הדף בטעינה

על המילה דְּשֹׁנֶת

במילון

 (ללא ניקוד: דשונת)
מיןנקבה
שורשדשׁן

הגדרה

  • דשן אורגני שנוצר בעיקר מחומר צמחי שהתפרק על ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר (פירוק אירובי) (בלועזית: קומפוסט)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של בובה בתוך פח אשפה עם הכיתוב: "למי אתה קורא זבל?"

זבל, דומן, אשפה ופסולת

WP_Post Object
(
    [ID] => 45905
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-11-19 13:57:20
    [post_date_gmt] => 2020-11-19 11:57:20
    [post_content] => 

זבל

מניין המילה זֶבֶל? השורש זב"ל משמש בארמית במשמעות 'דשן',[1] וזבל הוא אפוא חומרים אורגניים (כגון גללי בהמות) שמשמשים להעשיר בהם את הקרקע ולהגביר פוריותה – וכך מוצאים אף בלשון חכמים: "גינה שזיבלה בזבל עבודה זרה" (תוספתא עבודה זרה ז, א), "עד שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך" (בראשית רבה סד, ז). במשמעות זו היא משמשת עד ימינו, למשל בצירופים 'זבל עופות' ו'זבל פרות'. בעברית החדשה החלה המילה זבל לשמש גם במשמעות הכללית של 'פסולת', וכך היא רווחת בפי רבים. מכאן נגזרה גם המילה מִזְבָּלָה במשמעות 'אתר פסולת', ולמען האמת מעתק המשמעות הזה מוכר גם מן הערבית. דווקא המילה המקראית דֶּשֶׁן יוצאת לשתי משמעויות שונות – במובן 'מאכל שמן וטוב': "כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי" (תהלים סג, ו) ובמובן 'אפר שרפה': "וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא ו, ג). בימינו דחק 'דשן' את 'זבל', וגם הפועל 'לדשן' – את הפועל 'לזבל'. בהשפעת המשמעות הרווחת נתחדשו המונחים דְּשֹׁנֶת תמורת 'קומפוסט' (במשקלן של המילים פסולת ונסורת המציינות שיירים), ומַדְשֵׁן תמורת 'קומפוסטר'.

דומן

דֹּמֶן היא מילה מקראית המציינת 'זבל לשיפור הקרקע'. גיזרון המילה אומנם איננו מחוור (למעט מילה דומה בהוראה זהה בערבית), אך עובדה היא כי בכל שש ההיקרויות במקרא נזכרות לצד דומן המילים 'אדמה' או 'שדה': "והָיְתָה נִבְלַת אִיזֶבֶל כְּדֹמֶן עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה" (מלכים ב ט, לז), "לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ" (ירמיהו ח, ב), "הָיוּ דֹּמֶן לָאֲדָמָה" (תהלים פג, יא) ועוד. אף בתרגום יונתן לפסוק במלכים העניין אינו מוטל בספק: "כְּזֶבֶל מְבַדַּר עַל אַפֵּי חַקְלָא" [=כזבל מפוזר על פני השדה]. בתנ"ך באה גם המילה מַדְמֵנָה במשמעות 'מקום זריקת הזבל': "כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן בְּמוֹ [הכתיב: במי] מַדְמֵנָה" (ישעיהו כה, י). בהשראת המילה מדמנה הוצעה בעבר המילה מַטְמֵנָה לציון אתר להטמנת פסולת (landfill), ואולם לבסוף נבחרה המילה מִטְמָנָה במשקל מילים אחרות שמציינות מקום דוגמת מִזְבָּלָה ומִרְפָּאָה.

אשפה

אַשְׁפָּה היא מילה מקראית המציינת 'נרתיק לחיצים': "וַיְשִׂימֵנִי לְחֵץ בָּרוּר, בְּאַשְׁפָּתוֹ הִסְתִּירָנִי" (ישעיה מט, ב), ומקבילה לה המילה תְּלִי: "וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ" (בראשית כז, ג). לצד המילה אשפה נזכרות בתנ"ך גם המילים אַשְׁפּוֹת ואַשְׁפַּתּוֹת במשמעות שונה – 'ערמת פסולת', 'מקום השלכת הפסולת'. המילה אַשְׁפּוֹת מוכרת מפסוקי ההלל: "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן" (קיג, ז), וכן משמו של אחד משערי חומת העיר העתיקה בירושלים, הוא שַׁעַר הָאַשְׁפֹּות. יש הסוברים כי צורת היחיד היא אַשְׁפּוֹת וצורת הרבים היא אַשְׁפַּתּוֹת, לדעתם השורש הוא שׁפ"ת במשמעות 'הניח במקומו'. ברוב עדי הנוסח המהימנים של לשון המשנה מוצאים תמיד 'אשפות', ומכמה היקרויות עולה בבירור שהכוונה לצורת היחיד (נקבה): "מכר אשפות – מכר זיבלהּ, מכר בור – מכר מימיו" (בבא בתרא ה, ג). עם זאת בתוספתא ובתלמודים מוצאים גם את הצורה 'אשפה' באותה משמעות: "זבל... שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה" (תוספתא פסחים ג, יח), וייתכן שלפנינו מקרה שבו נתפסה 'אשפות' צורת רבים וממנה נגזרה לאחור צורת היחיד 'אשפה'. לדעת אחרים 'אשפה' עומדת לעצמה וצורת הרבים שלה היא 'אשפות'. ואם אומנם כך, תוסבר הצורה 'אשפתות' כריבוי כפול (כמו שפה–שפתות). בעברית שלמן התלמודים ועד ימינו גברה ידה של צורת היחיד אשפה, ומעתה היא לפנינו בשתי משמעויות שונות. כדי לא לבלבל בין צורות הרבים קבעה ועדת הדקדוק של האקדמיה ללשון כי צורת הרבים של אַשְׁפָּה בהוראת 'זבל' היא אַשְׁפַּתּוֹת (בצד אַשְׁפּוֹת) ושל אַשְׁפָּה בהוראת 'נרתיק לחיצים' היא אֲשָׁפוֹת (כמו לִשְׁכָּה–לְשָׁכוֹת).

פסולת

המילה פְּסֹלֶת אומנם אינה נזכרת במקרא או במשנה אך היא מופיעה במקורות תנאיים בהוראת 'שארית חסרת ערך': "פסולת אוכלין כאוכלין" (תוספתא שביעית ז, ב); "חברון מה היתה? פסולת לארץ ישראל... והרי דברים קל וחומר – אם חברון פסולת לארץ ישראל הרי משובחת בשבח ארץ מצרים שמשובחת מכל הארצות, קל וחומר לשבחה שלישראל" (ספרי דברים לז). לשאלת גיזרון המילה יש להידרש לשתי ההוראות השונות של השורש פס"ל בעברית: זו הקשורה לשם העצם פֶּסֶל וזו הקשורה לשם התואר פָּסוּל. על פי רוב מקובל לומר כי המילה פסולת גזורה מן פס"ל בהוראה השנייה, במובן 'החלק הפסול הנשאר מדבר אחרי שבחרו ממנו את הראוי לשימוש' (מילון בן־יהודה). בתנ"ך מוצאים מילים מן השורש פס"ל רק בהוראה הראשונה: השמות פֶּסֶל, פְּסִילִים והפועל פָּסַל (במובן חצב, סיתת), ומלשון חכמים ואילך מופיעות המילים פָּסוּל, פְּסוּל והפעלים פָּסַל ונִפְסַל – ואומנם יש הסוברים כי שתי ההוראות יסודן אחד, שהרי עבודת הפיסול כרוכה בהסרת שברי חומר שאין בהם צורך, והפוסל (כלומר מפסל ומסתת) קובע דבר כפסול, כלא ראוי. ואולם רבים מפקפקים בקשר בין שתי ההוראות. יש המשערים כי השורש פס"ל בהוראה השנייה קשור אל המילה פַסְל (فَسْل) בערבית שמציינת 'זול', 'בזוי', 'חסר ערך'. לצד פְּסֹלֶת, מוכרות מלשון המשנה מילים במשקל פְּעֹלֶת שמורות פגם וחוסר ערך ובהן נְסֹרֶת וקְנֹבֶת (העלים הנחתכים מהירקות ומושלכים), וכן גְּרֹדֶת, קְצֹצֶת ושְׁחֹלֶת הקשורות במלאכת הכנת כלים. מלשון המקרא אנו מכירים את המילה נְעֹרֶת לציון החוטים הנושרים בשעת ניפּוּץ הפשתן.

* * *

ומה בימינו?
  • פְּסֹלֶת היא המילה הכללית לציון כל חומר שאין בו עוד צורך, וכהגדרת המילון לתכנון מרחבי של האקדמיה ללשון – 'כל חומר בלא שימוש, הצריך סילוק', ומכאן הצירופים: פסולת בניין, פסולת עירונית וכיוצא בהם.
  • אַשְׁפָּה מציינת בדרך כלל פסולת ביתית.
  • זֶבֶל בלשון המקצועית הוא חומר אורגני לדישון, בעיקר פִּרשי בעלי חיים, ובלשון העממית הוא משמש במשמעות 'אשפה ביתית'.
  • דֹּמֶן היא מילה ספרותית שאינה משמשת בלשון היום־יום.
______________________________________

[1] למרבה הפלא מילים מן השורש זב"ל הנזכרות בתנ"ך באות במשמעות שונה לגמרי: זְבוּל למשל הוא כינוי לבית המקדש: "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ, מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים" (מלכים א ח, יג). בתרגומי המקרא פירשו 'זבול' על פי ההקשר בהוראת 'מעון', 'מדור'. השוואה ללשונות שמיות אחרות מלמדת כי השורש זב"ל עניינו 'נשא', 'הרים' (קרוב אל סב"ל בעברית). באוגריתית "זבל" הוא 'נשיא', ומכאן ייתכן שבית זבול הוא 'מקום רם ונישא'. זְבוּלוּן הוא שם בנה של לאה שבהולדתו נאמר: "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב, הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי" (בראשית ל, כ), ולפי זה שיעורו 'הפעם יְנַשאני אישי' (תרגומי המקרא היו עקיבים וביארו: 'הפעם יגור אישי איתי'). מן השורש זב"ל נגזרים גם שמותיהם של זְבֻל – שׂר חשוב בעיר שכם בספר שופטים, ואִיזֶבֶל – אשת אחאב מלך ישראל (יש הסוברים כי שמה התגלגל מן 'אביזבל' בהישמטות הבי"ת, והרי שהשם מתאים במיוחד לבִיתו של "אתבעל מלך צידונים").

[post_title] => זבל, דומן, אשפה ופסולת [post_excerpt] => לא כל דבר שזורקים הוא "זבל" – בעברית לדורותיה משמשות מגוון מילים לציון פסולת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%96%d7%91%d7%9c-%d7%93%d7%95%d7%9e%d7%9f-%d7%90%d7%a9%d7%a4%d7%94-%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%95%d7%9c%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-15 11:22:16 [post_modified_gmt] => 2021-03-15 09:22:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=45905 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לא כל דבר שזורקים הוא "זבל" – בעברית לדורותיה משמשות מגוון מילים לציון פסולת.
המשך קריאה >>
איור של ילדות קטנות האוחזות במצבע

מילון רחוב, תשע"ז

WP_Post Object
(
    [ID] => 18543
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2017-01-22 13:05:15
    [post_date_gmt] => 2017-01-22 11:05:15
    [post_content] => 

לקראת יום העברית תשע"ז הוכנו תריסר כרזות ססגוניות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות התנוססו בשלטי חוצות בתל־אביב ובאשדוד.

[slideshow_deploy id='20788']

[post_title] => מילון רחוב, תשע"ז [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-15 11:30:36 [post_modified_gmt] => 2020-09-15 08:30:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18543 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >>
איור של אדם מצייר גרפיטי והכיתוב: ונדליזם? משחיתנות!

סביבה עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5683
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-03-25 10:55:22
    [post_date_gmt] => 2012-03-25 08:55:22
    [post_content] => 

מבחר מונחים מן המילון למונחי איכות הסביבה, תשע"א (2011)

דשונת, משחיתנות, מטמנה

דְּשֹׁנֶת (קומפוסט)

בלי ניקוד: דשונת. דשונת היא דשן אורגני שנוצר בעיקר מחומר צמחי שהתפרק על ידי חרקים וחיידקים בנוכחות אוויר (פירוק אירובי). הדשונת מוחזרת לקרקע כדי לטייב אותה. בדיונים – בשיתוף הציבור – עלו כמה וכמה הצעות, ובהן רְקֹבֶת ורַקְבּוּבִית, והמילה המקראית דֹּמֶן. לבסוף נבחר השורש דש"ן בשל משמעותו החיובית. המילה דשונת נקבעה במשקלן של מילים כמו פסולת, נסורת, נשורת, המציינות שיירים. לצד דשונת נקבע המונח מַדְשֵׁן לקומפוסטר.

מַשְׁחִיתָנוּת (ונדליזם)

משחיתנות פירושה השחתה זדונית של רכוש ושל ערכי טבע. אדם בעל נטייה להשחית הוא משחיתן, ופעולה של השחתה היא מעשה משחיתני (ונדלי). מילים דומות למשחיתנות בדרך היווצרותן הן מצליחנות, מתירנות, מציצנות. המילה חודשה בוועדה למונחי איכות הסביבה.

מִטְמָנָה (landfill)

מטמנה היא אתר להטמנת פסולת. המילה מטמנה נתקבלה על פי הצעתו של ד"ר ישראל פלג, המנכ"ל הראשון של המשרד לאיכות הסביבה. הוא הציע מַטְמֵנָה על פי המילה מַדְמֵנָה – מקום של דומן וזבל. ואולם האקדמיה העדיפה לקבוע את המילה על משקל המילים מִזְבָּלָה, מִרְפָּאָה, מִסְפָּרָה – המציינות מקומות. טָמַן פירושו הסתיר, שָׂם במקום שמור, ומכאן גם המילה מַטְמוֹן – שפירושה במקרא 'אוצר נסתר', כפי שמסופר בתיאור המפגש של יוסף ואחיו: "וַיֹּאמֶר: שָׁלוֹם לָכֶם, אַל תִּירָאוּ. אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם". המילה מִטְמָנָה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ג (1993). [post_title] => סביבה עברית [post_excerpt] => איך אומרים ונדליזם בעברית? מהי דשונת? ומה הקשר בין זבל למטמון? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 15:28:36 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 12:28:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5683 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים ונדליזם בעברית? מהי דשונת? ומה הקשר בין זבל למטמון?
המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 90

למד לשונך 90

WP_Post Object
(
    [ID] => 7015
    [post_author] => 20
    [post_date] => 2012-03-14 16:18:07
    [post_date_gmt] => 2012-03-14 14:18:07
    [post_content] => לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011)
    [post_title] => למד לשונך 90
    [post_excerpt] => לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): רֶכֶב כִּלְאַיִם, אֵפֶר גַּעֲשִׁי, דְּשֹׁנֶת, גְּרִיטָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-90
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:26:14
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:26:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7015
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): רֶכֶב כִּלְאַיִם, אֵפֶר גַּעֲשִׁי, דְּשֹׁנֶת, גְּרִיטָה.
המשך קריאה >>

קומפוסט וקומפוסטר

WP_Post Object
(
    [ID] => 9688
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-06-06 15:05:36
    [post_date_gmt] => 2011-06-06 12:05:36
    [post_content] => הוועדה למונחי איכות הסביבה התלבטה בשאלה מאיזה שורש לגזור את החלופות העבריות למילים קומפוסט, קומפוסטר וקומפוסטציה - מן השורש רק"ב או מן השורש דש"ן. הוחלט להיעזר בציבור הרחב. רבים נענו לפנייה: היו שהגיבו על ההצעות וחיוו את דעתם והיו שהציעו הצעות משלהם.

ביום ד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011, קבעה מליאת האקדמיה את המילים דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט), מַדְשֵׁן (קומפוסטר). מילים אלו ומילים נוספות הוכנסו למילון למונחי איכות הסביבה.

חלופות לקומפוסט – תגובות והצעות של הציבור
    [post_title] => קומפוסט וקומפוסטר
    [post_excerpt] => הוועדה למונחי איכות הסביבה פנתה לציבור בשאלה מה יהיו החלופות לקומפוסט ולקומפוסטר. בסיוון תשע"א (יוני 2011) קבעה מליאת האקדמיה את המילים דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט) ומַדְשֵׁן (קומפוסטר).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%a6%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-23 13:45:00
    [post_modified_gmt] => 2020-09-23 10:45:00
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9688
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הוועדה למונחי איכות הסביבה פנתה לציבור בשאלה מה יהיו החלופות לקומפוסט ולקומפוסטר. בסיוון תשע"א (יוני 2011) קבעה מליאת האקדמיה את המילים דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט) ומַדְשֵׁן (קומפוסטר).
המשך קריאה >>
ידיים אוחזות בקומפוסט - דשונת

אושר המילון למונחי איכות הסביבה (תשע"א, 2011)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9340
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-06-12 13:23:22
    [post_date_gmt] => 2011-06-12 10:23:22
    [post_content] => 

בד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011, אישרה מליאת האקדמיה ללשון העברית את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים. 

בכך הגיעה לכלל סיום עבודתה של הוועדה למונחי איכות הסביבה של האקדמיה ללשון העברית בשיתוף מכון התקנים הישראלי. חברי הוועדה – אנשי מקצוע מן המשרד להגנת הסביבה, מן האוניברסיטאות וממכון התקנים ונציגי האקדמיה ללשון העברית – חברו יחד ושקדו במשך שנים על הכנת המילון הזה.

המאבק על איכות הסביבה הולך ותופס מקום מרכזי בפעילות של כל הגורמים והמגזרים: משרדי הממשלה, השלטון המקומי, מערכת החינוך, הקהילה והפרט. יש אפוא חשיבות רבה שלצד הפעילות הברוכה בהגנת הסביבה ובשמירה על איכות הסביבה יהיו גם מונחים עבריים פשוטים ושקופים שישרתו את העושים במלאכה. המילון החדש בא למלא את הצורך הזה.

המילון מציע מונחים מוסדרים בענפים השונים של התחום: איכות אוויר ומים, טיפול בפסולת, רעש וקרינה, אקולוגיה ומדיניות סביבתית, אטמוספרה ואקלים, אקולוגיה חקלאית, אנרגייה, מעבדה וחומרים, כיבוי והצלה ומונחים כלליים באיכות הסביבה.

על הוועדה למונחי איכות הסביבה

הוועדה הוקמה בשנת תשנ"ח (1998). חבריה בהרכב הקבע היו ד"ר נצן איל ממכון התקנים – יושב ראש הוועדה, ד"ר ארנה ברגרזון, סגנית המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, פרופ' מיכאל זיס, יועץ בין־לאומי לבריאות ולהנדסת הסביבה, מלכה זמלי, נציגת האקדמיה ללשון העברית, בלהה נחמן, לשעבר כותבת תכניות לימוד במדעים במשרד החינוך, ראובן (רוֹבִּי) גלעד, לשעבר מנהל מרכז מידע ומבצעים ארצי במשרד להגנת הסביבה, ד"ר ז'אן קוך, ראש תחום הגנה מקרינה בממ"ג שורק; חסיה גדיאל ואירית גיל־עד – מרכזות הוועדה מיחידת העריכה וההוצאה לאור במכון התקנים הישראלי.

עוד השתתפו בוועדה פרופ' הודי בניהו (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' ארזה צ'רצ'מן (הטכניון); המשרד להגנת הסביבה: תמר בן־ישעיה־שנקל ובני פירסט; משרד התשתיות הלאומיות: ד"ר אילה תמרי, דורון פלדמן, דוד שוגרמן; חברי האקדמיה ללשון העברית: פרופ' משה פלורנטין, פרופ' אורה שורצולד ופרופ' אורי שמעוני. מומחים מתחומים שונים יעצו לוועדה: אילן סתר (השירות המטאורולוגי) ופרופ' פינחס אלפרט (אוניברסיטת תל אביב); ד"ר סטיליאן גלברג וחנה סטריק (תחום רעש במשרד להגנת הסביבה); אביבה טרכטמן (תחום איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה); ד"ר שלמה קפואה (תחום אגרואקולוגיה במשרד להגנת הסביבה).

במהלך עבודת הוועדה הלכו לעולמם ד"ר עזרא נוריאל, שהיה יו"ר הוועדה, ופרופ' שרגא אירמאי איש המינוח הטכנולוגי באקדמיה ללשון. חברי הוועדה מבקשים להקדיש את המילון לזכרם.

מבחר מונחים מן המילון

  • דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט), מַדְשֵׁן (קומפוסטר)
  • מִשְׁמָרִיּוּת (אחריות החברה להעביר לדורות הבאים את נכסי הקרקע במצב טוב ככל האפשר)
  • הוגְנוּת בין־דורית
  • הוגְנוּת סביבתית
  • מְעַוֵול סביבה (מי שפוגע בסביבה)
  • מַשְׁחִיתָנוּת (ונדליזם)
  • מְאַסְדֵּר (רגולטור)
  • אִפְנוּם (הוספת עלויות חיצוניות סביבתיות הכרוכות בייצור המוצר או בשימוש בו למחירו של המוצר לצרכן)
  • התיירקוּתיֵירוּק (greening)
  • התיירקְקוּת (greenwash; הצגת תדמית של התנהגות "ירוקה" ושמירה על הסביבה ללא כיסוי)
  • אִבְטוּל (הבאת אתר שהיה כור גרעיני למצב נקי מרדיואקטיביות לאחר הפסקת שירותו)
  • מִמְשַׁק סביבהניהול סביבה
  • נִמְבִּ"י (=נגד מיקום בחצרי; NIMBY – not in my back yard)
  • השבחה ירוקה (חידוש ציוד במטרה להפוך אותו לטוב יותר מבחינה סביבתית: חוסך אנרגייה, מזהם פחות וכדומה)
  • סְבִיבָתָנוּת (תפיסת עולם הדוגלת בשימור הסביבה ובהתאמת ההתנהגות האנושית לתנאי הסביבה ולמאזן האקולוגי)
  • גְּרִיטָה (הפיכה לגרוטאות)
  • אֵפֶר גַּעֲשִׁי (אפר וולקני)
  • אנרגייה שִׁמְשִׁיתאנרגיית הַשֶּׁמֶש (אנרגייה סולרית)
  • רְחוֹפֶת נִנְשֶׁמֶתחלקיקים נְשִׁימִים
  • אָָחוּ לַח ('אגן ירוק'; מערכת לטיפול בשפכים  באמצעות "ביצות" מלאכותיות)
  • אַקְוָוה (אקוויפר)
  • מִנְרוּל (מינרליזציה)
  • רכב כלאיים (רכב היברידי)
  • זבל ירוק (זבל צמחי)
  • מִטְמָן לפסולת רדיואקטיביתמִטְמָן (אתר להטמנת פסולת רדיואקטיבית)
  • מַאֲצֵרָה (כלי האוצר נוזלים הדולפים מכלי אחר)
  • מוֹקֵדָה (hotspot)
  • בַּר־מִחְזוּרמִתְמַחְזֵר

רשימת המונחים המלאה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה.

[post_title] => אושר המילון למונחי איכות הסביבה (תשע"א, 2011) [post_excerpt] => ד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011: מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%a9%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:57:21 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:57:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9340 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ד' בסיוון תשע"א, 6 ביוני 2011: מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילון למונחי איכות הסביבה ובו כאלף מונחים.
המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


דְּשֹׁנֶת
לרשימה המלאה