הדף בטעינה

על המילה הִתְלַהֵם

בתשובות באתר

סיפורה של מילה

דברים כמתלהמים

WP_Post Object
(
    [ID] => 31595
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-10-22 14:45:43
    [post_date_gmt] => 2018-10-22 11:45:43
    [post_content] => הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי?

הפועל "מתלהם" מקורו בפסוק בספר משלי (המופיע פעמיים): "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן" (יח, ח; כו, כב).

כבר בתקופה קדומה המילה לא הייתה מובנת, ובתרגומי המקרא הוצעו לה פירושים שונים. את הפירוש המקובל במילוני המקרא המודרניים הציע לראשונה יונה אבן ג'נאח, המדקדק הנודע בן המאה העשירית והאחת עשרה. הוא קשר את המילה לפועל בערבית מן השורש לה"ם, שמשמעותו 'בלע, זלל'. לפי זה האמור בפסוק הוא 'דברי נרגן נבלעים בבת אחת'. פירוש אחר קושר את הפועל לשורש הל"ם בשיכול אותיות, ומשמעות הפסוק היא 'דברי נרגן (קשים) כמהלומות, כמכות'.

מניין קיבלה המילה את המשמעות הרווחת היום – דיבור חריף ותוקפני?

הבנת הפועל 'התלהם' כפועל דיבור עולה מספרות המדרש. כך למשל בספרי דברים נדרש הפסוק "וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ" (דברים א, כז) – "מלמד שהיו יושבין בתוך משכניהם ואומרים דברים כמתלהמים – והמתרגנים כמתלהמים". בספרי במדבר על הפסוק "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה'" (במדבר יא, א) נאמר: "אין כמתאוננים אלא כמתלהמים". בילקוט שמעוני, לקט מדרשים מאוחר (מן המאה השלוש עשרה), מצאנו: "היו ישראל במדבר מתלהמים ובוכים, מתלהמים ומתרעמין".[1]

הסופרים בני המאה התשע עשרה השתמשו בפועל בדרך כלל בתוך הביטוי "דברים כמתלהמים" – הנשען על הפסוק הנזכר ממשלי – לציון דברים נרגשים שתוכנם תלונה ותוכחה, כגון "דִבֵּר עזריקם דברים כמתלהמים באזנינו לאמר 'לא ידעו האכרים את ה''" (אברהם מאפו, אהבת ציון).

את הביטוי "דברים כמתלהמים" וכן את המילה "מתלהמים" אפשר למצוא פה ושם בעברית לאורך המאה העשרים, אך נראה שרק בשני העשורים האחרונים של מאה זו החלה המילה להשתחרר מן השימוש הקפוא שלה, תחילה בהיקף מצומצם. כך עולה מעיון באתר עיתונות יהודית היסטורית. הינה שתי מובאות שמצאנו:
  • "מצד אחד היתה לי תחושה שפה יש התלהמות והתלהבות אדירים" (חיים יבין על הבחירות, דבר, 12 באוקטובר 1981).
  • "ההתקפה הפרועה... נבעה כנראה מאיזו התלהמות של ניתוץ אלילים" (אורי ברנשטיין על ביקורת שנמתחה על ספרו של עמוס עוז קופסה שחורה, מעריב, 13 במארס 1987).
בעשורים האחרונים ההתלהמות פשׂתה בכול, ובייחוד היא נפוצה לתיאור צורת ההתבטאות של היריבים לדעה. ______________________

[1] למילה הלא מובנת "כמתלהמים" ניתנו גם פירושים הבנויים מפירוק המילה לשתי תיבות. למשל בספרי דברים מוצע פירוש נוסף על דרך הדרוש: "מלמד שהיו יושבים בתוך משכניהן בוכין ומבכין כמת להם". בימינו הציע מאיר רוטנברג לקרוא "כְּמֵתֵל הֹמִים" במאמרו "אין במקרא מלה משורש להם", לשוננו מה (תשמ"א), עמ' 153–154.

[post_title] => דברים כמתלהמים [post_excerpt] => הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%9e%d7%aa%d7%9c%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 23:26:01 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 20:26:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31595 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>