הדף בטעינה

על המילה חוֹבְבָן

במילון

 (ללא ניקוד: חובבן)
חלק דיברשם תואר
שורשחבב
נטייהחוֹבְבָנִית

הגדרה

  • שעוסק בדבר שלא כבעל מקצוע (כנגד: מִקְצוֹעָן)
  • מכאן: חוֹבְבָנִי
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מה ההבדל

מקצועי ומקצועני

WP_Post Object
(
    [ID] => 51399
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2021-05-25 14:22:34
    [post_date_gmt] => 2021-05-25 11:22:34
    [post_content] => רבים שואלים אותנו מה ההבדל בין שמות התואר מִקְצוֹעִי ומִקְצוֹעָנִי, וכן בין השמות המופשטים מִקְצוֹעִיּוּת ומִקְצוֹעָנוּת.

תשובתנו היא שההבחנה בין שני הזוגות האלה אינה חדה ומוחלטת.

המילה מקצוען חודשה לפחות בסוף העשור השני של המאה העשרים לציון 'בעל מקצוע'. לצידה נוצרו גם מקצועני ומקצועניות לציון מה שמאפיין בעל מקצוע.

כך למשל ב'דאר היום' מיום 30 באוקטובר 1919 בהספד למלומד היהודי־גרמני פרופ' אהרן אופנהיים נכתב על חיבוריו ש"בכל היותם מדעיים לא היו הספרים הנ"ל חנוטים באותו יבש [=יובש] מדעי השכיח אצל אנשי המדע הגרמנים, המונעים בעד הבלתי מקצוענים מלגשת אליהם". בידיעה על מצב התיאטרון העברי נכתב שהבמה העברית "היתה קימת עד עכשיו רק מחובבים" ועתה החליטו "לבסס את הבמה על יסוד חצי מקצועני, ז. א. החברים המשתתפים באופן קבוע יקבלו פרס [=שכר] בהתאם להמצב והקופה" (דאר היום, 6 באוקטובר 1919). כך גם: "את הדברים האלה אמר [...] לא הולך־רכיל מקצועני" (דבר, 8 בדצמבר 1936). ובהקשר של ספורט: "משחק ההוקי הוא אחד המשחקים המעטים שהמקצוענים אינם עוסקים בו; זהו משחק של חובבים בלי שמץ של מקצועניות [...] העוסק בהוקי הוא ספורטאי 'לשמה' במלוא מובנה של המלה" (הארץ, 6 באוקטובר 1932). משנות החמישים של המאה העשרים מוצאים גם את השם המופשט 'מקצוענות' – בהקשר של ספורט.[1]

אם כן המילה מקצוען בסיומת ־ָן מציינת אדם, בעל מקצוע. גם נגזרותיה קשורות לעניין זה: שם התואר מקצועני המתאר אדם מציין את מיומנותו ואת מומחיותו במקצועו (למשל 'מכונאי מקצועני'); וכשהוא מצטרף למילים אחרות הוא עשוי לתאר את עצם העובדה שהעיסוק בדבר הוא מקצוע ('ספורט מקצועני') או את האיכות של העיסוק הניכר במומחיות ובמיומנות ('ביצוע מקצועני'). השם המופשט מקצוענות מציין שמדובר בעיסוק העיקרי של אדם וגם מתאר עיסוק שבולטות בו מומחיות ומיומנות (כנגד חובבנות).

לעומת זאת שם התואר מקצועי מציין בעיקר כל דבר הקשור למקצוע שעוסקים בו בלי קשר לאיכותו: למשל 'הכשרה מקצועית' היא לימוד מעשי של מקצוע, 'איגוד מקצועי' מאגד אנשים לפי מקצועם, 'כתב עת מקצועי' מפרסם מאמרים במקצוע מסוים, 'סיכון מקצועי' נוצר מן המקצוע שעוסקים בו. לצד זאת מקצועי ומקצועיות עשויים לציין גם איכות (בדומה ל'מקצועני' ו'מקצוענות'), כגון 'היא עשתה עבודה מקצועית', או 'היא עשתה זאת במקצועיות'.

על גלגול המילה מקצוע

המילה מִקְצֹעַ משמשת בתנ"ך במשמעות 'קרן זוית, פינה'. בלשון חכמים היא באה גם במשמעות מושאלת 'חלק, ענף (מתחום רחב יותר)' – כך למשל במשנה האחרונה במסכת בבא בתרא: "אמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעיין נובע" (י, ח), וכן בתוספתא: "אלו שמונה מקצֹעות של תורה (בדפוס: מקצועי תורה)" (עירובין ח, כד). במשמעות זו היא שירתה את לשון סופרי ההשכלה, ועד מהרה התגלגלה לשמש במובן 'משלח יד, אוּמנות', עד ימינו. _________________________________________________________

[1] המונח מקצוען נכלל במילון התעמלות של ועד הלשון משנת תרצ"ז (1937) כנגד professional  לצד בעל מקצוע (המילים מנוקדות בחולם חסר: בַּעַל מִקְצֹעַ, מִקְצֹעָן). ואולם כנגד שַׂחְקָן חוֹבֵב (amateur player) נקבע הצירף שַׂחְקָן מִקְצֹעִי (professional player) ולא 'מקצוען'. במילון לתרבות הגוף (תשי"ח–תשכ"ח) הלכו צעד אחד הלאה: לא עוד 'שחקן מקצועי' כנגד 'שחקן חובב', אלא מִקְצוֹעָן כנגד חוֹבְבָן. כן כלולים במילון זה המונחים המופשטים מִקְצוֹעָנוּת (professionalism) וחוֹבְבָנוּת  (amateurism).

[post_title] => מקצועי ומקצועני [post_excerpt] => רבים שואלים אותנו מה ההבדל בין שמות התואר 'מקצועי' ו'מקצועני', וכן בין השמות המופשטים 'מקצועיות' ו'מקצוענות'. תשובתנו היא שההבחנה בין שני הזוגות האלה אינה חדה ומוחלטת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%99-%d7%95%d7%9e%d7%a7%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%a0%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-06-02 13:13:01 [post_modified_gmt] => 2021-06-02 10:13:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51399 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

רבים שואלים אותנו מה ההבדל בין שמות התואר 'מקצועי' ו'מקצועני', וכן בין השמות המופשטים 'מקצועיות' ו'מקצוענות'. תשובתנו היא שההבחנה בין שני הזוגות האלה אינה חדה ומוחלטת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור: צולל וצוללת

צולל וצוללן

WP_Post Object
(
    [ID] => 2541
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2014-02-19 14:25:12
    [post_date_gmt] => 2014-02-19 12:25:12
    [post_content] => יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין:

צוֹלֵל – צורת הבינוני (הווה) של הפועל צָלַל. צורה זו טובה לציון בעל מקצוע או עיסוק כמו צורות בינוני רבות אחרות, למשל: שֹׁופֵט, יוֹעֵץ, רָץ, מַדְרִיךְ, מִתְאַגְרֵף.

צוֹלְלָן – צורת הבינוני צוֹלֵל בתוספת הסיומת ־ָן. גם סיומת זו רגילה לציון בעל מקצוע או עיסוק, כגון פְּסַנְתְּרָן, אוֹפַנּוֹעָן. צירופה של סיומת זו לצורת בינוני מוכר למשל מן המילים חוֹבְבָן, תּוֹקְפָן, סוֹבְלָן.

אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת. במונחי תרבות הגוף של האקדמיה האדם "שיודע לשהות זמן ממושך מתחת למים" נקרא צוֹלֵל (מונחי שחייה וכדור מים, תשכ"ג–1963). המונח צוֹלְלָן לא נזדמן במילוני האקדמיה.

צוֹלֵל במשמעות מי שצולל בעצמו מצאנו בספרות העברית ובעיתונות העברית שלמן המחצית השנייה של המאה התשע־עשרה. לעומת זאת המילה צוֹלְלָן מאוחרת הרבה יותר: בעיתונות העברית היא מופיעה משלהי שנות החמישים של המאה העשרים – הן לציון אדם הצולל במים הן לציון איש צוות בצוללת. אברהם אבן־שושן מביא את המילה לראשונה במילונו משנת תשכ"ח (1968) במשמעות "מַלָּח בצוללת, איש צוללת".

 

הערות

א. עוד כינוי לאדם הצולל במים, אשר רָווח יותר בעבר ומשמש מעט גם כיום, הוא אָמוֹדַַאי. מקורה של מילה זו בארמית של התלמוד הבבלי, והיא קשורה אל הפועל הארמי אֲמַד (גם עֲמַד) שפירושו צָלַל.
אדם הצולל למטרות לחימה מכונה גם 'איש צפרדע' בעקבות האנגלית: frogman.

ב. השם של כלי השיט צוֹלֶלֶת נתקצר כנראה מן הצירוף 'סירה צוללת' או 'אונייה צוללת', בדומה למונחים אחרים שהיו בראשיתם שם תואר בצירוף: עגלה מכונית, איגרת גלויה, שמלה חצאית, מכנסיים תחתונים.
דוגמה לשימוש בצירוף השלם מתוך ידיעה בעיתון 'הזמן', 1905:
ה"מאטען" מפרסם ידיעה סנסציונית כי הסירה הצוללת, לצרכי הצי האשכנזי, שבנינה נגמר זה מקרוב בנמל קיל, נבנתה עפ"י התכנית של אינז'יניור צרפתי ובמתכונתן של הסירות הצוללות הצרפתיות.
בעבר כינו את כלי השיט הזה גם בשמות 'צוללה', 'צוללנית', 'אונייה מתחת למים', 'תחת־מים' (תרגום מילולי של submarine) ועוד.   [post_title] => צולל וצוללן [post_excerpt] => יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%9c-%d7%95%d7%a6%d7%95%d7%9c%d7%9c%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-10 02:30:26 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 23:30:26 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=2541 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

יש הקוראים לאדם הצולל מתחת למים צוֹלֵל ויש הקוראים לו צוֹלְלָן. מן הבחינה הלשונית שתי המילים טובות להבעת העניין. אצל רבים, ובכלל זה במינוח הצבאי, נהוגה הבחנה בין המילים: צוֹלֵל הוא מי שצולל בעצמו במים, ואילו צוֹלְלָן הוא איש צוות בצוללת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
הגייה

תּוֹקְפָן

WP_Post Object
(
    [ID] => 55
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-02 11:41:26
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 09:41:26
    [post_content] => למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות?

המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל. כמו תּוֹקְפָן יש להגות את השמות הנגזרים תּוֹקְפָנִי, תּוֹקְפָנוּת – בפ"א רפה.

בעברית החדשה נגזרות לא מעט מילים בדרך דומה ל'תוקפן': חוֹבְבָן מן חוֹבֵב, רוֹכְסָן מן רוֹכֵס, וכך גם אוֹגְדָן, בּוֹלְעָן, מוֹתְחָן, נוֹגְדָן, סוֹבְלָן, פּוֹתְחָן, תּוֹמְכָן (stent). תוספת הנו"ן יוצרת שם עצם או שם תואר המציין בעל תכונה, כלי, חומר ועוד.

מנגנון יצירה דומה מתגלה – במידה מצומצמת – גם בשמות שביסודם צורות בינוני של בניינים אחרים, כגון מַקְבִּילָן מן מַקְבִּיל, מַתִּירָן מן מַתִּיר, מְצִיצָן מן מֵצִיץ, מַחֲוָן (אינדיקטור) מן מַחֲוֶה, ולאחרונה מַרְוָן (מכשיר למים קרים וחמים) מן מַרְוֶה.

נראה שחידושי מילים בדרך זו החלו בשלב מאוחר יחסית. תּוֹקְפָן, למשל, מתועד במילונים רק משנות הארבעים של המאה העשרים. קצת קודם לכן – באמצע שנות השלושים – הגה אברהם שלונסקי את המילה רוֹכְסָן.

יוער כי בכתבי יד של ספרות חז"ל מצויות צורות דומות כגון בוטלן, בוישן, גוזלן, דורשן, קופדן – המקבילות לצורות במשקל פַּעְלָן המוכר יותר: בטלן, ביישן, גזלן, דרשן, קפדן. ואולם נראה שהמילים דוגמת תּוֹקְפָן שנוצרו בעברית החדשה אינן המשך ישיר של הצורות מלשון חז"ל.
    [post_title] => תּוֹקְפָן
    [post_excerpt] => למה אין דגש בפ"א במילה תּוֹקְפָן? המילה נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d6%bc%d7%95%d6%b9%d7%a7%d6%b0%d7%a4%d6%b8%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-10-03 15:09:48
    [post_modified_gmt] => 2021-10-03 12:09:48
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=55
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

למה אין דגש בפ"א במילה תּוֹקְפָן? המילה נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>