הדף בטעינה

על המילה הִמְרִיד

במילון

 (ללא ניקוד: ממריד)
בנייןהפעיל
שורשמרד
נטייהמַמְרִידָה; הִמְרִיד, יַמְרִיד, לְהַמְרִיד לכל הנטיות

הגדרה

  • מקוֹמם, מעורר למרד
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

נסיון

נמרוד

WP_Post Object
(
    [ID] => 65027
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2022-08-15 16:36:40
    [post_date_gmt] => 2022-08-15 13:36:40
    [post_content] => השם נִמְרוֹד (בנוסח המסורה בעיקר נִמְרֹד) מופיע בתחילת ספר בראשית ב"לוח העמים" – רשימת העמים הקדמונים, בני בניו של נוח על פי הסיפור המקראי. בהזכירו את נמרוד (מבני כוש בן חם) סוטה המקרא מן הרצף ומוסר כמה פרטים על קורותיו:

וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד, הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה', עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר. מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר, וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר וְאֶת כָּלַח. וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח, הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה. (בראשית י, ח–יב).

המקרא מציין את גבורתו של נמרוד כצייד נודע, כמייסד ממלכות וכבונה ערים. לדעת חוקרים מדובר במסורות שונות על אודות הדמות הזאת, ובמקרא הן קובצו למקום אחד. יש מי שסבר שאין אלו אלא שרידים משירת עלילה נרחבת יותר שמקורה במסופוטמיה. מן הפסוקים עולה גם כי גבורתו של נמרוד נודעה מאמרה או מפתגם שהיו בפי אנשים ("עַל כֵּן יֵאָמַר: כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'"). השם נמרוד אינו מוכר מתעודות אשוריות או בבליות, אף לא באתרים הארכאולוגיים המזוהים עם הערים הקדומות שנזכרו בפסוקים. יש המשערים כי נמרוד הוא התגלגלות שמו של האל האשורי נִנֻרְתַ, שנקשר בציד ובמלחמה. אחרים הציעו לזהותו עם מלך אשורי שנשא את שם האל, תֻכֻּלְתִ נִנֻרְתַ, אבל הצעה זו נחשבת מסופקת. האתר הארכאולוגי של העיר האשורית הקדומה כֶּלַח, בעִראק של ימינו, מכונה בערבית אַ(ל)נִמרוּד, על שמו של נמרוד המקראי, אבל ככל הנראה מדובר במסורת מאוחרת. אתר נוסף – שרידיה של עיר קדומה אחרת ובו שרידי מגדל – מכונה בפי תושבי המקום בִּרס־נמרוד וידוע גם מן התלמוד הבבלי בשם בורסיף (בערבית: بورسيبا, בורסיבּא). על פי מסורת חז"ל (כגון סנהדרין קט ע"א) הייתה העיר מקומו של מגדל בבל, ועל פי מסורת אחרת היה נמרוד מבוני המגדל: "נתתי גדוּלה לנמרוד, אמר: 'הבה נבנה לנו עיר'" (בבלי חולין פט ע"א). ואומנם במדרשי חז"ל נמרוד נחשב רשע, על פי שמו הגזור לכאורה מן השורש מר"ד: "ולמה נקרא שמו נמרוד? שהמריד את כל העולם כולו במלכותו עליו" (בבלי עירובין נג ע"א; וכגון זה בפסחים צד ע"א, חגיגה יג ע"א ועוד). בבראשית רבה (לח, יג) באה האגדה שלפיה נמרוד הפיל את אברהם לכבשן האש לאחר שאברהם שיבר את פסילי תרח אביו, ומכאן גם לזיהויו עם "אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר" (בראשית יד, א; ט) הנזכר בסיפורי אברהם, על פי מדרש שמו: "אמר פֹּל" (לכבשן האש). בשל גישה שלילית זו נטו יהודים מסורתיים לא לקרוא לבניהם בשם נמרוד, ואולם בימינו נזנח (או נשכח) הטעם, ויש ישראלים לא מעטים הנקראים בשם הזה. אחד הביטויים להתנערות מהגישה המסורתית הוא אימוצו של נמרוד המקראי כדמות מייצגת בזרם הרעיוני של "הכנענים", והשיא הוא הפֶּסל (מעורר המחלוקת) 'נמרוד', מעשי ידי הפַּסל יצחק דנציגר. [post_title] => נמרוד [post_excerpt] => השם נִמְרוֹד מופיע בתחילת ספר בראשית ב"לוח העמים", רשימת העמים הקדמונים, בני בניו של נוח על פי הסיפור המקראי. בפסוקים נאמר עליו: "עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'" – מדוע בספרות חז"ל התהפך היחס החיובי אליו? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%93-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%a1-%d7%9c%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-22 10:18:39 [post_modified_gmt] => 2022-08-22 07:18:39 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=65027 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם נִמְרוֹד מופיע בתחילת ספר בראשית ב"לוח העמים", רשימת העמים הקדמונים, בני בניו של נוח על פי הסיפור המקראי. בפסוקים נאמר עליו: "עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'" – מדוע בספרות חז"ל התהפך היחס החיובי אליו?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִמְרִיד 1 (מרידה, התקוממות) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>