הדף בטעינה

על המילה חָנִיךְ

במילון

 (ללא ניקוד: חניך)
שורשחנך
נטייהחֲניכה

הגדרה

  • תלמיד, מִתלַמד; שוּלְיה, עוזר
  • מכאן: חֲנִיכוּת
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור חנוכיה, סביבון וסופגניות

חנוכה חינוכית

WP_Post Object
(
    [ID] => 985
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:41:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:41:00
    [post_content] => חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות בשמחה... ויקבעו יהודה ואחיו וכל עדת ישראל כי יוחגו ימי חנוכת המזבח בזמניהם מדי שנה בשנה..." (מקבים א ד, 52–59; תרגם א' רפפורט).

הצירוף חנוכת המזבח מקורו בתנ"ך. חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה. השורש חנ"ך בא בתנ"ך בעיקר בהקשר של מבנים: מזבח, בית וחומה, כגון "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ..." (דברים כ, ה). גם הצירוף חנוכת בית מצוי בתנ"ך: "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (תהלים ל, א).

מה הקשר בין 'חָנַךְ בית' ובין הפסוק המפורסם מספר משלי (כב, ו): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה"? בשני השימושים האלה מדובר על הכנה ואימון לשם מילוי תפקיד מסוים או לשם הקניית הרגלים מסוימים. אפשר להכין מבנה וחפץ ואפשר להכין אדם. ואכן חנוכת המזבח לא הייתה אירוע טקסי בלבד, אלא תחילתה של עבודת הקרבנות במזבח. נחזור לפסוק מספר משלי. על פי השימוש המקובל בפסוק זה, המילים "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" הן המלצה להתאים את החינוך לאופיו של הילד. אולם לפי פירוש אחר משמעות המילים היא שיש להתחיל את החינוך בגיל צעיר ביותר: "על פי דרכו" כמו "על פי הבאר", כלומר 'בפתח דרכו של הנער'. פירוש זה מתאים להמשך הפסוק: "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". לפי זה המסר של הפסוק הוא שהחינוך שאדם מקבל בתחילת דרכו, כלומר בילדותו, נשאר עמו עד זקנתו. בכך מסתבר השימוש בפועל חָנַךְ דווקא, שכן משמעותו קשורה ל'התחלה' כמו בחנוכה של מבנה.

בספרות חז"ל נמשך השימוש בשורש חנ"ך בשתי המשמעויות, אבל לא בבניין קל אלא בעיקר בבניין פיעל. כך במשנה: "התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מְחַנְּכִין אותם... בשביל שיהו רגילים במצוֹת" (יומא ח, ד), וגם "אין מְחַנְּכִים את מזבח הזהב אלא בקטֹרֶת הסמים" (מנחות ד, ד). המעבר מבניין קל לבניין פיעל בלשון חז"ל מוכר לנו מזוגות פעלים נוספים, ובהם פָּסַל–פִּסֵּל, שָׁמַר–שִׁמֵּר.

העברית החדשה ניצלה את קיומם של פעלים משני הבניינים ליצירת בידול משמעות: בבניין קל חונכים בית, ובבניין פיעל מחנכים ילדים, ומכאן גם מְחַנֵּךְ, חינוך וחינוכי. ואולם גם השימוש בבניין קל בהקשר של הדרכה קיים בימינו: יש לנו חוֹנכים וחניכים ומכאן אף נגזר מחדש הפועל חָנַךְ. לעומת שכיחותו של השורש חנ"ך בכל הקשור בבני אדם, הרי במשמעות של 'תחילת שימוש בדבר' נדחקו הפועל חָנַךְ ושם הפעולה חנוכה לקרן זווית: פעם הִשִּׁיקוּ רק ספינות חדשות ועשו חנוכה כמעט לכל דבר חדש אחר, ואילו היום עושים הַשָּׁקָה לכל דבר – מסֵפֶר ואתר במרשתת ועד אולם ספורט – וחונכים, אם בכלל, רק בתים.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => חנוכה חינוכית [post_excerpt] => המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-12-26 14:54:33 [post_modified_gmt] => 2019-12-26 12:54:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=985 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חָנִיךְ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>