הדף בטעינה

על המילה הֵנִיעַ

בתשובות באתר

הניא והניע

WP_Post Object
(
    [ID] => 4452
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-05-15 21:59:49
    [post_date_gmt] => 2014-05-15 18:59:49
    [post_content] => 

הפעלים הֵנִיא והֵנִיעַ קרובים זה לזה בצלילם ובכתיבם, אך שונים מאוד במשמעם.

הֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר': "ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים" (תהלים לג, י), "וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ" (במדבר לב, ז). ובלשון ימינו: "עמיתיה ניסו להניאהּ מן ההתפטרות".

הֵנִיעַ הוא פועל אחר לגמרי ופירושו כידוע 'הזיז', 'טלטל'. בלשון ימי הביניים נוספה לפועל הֵנִיעַ המשמעות 'גָּרַם', 'הביא לדבר', למשל: "מפני היות אחאב מלך שמרון היה מושל בישראל ומניע אותם לעשות מה שירצה" (רלב"ג, מלכים א כב, לח). בלשון ימינו רגילה צורת הבינוני מֵנִיעַ במשמעות 'גורם המעורר לפעולה' (motive), למשל 'המניע לפשע', 'מניעים אידאולוגיים'.

אם כן בהקשר של עשיית מעשה או הימנעות ממנו הפעלים הֵנִיא והֵנִיעַ משמשים במשמעות כמעט הפוכה. למשל: "מצבו הכלכלי הדחוק הניעוֹ לעזוב, ואיש מידידיו לא הצליח להניאוֹ מהחלטתו". [post_title] => הניא והניע [post_excerpt] =>

הֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר'. הֵנִיעַ הוא פועל אחר לגמרי ופירושו כידוע 'הזיז', 'טלטל'. בלשון ימי הביניים נוספה לפועל הֵנִיעַ המשמעות 'גָּרַם', 'הביא לדבר'.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-10 01:58:48 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 22:58:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=4452 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הֵנִיא פירושו 'מָנַע', 'עיכב', 'השפיע שלא לעשות את הדבר'. הֵנִיעַ הוא פועל אחר לגמרי ופירושו כידוע 'הזיז', 'טלטל'. בלשון ימי הביניים נוספה לפועל הֵנִיעַ המשמעות 'גָּרַם', 'הביא לדבר'.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
תיקוני לשון מעולם התחבורה

הניע או התניע?

WP_Post Object
(
    [ID] => 4450
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-05-15 21:45:41
    [post_date_gmt] => 2014-05-15 18:45:41
    [post_content] => 

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.

הפועל הִתְנִיעַ הוא מן השורש תנ"ע. שורש זה נגזר מן המילה תנועה – שהיא עצמה מן השורש נו"ע והתי"ו בה תחילית (של המשקל). התי"ו התחילית הזאת הפכה לשורשית גם בפעלים נוספים: הפועל תָּרַם מן תְּרוּמָה (משורש רו"ם) והפועל הִתְרִיעַ מן תְּרוּעָה (שורש רו"ע).

הפועל הִתְנִיעַ מציין הפעלת מנוע (באנגלית start), וחידושו מיוחס ללשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים. משורש זה גם מַתְנֵעַ (starter). מילים אלו נקבעו כמונחים במילוני ועד הלשון בשנות הארבעים של המאה העשרים.

הקשר בין מכוניות ומכניקה ובין השורש נו"ע נוצר בעקבות המילה הלועזית motor, המציינת ביסודה תנועה. אומנם רק בסוף שנות השלושים של המאה העשרים חודשה המילה מָנוֹעַ תמורת motor, אך כבר קודם לכן שימשה במשמעות זו מילה מאותו השורש: צורת הבינוני מֵנִיעַ. גם מן המילה מנוע נוצר שורש תנייני – מנ"ע – המוכר בעיקר משם התואר מְמֻנָּע: 'רכב ממונע', 'עגלה ממונעת'.

[post_title] => הניע או התניע? [post_excerpt] => "הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%a2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-10-14 09:25:41 [post_modified_gmt] => 2021-10-14 06:25:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=4450 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>