הדף בטעינה

על המילה הִרְוָה

במילון

 (ללא ניקוד: מרווה)
בנייןהפעיל
שורשרוי
נטייהמַרוָוה; הִרוָוה, יַרוֶוה, לְהַרְווֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • מֵפיג את הצימאון
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

יוֹרֶה

WP_Post Object
(
    [ID] => 6908
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-09-28 15:15:29
    [post_date_gmt] => 2014-09-28 12:15:29
    [post_content] => 

יוֹרֶה הוא הגשם הראשון של עונת הגשמים בארץ ישראל. מקור המילה במקרא – שם היא מופיעה לפחות פעמיים לצד בן זוגה מַלְקוֹשׁ: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים יא, יד), "ה' אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ" (ירמיהו ה, כד).[1] מקובל לפרש כי יוֹרֶה הוא הגשם הראשון ומַלְקוֹשׁ – הגשם האחרון. צורה אחרת של המילה היא מוֹרֶה: "וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן" (יואל ב, כג).

שאלת גיזרונה של המילה יוֹרֶה העסיקה כבר את חז"ל, ובברייתא המובאת בתלמוד הבבלי (תענית ו ע"א) מוצעים לה שלושה הסברים. לפי ההסבר הראשון המילה קשורה לפועל הוֹרָה: "שמוֹרֶה את הבריות להטיח [לטייח] גגותיהן ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן". ההסבר השני קושר את המילה לפועל הִרְוָה: "שמַרְוֶה את הארץ ומשקה עד תהום, שנאמר (תהלים סה, יא): תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ". ההסבר השלישי הוא "שיורד בנחת ואינו יורד בזעף". הסבר זה קושר כנראה בין המילה יוֹרֶה ובין הפועל יָרָה – המציין השלכה מכוונת של דבר.

גם במחקר בן ימינו חלוקות הדעות בשאלת גיזרון המילה יוֹרֶה, ושתי הדעות העיקריות זהות לשתיים מאלו של חז"ל: לפי הדעה הרווחת יותר יוֹרֶה גזור מן השורש יר"י ומציין את הטחת הגשם מן השמיים, ואילו הדעה השנייה קושרת את המילה אל השורש רו"י ולפיה יוֹרֶה מציין את הרוויית האדמה היבשה.

לסיום נביא את ההסבר שנתן למילה המדקדק והפרשן הנודע אברהם אבן עזרא בפירושו לדברים יא, יד: "יורה – גשם שיורה על שנה טובה, והוא בתחלת השנה". _____________________________

[1] היקרות אפשרית שלישית היא בהושע ו, ג: "...וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ, כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ". על פי ההסבר הרווח, 'יורה' כאן הוא פועל, והמשמעות היא שהמלקוש ירווה את הארץ (ראו למשל רש"י). ואולם, כדברי יהודה קיל בפירוש 'דעת מקרא' על הפסוק: "יש אומרים ש'יורה' עניינו הגשם הראשון, ונראה לקיים את שני הפירושים ולומר כי 'יורה' בא כאן במשנֵה הוראה".

[post_title] => יוֹרֶה [post_excerpt] => המילה יוֹרֶה מופיעה במקרא פעמיים לצד בן זוגה מלקוש. מה משמעות השם 'יורה' ואיך הוא קשור לגשם הראשון של השנה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%95%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 14:45:12 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 11:45:12 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6908 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה יוֹרֶה מופיעה במקרא פעמיים לצד בן זוגה מלקוש. מה משמעות השם 'יורה' ואיך הוא קשור לגשם הראשון של השנה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מילים רטובות לכבוד הקיץ

WP_Post Object
(
    [ID] => 5586
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-06-24 09:43:15
    [post_date_gmt] => 2012-06-24 06:43:15
    [post_content] => 

מקר, מרוון, צנרן, אמבט עיסוי

מֵקַר (קוּלֶר)

מקר הוא מתקן למי שתייה קרים. המילה מֵקַר היא בת זוגה של המילה מֵחַם – דוד להרתחת מים להכנת משקה חם. את המילה מחם ירשנו מלשון חז"ל, ושם משמעה הוא קומקום למים חמים. בספרות חז"ל נזכר גם הצירוף "כלי מיקר" (תוספתא שבת) שפירושו 'כלי שמקרר'. גם בלי ניקוד הכתיב התקני של מחם ומקר הוא ללא יו"ד, וכך גם כתיבן של מילים נוספות באותו המשקל – מצר, מרב (מקסימום), ממד. המילה מֵקַר אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

מַרְוָן ("בר מים")

מרוון הוא מתקן למי שתייה חמים וקרים כאחד. המתקן מרווה את הצמאים ומכאן שמו; אל צורת הבינוני מַרְוֶה נוספה הסיומת ־ָן, המציינת בין השאר כלים, כגון מַחְוָן. נבחין בין מרוון ובין מֵקַר (קוּלֶר) ומֵחַם (סמובר): מחם ומקר מספקים רק דבר אחד (מים חמים בלבד או מים קרים בלבד), ואילו מרוון מספק גם מים חמים וגם מים קרים. את המילה מרוון הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

צַנְרָן (שנורקל)

צנרן הוא מכשיר המאפשר לשׂוחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה. הפועל הוא צָנַר ושם הפעולה צְנִירָה. כל המילים הללו גזורות מן המילה צִנּוֹר – מילה המופיעה פעמיים בתנ"ך ונפוצה בספרות חז"ל. בפירושה של המילה בתנ"ך יש כמה דעות, אך בלשון חז"ל משמעה ברור: גליל מוארך העשוי להעברה ולקילוח של מים או נוזל אחר. מן המילה צינור חודשו בימינו המילים צַנֶּרֶת (מערכת צינורות) וצְנִיר (שקע בצורת חצי צינור שנוצר משחיקה של מים בדופן של אפיק נחל וכדומה). את המילה צנרן הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993).

אַמְבַּט עִסּוּי (ג'קוזי)

אמבט עיסוי הוא אמבט ובו התקן המזרים מים בתנועת מערבולת לצורך עיסוי הגוף. יש הקוראים לו 'אמבט זרמים', ולמתקן גדול יותר – 'ברֵיכת זרמים'. עיסוי בעברית ימינו הוא מסז'. המשמעות הבסיסית של השורש היא 'לחץ'. במקרא מופיע פועל מן השורש הזה (יחזקאל כג, ח) אך הוא נכתב בשׂי"ן: עִשּׂוּ (לחצו). לשורש עס"י/עשׂ"י קרוב אולי השורש עס"ס שמשמעו 'מעך', וממנו עָסִיס (מיץ פרי) ועיסה (בצק). את הצירוף אמבט עיסוי הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997). [post_title] => מילים רטובות לכבוד הקיץ [post_excerpt] => מה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a8%d7%98%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%a5 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:29:38 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:29:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5586 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה ההבדל בין מקר למרוון? איך נקרא שנורקל בעברית? ומה הקשר בין ג'קוזי למיץ? על כמה מונחים רטובים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


הִרְוָה
לרשימה המלאה
נגרות (תרצ"ד, 1934)
רִוָּה* , הִרְוָה הָעֵץ*
* במילון המקורי כתוב: רַוֵּה
* במילון המקורי כתוב: הַרְוֵה הָעֵץ
נגרות (תרצ"ד, 1934)
רִוָּה* , הִרְוָה בְּשֶׁמֶן קְרֵאוֹזוֹט*
* במילון המקורי כתוב: רַוֵּה
* במילון המקורי כתוב: הַרְוֵה בְּשֶׁמֶן קְרֵאוֹזוֹט

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִרְוָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>