WP_Post Object
(
    [ID] => 5607
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2014-04-29 10:04:51
    [post_date_gmt] => 2014-04-29 07:04:51
    [post_content] => 
מַצְלֶה (מנגל, גריל)
מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה ("על האש") הוא מִצְלֶה – במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
רשת המַצְלֶה היא אַסְכָּלָה, מילה שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית.
לצורך ליבוי האש בגחלים משתמשים בנַפְנַף – חתיכת קרטון או כלי מיוחד שנועד לכך. נַפְנַף נוצרה כמילת עגה, אך כשהוגים אותה במלרע (כמו עַפְעַף, גַּלְגַּל) היא נעשית מילה עברית תקנית.
את המילה מַצְלֶה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).
מַחֲנָאוּת (קמפינג)
מחנאות היא פעילות פנאי בחיק הטבע הכוללת הקמת מחנה ולינה בשטח, לרוב באוהלים.
המילה מחנאות גזורה מן המילה המקראית מַחֲנֶה, שמשמעה הבסיסי הוא מקום חֲנָיָה. במקרא מַחֲנֶה הוא גם קבוצה גדולה של של אנשים, ובעיקר יחידה צבאית. נראה שמכאן התגלגלה משמעות נוספת של 'מחנה' בימינו: קבוצה הדוגלת בעמדה מסוימת וחולקת על קבוצה אחרת. כך נוצרה משמעות נוספת גם למילה מחנאוּת: יריבוּת בין מחנות, למשל בתוך מפלגה.
מן השורש חנ"י חודשה בעברית שלנו המילה חַנְיוֹן – מקום חניה למכוניות וגם מקום חניה ולינה של מטיילים. גם המילה תַּחֲנָה היא ביסודה מקום חניה, כגון תחנה מרכזית ותחנת רכבת, והיא אף מתרגמת את המילה station בהקשרים אחרים, כמו בצירופים תחנת כוח, תחנת משטרה ותחנת רדיו.
את המילה מחנאות קבעה האקדמיה בשנת תשכ"ה (1965) במילון למונחי החינוך.
    [post_title] => מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-23 10:15:47
    [post_modified_gmt] => 2023-11-23 08:15:47
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5607
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 43
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-01 11:55:17
    [post_date_gmt] => 2011-05-01 08:55:17
    [post_content] => רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי?
שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן. מכל מקום הנה ההסבר להיווצרותן:

הפועל חָנָה (בבניין קל) ושם הפעולה חֲנָיָה (או חֲנִיָּה) מכוונים ביסודם למי או למה שמפסיק את נסיעתו או הליכתו, נעצר ונשאר במקום העצירה לפרק זמן מסוים ולאחר מכן שב ויוצא לדרכו. כך נאמר על בני ישראל בהיותם במדבר: "כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ" (במדבר ב, לד); "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים... וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות יט, ב). בימינו הפועל הזה נפוץ מאוד בהקשר של כלֵי רכב. המכונית חונה במגרש החניה או בחַנְיוֹן, ואילו הנהג או הנהגת הולכים לדרכם בעיר או בשטח.

נשאלת השאלה איך אדם שהשאיר את מכוניתו ברחוב יכול לומר 'חניתי ברחוב', שהרי הוא עצמו אינו נשאר במקום אלא רק מכוניתו. ההסבר לכך הוא תהליך ההזדהות שחל בתפיסתנו בין המכונית לנהג. כפי שנוכל לומר 'המכונית משתוללת על הכביש' ובעצם כוונתנו לנוהֵג בה, כך נוכל לומר 'חניתי ברחוב' כשכוונתנו למכונית. על פי זה נוצר המונח חֲנֵה וָסַע המכוון לאדם המחנה את רכבו בתחנת הסעה ונוסע משם בתחבורה ציבורית ליעדו. בתקופת המקרא צירוף זה היה מתפרש אחרת לגמרי: חֲנֵה לזמן מה (לילה, יום, שבוע או יותר) ואחר כך הַמשך במסעך.

אפשר כמובן להשתמש בפועל הגורם הֶחֱנָה (בניין הפעיל) ולומר 'החניתי את המכונית ברחוב'. ויש הנוקטים לשון קצרה: 'החניתי ברחוב'.

תינתן הדעת שבלשון עתיד מזדהה חָנָה בבניין קל עם הֶחֱנָה בניין הפעיל. למשל: "רכב שיַחֲנֶה (בניין קל) בציר התהלוכה ייגרר"; "לא יַחֲנֶה (בניין הפעיל) אדם רכב במקום שהחניה נאסרה בו".

נעיר כי גם בימינו בני אדם עדיין חונים בעצמם – במַחֲנֶה (מילה מן המקרא) או בחַנְיוֹן ללינת מטיילים בשטח (מילה מחודשת). ונזכיר עוד מילה מן השורש חנ"י: תַּחֲנָה – המתרגמת את station הן בהקשרים של חניה, כגון תחנה מרכזית, תחנת רכבת ותחנת דלק, הן בהקשרים שאינם קשורים למשמעות זו, כגון תחנת כוח, תחנת משטרה, תחנה לבריאות הנפש ותחנת רדיו.
    [post_title] => חָנָה והֶחֱנָה
    [post_excerpt] => רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי? שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%a0%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%97%d7%a0%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:31:50
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:31:50
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=43
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 188
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-24 13:36:09
    [post_date_gmt] => 2010-03-24 11:36:09
    [post_content] => המילה קניון משמשת בעברית גם במשמע 'מרכז קניות' וגם במשמע 'גיא צר ועמוק באזור הררי'. בשני המשמעים הצורה התקנית היא קַנְיוֹן בפתח ובמלרע (הטעמה בהברה האחרונה).

אומנם באנגלית המילה canyon ('גיא צר') נהגית בתנועת ε (כך על פי רוב נהגית באנגלית התנועה הנכתבת באות a) ובמלעיל. ואולם אין סיבה להגות כך בעברית. המילה הזאת ספרדית במקורה, והגייתה המקורית בתנועה a ובמלרע. היא משמשת בשפות רבות, ולא מן האנגלית שאלנו אותה.

המילה קַנְיוֹן במשמעות 'מרכז קניות' חודשה עם חידושה של צורת מסחר ובילוי: תחת קורת גג אחת מרוכזות חנויות רבות, מסעדות ושירותים נוספים כמו מרפאות ובית קולנוע. המילה היא מילה עברית לכל דבר. היא גזורה מן השורש קנ"י (קנ"ה) ושקולה במשקל פַּעְלוֹן, כמוה כמילה חַנְיוֹן, מן השורש חנ"י (חנ"ה) הנהגית גם היא בתנועה a (ויש אומרים שקַנְיוֹן נוצרה בזיקה לחַנְיוֹן). עוד מילים במשקל פַּעְלוֹן: קַדְמוֹן, חַרְדּוֹן, סַבְיוֹן, והשמות הפרטיים צַלְמוֹן, יַרְקוֹן.
הערה: המילה קניון לציון מרכז קניות חודשה עם הקמת הקניון הראשון בישראל – קניון איילון של קבוצת עזריאלי ברמת גן. מקים הקניון דוד יזרעאלי פנה אל הסופר והמשורר יצחק מאיר בעניין, וזה הציע לו את המילה 'קניון'. כך לפי עדות בתו של יצחק מאיר, אסתי מאיר.
    [post_title] => קַנְיוֹן או קֶנְיוֹן?
    [post_excerpt] => המילה 'קניון' משמשת בעברית גם במשמע 'מרכז קניות' וגם במשמע 'גיא צר ועמוק באזור הררי'. בשניהם הצורה התקנית היא קַנְיוֹן בפתח ובמלרע (הטעמה בהברה האחרונה).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%95-%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 15:13:41
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 12:13:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=188
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)