה זרה ה:ד, מד ע"ד). בתלמוד הבבלי המקום נקרא ברקתא. יש המזהים את היישוב הקדום עם בורג' אל־עתות הסמוכה ליישוב בן ימינו. את השם בורגתא יש הקושרים למילה הרומית burgus – 'מבצר', 'מגדל צופים קטן'.

2. בְּנֵי רְאֵם (ליד צומת ראם – מסמיה)

אפשרות ג: היישוב נקרא על שמו הרב אברהם מרדכי (רא"ם) אלתר – האדמו"ר השלישי של חסידות גור. את היישוב הקימה תנועת פועלי אגודת ישראל. הצירוף 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב "וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים" (תהלים כט, ו).

3. בָּצְרָה (מושב ליד רעננה)

אפשרות ג: היישוב הוא על שם העיר בַּצְרַה שבעיראק שבה לחמו מתיישביו הראשונים כחיילים בצבא הבריטי. צורת השם העברית נקבעה על פי השם המקראי בָּצְרָה – עיר באדום. הקמץ בבי"ת הוא קמץ קטן, כלומר ההגייה התקנית היא בתנועת o. ואולם ההגייה הרווחת היא "בַּצְרָה" – בתנועת a.

4. הוֹדִיָּה (מושב ליד אשקלון)

אפשרות א: היישוב נקרא על שם הודו – ארץ מוצאם של מתיישביו הראשונים. הניקוד הוא על פי השם הפרטי המקראי הוֹדִיָּה – מצאצאי כלב בן יפונה.

5. הַר אֲדָר (בהרי ירושלים)

אפשרות ב: היישוב נקרא על שם גבעת הרָדאר שעליה הוא הוקם. הגבעה נקראה בטעות גבעת הרדאר בגלל תחנת ממסר שהייתה בה בימי הבריטים ודמתה למכ"ם (רדאר).

6. טְבֶרְיָה

אפשרות א: העיר נקראת על שם טיבריוס קיסר רומי. שני ההסברים האחרים שהובאו בחידון הם מדרשים של חז"ל על שם המקום: "ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטבורה של ארץ ישראל. רבא אמר: רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שטובה ראייתה" (בבלי מגילה ו ע"א).

7. יָגוּר (קיבוץ ליד חיפה)

אפשרות ג: מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.

8. מִגְדַּל הָעֵמֶק

אפשרות ב: שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל־מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל. יש גרעין של אמת גם בתשובות האחרות – שכן העיר שוכנת על גבעה גבוהה ונראית ממקומות רבים בעמק. כמו כן כעשרים שנה אחרי ייסודה הוקם בה מגדל גבוה הנשקף מכל הסביבה, והוא אף שולב בסמל העיר.

9. מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל (בית ספר חקלאי ליד חולון)

אפשרות א: השם ניתן למקום בעקבות דברי הנביא ירמיהו "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה". מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא כינוי לאלוהי ישראל המביע את היותו מקור התקווה של העם. הצירוף מופיע פעמיים בספר ירמיהו: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (יד, ח); "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה'" (יז, יג). בפסוק השני יש משחק במשמעות הכפולה של המילה 'מקווה' – תקווה וגם מקור מים. בדומה למקווה ישראל (הוקם בשנת 1870), גם שם המושבה פתח תקווה (הוקמה ב־1878)) הוא צירוף מקראי המבטא תקווה: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (הושע ב, יז).

10. קִרְיַת מַלְאָכִי

אפשרות ג: שמה של העיר הוא מחווה לעיר האמריקנית לוס אנג'לס. הקהילה היהודית בלוס אנג'לס תרמה רבות להקמת העיר. בדומה לכך שם היישוב מֵי עַמִּי שבאזור נחל עירון הוא מחווה לקהילה היהודית במיאמי שתרמה להקמת המקום.

11. רְחוֹבוֹת

אפשרות ג: העיר נקראת כשם אחת הבארות שחפר יצחק ככתוב: "וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת... וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ". עדות מלבבת על האספה שבה נבחר שם המושבה התפרסמה בספר הזיכרונות של איש העלייה הראשונה יחיאל מיכל פוחצ'בסקי – ראו כאן (מתוך הספר מהתם להכא – סיפור חיים של עובד אחד, בעריכת אסנת ארבל, ירושלים תשע"ג. אנחנו מודים להוצאת יד בן־צבי על מתן הרשות לפרסם את הקטע).

12. רַהַט

אפשרות א: העיר נקראת רַהַט – שוקת להשקיית הצאן – על שום עדרי הצאן של המתיישבים הבדואים.

13. רִשְׁפּוֹן (ליד הרצלייה)

כל האפשרויות נכונות: השם הערבי ארסוף משמר שם של יישוב קדום שנקרא על שם האל הכנעני רֶשֶׁף. בתקופה ההלניסטית שונה שם המקום לאפולוניה – על שם האל היווני אפולו (אפולון) המקביל בתכונותיו לאל הכנעני הזה. היישוב רשפון נקרא על שם כל אלו.

14. שְׁלוֹמִי

אפשרות ב: היישוב, המצוי בנחלת אשר, קרוי על שם אביו של נשיא שבט אשר (במדבר לד, כז). הפסוק: "וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי". במקום אחר בנחלת אשר הקדומה הוקם באותה השנה – 1950 – מושב העובדים אחיהוד, ועל שמו גם צומת אחיהוד.

15. תְּאַשּׁוּר (מושב מצפון לאופקים)

אפשרות א: השם ניתן על פי פסוק מישעיהו: "...אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (מא, יט). שמות היישובים הסמוכים – ברוש ותדהר – לקוחים גם הם מפסוק זה, ואת שלושתם מכנים "מושבי יחדיו" בעקבות הפסוק. שלושה יישובים אחרים באזור – גִּילַת, תִּפְרַח ורַנֵּן – קרויים גם הם על פי פסוק מישעיהו: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן" (לה, ב).

16. תֵּל אָבִיב

אפשרות ב: בצירוף המקראי 'תל אביב' השתמש נחום סוקולוב לתרגום שם ספרו של הרצל 'אלטנוילנד'. בעקבות זאת נבחר צירוף זה, המשלב ישן וחדש, לשמה של העיר העברית הראשונה. פירוש השם 'אלטנוילנד' הוא 'ארץ ישנה חדשה'. נחום סוקולוב תרגם זאת בצירוף המקראי תֵּל אָבִיב – 'תל' מסמל דבר ישן ו'אביב' מסמל חידוש ורעננות. תֵּל אָבִיב המקראית היא מקום בבבל שאליו הגיעו גולים מיהודה: "וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר" (יחזקאל ג, טו).

חלק שני: מה ההגייה הנכונה?

חוֹלוֹן

העיר קרויה בשמה של עיר בנחלת שבט יהודה הנזכרת בספר יהושע, כגון: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ… וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (כא, יג–טו). שם עתיק זה ניתן לעיר השוכנת מדרום לתל אביב שנבנתה על שטח של חוֹלוֹת נודדים. שם זה דומה לשם העיר רַמְלָה, שם ערבי הגזור מן רַמְל, חול בערבית.

חֵיפָה

העיר חיפה נזכרת בספרות חז"ל (למשל בבלי שבת כו ע"א). ההגייה המקובלת במסורות הידועות לנו היא חֵיפָה בצירי, ולכן זו ההגייה התקנית גם בעברית בת ימינו. חַיְפָה הוא השם הערבי של העיר.

יְהוּד

מקור השם בתיאור נחלת דן בספר יהושע: "וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן" (יהושע יט, מה). ואכן יהוד שוכנת בגוש דן בסמוך לבני ברק, ואף יש יישוב בשם גת רימון באזור זה. הניקוד וִיהֻד מלמד שהיו"ד מנוקדת בשווא. כך גם הניקוד וִירושלים.

יָטְבָתָה

מקור השם בתנ"ך: "מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם" (דברים י, ז). שם המקום הנזכר בפסוק זה הוא ככל הנראה יָטְבַת, והוא בא כאן בתוספת ה"א המגמה (כמו מצרימָה = למצרים). על כן הגיית השם התקנית היא בהטעמת מלעיל (בהברה "בָ").  הקמץ ביו"ד הוא קמץ קטן, כלומר הוא נהגה בתנועת o.

יְסוּד הַמַּעֲלָה

מקור השם בתנ"ך: "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל..." (עזרא ז, ט) – כלומר זמן תחילת העלייה מבבל.

יְרֹחָם

העיר נזכרת ברשימת הערים שכבש שישק מלך מצרים, ושמה השתמר בשמות הערביים 'תל רחמה' ו'ביר רחמה'. הניקוד נקבע על פי השם הפרטי יְרֹחָם הנזכר בתנ"ך כמה פעמים.

כְּפַר סָבָא

העיר נקראת על שם יישוב הנזכר בספרות חז"ל (תוספתא נידה ח, ה; בבלי נידה סא ע"א). המילה סָבָא שבשם הקדום היא מילה ארמית המוטעמת בהברתה האחרונה, ופירושה 'הסב'. השם אף נזכר בכתביו היווניים של יוסף בן מתתיהו בכתיב Καφαρσαβα – בלא הכפלת האות בטא (β). המילה סָבָא נהגית במלרע (ההטעמה בבי"ת).

מִכְמָשׂ

מקור השם בתנ"ך: "וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל... וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ קִדְמַת בֵּית אָוֶן" (שמואל א יג, ה). יש הקושרים את שם המקום לשורש כמ"שׂ / כמ"ס המציין מסתור (כמו שם התואר כָּמוּס).

מַעֲלֵה אֲדֻמִּים

מקור השם בתנ"ך: "וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל" (יהושע טו, ז). ככל הנראה מקור השם בצבען האדום־בהיר של האבנים במקום. אין לשם המקום שום קשר לאֱדוֹם.

נָצְרַת

שמה הרשמי של העיר הוא נָצְרַת, וכך גם נָצְרַת עִלִּית (בשנת תשע"ט שונה שמה לנוֹף הַגָּלִיל). על פי המתועד בעברית, ובפרט בפיוט הארץ־ישראלי הקדום, מקובל לשקול את שם העיר נָצְרַת במשקל השמות צָרְפַת, אָסְנַת, בָּשְׂמַת (בקמץ גדול ובשווא נע). כך המליץ ועד הלשון וכך ממליצה האקדמיה. מכל מקום גם להגייה נָצֶרֶת יש יסודות קדומים.

קִרְיַת שְׁמוֹנָה

העיר נקראת על שמם של שְׁמוֹנָה אנשים, יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו שנפלו בהתקפות על תל־חי הסמוכה, רובם בהתקפה בי"א באדר תר"ף (1920).

שְׂדֵרוֹת

שׂדרות נוסדה כמַעְבֶּרֶת עולים בשנת תשט"ו (1955), ונקראה כך על שם מפעל נטיעה של שׂדרות אילנות לאורך הכבישים בסביבות העיר ובמקומות נוספים. המילה שְׂדֵרָה נהגית בשׂי"ן שמאלית, והיא קשורה למילה סֵדֶר (להרחבה).

תָּרוּם

היישוב תרום והיישוב הסמוך לו תעוז קיבלו את שמם מן הכתוב: "לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ" (תהלים פט, יד). ההגייה הרווחת "תָּרוֹם" נוצרה מן הסתם בשפעת "תָּעֹז". חזרה לחידון [post_title] => חידון יישובים - פתרונות מלאים והרחבות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%95%d7%aa-3 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-12-24 12:16:05 [post_modified_gmt] => 2020-12-24 10:16:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21442 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור שלט על חדר. על השלט איור ג'ירפה וכיתוב "החדר של: כינרת" ומתחתיו כיתוב "שמות ומשמעויות"

כינרת

WP_Post Object
(
    [ID] => 28738
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-04-23 13:10:49
    [post_date_gmt] => 2018-04-23 10:10:49
    [post_content] => הבָּנוֹת הנקראות כִּנֶּרֶת קרויות כמובן על שם הימה הצפונית, המכונה במקרא יָם־כִּנֶּרֶת (במדבר לד, יא; יהושע יג, כז), יָם כִּנְרוֹת (יהושע יב, ג) או סתם כִּנֶּרֶת (דברים ג, יז). צורת הרבים כִּנְרוֹת היא כנראה שם האזור (יהושע יא, ב; מלכים א טו, כ).[1]

כינרת היה גם שמה של עיר מבצר כנענית בנחלת שבט נפתלי (יהושע יט, לה), ונראה שהעיר היא שהעניקה לימה את שמה[2] – כפי שהעניקה לה בסוף ימי הבית השני העיר טבריה את השם ים טבריה או ימהּ של טבריה.[3]

פירוש השם הכנעני הקדום אינו ברור, אך ייתכן שיש קשר בינו לשם האל כנר, שנמצא ברשימות אלים מן העיר אוגרית (עיר ששכנה לחוף הים התיכון בסוריה של היום).[4] רבים קושרים בין הכינרת לכלי הנגינה כינור, אך טיב הקשר איננו ברור – האם על שום צורתה של הימה? ושמא שם האל הוא הקשור ביסודו לכלי הנגינה?

חז"ל התלבטו אף הם בשאלת מקור שמה של הימה, וכך אנו קוראים בבבלי מגילה ו ע"א:

כנרת זו גניסר. ולמה נקרא שמה כנרת? משום דממתקא פירותיה ככינרא.[5]

מהו כינרא? מילה ארמית זו מתפרשת בשתי דרכים בערך כִּנר ב"ספר הערוך", שהוא מילון למילים קשות בתלמודים ובמדרשים שכתב במאה ה־11 נתן בן יחיאל מרומי. לפי הפירוש הראשון כינרא הוא פרי. גידול כינרים באזור הכינרת נזכר גם בתלמוד הירושלמי: "והערבה עד ים כִנְרֹת – מעתה שני גיניסריות היו, או לא היו אלא שני אבטוניות [=ערים עצמאיות] כגון בית־ירח וצינבריי שהן מגדלות כינרים" (מגילה ע, א). על זיהויו של פרי זה נחלקו החוקרים; ולפי אחת ההצעות מדובר בשיזף, עץ הגדל גם בסביבת הכינרת (ואומנם בילקוט הצמחים שפרסם ועד הלשון העברית בשנת תר"ץ, 1930, נקבע השם כִּנָּר לצד צֶאֱלִים תמורת אחד מסוגי השיזף). [6] לפי הפירוש השני כינרא הוא כינור, כלי מיתרים קדום.[7] שמו משותף לרבות מן השפות השמיות, ובהן אכדית, אוגריתית וארמית, אך ייתכן שמקורו בהודו. הוא נזכר במקרא עשרות פעמים לצד כלים אחרים, ובהם נבל, תוף, חליל, מצלתיים וחצוצרות. דוד ניגן בו, והוא מכלי הנגינה החשובים שבהם ניגנו במקדש. לפי יוסף בן מתתיהו היו לו עשרה מיתרים (לעומת שנים עשר לנבל), וניגנו בו במַפרט. אם כן לפי פירוש זה דומה המתיקות שממתיקה הכינרת את פירותיה לקולו הערב של הכינור. _______________________

[1]  לניקוד צורת הרבים ולהגייתה ראו את דבריו של ניסן ברגגרין בלשוננו לעם כד, ה (תשל"ג), עמ' 119–121 (= לשוננו לעם לד, ה [תשמ"ג], עמ' 149–151). [2]  השם מופיע גם ברשימות מצריות של ערי ארץ ישראל מאמצע האלף השני לפנה"ס. תאורטית אפשר לחשוב גם על מעבר השם בכיוון ההפוך – מן  הימה אל שם העיר המרכזית השוכנת לחופיה. [3]  העיר טבריה נוסדה בשנת 20 לסה"נ ונקראה על שם הקיסר הרומי טיבּריוס. מימי הבית השני ידועים גם השמות ים גינוסר (או גיניסר או גניסרת) וים הגליל (למשל בברית החדשה). [4]  זאת דעת החוקר יִרקוּ (A. Jirku). יישובים שונים נקראו על שם אלים ואלות. כך למשל שמות מקומות רבים פותחים ברכיב בַּעַל (האל הכנעני), וישנם אף היישובים בַּעֲלָה, בַּעֲלָת (צורות הנקבה של בעל). גם שמות אנשים יסודם בשמות אלים, כגון מרדכי, הקשור ככל הנראה לשם האל הבבלי מְרֹדָךְ (הנזכר בירמיהו נ, ב). [5]  פירוש ד"ממתקא פירותיה" אולי 'שמוסיפה מתיקות לפירותיה'. זאת הגרסה הניתנת במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית. מכתבי יד ומדפוסי הבבלי מוכרות גרסאות אחרות, כגון "כינרת זו גינוסר. ולמה נקרא שמה כינרת? דמתיקי פירהא כקלא דכינרי" – כלומר שפירותיה מתוקים או שפרייה מתוק כקול של כינור(ות). [6] היה מי שהציע שכינר זה אינו אלא הקינרס, המוכר מספרות חז"ל למן המשנה (למשל כלאיים ה, ח; בימינו ארטישוק), אך פרי זה איננו מתוק. [7] לפירוש זה יש חיזוק מן הנוסח המובא בהערה 5: "דמתיקי פירהא כקלא דכינרי".

[post_title] => כינרת [post_excerpt] => הבָּנוֹת הנקראות כִּנֶּרֶת קרויות כמובן על שם הימה הצפונית, המכונה במקרא יָם־כִּנֶּרֶת, יָם כִּנְרוֹת או סתם כִּנֶּרֶת. צורת הרבים כִּנְרוֹת היא כנראה שם האזור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%a8%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-03-23 22:38:37 [post_modified_gmt] => 2022-03-23 20:38:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=28738 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הבָּנוֹת הנקראות כִּנֶּרֶת קרויות כמובן על שם הימה הצפונית, המכונה במקרא יָם־כִּנֶּרֶת, יָם כִּנְרוֹת או סתם כִּנֶּרֶת. צורת הרבים כִּנְרוֹת היא כנראה שם האזור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך טְבֶרְיָה 1 (עיר בארץ ישראל) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


טְבֶרְיָה
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
דַּג טְבֶרְיָה ר': אַמְנוּן