הדף בטעינה

על המילה חַרְטוֹם

במילון

 (ללא ניקוד: חרטום)
מיןזכר
שורשחרטם
נטייהחרטוֹמים

הגדרה

  • החֵלק הקדמי המחוּדד של הנַעל או של כלי או של ספינה וכד'
  • החֵלק הקדמי המוארך והמחוּדד של רֹאש בעלי חיים שונים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור חלקי הנעל

חלקי הנעל

WP_Post Object
(
    [ID] => 37045
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-09-11 17:00:24
    [post_date_gmt] => 2019-09-11 14:00:24
    [post_content] => בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.

בחלקי הנעל המובאים להלן יש כמה מילים מוכרות: המילים שְׂרוֹךְ ועָקֵב מוכרות מן המקרא. המילה חַרְטוֹם מוכרת מלשון המשנה. מילה זו קרובה למילה חֹטֶם – אף, ומציינת את החלק הקדמי והמחודד של הפנים של בעלי החיים ועופות. בימינו המילה חרטום משמשת בעיקר לציון החלק הקדמי של כלי שיט – חרטום הספינה וכד'.

איור חלקי הנעל

באיור ניתנו שמות שונים לארבע פיסות העור העוטפות את גב הרגל:
  • חַרְטוֹם – החלק הקדמי.
  • אֲחוֹרָה (במלרע) – החלק האחורי.
  • פֶּנֶת – החלק שבין החרטום לאחורה; מילה מחודשת זו מבוססת על מילה מן הארמית של התלמוד הבבלי הנזכרת בגרסאות שונות – פנתא, אפינתא ועוד. במסכת ברכות נקבע ש"גנאי הוא לתלמיד חכם שיצא במנעלים המטולאים". לקביעה הזאת בא דיוק: "ולא אמרן אלא באפנתא, אבל בגילדה לית לן בה" – והכוונה שדווקא אם החלק העליון מטולא ולא הסוליה. לפי זה יש הקושרים את המילה הזאת למילה פנים.
  • גַּפָּה – צד הנעל, כעולה מן ההסבר למונח אחר הנזכר באותו הלוח: "חָבָט – חתיכת עור עוברת מקצה שפת גפה אחת לגפה השנית לפרף את הנעל". כיום גפה היא כל החלק העליון של הנעל (שאינו הסוליה).
בתיאור סוליית הנעל מופיעים באיור זה שלושה מונחים:
  • פְּסוֹלִיּוֹת – לא הצלחנו להתחקות על מקורה ומשמעה של מילה זו (מכל מקום נראה שהכוונה לחתיכות עור המודבקות זו לזו ויוצרות את העקב).
  • חֲרִיקוֹת – כנראה חריצים בשולי הסוליה (השורש חר"ק והשורש חר"ץ מתחלפים ביניהם).
  • גִּלְדָּה – מן הארמית של התלמוד, המילה משמשת בין היתר במשמעות סוליה.
[post_title] => חלקי הנעל [post_excerpt] => בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%9c%d7%a7%d7%99-%d7%94%d7%a0%d7%a2%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-09-23 17:35:33 [post_modified_gmt] => 2019-09-23 14:35:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=37045 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


חַרְטוֹם
לרשימה המלאה
ימאות (תשע"ג, 2013)
חַרְטוֹם הקצה הקדמי של כלי שיט
ימאות (תשע"ג, 2013)
מְחַזֵּק חַרְטוֹם לוח בצורת משולש, התומך בקנה החרטום
ימאות (תשע"ג, 2013)
חֶבֶל חַרְטוֹם חבל היוצא מן החרטום כדי לרתוק את כלי השיט
תחבורה (תשע"ב, 2012)
חַרְטוֹם מְסֻמָּן בְּצֶבַע , חַרְטוֹם מְסֻמָּן החלק המסומן של חרטום היציאה או הכניסה

במבט היסטורי

שכיחות הערך חַרְטוֹם ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>