הדף בטעינה

על המילה הֵכִיל

במילון

 (ללא ניקוד: מכיל)
בנייןהפעיל
שורשכול
נטייהמְכִילָה; הֵכִיל, יָכִיל, לְהָכִיל לכל הנטיות

הגדרה

  • (כלִי) מחזיק כמות מסוימת
  • יכול לסבול
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הכיתוב: אתם שאלתם? אנחנו עונים! על החיל והכיל

החיל והכיל

WP_Post Object
(
    [ID] => 15277
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-05-15 11:34:31
    [post_date_gmt] => 2016-05-15 08:34:31
    [post_content] => 

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. למשל: הוחלט להחיל את החוק על כל התאגידים הפרטיים. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו' (בפסיכולוגיה הֲכָלָה היא קבלת האחר על רגשותיו וקשייו).

כך גם ההבדל בין תחולה לתכולה: תְּחוּלָה היא 'היות הדבר חל על', וגם 'מועד החלתו של הדבר' – בעיקר בהקשר של חוקים ותקנות. למשל: תחולתו של ההסכם תלויה בחתימת שני הצדדים. לעומת זאת תְּכוּלָה היא כלל הדברים שבכלי מסוים או במקום מסוים: תכולת הארגז, תכולת הדירה.

[post_title] => החיל והכיל [post_excerpt] => הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-09 20:34:21 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 17:34:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15277 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'. המשך קריאה >>
ידיים עם סרטי מדידה הכיתוב: על המילה כיול

כִּיּוּל

WP_Post Object
(
    [ID] => 15270
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-05-15 10:27:37
    [post_date_gmt] => 2016-05-15 07:27:37
    [post_content] => 

kiulכִּיּוּל הוא כוונון של מכשיר מדידה כדי שיהיה מדויק.

השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). כָּל – בקמץ גדול (תנועת a) – הוא פועל שמשמעו 'מדד', כמו שאפשר להיווכח מן ההקבלה לפעלים מָדַד, תִּכֵּן ושָׁקַל. כָּל בַּשָּׁלִישׁ פירושו מדד במידת השליש – מידת נפח קדומה ששיעורה כנראה קומץ. הפועל כָּל בבניין קל (כמו קָם, שָׁב) קרוב אל הפועל הֵכִיל בבניין הפעיל, ולאותו השורש שייכות גם המילים המחודשות תְּכוּלָה, מְכָל ומְכוּלָה.

בלוח גזר מן המאה העשירית לפנה"ס מופיעים כינויים קדומים לחודשי השנה הקשורים כולם לפעולות חקלאיות. אחד החודשים מכונה שם "ירח קצר וכל", ומקובל לקרוא זאת 'ירח קציר וכֵל' – כֵּל כמו כַּיִל במשמע 'מדידה', כלומר החודש שבו קוצרים את התבואה ומודדים את כמותה.

בתוספתא ובתלמוד הירושלמי נזכר בעל המקצוע כַּיָּל – כנראה מודד קרקעות, ובארמית של התלמוד נמצא הפועל כייל במשמעות 'קבע כללים': "לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל" – 'אל תצייתו לכללים האלה שקבע יהודה אחי משמו של שמואל' (בבלי כתובות כא ע"א; ס ע"א).

במילוני ועד הלשון הפועל כִּיֵּל בא לראשונה במונחי כימיה משנת תרפ"ח (1928), וייתכן שהבחירה בו קשורה גם לקרבת הצליל לפועל הלועזי calibrate.

[post_title] => כִּיּוּל [post_excerpt] => השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%99%d7%95%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:21:57 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:21:57 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15270 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השורש המקראי כו"ל או כי"ל מציין בין השאר מדידה ככתוב בישעיהו: "מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם, וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן, וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ, וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים, וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם" (מ, יב). המשך קריאה >>
איור של ילדה משחקת בחשבונית בדידים ענקית

פרנסה וכלכלה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1028
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-09-04 08:04:00
    [post_date_gmt] => 2012-09-04 05:04:00
    [post_content] => 

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות.

הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה ודאגה לצרכים החומריים. את הפועל כִּלְכֵּל אנו פוגשים במקרא, למשל בתיאור הצלת הנביאים מפני איזבל: "וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם" (מלכים א יח, ד). אך פועל זה משמש גם בהקשרים אחרים לגמרי. לאחר השלמת בניין המקדש אמר שלמה בתפילתו: "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ" (מלכים א ח, כז). כאן ובמקומות נוספים הפועל כִּלְכֵּל מציין הֲכָלָה, החזקה ונשיאה בדומה לפועל הֵכִיל, ואומנם החוקרים קושרים גם אותו לשורש כו"ל. מכאן אולי המילה כַּלְכַּלָּה בלשון חכמים במשמעות כלי קיבול, סל המכיל פירות, כגון "המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר – הרי זה גוזל את העניים" (משנה פאה ז, ג).

ומניין צמחה משמעות ההזנה והדאגה לצרכים החומריים? לדעת רד"ק משמעות זו קשורה למדידה, משמעות הקיימת בשורש כו"ל בעברית ובלשונות שמיות נוספות: "לספק הצורך כמדת כל אחד ואחד" (ספר השרשים, שורש כול). מכל מקום גם מן המשמעות של החזקה ונשיאה יכולה לצמוח המשמעות המושאלת: אחריות למישהו, דאגה לו ותמיכה בו.

כַּלְכָּלָה היא אפוא אספקת הצרכים הנדרשים למחיה. כך היא מוכּרת בברכה "בָּרוּךְ אַתָּה ה'... עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה...", ובמובן זה היא יכולה לשמש גם בימינו, לדוגמה 'אחריות לכלכלת הילדים'. לצד משמעות זו קיבלה בימינו המילה כלכלה משמעות של תחום ומדע במקביל למונח הלועזי economy, ובמשמעות זו שימושה העיקרי. ממנה נוצר בעל המקצוע כַּלְכְּלָן – מומחה בתורת הכלכלה, ואילו מן המשמעות העתיקה נוצר בעל המקצוע כַּלְכַּל – מי שממונה על אספקת המזון והשירות הניתן לנוסעים בספינה או במטוס.

בספרות חז"ל מקבילים לפועל המקראי כִּלְכֵּל הפעלים זן ופרנס. הפועל זָן משמש כמתבקש בהקשרים של מזון, ואילו לפועל פִּרְנֵס ולשם העצם פַּרְנָס יש גם משמעות כללית יותר של דאגה לצרכיו החומריים של האדם. בגלל השורש המרובע של פַּרְנָס מניחים שמקורו זר. אחת ההשערות קושרת אותו לפועל היווני pronoeo המציין בין השאר אספקה. שם העצם היווני pronoētēs, הגזור מפועל זה, מציין 'אחראי, מנהל'. שימוש זה נשאל גם הוא לעברית, כגון במימרה: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, שאם תזוח [=תתגאה] דעתו עליו, אומרין לו: 'חזור לאחוריך'!" (בבלי יומא כב ע"ב). כיום המילה פַּרְנָסָה מציינת בדרך כלל את שכר העבודה שמאפשר לספק את צורכי המחיה של האדם ובני ביתו, ומכאן גם הצירוף 'התפרנס בכבוד'.

הפעלים פרנס וכלכל משמשים שניהם גם בהקשרים מופשטים. בתהלים קיב, ה נאמר: "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט". על פי זה אנו אומרים שעלינו לכלכל את מעשינו, את צעדינו או את דברינו – כלומר לשקול אותם ולחשבם (ייתכן שבהקשר זה הפועל כִּלְכֵּל קשור למדידה). אולי מכאן צמחה גם המשמעות של יישוב קושי בטקסט, למשל כלכל או פרנס את דברי הגמרא.

נסיים בבקשה מתוך התפילה לימים נוראים על פי קטע גניזה: "בספר חיים ברכה ושלום פרנסה וכלכלה ישועה נחמה נזכר ונפקד ונכתב אנו וכל עמך ישראל לחיים" (ממאגרי המילון ההיסטורי).

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => פרנסה וכלכלה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%9b%d7%9c%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-02-07 12:56:52 [post_modified_gmt] => 2018-02-07 10:56:52 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1028 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בימים הנוראים אומרים בבתי הכנסת "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה". בבקשה זו המילים פרנסה וכלכלה נרדפות זו לזו, אך בעברית של ימינו הן קיבלו בהקשרים רבים משמעויות שונות. הפעלים פרנס וכלכל מציינים שניהם הזנה המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


הֵכִיל
לרשימה המלאה
מתמטיקה (תשמ"ה, 1985)

במבט היסטורי

שכיחות הערך הֵכִיל ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>