WP_Post Object
(
    [ID] => 6072
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-03-15 12:04:11
    [post_date_gmt] => 2012-03-15 10:04:11
    [post_content] => לקריאת המאמר
כשמסיימים בבתי הכנסת את הקריאה בחומש מן החומשים, קוראים "חזק חזק ונתחזק". ביטוי זה מבוסס על קריאתו של יואב שר הצבא של דוד בצאתו לקרב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו" (שמואל ב י, יב). ואולם נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
    [post_title] => חזק חזק ונתחזק
    [post_excerpt] => את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%97%d7%96%d7%a7-%d7%95%d7%a0%d7%aa%d7%97%d7%96%d7%a7
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-10-11 09:47:31
    [post_modified_gmt] => 2020-10-11 06:47:31
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6072
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 132
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-14 11:01:31
    [post_date_gmt] => 2010-10-14 09:01:31
    [post_content] => - הִרְזֵיתָ מאוד בזמן האחרון!
- ממש לא, דווקא הִשְׁמַנְתִּי.
האם הפעלים בדו־שיח זה תַּקינים או שמא יש לומר: רָזִיתָ, שָׁמַנְתִּי?

הסוברים שהשימוש בפעלים הִשְׁמִין והִרְזָה בדו־שיח לעיל אינו תקין, מניחים שפעלים בבניין הפעיל מציינים רק גרימה. לכן הם יעדיפו את הפעלים בבניין קל: שָׁמַן ורָזָה. ואולם הבניינים קל והפעיל עשויים שניהם (ולא רק הם) לציין שינוי מצב. למשל: חָזַק בבניין קל משמעו 'נעשה חזק' (וגם 'היה חזק'), כגון בביטוי המקראי "חֲזַק וֶאֱמַץ"; הִלְבִּין בבניין הִפְעִיל פירושו 'נעשה לבן', כגון "כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ" (ישעיהו א, יח).

במקרים רבים משמשים פעלים מאותו השורש בשני הבניינים בהוראה של שינוי מצב: זָקַן וגם הִזְקִין, חָכַם וגם הֶחְכִּים. גם זוגות הפעלים שָׁמַן והִשְׁמִין, רָזָה והִרְזָה עשויים לשמש באותה משמעות של שינוי מצב. ואכן שָׁמַן והִשְׁמִין במשמעות זו מתועדים במקרא: "שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ" (דברים לב, טו); "וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ וַיַּשְׁמִינוּ" (נחמיה ט, כה). מכאן נוכל להקיש על הפעלים רָזָה וגם הִרְזָה בהוראת שינוי מצב (במקרא באה צורה בבניין נפעל דווקא: "וּמִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יֵרָזֶה"; ישעיהו יז, ד).

אם כן אפשר לומר שמנתי וגם השמנתי; רזיתי וגם הרזיתי.

הערה: הפעלים הִשְׁמִין והִרְזָה עשויים לציין גם גרימה: כגון 'הבגד הזה משמין אותך'; 'הבגד הזה מרזה אותך'. בדומה להם אף הפעלים האחרים מבניין הפעיל שנזכרו עשויים לציין גם גרימה: "כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמו" (בבא מציעא נח ע"ב); "קנאה ואף יקצרו ימים ובלא עת תזקין דאגה" (בן סירא ל, כד); "עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי" (תהלים יט, ח).
    [post_title] => הִשְׁמִין והִרְזָה או שָׁמַן ורָזָה?
    [post_excerpt] => אפשר לומר שמנתי וגם השמנתי; רזיתי וגם הרזיתי. הבניינים קל והפעיל עשויים שניהם (ולא רק הם) לציין שינוי מצב.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d6%b4%d7%a9%d6%b0%d7%81%d7%9e%d6%b4%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%94%d6%b4%d7%a8%d6%b0%d7%96%d6%b8%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d6%b8%d7%81%d7%9e%d6%b7%d7%9f-%d7%95%d7%a8%d6%b8%d7%96%d6%b8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-04-30 09:29:48
    [post_modified_gmt] => 2019-04-30 06:29:48
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=132
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)