הדף בטעינה

על המילה הֲכָלָה

במילון

 (ללא ניקוד: הכלה)
מיןנקבה
שורשכול
נטייהשם פעולה של מֵכִיל

הגדרה

  • הכנסה לתוך־
  • (בהגנת הסביבה) מניעת התפזרותו של חומר מסוכן שדלף
  • (בפסיכולוגיה) קבלת האחר על מכלול רגשותיו ותכונותיו
  • (בעימות בין מדינות) הימנעות מתגובה לוחמנית שעלולה לגרור למלחמה ובמקום זה נקיטת אמצעים דיפלומטיים וכדומה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

הכיתוב: אתם שאלתם? אנחנו עונים! על החיל והכיל

החיל והכיל

WP_Post Object
(
    [ID] => 15277
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-05-15 11:34:31
    [post_date_gmt] => 2016-05-15 08:34:31
    [post_content] => 

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. למשל: הוחלט להחיל את החוק על כל התאגידים הפרטיים. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו' (בפסיכולוגיה הֲכָלָה היא קבלת האחר על רגשותיו וקשייו).

כך גם ההבדל בין תחולה לתכולה: תְּחוּלָה היא 'היות הדבר חל על', וגם 'מועד החלתו של הדבר' – בעיקר בהקשר של חוקים ותקנות. למשל: תחולתו של ההסכם תלויה בחתימת שני הצדדים. לעומת זאת תְּכוּלָה היא כלל הדברים שבכלי מסוים או במקום מסוים: תכולת הארגז, תכולת הדירה.

[post_title] => החיל והכיל [post_excerpt] => הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%9b%d7%99%d7%9c [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-09 20:34:21 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 17:34:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15277 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפועל הֵחִיל קשור אל הפועל חָל ('קרה', 'התרחש') ומשמעו 'יישם', 'גרם שהדבר יחול על־'. לעומת זאת הֵכִיל – משורש כו"ל הקרוב אל כל"ל – פירושו 'כָּלַל' וגם 'היה מסוגל לקבל את הדבר ולהתמודד עימו'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
צילום למד לשונך 112

למד לשונך 112

WP_Post Object
(
    [ID] => 14147
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-02-17 12:09:49
    [post_date_gmt] => 2016-02-17 10:09:49
    [post_content] => מבחר מונחים מן המילון למונחי סוציולוגיה שאושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"ו
    [post_title] => למד לשונך 112
    [post_excerpt] => מבחר מונחים מן המילון למונחי סוציולוגיה שאושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"ו: פְּעִילָנוּת, עִלּוּת, כְּלִילָה, גִּילָנוּת, צִוּוּי רְפוּאִי מַקְדִּים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-112
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 12:03:29
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:03:29
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14147
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מבחר מונחים מן המילון למונחי סוציולוגיה שאושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"ו: פְּעִילָנוּת, עִלּוּת, כְּלִילָה, גִּילָנוּת, צִוּוּי רְפוּאִי מַקְדִּים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

הַדָּרָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 158
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-12-19 11:25:59
    [post_date_gmt] => 2011-12-19 09:25:59
    [post_content] => הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר – פועל בבניין הפעיל מן השורש נד"ר (השוו: הִפִּיל, הַפָּלָה מן השורש נפ"ל). מקורו של הפועל הִדִּיר בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר', כגון "הדירוֹ אביו מנכסיו" (ירושלמי נדרים ה, ו; לט ע"ב) – אָסַר עליו בנדר ליהנות מנכסיו. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. הפועל הִדִּיר במשמעות זו רווח בצירוף 'הִדִּיר רגליו מן' הקרוב לביטוי 'הוקיר את רגלו (מביתו של)' וכן בצירוף 'הִדִּיר שינה מעיניו' (במקור 'הִדִּיד שינה' מן השורש נד"ד).

לקראת סוף המאה העשרים החלו להשתמש במילה הַדָּרָה במדעי החברה כחלופה עברית למילה exclusion – הרחקה והוצאה של אנשים או קבוצות מן החברה הכללית. ניגודה הוא inclusion – כְּלִילָה (כך נקבע במילון למונחי סוציולוגיה בשנת תשע"ו). מהלכת גם החלופה הֲכָלָה ולעיתים גם הַכְלָלָה. נעיר כי המונח הֲכָלָה משמש בתחום הפסיכולוגיה במשמעות 'היכולת לקבל את האחר על מכלול רגשותיו ותכונותיו' (באנגלית: containing). עוד היא משמשת בהקשר צבאי, אך אין זה מענייננו כאן.

אשר להגיית הפועל – צורות העבר כגון הִדִּיר נפתחות בתנועת i, וכמותן הִפִּיל, הִכִּיר, הִבִּיט, הִגִּישׁ, הִסִּיעַ. בהווה מַדִּיר בתנועת a, וכך גם מַפִּיל, מַכִּיר, מַבִּיט, מַגִּישׁ, מַסִּיעַ.

המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'. על פיה חידשה האקדמיה את המילה הַדְרָה כחלופה העברית של dignity: מכובדוּת ואצילות המוקרנות מאישיות האדם ואינן תלויות במעמד או במשרה רשמיים.
    [post_title] => הַדָּרָה
    [post_excerpt] => הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר, שמקורו בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר'. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%93%d7%a8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:11:17
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:11:17
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=158
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הַדָּרָה היא שם הפעולה של הִדִּיר, שמקורו בלשון חז"ל ופירושו 'אָסַר בְּנֶדֶר'. מכאן כנראה קיבל הפועל הִדִּיר בימינו משמעות של 'מָנַע דבר מעצמו או מאחר', 'הרחיק את עצמו או את זולתו מדבר'. המילה הַדָּרָה שונה כמובן מן המילה הֲדָרָה מן השורש הד"ר המשמשת למשל בצירוף 'הדרת כבוד'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


הֲכָלָה
לרשימה המלאה
איכות הסביבה (תשע"א, 2011)
הֲכָלָה באירוע של דליפת חומרים - מניעת התפזרות החומר לסביבה בעזרת חומרי ספיגה, יריעות אטימה וכדומה

במבט היסטורי

שכיחות הערך הֲכָלָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>