הדף בטעינה

על המילה הוֹחִיל

בתשובות באתר

איור של דקל וקנין והכיתוב: מה ההבדל בין ייחול לאיחול?

ייחול ואיחול

WP_Post Object
(
    [ID] => 16886
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-09-18 12:23:12
    [post_date_gmt] => 2016-09-18 09:23:12
    [post_content] => 

כולנו מייחלים לשנה טובה ומאחלים זה לזה כתיבה וחתימה טובה.

את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). לייחל פירושו 'לקוות', 'לצפות', וזו גם המשמעות של הפועל הוֹחִיל בבניין הפעיל: "קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי" (תהלים קל, ה). סיפורו של הפועל אִחֵל מורכב יותר, אך גם הוא יסודו בתנ"ך: בספר מלכים מסופר על נעמן שר צבא ארם שהיה "גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע". נערה מישראל שנלקחה בשבי הארמים נעשתה שפחה לאשת נעמן ויעצה לה לשלוח את נעמן להירפא אצל אלישע הנביא: "אַחֲלֵי אֲדֹנִי לִפְנֵי הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן אָז יֶאֱסֹף אֹתוֹ מִצָּרַעְתּוֹ" (מלכים ב ה, ג). המילה המיוחדת 'אחלי' מופיעה שוב – בשינוי קל בניקוד – באחד ממזמורי תהלים: "אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ" (קיט, ה). מוסכם כי עניינה של המילה בקשה ומשאלה, אך נחלקו הדעות בדבר משמעה המדויק וגיזרונה. יש הקושרים אותה לפעלים יִחֵל והוֹחִיל שמשמעם כאמור 'קיווה', 'ציפה', ויש הקושרים אותה לפועל חִלָּה שמשמעו 'התחנן', 'התפלל' (בעיקר בצירוף 'חילה את פנֵי'). אחרים רואים בה מילת קריאה שמשמעה 'הלוואי' – אולי חיבור של מילה הקריאה 'אָח' עם 'לְוַאי', ואולי מילת קריאה שיסודה בשם עצם, בדומה למילה אַשְׁרֵי. בדורות האחרונים נמצא תיעוד לשורש אח"ל בהקשר של בקשה בעלילות דנאל שבכתבי אוגרית, אך גם שם נחלקו הדעות בשאלת משמעה המדויק של המילה. בהשראת הכתוב "אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי" יצר אחד הפייטנים בן המאה העשירית את הפועל אִחֵל – כנראה במשמע 'ביקש', 'התחנן': "חַכְמֵי תֹם דֶּרֶךְ הַמְאַחֲלִים לִכּוֹן / שַׁחַר מְעוֹרְרִים לִקְרָאתְךָ הִכּוֹן" (פיוט לשחרית של יום הכיפורים). לגלגול הבא של הפועל אִחֵל אחראי אליעזר בן־יהודה. במילונו הוא מביא את הצירוף "אִחל דבר לפלוני" אשר אותו חידש במשמע "השתוקק שיבוא לפלוני דבר זה, בירך אותו" – על דרך ביטויים מקבילים בלשונות אירופה (כגון wish somebody something). בן־יהודה מוסיף: "וכבר נהוג פעל זה בין המדברים עברית בא"י והשתמשו בו גם בספרות". מן הפועל איחל נוצר עד מהרה שם הפעולה איחול – הבעת משאלה או ברכה למישהו. צורת הריבוי איחולים מציינת גם את דברי הברכה עצמם, כגון 'קבל את איחולינו החמים', 'שפע ברכות ואיחולים לשנה החדשה'. [post_title] => ייחול ואיחול [post_excerpt] => את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). גם הפועל אִחֵל יסודו בתנ"ך – בצורות המיוחדות אַחֲלֵי ואַחֲלַי. מוסכם כי עניינן הוא בקשה ומשאלה, אך נחלקו הדעות בדבר המשמעות המדויקת והגיזרון. יש הקושרים אותן לפעלים יִחֵל והוֹחִיל שמשמעם כאמור 'קיווה', 'ציפה', ויש הקושרים אותן לפועל חִלָּה שמשמעו 'התחנן', 'התפלל' (בעיקר בצירוף 'חילה את פנֵי־'). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%99%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%97%d7%95%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-09-02 13:11:22 [post_modified_gmt] => 2021-09-02 10:11:22 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=16886 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

את הפועל יִחֵל ירשנו מן התנ"ך: "הִנֵּה עֵין ה' אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). גם הפועל אִחֵל יסודו בתנ"ך – בצורות המיוחדות אַחֲלֵי ואַחֲלַי. מוסכם כי עניינן הוא בקשה ומשאלה, אך נחלקו הדעות בדבר המשמעות המדויקת והגיזרון. יש הקושרים אותן לפעלים יִחֵל והוֹחִיל שמשמעם כאמור 'קיווה', 'ציפה', ויש הקושרים אותן לפועל חִלָּה שמשמעו 'התחנן', 'התפלל' (בעיקר בצירוף 'חילה את פנֵי־').
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מילים בין כסה לעשור

WP_Post Object
(
    [ID] => 5531
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-09-27 12:03:48
    [post_date_gmt] => 2012-09-27 10:03:48
    [post_content] => 

אֲרֶשֶׁת

המילה אֲרֶשֶׁת מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד: "תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ" (תהלים כא, ג). לדעת חוקרים בני ימינו אֲרֶשֶׁת היא בקשה ומשאלה, כפי שעולה ממילים דומות בשפות שמיות עתיקות ומן ההקבלה בפסוק ל'תאווה'. אולם לפי המסורת הפרשנית אֲרֶשֶׁת היא 'ביטוי' ו'דיבור'. וכך התגלגל הצירוף 'ארשת שפתיים' לתפילת ראש השנה: "אֲרֶשֶׁת שְׂפָתֵנוּ יֶעֱרַב לְפָנֶיךָ, אֵל רָם וְנִשָּׂא". בעברית החדשה המילה אֲרֶשֶׁת באה בעיקר בצירוף אֲרֶשֶׁת פָּנִים, ובו היא מתפרשת כ'הבעה'.

הוֹחִיל

הפועל הוֹחִיל פירושו ציפה וקיווה: "קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי". פסוק זה לקוח ממזמור תהלים קל שנוהגים לאמרו בעשרת ימי תשובה. בפועל הוֹחִיל גם נפתח פיוט ידוע מתפילת הימים הנוראים – תפילה מיוחדת לשליח הציבור: "אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו / אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן". פועל אחר מאותו שורש במשמעות קרובה הוא יִחֵל, ואף הוא נזכר באותו מזמור תהלים: "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה'". פועל זה רווח יותר בלשון ימינו, ואילו הוֹחִיל נשמר בעיקר בלשון הגבוהה.

קִיקְיוֹנִי

בסיומו של ספר יונה הנקרא בבתי הכנסת ביום הכיפורים נזכר צמח הקיקיון. לאחר צמיחתו המהירה ונבילתו הפתאומית אומר אלוהים ליונה: "אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ, שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד, וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה...?" (ד, י–יא). בעברית החדשה נוצר מן הקיקיון של יונה שם התואר קיקיוני – המתאר דבר שעתיד להיעלם זמן קצר לאחר שהופיע, ומכאן שאין להתייחס אליו ברצינות. [post_title] => מילים בין כסה לעשור [post_excerpt] => על המילים אֲרֶשֶׁת, הוֹחִיל, קִיקְיוֹנִי. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9b%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%a9%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-02 00:08:41 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 21:08:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5531 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

על המילים אֲרֶשֶׁת, הוֹחִיל, קִיקְיוֹנִי.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>