הדף בטעינה

על המילה חַרְטוֹם

במילון

 (ללא ניקוד: חרטום)
מיןזכר
שורשחרטם
נטייהחרטוֹמים

הגדרה

  • החֵלק הקדמי המחוּדד של הנַעל או של כלי או של ספינה וכד'
  • החֵלק הקדמי המוארך והמחוּדד של רֹאש בעלי חיים שונים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור חלקי הנעל

חלקי הנעל

WP_Post Object
(
    [ID] => 37045
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-09-11 17:00:24
    [post_date_gmt] => 2019-09-11 14:00:24
    [post_content] => בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.

בחלקי הנעל המובאים להלן יש כמה מילים מוכרות: המילים שְׂרוֹךְ ועָקֵב מוכרות מן המקרא. המילה חַרְטוֹם מוכרת מלשון המשנה. מילה זו קרובה למילה חֹטֶם – אף, ומציינת את החלק הקדמי והמחודד של הפנים של בעלי החיים ועופות. בימינו המילה חרטום משמשת בעיקר לציון החלק הקדמי של כלי שיט – חרטום הספינה וכד'.

איור חלקי הנעל

באיור ניתנו שמות שונים לארבע פיסות העור העוטפות את גב הרגל:
  • חַרְטוֹם – החלק הקדמי.
  • אֲחוֹרָה (במלרע) – החלק האחורי.
  • פֶּנֶת – החלק שבין החרטום לאחורה; מילה מחודשת זו מבוססת על מילה מן הארמית של התלמוד הבבלי הנזכרת בגרסאות שונות – פנתא, אפינתא ועוד. במסכת ברכות נקבע ש"גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים". לקביעה הזאת בא דיוק: "ולא אמרן אלא באפנתא, אבל בגילדה לית לן בה" – והכוונה שדווקא אם החלק העליון מטולא ולא הסוליה. לפי זה יש הקושרים את המילה הזאת למילה פנים.
  • גַּפָּה – צד הנעל, כעולה מן ההסבר למונח אחר הנזכר באותו הלוח: "חָבָט – חתיכת עור עוברת מקצה שפת גפה אחת לגפה השנית לפרף את הנעל". כיום גפה היא כל החלק העליון של הנעל (שאינו הסוליה).
בתיאור סוליית הנעל מופיעים באיור זה שלושה מונחים:
  • פְּסוֹלִיּוֹת – לא הצלחנו להתחקות על מקורה ומשמעה של מילה זו (מכל מקום נראה שהכוונה לחתיכות עור המודבקות זו לזו ויוצרות את העקב).
  • חֲרִיקוֹת – כנראה חריצים בשולי הסוליה (השורש חר"ק והשורש חר"ץ מתחלפים ביניהם).
  • גִּלְדָּה – מן הארמית של התלמוד, המילה משמשת בין היתר במשמעות סוליה.
[post_title] => חלקי הנעל [post_excerpt] => בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a0%d7%a2%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-09-23 17:35:33 [post_modified_gmt] => 2019-09-23 14:35:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37045 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים. המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


חַרְטוֹם
לרשימה המלאה
גאוגרפיה (תשל"ג, 1973)
גַּלֵּי חַרְטוֹם*
* במילון המקורי כתוב: גַּלֵּי חַרְטֹם
ימאות (תש"ל, 1970)
חַרְטוֹם*
* במילון המקורי כתוב: חַרְטֹם
ימאות (תש"ל, 1970)
קַוֵּי הַחַרְטוֹם*
* במילון המקורי כתוב: קַוֵּי הַחַרְטֹם
ימאות (תש"ל, 1970)
חֻדַּת הַחַרְטוֹם*
* במילון המקורי כתוב: חֻדַּת הַחַרְטֹם

במבט היסטורי

שכיחות הערך חַרְטוֹם ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>