הדף בטעינה

על המילה חֲנָיָה

במילון

 (ללא ניקוד: חניה)
*גם: חנִייה
מיןנקבה
שורשחני
נטייהחֲנָיית־, חֲנָיות

הגדרה

  • שהייה ארעית במקום במהלך מסע וכדומה
  • מקום שבו שוהים שהייה ארעית
  • העמדת רכב בזמן שאין נוסעים בו במקום המיועד לכך
  • מקום המיועד להעמדת רכב
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של אדם אוחז בנפנף מעל מצלה והכיתוב: המדריך למנפנף בעברית

מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5607
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2014-04-29 10:04:51
    [post_date_gmt] => 2014-04-29 07:04:51
    [post_content] => 

מַצְלֶה (מנגל, גריל)

מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה ("על האש") הוא מִצְלֶה – במשקל המילה מִשְׁתֶּה. רשת המַצְלֶה היא אַסְכָּלָה, מילה שנשאלה ללשון חז"ל מן היוונית. לצורך ליבוי האש בגחלים משתמשים בנַפְנַף – חתיכת קרטון או כלי מיוחד שנועד לכך. נַפְנַף נוצרה כמילת עגה, אך כשהוגים אותה במלרע (כמו עַפְעַף, גַּלְגַּל) היא נעשית מילה עברית תקנית. את המילה מַצְלֶה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).

מַחֲנָאוּת (קמפינג)

מחנאות היא פעילות פנאי בחיק הטבע הכוללת הקמת מחנה ולינה בשטח, לרוב באוהלים. המילה מחנאות גזורה מן המילה המקראית מַחֲנֶה, שמשמעה הבסיסי הוא מקום חֲנָיָה. במקרא מַחֲנֶה הוא גם קבוצה גדולה של של אנשים, ובעיקר יחידה צבאית. נראה שמכאן התגלגלה משמעות נוספת של 'מחנה' בימינו: קבוצה הדוגלת בעמדה מסוימת וחולקת על קבוצה אחרת. כך נוצרה משמעות נוספת גם למילה מחנאוּת: יריבוּת בין מחנות, למשל בתוך מפלגה. מן השורש חנ"י חודשה בעברית שלנו המילה חַנְיוֹן – מקום חניה למכוניות וגם מקום חניה ולינה של מטיילים. גם המילה תַּחֲנָה היא ביסודה מקום חניה, כגון תחנה מרכזית ותחנת רכבת, והיא אף מתרגמת את המילה station בהקשרים אחרים, כמו בצירופים תחנת כוח, תחנת משטרה ותחנת רדיו. את המילה מחנאות קבעה האקדמיה בשנת תשכ"ה (1965) במילון למונחי החינוך. [post_title] => מילים ליום העצמאות: מצלה, מחנאות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%94%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-18 10:29:47 [post_modified_gmt] => 2021-04-18 07:29:47 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5607 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מַצְלֶה (מנגל, גריל) מצלה הוא מתקן לצליית בשר, ירקות ועוד. יש סוגים שונים של מַצְלִים: מצלה פחמים, מצלה גז, מצלה חשמלי. המילה מַצְלֶה שקולה במשקלם של כלים דוגמת מַקְלֵף, מַמְחֶה (בלנדר). האירוע החברתי של הצלייה במַצלה המשך קריאה >>
איור של מקומות חנייה מסומנים הכיתוב: חנה או החנה?

חָנָה והֶחֱנָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 43
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-01 11:55:17
    [post_date_gmt] => 2011-05-01 08:55:17
    [post_content] => רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי?
שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן. מכל מקום הנה ההסבר להיווצרותן:

הפועל חָנָה (בבניין קל) ושם הפעולה חֲנָיָה (או חֲנִיָּה) מכוונים ביסודם למי או למה שמפסיק את נסיעתו או הליכתו, נעצר ונשאר במקום העצירה לפרק זמן מסוים ולאחר מכן שב ויוצא לדרכו. כך נאמר על בני ישראל בהיותם במדבר: "כֵּן חָנוּ לְדִגְלֵיהֶם וְכֵן נָסָעוּ" (במדבר ב, לד); "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים... וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר" (שמות יט, ב). בימינו הפועל הזה נפוץ מאוד בהקשר של כלֵי רכב. המכונית חונה במגרש החניה או בחַנְיוֹן, ואילו הנהג או הנהגת הולכים לדרכם בעיר או בשטח.

נשאלת השאלה איך אדם שהשאיר את מכוניתו ברחוב יכול לומר 'חניתי ברחוב', שהרי הוא עצמו אינו נשאר במקום אלא רק מכוניתו. ההסבר לכך הוא תהליך ההזדהות שחל בתפיסתנו בין המכונית לנהג. כפי שנוכל לומר 'המכונית משתוללת על הכביש' ובעצם כוונתנו לנוהֵג בה, כך נוכל לומר 'חניתי ברחוב' כשכוונתנו למכונית. על פי זה נוצר המונח חֲנֵה וָסַע המכוון לאדם המחנה את רכבו בתחנת הסעה ונוסע משם בתחבורה ציבורית ליעדו. בתקופת המקרא צירוף זה היה מתפרש אחרת לגמרי: חֲנֵה לזמן מה (לילה, יום, שבוע או יותר) ואחר כך הַמשך במסעך.

אפשר כמובן להשתמש בפועל הגורם הֶחֱנָה (בניין הפעיל) ולומר 'החניתי את המכונית ברחוב'. ויש הנוקטים לשון קצרה: 'החניתי ברחוב'.

תינתן הדעת שבלשון עתיד מזדהה חָנָה בבניין קל עם הֶחֱנָה בניין הפעיל. למשל: "רכב שיַחֲנֶה (בניין קל) בציר התהלוכה ייגרר"; "לא יַחֲנֶה (בניין הפעיל) אדם רכב במקום שהחניה נאסרה בו".

נעיר כי גם בימינו בני אדם עדיין חונים בעצמם – במַחֲנֶה (מילה מן המקרא) או בחַנְיוֹן ללינת מטיילים בשטח (מילה מחודשת). ונזכיר עוד מילה מן השורש חנ"י: תַּחֲנָה – המתרגמת את station הן בהקשרים של חניה, כגון תחנה מרכזית, תחנת רכבת ותחנת דלק, הן בהקשרים שאינם קשורים למשמעות זו, כגון תחנת כוח, תחנת משטרה, תחנה לבריאות הנפש ותחנת רדיו.
    [post_title] => חָנָה והֶחֱנָה
    [post_excerpt] => רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי? שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d6%b8%d7%a0%d6%b8%d7%94-%d7%95%d7%94%d6%b6%d7%97%d6%b1%d7%a0%d6%b8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-01-20 12:46:51
    [post_modified_gmt] => 2021-01-20 10:46:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=43
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

רבים מתלבטים כיצד יש לומר – חניתי או החניתי? שתי הדרכים מקובלות בפי דוברי העברית, ואיננו רואים סיבה לפסול אותן. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חֲנָיָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


חֲנָיָה
לרשימה המלאה
תחבורה (תש"ן, 1990)
עֶמְדַּת-חֲנָיָה מקום חנייה לרכב יחיד
תחבורה (תש"ן, 1990)
הצורות חֲנָיָה, חֲנִיָּה משמשות הן לציון הפעולה הן לציון המקום.