הדף בטעינה

על המילה חֲלִילָה

במילון

 (ללא ניקוד: חלילה)
חלק דיברתואר הפועל
שורשחלל (מן חו"ל)

הגדרה

  • (משמש חלק בביטוי)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של מדורה והכיתוב: מדורה

מסביב למדורה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1007
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-22 12:19:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-22 09:19:00
    [post_content] => מסביב למדורהבעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. יש מילים המציינות עצמים שהיו במקורם בצורת עיגול, ויש פעלים ומושגים מופשטים הקשורים בתנועה מעגלית ובתנועות הנגזרות ממנה: חזרה, שוטטות והשתלשלות.
העִגּוּל מוכר לנו מספרות חז"ל, והוא מצטרף לשם התואר המקראי עָגֹל ולמילה המקראית מַעְגָּל. במתמטיקה מבחינים בין מַעְגָּל – הקו המקיף, ובין עִגּוּל – השטח המוגבל על ידי קו זה. בארמית התרחב השורש עג"ל לערג"ל, וממנו נוצר בעברית החדשה הפועל עִרְגֵּל – 'עיגֵל פסי מתכת לגלילים'.

המילה סַהַר מציינת ביסודה עיגול, ובהמשך היא יוחדה לציון הירח. שני סוגי התכשיטים עָגִיל וסַהֲרוֹן (בתנ"ך: שַׂהֲרוֹן) נקראים על שום צורתם העגולה, וייתכן שבֵּית הַסֹּהַר היה במקור בניין עגול או חצר עגולה. יש הקושרים בין השורש סה"ר לשורש סח"ר הקשור בתנועה סיבובית, כגון במילה סְחַרְחֹרֶת. שמו של הסוֹחֵר שייך גם הוא לענייננו, שכן דרכו להסתובב ולהציע את מרכולתו.

בעל מקצוע אחר המסתובב ממקום למקום הוא הדַּוָּר – ואומנם יש שקשרו אותו לשורש דו"ר המוכר מן המילה דּוּר שגם היא עניינה עיגול. שורש זה קיים גם בערבית (دور) ועניינו 'סָבַב, גִּלְגֵּל'. עם זאת ייתכן מאוד שהמילה "דואר" שבלשון חז"ל מקורה במילה פרסית שמשמעה המקורי 'שופט', וממנה דוור וגם דואר בימינו. אף את המילה מְדוּרָה אפשר לקשור לשורש דו"ר במשמעות 'עיגול': ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול.

לָחוּג פירושו 'ליצור עיגול' או 'להסתובב במעגל', והמילה רבת המשמעים חוּג היא ביסודה 'מעגל'. בספר ישעיהו אנו מוצאים את המְחוּגָה – מכשיר לסרטוט מעגלים, ובהמשך הצטרף אליה המָחוֹג. במכשירי הטלפון הישנים היו המספרים מסודרים במעגל שנקרא חוּגָה. ממנה נולד הפועל חִיֵּג המשמש אותנו גם כיום, לאחר שחוגת הטלפון עברה מן העולם.

אחיו של הפועל חָג הוא הפועל עָג. על חוני המעגל שיצר צורת מעגל נאמר: "עג עוגה ועמד בתוכה" (משנה תענית ג, ח), ובשיר הילדים הנודע של אהרן אשמן נקראים הילדים להסתובב במעגל: "עוּגָה עוּגָה עוּגָה במעגל נחוגה". גם המאכל עוגה שמקורו בתנ"ך נקרא כך – כנראה – בשל צורתו העגולה.

עוד מילה המציינת סיבוב במעגל היא מָחוֹל, והמסתובבים במחול הם מְחוֹלְלִים. כאשר אומרים על משהו שהוא חוזר חלילה הכוונה שהוא חוזר על עצמו שוב ושוב במחזוריות.

תנועה סיבובית אחרת מבטא הפועל הִקִּיף – 'סָבַב סביב דבר'. לפועל זה קשורה המילה תְּקוּפָה שפירושה היסודי 'הקפה' ו'מחזור', ומכאן התגלגלו המשמעויות 'חלק מן השנה' ואף 'פרק זמן בהיסטוריה' וכדומה. בלשון הספרותית משמש הפועל נָקַף כגון בביטוי 'נקפו שנים' (=חלפו שנים).

תנועת העיגול משמשת לציון קשר לוגי של גרימה – דבר הגורר דבר. סִבֵּב פירושו 'גרם' כגון בדברי האישה התקועית לדוד: "לְבַעֲבוּר סַבֵּב אֶת פְּנֵי הַדָּבָר עָשָׂה עַבְדְּךָ יוֹאָב אֶת הַדָּבָר הַזֶּה" (שמואל ב יד, כ). סִבָּה היא 'הדבר הגורם', ובספרות הפילוסופיה של ימי הביניים מדובר רבות על הצמד סיבה ומסוּבָּב (גורם ותוצאה). סִבָּה באה בתנ"ך פעם אחת בלבד במלכים, ובפסוק המקביל בדברי הימים באה במקומה נְסִבָּה. בימינו 'נסיבות' הן בעיקר תנאים העומדים ברקע של פעולה, אירוע וכדומה.

הפעלים גִּלְגֵּל והִתְגַּלְגֵּל משמשים לא רק לתנועה מעגלית אלא גם לתיאור השתלשלות אירועים. וכך נאמר במדרש אגדה לבראשית: "לעולם אל ישנה אדם בין בניו, שבשביל כתונת פסים שעשה יעקב ליוסף נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים".

מילים רבות סובבות סביב העיגול והסיבוב, ומשמעויות רבות מתגלגלות מהם. אך כדי שלא תהיה לכם סחרחורת נעצור כאן.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => מסביב למדורה [post_excerpt] => בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-02 13:32:08 [post_modified_gmt] => 2021-05-02 10:32:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1007 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בעולמנו העגול נקשרות מילים רבות אל העיגול – אותה צורה הנדסית פשוטה המסמלת שלמות ומחזוריות. המשך קריאה >>

פרשת דברים – יוֹמָם וָלַיְלָה ותוארי פועל אחרים

WP_Post Object
(
    [ID] => 16668
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2016-08-11 16:31:23
    [post_date_gmt] => 2016-08-11 13:31:23
    [post_content] => 
"...וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם. הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם" (דברים א, לב–לג)

בפרשת דברים חוזר ונזכר סיוע האל לבני ישראל בלכתם במדבר על ידי עמוד הענן ועמוד האש. סיוע זה מתואר לראשונה בספר שמות: "וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם, לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה" (יג, כא). מן הפסוקים האלה הקורא מבין בנקל שיוֹמָם פירושו 'ביום' ולַיְלָה פירושו 'בלילה'. ככל הנראה זאת המשמעות המקורית של הצורה לַיְלָה, שנוצרה משם העצם לַיִל (על משקל זַיִת, קַיִץ, חַיִל) בהוספת הסיומת ־ָה (סיומת לא מוטעמת, שלא כסיומת הנקבה). במקרה הזה הוספת הסיומת ־ָה לשם העצם יצרה תיאור זמן.

הסיומת ־ָה הלא מוטעמת מוכרת יותר בשם ה"א המגמה, משום שלעיתים קרובות היא נוספת אל שמות מקום או שמות עצם המציינים מיקום לשם יצירת תיאור מקום של כיוון או יעד: צפונה, קדימה, ימינה, פנימה, ארצה, העירה. המילה לַיְלָה אינה הדוגמה היחידה לשימוש בסיומת זו ליצירת תיאור שאינו תיאור כיוון. כך נוצרה גם הצורה יָמִימָה שבצירוף מִיָּמִים יָמִימָה (המשמע המקורי של הצירוף הוא 'במועד קבוע': "וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת וְלִזְבֹּחַ לַה' צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה", שמואל א א, ג), וכן המילה חֲלִילָה ואולי גם מְאוּמָה. בכל אלה אפשר לראות תוארי פועל. כנראה הייתה לסיומת ־ָה הלא מוטעמת משמעות כללית של תיאור, אלא שכבר בתקופת המקרא הצטמצם השימוש בה בעיקר למשמעות הכיוון (ה"א המגמה), ואילו משימושים תיאוריים נרחבים יותר נשתמרו רק צורות אחדות. על פי רוב כבר לא נתפסה המילה לַיְלָה כתואר פועל, וכך היא תפסה את מקומה של הצורה הקדומה לַיִל כשם עצם. המילה לַיְלָה משמשת שם עצם כבר בפרק הראשון של ספר בראשית: "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (א, ה). בלשון ימינו היא הצורה השימושית היחידה, ואילו הצורה לַיִל מצויה רק בספרות ובשירה.

כמו המילה לַיְלָה, גם המילה יוֹמָם נגזרה בהוספת סיומת לשם עצם: יוֹם + ־ָם. יש גם מילים מקראיות אחרות בעלות משמעות תיאורית שנוצרו באופן זה: רֵיקָם ('בידיים ריקות'), דּוּמָם ('בדממה', 'בשקט'), חִנָּם ('בעבור חן', כלומר 'שלא בעבור תשלום'), אָמְנָם ('בדרך אֹמֶן', כלומר בדרך אמת). ויש שמתווספת לשם עצם הסיומת ־וֹם לאותה תכלית בדיוק, כגון פִּתְאוֹם ('בדרך פתע' – בשינוי מעי"ן לאל"ף). כל אלה תוארי פועל, ותפקידם התחבירי המובהק תיאור אופן. ואולם גם תיאורים אחרים נגזרו בדרך זו, כגון שִׁלְשוֹם, הֲלוֹם. נראה שאותה הסיומת מצויה גם בשמות מקום אחדים שנזכרו במקרא, כגון עֵינָם (יהושע טו, לד) – מקום של עַיִן, כלומר מעיין; גִּדְעֹם (שופטים כ, מה) – מקום של גדיעה. בערבית יש תוארי פועל רבים בסיומת ־ָן, לדוגמה طَبْعًا (טַבְּעַן) – 'כמובן', جِدًّا (ג'ִידַּן) – 'מאוד' וגם شُكْرًا (שֻׁכְּרַן) – 'תודה' (כלומר 'בהודיה'). נראה שתצורת תוארי הפועל בעלי סיומת ־ָם/־וֹם הייתה סדירה למדי גם ברובד הקדום של העברית, ואף על פי כן בעברית שלאחר המקרא לא נוצרו תוארי פועל חדשים בדרך זו, ואלה שירשנו מן המקרא נותרו קבוצה סגורה ולא גדולה.

בכרך הראשון של כתב העת "לשוננו" (תרפ"ט) התפרסמה הצעה של מ' אבישי מוורשה להשתמש בסיומת ־ָם/־וֹם לתצורה סדירה של תוארי פועל. לדבריו היעדר דרך אחידה ואוטומטית ליצירת תוארי פועל בעברית מקשה את התרגום מלשונות אירופה. ואומנם באנגלית אפשר ליצור אין־ספור תוארי פועל בסיומת ly-, בצרפתית בסיומת ment-, ברוסית ובפולנית בסיומת o-. אבישי הציע ליצור בשיטתיות תוארי פועל בסיומת ־ָם/־וֹם, לדוגמה פִּלְאוֹם ('באורח פלא'), יַחֲסוֹם ('באופן יחסי'), ואף להחליף תוארי פועל שכבר נוצרו בעברית בדרכי תצורה אחרות בחלופות בעלות אותה הסיומת, כגון יָפוֹם וצָרוֹם (לפי שיטה זו המילים צַר ויָפֶה יוסיפו לשמש רק שמות תואר ולא תוארי פועל). אך כידוע הצעתו זו לא יצאה אל הפועל, וככל הנראה גם לא נדונה.

המילים יומם ולילה, שפתחנו בהן את הדיון, משמשות עד ימינו בצירוף 'יומם ולילה' המאחד את שתיהן ומוכר למשל מן הכתוב "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח).

[post_title] => פרשת דברים – יוֹמָם וָלַיְלָה ותוארי פועל אחרים [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%95%d6%b9%d7%9e%d6%b8%d7%9d-%d7%95%d6%b8%d7%9c%d6%b7%d7%99%d6%b0%d7%9c%d6%b8%d7%94-%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-17 00:28:17 [post_modified_gmt] => 2018-11-16 22:28:17 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16668 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"...וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם. הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם" (דברים א, לב–לג) בפרשת דברים חוזר ונזכר סיוע האל לבני ישראל בלכתם במדבר המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חֲלִילָה, חֲלִלָּה 1 (חזרה שנית, סיבוב, "חוזר חלילה") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: ,
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חֲלִילָה 3 (חליל) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חֲלִילָה 2 (רִיק) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>