הדף בטעינה

על המילה הֵטִיחַ

במילון

 (ללא ניקוד: מטיח)
בנייןהפעיל
שורשטוח
נטייהמְטִיחָה; הֵטִיחַ, יָטִיחַ, לְהָטִיחַ לכל הנטיות

הגדרה

  • מכֶּה, כגון בביטוי 'מטיח את ראשו בכותל' (מתוך ייאוש)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

בחור עם בגד ים וגלגל הצלה מחזיק רובה מים ליד שלט. הכיתוב: מטח ומתך!

מטח ומתך

WP_Post Object
(
    [ID] => 14501
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-04-03 07:41:11
    [post_date_gmt] => 2016-04-03 04:41:11
    [post_content] => מַטָּח הוא ירי מכמה כלי נשק בבת אחת. המילה מתועדת מראשית שנות החמישים של המאה העשרים, ותולדותיה אינם מחוורים לגמרי. כמו המילים טווח ומטווח היא נוצרה בוודאי בהשראת הצירוף "מטחווי קשת" שבסיפור הגר וישמעאל (להרחבה). ככל הנראה היא קשורה גם לפועל הטיח 'השליך', 'זָרַק בחזקה', וכן לפעלים הערביים טַח וטַאוַחַ שמשמעם דומה. אף יש מי שהציע לקשור את מַטָּח לצליל הירייה 'טָח'.

המילה מטח משמשת גם בהשאלה, כגון 'מטח קללות'. לכן  כאשר יורד גשם חזק אפשר לכנותו 'מטח גשם'. ואולם את אותו הגשם אפשר לכנות גם בשם 'מתך גשם'. המילה מַתָּךְ גזורה מן השורש נת"ך, והיא קשורה אל הפועל ניתך שמשמעו היסודי 'נשפך', 'זָרַם'. פועל זה מוכר מן המקרא בהקשר של גשם חזק, למשל: "וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד, וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה" (שמות ט, לג), "מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם" (שמואל ב כא, י). המילה מתך עצמה מתועדת כבר במגילת ההודיות ממגילות ים המלח, למשל בצירוף 'מתך חֵמָה'.

התחקות על הצירוף 'מטח גשם' או 'מתך גשם' מעלה שהוא נוצר אך לפני כמה עשורים, ונראה שצורתו המקורית הייתה 'מטח גשם'. דימויו של הגשם לירי מוכר כנראה כבר מן העברית העתיקה – על פי ההסבר המקובל ביותר למילה יוֹרֶה. גם את המילה רְבִיבִים (גשם) יש הקושרים לירי, שכן השורש רב"ב קרוב לשורש רב"י (כגון רוֹבֶה): "וַיְמָרֲרֻהוּ וָרֹבּוּ וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים" (בראשית מט, כג). ייתכן שהצירוף 'מתך גשם' נוצר באופן עצמאי, וייתכן שנוצר בעקבות 'מטח גשם'. כך או כך השימוש בשורש נת"ך בהקשר של גשם מעוגן היטב בלשון המקורות, ולכן שתי הגרסאות של הצירוף טובות ותקניות.
    [post_title] => מטח ומתך
    [post_excerpt] => ייתכן שהצירוף 'מתך גשם' נוצר באופן עצמאי, וייתכן שנוצר בעקבות 'מטח גשם'. כך או כך השימוש בשורש נת"ך בהקשר של גשם מעוגן היטב בלשון המקורות, ולכן שתי הגרסאות של הצירוף טובות ותקניות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%98%d7%97-%d7%95%d7%9e%d7%aa%d7%9a
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-09 20:39:44
    [post_modified_gmt] => 2020-04-09 17:39:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14501
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

ייתכן שהצירוף 'מתך גשם' נוצר באופן עצמאי, וייתכן שנוצר בעקבות 'מטח גשם'. כך או כך השימוש בשורש נת"ך בהקשר של גשם מעוגן היטב בלשון המקורות, ולכן שתי הגרסאות של הצירוף טובות ותקניות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הֵטִיחַ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>