WP_Post Object
(
[ID] => 26887
[post_author] => 15
[post_date] => 2018-01-25 13:39:42
[post_date_gmt] => 2018-01-25 11:39:42
[post_content] => "בואו עננים, הבו גשם לגנים" מבקשת לאה גולדברג ב"שיר הגשם"; "עננים עננים כל הזמן משתנים" נאמר בשירו של אמיר ברונשטיין.
עָנָן הוא המילה הרגילה בעברית – למן המקרא ועד ימינו – לתופעה של התעבות אדים שאצורות בהם טיפות מים. מן המילה עָנָן אף נגזר במקרא הפועל עִנֵּן, 'כיסה בעננים': "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (בראשית ט, יד), ואילו בלשון ימינו השמיים מתעננים בבניין התפעל.
ואולם לצד המילה עָנָן משמשות במקרא גם מילים אחרות:
צורת הנקבה עֲנָנָה נקרית רק פעם אחת – באיוב ג, ה: "יִגְאָלֻהוּ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, תִּשְׁכָּן עָלָיו עֲנָנָה". בלשוננו עננה נרדפת לענן, אך אצל איוב היא מתפרשת 'גוש עננים'. צורת נקבה נוספת – עֲנֶנֶת – התחדשה בימינו, כמאמר שירו של שמואל בס "מֵעַל לְבֵיתֵנוּ עַל הַר הַכַּרְמֶל עָנָן וַעֲנֶנֶת יָצְאוּ לְטַיֵּל".
מילה נרדפת רווחת לענן היא עָב. למשל: "אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ, גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם" (שופטים ה, ד). נמצאֶנה לא רק בתקבולת לענן ("מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ" – ישעיהו מד, כב) אלא אף בסמיכות אליו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" (שמות יט, ט). מינה הדקדוקי של המילה – גם זכר ("הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל" – ישעיהו יט, א) וגם נקבה, כבסיפור אליהו בכרמל: "וַיֹּאמֶר הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם" (מלכים א יח, מד). צורת הרבים היא בדרך כלל עָבִים, אבל בשירה גם עָבוֹת: "זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת, קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים" (תהלים עז, יח). "בֹּקֶר לֹא עָבוֹת" (שמואל ב כג, ד) הוא 'בוקר לא מעונן'.
את הפועל הֵעִיב, המופיע בתנ"ך רק פעם אחת ("אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל" – איכה ב, א) רגילים לקשור למילה עָב ולהבינו כמובנו בימינו 'כיסה בעב', 'הקדיר'.
עֲרָפֶל במקרא גם הוא ענן, אולי ענן כבד, ובמקרים רבים הוא נזכר עם חושך או מקביל לו, כגון "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים" (ישעיהו ס, ב). השורש המקורי של ערפל הוא ער"ף במשמעות 'נזל', 'טפטף', כמתועד בשירה המקראית: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי" (דברים לב, ב), "אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל" (דברים לג, כח). הלמ"ד נוספה לשורש, אולי בדומה למילה כַּרְמֶל. עוד משותף לערפל ולכרמל שנטייתם בחיריק: עַרְפִלִּים, כַּרְמִלּוֹ. מן השורש ער"ף הזדמנה לנו בדברי ישעיהו מילה נוספת לעננים – עריפים: "צַר וָאוֹר חָשַׁךְ בַּעֲרִיפֶיהָ" (ישעיהו ה, ל).
לערפל ולעריפים קשורה גם משמעות נשכחת של המילה עֲרָבָה. ערבה היא כידוע צמח או מדבר. אולם בתהלים סח, ה נאמר: "שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ, סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו". כינוי זה לאלוהים 'הרוכב בערבות' היה תמוה עד שנתגלו כתבי העיר הקדומה אוגרית שבסוריה. בכתבים אלו – הכתובים לשון שמית – אחד הכינויים לאל בעל הוא רכב ערפת, ואין ערפת באוגריתית אלא ערבות בתהלים (בחילופי פ"א ובי"ת), כלומר 'עננים'. דומה אפוא האמור בתהלים לאמור בישעיהו יט, א: "הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָב קַל".
"נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן" נאמר בספר משלי (כה, יד) – גם נשיאים הם עננים שהרי הם מורמים ונישאים ברוח. מילה זו משמשת גם בנבואות ירמיהו ובתהלים לתיאור מעשי אלוהים: "מַעֲלֶה נְשִׂאִים מִקְצֵה הָאָרֶץ, בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה, מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו" (תהלים קלה, ז). הקשר בין הענן הנישא והנשיא בשר ודם ברור, שהרי נשיא הוא אדם נישא, מורם משאר האנשים.
חַשְׁרָה משמשת בתנ"ך פעם אחת ויחידה – בשירת דוד: "וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת, חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים" (שמואל ב כב, יב). מהשוואה ללשונות שמיות אחרות עולה כי השורש חש"ר מביע הצטברות, וההבנה כי מדובר בעננים מתקבלת על הדעת. מעניין לציין כי במזמור המקביל לשירת דוד בתהלים יח נתחלפה חַשְׁרַת מַיִם בחֶשְׁכַת מַיִם, אולי בהשפעת החושך שבתחילת הפסוק. גם מן המילה חשרה נתחדש בעברית ימינו פועל, ובמקום 'השמיים התעננו' או 'התכסו עננים' אפשר גם לומר ש'השמיים התחשרו עננים'.
בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם. fog היה לערפל, במקום ענני קוּמוּלוּס יכולים לשמש עבים, ובמקום קוּמוּלוֹנִימְבּוּס – עַב חַשְׁרָה. הצירוף עַנְנֵי עָבִים – נקבע ל־heap clouds. עוד נקבעו מונחים לצורות עננים מיוחדות, ובהן עַב דַּדִּים (mamma), עֲנַן נוֹצוֹת (cirrus), עַנְנֵי כְּבָשִׂים (mackerel clouds), עַנְנֵי גָּלִיל (rotor clouds, roll clouds), עֲנַן מַשְׁפֵּךְ (funnel column), עֲנַן דֶּגֶל (banner cloud), ועֲנַן סַדָּן (anvil cloud).
כתב ברק דן.
[gallery size="medium" link="file" ids="26911,26910,26908,26907,26914"]
[post_title] => מסע בין עננים
[post_excerpt] => בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.
[post_status] => publish
[comment_status] => closed
[ping_status] => closed
[post_password] =>
[post_name] => %d7%9e%d7%a1%d7%a2-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d
[to_ping] =>
[pinged] =>
[post_modified] => 2018-02-21 09:18:28
[post_modified_gmt] => 2018-02-21 07:18:28
[post_content_filtered] =>
[post_parent] => 0
[guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26887
[menu_order] => 0
[post_type] => post
[post_mime_type] =>
[comment_count] => 0
[filter] => raw
)
בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.המשך קריאה >> המשך קריאה >>
