WP_Post Object
(
    [ID] => 11838
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-09-10 14:05:51
    [post_date_gmt] => 2015-09-10 11:05:51
    [post_content] => המילה הֶפְטֵר חודשה בשנות החמישים של המאה העשרים במסגרת גיבוש מונחי המשפט לצורכי המדינה הצעירה. במונחי האקדמיה היא כלולה בפרק "דיני שטרות" ברשימת מונחי משפט שפורסמו בשנת תשי"ז (1957).

הפטר הוא 'שחרור מחוב', 'מתן פטור מחוב' (discharge), כגון בפשיטת רגל. בסוף שנת תשע"ה נכנס לתוקפו חוק ולפיו יזכו גם חייבים להוצאה לפועל בהפטר, כלומר שמיטת חוב, בתנאים מסוימים.

לשורש פט"ר משמעות של 'שילוח', 'שחרור', 'היפרדות'. ממובנים אלו נגזרים גוני משמעות אחדים הבאים לידי ביטוי בפעלים בכל שבעת הבניינים: פָּטַר, נִפְטַר, הִפְטִיר, הֻפְטַר, פִּטֵּר, פֻּטַּר והִתְפַּטֵּר (ואפשר להוסיף לרשימה גם את הפועל התפוטר – שילוב של סביל ופעיל).

משקל המילה הֶפְטֵר הוא הֶפְעֵל, והוא קשור לבניין הפעיל, כמו מקבילו הרווח יותר הַפְעָלָה. בדרך כלל שמות במשקל הַפְעָלָה מציינים את הפעולה הכללית ולשמות במשקל הֶפְעֵל ניתנה משמעות ייחודית, כגון הסכמה והסכם, הפרשה והפרש, הגבלה והגבל, הצעה והֶצֵּעַ. גם האקדמיה מנצלת אפשרות זו ומחדשת מילים במשקל הֶפעֵל, כגון הֶתְמֵד (אינרצייה, לעומת התמדה), הֶדְבֵּק (קולאז', לעומת הדבקה).

ואולם היחס בין הפטר להפטרה שונה. המילה הפטרה מוכרת בעיקר במשמעות קריאה בפרקי נביאים לאחר קריאת התורה בשבת ובמועד. 'הפטיר בנביא' מוסבר בדרך כלל 'סיים בפרק מן הנביאים', שכן סיום הוא אחד מגוני המשמעות של פט"ר המתקשר להיפרדות ולשחרור. לעומת זאת הפטר קשור למשמעות של השתחררות, קבלת פטור.

נעיר כי במילון למונחי המוסיקה של האקדמיה (תשט"ו, 1955) נקבע הֶפְטֵר תמורת postlude לציון נגינת הסיום (כנגד אַקְדָּמָה תמורת prelude) – בהשראת ההפטרה המסורתית.
    [post_title] => הֶפְטֵר
    [post_excerpt] => המונח הֶפְטֵר נקבע לציון 'שחרור מחוב' – על המונח ועל מילים אחרות מן השורש פט"ר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d6%b6%d7%a4%d6%b0%d7%98%d6%b5%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-01-06 15:57:49
    [post_modified_gmt] => 2022-01-06 13:57:49
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11838
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5972
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-03-12 14:42:38
    [post_date_gmt] => 2013-03-12 12:42:38
    [post_content] => לקריאת המאמר
"אנו עוסקים בגוף ההגדה, שהוא קדום, ולא בפיוטים ובשירים שנספחו לה בימי הביניים. את גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י' של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. אם נוציא אפוא מכלל דיון את פרקי המקרא ואת הפסוקים הבודדים הנדרשים בהגדה, נעלה, שההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה."
המאמר עוסק בעניינים רבים, ובהם –
מילים וצירופים: שבת הגדול, מצה שמורה, ליל הסדר, ליל שימורים, הגדה, ארבעה כוסות, מוזגין לו כוס, הסיבה; אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, המקום = הקב"ה, לקלס; כל דכפין, גמר עליו את ההלל;
ענייני דקדוק: מה נשתנה, בין יושבין ובין מסובין, משועבדים, קריית שמע, רִבִּי ורבותינו, שאינו יודע לשאַל, את פתח לו, דיברות, לעַלֵּה.
    [post_title] => לשון ההגדה של פסח
    [post_excerpt] => גרעינה של ההגדה נמצא בפרק י של מסכת פסחים במשנה ובמדרשי ההלכה של התנאים. ההגדה כתובה בעיקרה בלשון חכמים, הן מצד דקדוקה הן מצד אוצר המילים שלה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%94%d7%92%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%a1%d7%97
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-08-03 00:49:50
    [post_modified_gmt] => 2019-08-02 21:49:50
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5972
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5611
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-04-08 10:07:31
    [post_date_gmt] => 2012-04-08 07:07:31
    [post_content] => 
כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים)
השם המדעי: Cercis siliquastrum.
העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'.
המילה כְּלִיל ידועה מן הארמית, ונזכרת לראשונה בעברית בספר בן־סירא בתיאורו של אהרן הכהן: "וַילבישהו כְּלִיל תפארת, וַיפארהו בכבוד ועוז" (מה, ו–ח). בדומה לכך נאמר על משה בפיוט המוכר מתפילת שחרית לשבת: "כְּלִיל תפארת בראשו נתתה, בעמדו לפניך על הר סיני".
ויש גם שם התואר כָּלִיל שמשמעו 'מושלם', כגון בצירוף כְּלִיל יופי. וכך נאמר על ירושלים במגילת איכה: "הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ" (ב, טו).
בשם כְּלִיל החורש חברו המשמעויות כתר, כלה, שלמות ויופי.
ברשימת בשמות צמחי ארץ־ישראל של ועד הלשון משנת תש"ו (1946) השם הוא כְּלִיל הֶחֳרָשִׁים.
צַהֲרוֹן מָצוּי (משפחת האירוסיים)
השם הקודם: אֲחִיאִירוּס מָצוּי. נקרא בפי הבריות גם 'אירוס אחר הצוהריים'. השם המדעי: Gynandriris sisyrinchium.
הפרח הסגול נפתח בשעות הצוהריים, ומכאן שם הצמח.
צהרון הוא גם מסגרת לילדים לאחר שעות הלימודים הסדירים. בעבר הייתה צורתה התקנית של המילה צָהֳרוֹן (tsohoron) – בשל הקשר שלה למילה צָהֳרַיִם. ואולם בעקבות ההגייה הרווחת נקבעה הצורה צַהֲרוֹן על דרך מילים כמו פַּעֲמוֹן.
המילה צָהֳרַיִם גזורה מן השורש צה"ר הקרוב אל השורש זה"ר. גם המילה צֹהַר הנזכרת בפרשת נח מתקשרת אל האור לפי אחד מפירושיה: חלון קטן, פתח לאור.
שם הסוג צַהֲרוֹן נקבע בוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל, ואושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג.
    [post_title] => פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-03-20 14:18:01
    [post_modified_gmt] => 2019-03-20 12:18:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5611
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)