הדף בטעינה

על המילה זַךְ

במילון

 (ללא ניקוד: זך)
בנייןקל
שורשזכך
נטייהזַכָּה; בספרות גם עבר: זַךְ, עתיד: יִיזַך לכל הנטיות

הגדרה

  • נקי, טהור, צָלוּל
  • מכאן: זַכּוּת
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

צילום של חלון ועליו כתוב במצבע זגוגית או זכוכית?

זכוכית וזגוגית

WP_Post Object
(
    [ID] => 15838
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-07-04 14:56:25
    [post_date_gmt] => 2016-07-04 11:56:25
    [post_content] => המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. עוד משמשת המילה זגוגית חלופה לאמייל – החומר השקוף המצפה את השן.

ומניין לנו שתי המילים האלה?

שמה של הזכוכית נקשר אל שקיפותה ואל צלילותה – שכן השורש זכ"ך עניינו ניקיון וצלילות (זַךְ, זַכּוּת), וכדברי רש"י בפירושו לתלמוד (שבת פא ע"א): "ועל שם שהיא זכה קרי זכוכית". את הזכוכית אנו פוגשים לראשונה בספר איוב: "לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית, וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז" (כח, יז). בכתבי היד הטובים הניקוד הוא זְכוֹכִית בחולם, ובספרים אחרים זְכוּכִית בשורוק. המילה רווחת מאוד בספרות חז"ל, וגם כאן יש לה שתי מסורות הגייה: זְכוֹכִית וזְכוּכִית. לימים גברה כידוע ידה של הצורה בשורוק.

השורש זג"ג, אחיו של זכ"ך, מוכר מספרות חז"ל משמו של בעל המקצוע העוסק בזכוכית: זַגָּג. ויש הקושרים אליו גם את המילה המקראית זַג – קליפת העֵנָב (לפי הבנה זו היא קרויה כך בגלל שקיפותה). השורש זג"ג מוכר גם מן הארמית והערבית, ואולם באכדית צורת המילה 'זכוכית' קרובה יותר לעברית (zakakatu).

המילה זְגוּגִית נוצרה בעברית החדשה על פי זְגוּגִיתָא הארמית – אף שהמילה הארמית הרגילה יותר היא זוּגִיתָא. הצורה 'זגוגיתא' (שאולי נוצרה בעצמה בהשפעת 'זכוכית' העברית?) מתועדת בתרגום התורה המיוחס ליונתן (דברים לג, יט), ועל פי "ערוך השלם" היא מצויה גם בכמה דפוסים של התלמוד – במקום שבנוסחים המוכרים לנו מופיעה זוגיתא (בבלי ברכות לא ע"א).

בעברית מצאנו את המילה זגוגית בחיבורים מראשית המאה העשרים, ותמיד בהקשר של שמשת חלון. הנה התיעוד הראשון שלה (לפי שעה) במאגרים של מפעל המילון ההיסטורי, מתוך "ספר הקבצנים" מאת מנדלי מוכר ספרים, 1909:

החדר הזה, שנכנסנו לתוכו, הוא מדור מרווח ונמוך בלא רצפה. חלונותיו קטנים וזגוגיותיהם מהן מרוסקות ומהן מטולאות, חתיכה על גבי חתיכה, ויש שלא נשתיירה בהם אלא חתיכת זגוגית בלבד באחת הזויות, כשן יחידה בפי סבא, שמפני רוח מצויה היא מתנדנדת ומזדעזעת ובזמזום עצוב וחשאי מזמזמת.

הגיית המילה זכוכית בפי רבים המילה 'זְכוּכִית' נהגית "סְכוּכִית". הסיבה היא הידמותו של ההגה הקולי ז להגה הלא קולי כ הסמוך לו: הדובר מכין את עצמו להגייה הלא קולית, וכך הוגה במקום ז את המקבילה הלא קולית שלו ס. הגייה הזאת איננה נחלתה של העברית החדשה בלבד – כעולה מן הכתיב סכוכית בכמה מקומות בכתבי היד ובדפוסים של התוספתא והתלמוד. רש"י ביאר את הסכוכית הנזכרת בתלמוד (שבת פא ע"א, מובאה מן התוספתא) מלשון 'סוכין', כלומר 'רואים', 'צופים': "ועל שם שסוכין קרי סכוכית"; אך כאמור מקובל יותר לראות בכתיב זה שיקוף של ההגייה כמוסבר לעיל. [post_title] => זכוכית וזגוגית [post_excerpt] => המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%96%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%96%d7%92%d7%95%d7%92%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-06-05 22:51:09 [post_modified_gmt] => 2020-06-05 19:51:09 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15838 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילים זכוכית וזגוגית קרובות מאוד זו לזו, ושתיהן התגלגלו ממקור אחד. אף על פי כן אין משמען זהה לגמרי: זכוכית היא שם החומר, ואילו זגוגית היא שִׁמְשָׁה, לוח זכוכית.
המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך זַךְ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>