WP_Post Object
(
[ID] => 11621
[post_author] => 3
[post_date] => 2015-08-06 15:18:00
[post_date_gmt] => 2015-08-06 12:18:00
[post_content] => הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן ייחודיים בצורתם. הם דומים לפעלים דוגמת נוֹפֵף וסוֹבֵב (משקל פּוֹלֵל של בניין פיעל), הִתְנוֹפֵף והִסְתּוֹבֵב (משקל הִתְפּוֹלֵל של בניין התפעל), אבל שני העיצורים האחרונים שלהם אינם זהים. מהו אפוא השורש של הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן, ומה פשר צורתם הייחודית?
ביסודם של פעלים אלו עומד כמובן השורש רי"ק המוכר משם התואר רֵיק, אך תוספת הנו"ן מלמדת שהם לא נגזרו ממנו ישירות. ואכן לצד שם התואר המקראי רֵיק יש בלשון חז"ל שם תואר מקביל בתוספת נו"ן: רֵיקָן. שם תואר זה משמש הן במשמעות המוחשית היסודית, כגון "שתי עגלות [...] אחת טעונה ואחת ריקנית – מעבירין פרוקה מפני הטעונה" (ירושלמי בבא קמא ג:ד, ג ע"ד), הן במשמעות מושאלת 'בּוּר וחסר דעת': "שאפילו ריקנין שבישראל מלאים מצוות כרימון" (בבלי סנהדרין לז ע"ב ועוד).
נראה שהצורה רֵיקָן נוצרה בהוספת הסיומת ־ָן לשם התואר רֵיק, בדומה ללֵץ ולֵצָן.[1] נעיר כי שם התואר רֵיקָן שונה מן המילה המקראית רֵיקָם ("וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם"), שהרי היא תואר הפועל בדומה למילים אָמְנָם, חִנָּם, יוֹמָם.
מן המסורות הכתובות של ספרות חז"ל עולות שלוש צורות פועל בבניין פיעל שנגזרו מן רֵיקָן: רִקֵּן, רֵיקֵן ורוֹקֵן. הצורה רִקֵּן – בחיריק ובדגש – מתאימה לתבנית הרגילה של בניין פיעל. הצורה רֵיקֵן משמרת את הצירי המלא של רֵיק ורֵיקָן (צורה זו מתועדת רק בשני עדי נוסח). הצורה רוֹקֵן, הנוהגת כיום, מתועדת בעברית של חז"ל פעם אחת בנטיית שם הפועל: "לרוקן כל נכסי האומות וליתן לך" (ויקרא רבה כד, ז). ייתכן שהצורה בדפוסים יסודה בחילוף גרפי בין וי"ו ליו"ד. ואולם צורת פועל זו מתועדת בארמית, למשל בתרגום אונקלוס: "וּתְרוֹקְנוּן יָת מִצְרָיִם" (לשמות ג, כב: "וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם").[2]
כמו כן, לצד הפעלים בבניין פיעל מצוי בלשון חז"ל פועל בבניין התפעל (נתפעל) שבו הווי"ו בטוחה: נִתְרוֹקַן – למשל על המילים "וְהַבּוֹר רֵק" (בראשית לז, כד) נאמר בבראשית רבה: "נתרוקן בורו של יעקב" – ואפשר שצורת הפועל רוקן בבניין פיעל נוצרה כך (במשקל פּוֹלֵל) בהשפעת הצורה נתרוֹקן.[3]
הפועל רוֹקֵן נדיר מאוד בספרות העברית עד לדורנו. ואין פלא בדבר: לרשות הדוברים והכותבים עמד הפועל המקראי הֵרִיק (בבניין הפעיל) שמשמעותו זהה: "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ" (בראשית מב, לה), "וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב" (ויקרא כו, לג; רש"י: "כששולף החרב מתרוקן הנדן"). וכמו בימינו גם בעבר היו שהטו אותו על דרך גזרת פ"י: הוֹרִיק. למשל על הכתוב בשירת הים "אָרִיק חַרְבִּי" נאמר במדרש ויקרא רבה: "מוריק אני את חרבי בהן" (צורת הטיה זו נחשבת לא תקנית).
לעומת זאת כנגד הפועל הִתְרוֹקֵן לא עמד פועל מקראי, והשימוש בו למן ספרות חז"ל רווח למדי.
בעברית של העשורים האחרונים הפועל רוֹקֵן ושם הפעולה רִיקוּן הולכים ותופסים את מקומם של הפועל הריק ושל שם הפעולה הרקה. עד לא מכבר הריקו את האשפה (ואלו שלא הקפידו על לשונם "הוריקו" אותה), ואולם הדוברים כיום יעדיפו לרוקן אותה. אך על תיבות הדואר האדומות עדיין כתובים זמני הרקה.
לצד השימוש המוחשי בפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן רווח השימוש המושאל, כגון 'ריקון התפקיד מתוכן'. שימוש דומה מצוי בכותרת מאמרו של אחד העם: "שמות שנתרוקנו מתוכנם" (1897).
____________________________
[1] לפי השערה אחרת, שהעלה (בלשון שמא) חוקר הלשון בן־ציון גרוס, הצורה רֵיקָנִים היא ביסודה צורת רבים של רֵיק בריבוי כפול (בדמיון מה למילה ניצנים), וממנה נוצרה בגזירה לאחור צורת היחיד רֵיקָן.
[2] אף בארמית רֵיקָן הוא שם התואר – לציון חפץ ריק או אדם ריק (וממנו נגזר בארמית הפועל) – וסביר שהוא נשאל ללשון חז"ל מן הארמית.
[3] לדעת חוקר הלשון משה בר־אשר התנועה o באות השורש הראשונה בצורה נתרוקן היא פרי המעתק a > o, בהשפעת העיצור התוכף האחורי ק (באות השורש השנייה): נתרָקן > נתרוֹקן. הדוגמה המובהקת היחידה המוכרת במבנה הזה היא הפועל נתיוֹאש (< נתיָאש); אף בה העיצור א התוכף הוא עיצור אחורי.
[post_title] => רוקן והתרוקן
[post_excerpt] => מהו השורש של הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן, ומה פשר צורתם הייחודית?
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%9f
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2024-04-09 10:00:27
[post_modified_gmt] => 2024-04-09 07:00:27
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11621
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן ייחודיים בצורתם. הם דומים לפעלים דוגמת נוֹפֵף וסוֹבֵב (משקל פּוֹלֵל של בניין פיעל), הִתְנוֹפֵף והִסְתּוֹבֵב (משקל הִתְפּוֹלֵל של בניין התפעל), אבל שני העיצורים האחרונים שלהם אינם זהים. מהו אפוא השורש של הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן, ומה פשר צורתם הייחודית?
ביסודם של פעלים אלו עומד כמובן השורש רי"ק המוכר משם התואר רֵיק, אך תוספת הנו"ן מלמדת שהם לא נגזרו ממנו ישירות. ואכן לצד שם התואר המקראי רֵיק יש בלשון חז"ל שם תואר מקביל בתוספת נו"ן: רֵיקָן. שם תואר זה משמש הן במשמעות המוחשית היסודית, כגון "שתי עגלות [...] אחת טעונה ואחת ריקנית – מעבירין פרוקה מפני הטעונה" (ירושלמי בבא קמא ג:ד, ג ע"ד), הן במשמעות מושאלת 'בּוּר וחסר דעת': "שאפילו ריקנין שבישראל מלאים מצוות כרימון" (בבלי סנהדרין לז ע"ב ועוד).
נראה שהצורה רֵיקָן נוצרה בהוספת הסיומת ־ָן לשם התואר רֵיק, בדומה ללֵץ ולֵצָן.[1] נעיר כי שם התואר רֵיקָן שונה מן המילה המקראית רֵיקָם ("וְהָיָה כִּי תֵלֵכוּן לֹא תֵלְכוּ רֵיקָם"), שהרי היא תואר הפועל בדומה למילים אָמְנָם, חִנָּם, יוֹמָם.
מן המסורות הכתובות של ספרות חז"ל עולות שלוש צורות פועל בבניין פיעל שנגזרו מן רֵיקָן: רִקֵּן, רֵיקֵן ורוֹקֵן. הצורה רִקֵּן – בחיריק ובדגש – מתאימה לתבנית הרגילה של בניין פיעל. הצורה רֵיקֵן משמרת את הצירי המלא של רֵיק ורֵיקָן (צורה זו מתועדת רק בשני עדי נוסח). הצורה רוֹקֵן, הנוהגת כיום, מתועדת בעברית של חז"ל פעם אחת בנטיית שם הפועל: "לרוקן כל נכסי האומות וליתן לך" (ויקרא רבה כד, ז). ייתכן שהצורה בדפוסים יסודה בחילוף גרפי בין וי"ו ליו"ד. ואולם צורת פועל זו מתועדת בארמית, למשל בתרגום אונקלוס: "וּתְרוֹקְנוּן יָת מִצְרָיִם" (לשמות ג, כב: "וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם").[2]
כמו כן, לצד הפעלים בבניין פיעל מצוי בלשון חז"ל פועל בבניין התפעל (נתפעל) שבו הווי"ו בטוחה: נִתְרוֹקַן – למשל על המילים "וְהַבּוֹר רֵק" (בראשית לז, כד) נאמר בבראשית רבה: "נתרוקן בורו של יעקב" – ואפשר שצורת הפועל רוקן בבניין פיעל נוצרה כך (במשקל פּוֹלֵל) בהשפעת הצורה נתרוֹקן.[3]
הפועל רוֹקֵן נדיר מאוד בספרות העברית עד לדורנו. ואין פלא בדבר: לרשות הדוברים והכותבים עמד הפועל המקראי הֵרִיק (בבניין הפעיל) שמשמעותו זהה: "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ" (בראשית מב, לה), "וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב" (ויקרא כו, לג; רש"י: "כששולף החרב מתרוקן הנדן"). וכמו בימינו גם בעבר היו שהטו אותו על דרך גזרת פ"י: הוֹרִיק. למשל על הכתוב בשירת הים "אָרִיק חַרְבִּי" נאמר במדרש ויקרא רבה: "מוריק אני את חרבי בהן" (צורת הטיה זו נחשבת לא תקנית).
לעומת זאת כנגד הפועל הִתְרוֹקֵן לא עמד פועל מקראי, והשימוש בו למן ספרות חז"ל רווח למדי.
בעברית של העשורים האחרונים הפועל רוֹקֵן ושם הפעולה רִיקוּן הולכים ותופסים את מקומם של הפועל הריק ושל שם הפעולה הרקה. עד לא מכבר הריקו את האשפה (ואלו שלא הקפידו על לשונם "הוריקו" אותה), ואולם הדוברים כיום יעדיפו לרוקן אותה. אך על תיבות הדואר האדומות עדיין כתובים זמני הרקה.
לצד השימוש המוחשי בפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן רווח השימוש המושאל, כגון 'ריקון התפקיד מתוכן'. שימוש דומה מצוי בכותרת מאמרו של אחד העם: "שמות שנתרוקנו מתוכנם" (1897).
____________________________[1] לפי השערה אחרת, שהעלה (בלשון שמא) חוקר הלשון בן־ציון גרוס, הצורה רֵיקָנִים היא ביסודה צורת רבים של רֵיק בריבוי כפול (בדמיון מה למילה ניצנים), וממנה נוצרה בגזירה לאחור צורת היחיד רֵיקָן.
[2] אף בארמית רֵיקָן הוא שם התואר – לציון חפץ ריק או אדם ריק (וממנו נגזר בארמית הפועל) – וסביר שהוא נשאל ללשון חז"ל מן הארמית.
[3] לדעת חוקר הלשון משה בר־אשר התנועה o באות השורש הראשונה בצורה נתרוקן היא פרי המעתק a > o, בהשפעת העיצור התוכף האחורי ק (באות השורש השנייה): נתרָקן > נתרוֹקן. הדוגמה המובהקת היחידה המוכרת במבנה הזה היא הפועל נתיוֹאש (< נתיָאש); אף בה העיצור א התוכף הוא עיצור אחורי.
[post_title] => רוקן והתרוקן [post_excerpt] =>מהו השורש של הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן, ומה פשר צורתם הייחודית?
[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%9f-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2024-04-09 10:00:27 [post_modified_gmt] => 2024-04-09 07:00:27 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11621 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )מהו השורש של הפעלים רוֹקֵן והִתְרוֹקֵן, ומה פשר צורתם הייחודית?
המשך קריאה >>
