WP_Post Object
(
    [ID] => 9003
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-11-17 11:34:40
    [post_date_gmt] => 2014-11-17 09:34:40
    [post_content] => 
בישיבת מליאת האקדמיה השלוש מאות שלושים ושבע בכ"ד במרחשוון תשע"ה (17 בנובמבר 2014) אושרו מונחים בבלשנות וכמה מונחים יחידים.

מונחי תורת ההגה (בלשנות)
הוועדה למונחי בלשנות הגישה לאישור המליאה כחמש מאות מונחים בתורת ההגה – הפרק הראשון בעבודת הוועדה.
הוועדה למונחי הבלשנות הוקמה בשנת תשע"א (2011) לשם הסדרת המינוח העברי בענפי הבלשנות העיקריים: תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר, תורת המשמעים, חקר השיח ועוד. חבריה: פרופ' אורה שורצולד (יו"ר), פרופ' סיריל אסלנוב (מסוף תשס"ג), פרופ' עידית דורון, פרופ' עירית מאיר, פרופ' אהרן ממן, ד"ר צבי סדן ופרופ' אלישע קימרון. מרכזת הוועדה ד"ר קרן דובנוב.
לפני יובל שנים פעלה באקדמיה ועדה למונחי בלשנות והיא עסקה במונחי תורת ההגה, אבל החלטותיה לא הגיעו לכלל אישור במוסדות האקדמיה. עוד קודם לכן קבע ועד הלשון מונחים ב"תורת ההִגּוּי" (לשוננו ח, תרצ"ז [1937], עמ' 227–233). הוועדה החדשה השוותה את ההחלטות שתועדו במסמכי הוועדה הקודמת לערכי המילון למונחי בלשנות ודקדוק מאת שורצולד וסוקולוף, להחלטות קודמות של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית במונחי הדקדוק ולמונחים המשמשים בספרים ובמאמרים של אנשי המקצוע, הכריעה ביניהם וגם הוסיפה מונחים חדשים.

במונחים שאושרו:

 	
נֶגֶן (טוֹן) – הבחנה בין מילים או בין צורנים לפי גובה הקול. בלשונות נֶגֶן (לשונות טונליות), ובהן רוב ניבי הסינית, וייטנמית, האוסה (מדוברת בניגריה ועוד) יש מילים מובחנות זו מזו במשמעות רק לפי הנגן.
 	
דִּבּוּר פִּיתוֹם (ventriloquism) – דיבור בלי הזזת שפתיים היוצר אשליה שהמדבר אינו מפיק את הקול, קרוי בלשון העממית "דיבור מן הבטן". מקור המילה 'פיתום' ביוונית, ובספרות חז"ל הוא מזוהה עם 'אוב': "אוב זה הפיתום המדבר משחיו" (ספרא קדושים, י, וכן במקומות נוספים). על פי המיתולוגיה פִּיתוֹ הוא שמו הקדום שם האי דלפי. פִּיתִיָה, כוהנת מקדש אפולו באי הזה, התפרסמה בשימוש בטכניקה זו.
 	
שִׂפְתּוּת (labialization) – הבלטה או עיגול של השפתיים בהגיית עיצור או תנועה, לדוגמה ההגה w באנגלית.
 	
רִיּוּשׁ (rhotacization) – מעבר מעיצור כלשהו לרי"ש. לדוגמה כנגד Eisen ('ברזל') בגרמנית נמצא באנגלית iron. תהליך הריוש מוכר בלשונות רבות.
 	
טְרִיפַת אוֹתִיּוֹת (אָנַגְרָמָה) – שינוי סדר אותיות במילה (או בצירוף או במשפט) שיוצר מילה אחרת (או צירוף אחר, או משפט אחר).
 	
מְלֻעֲלָע (pharyngealized) – הגיית העיצורים המלועלעים מתאפיינת בכיווץ בלוע, כגון העיצורים ט' וק' בערבית ובעברית הקדומה וכן בקרב מקצת בני עדות המזרח.
 	
מִקְשֶׁתֶת (ספקטרום) –החלופה 'מקשתת' הוצעה לאקדמיה לפני שנים אחדות בפניות הציבור. הוועדה אימצה את ההצעה ושילבה אותה במונחים מִקְשֶׁתֶת רעש (noise spectrum), רִשְׁמַת מִקְשֶׁתֶת (ספקטרוגרם), רַשַּׁם מִקְשֶׁתֶת (ספקטרוגרף). אפשר לאמץ את המונח מקשתת גם בתחומים אחרים.

הרשימה כולה פורסמה באתר מונחי האקדמיה את הרשימה בלשנות: תורת ההגה (תשע"ה).

מונחים יחידים
אושרו מונחים משלימים לרשימות קודמות וכמה תיקונים למונחים שנקבעו בעבר:


 	
גּוֹרְמָן – effector (במונחי מציאות מדומה בתחום טכנולוגיית המידע). המונח שאול מן הביולוגיה, ובתחום המציאות המדומה הוא התקן הגורם שינוי בעצם בתגובה לקלט.
 	
כֻּתָּן – גושי צמר הגפן בהלקט (פרי) הכותנה. הצורה כֻּתָּן מקובלת בקרב החקלאים, והאקדמיה החליטה לאמץ אותה בשמותיהן של שתי מחלות ממחלות הצמחים: בְּלָיַת הַכֻּתָּן, כֻּתָּן אָפֹר.
 	
חֲזֹרֶת – סירקולציה בתחום המטאורולוגיה, כגון 'חזורת אטמוספרית'.
 	
הַעֲתָרָה – איטרופיקציה (eutrophication). העתרה הוא מונח ממונחי איכות הסביבה המציין תהליך שנגרם לגוף מים מחדירה של חומרי דישון. התוצאה היא שהפיטו־פלנקטון מתרבה וכך מופר האיזון ונפגע מגוון המינים. ההצעה הַעֲתָרָה – מלשון עתיר – מזכירה בצליליה את המילה הלועזית.
 	
מִבְלַע פַּחְמָן (carbon sink) – המונח מציין אזור שבו נספג הפחמן שבאוויר (למשל חורשת איקליפטוסים).

לפי בקשת חיל הרפואה הוחלט לאמץ את המונחים עָקַת קְרָב (combat stress), תְּגוּבַת־עָקָה חֲרִיפָה (acute stress reaction), ולקבוע שהמונח הֶלֶם קְרָב (combat shock) הוא מונח מיושן.
בהזדמנות זו אישרה האקדמיה את המונחים המהלכים בּוֹלְעָן – sink-hole, swallow-hole; פְּלָדַת אַל־חֶלֶד –stainless steel.
המונחים האלה ומונחים נוספים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו המילונים איכות הסביבה (תשע"א), מונחים יחידים.
    [post_title] => אושרו מונחים בתורת ההגה (בלשנות) ומונחים אחרים (תשע"ה, 2014)
    [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ד במרחשוון תשע"ה (17 בנובמבר 2014) ואישרה כחמש מאות מונחים בתורת ההגה ומונחים נוספים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9e
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-09-09 23:09:39
    [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:09:39
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9003
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5418
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-02-17 13:52:43
    [post_date_gmt] => 2013-02-17 11:52:43
    [post_content] => 
מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב שאושרה באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)
תומכן, מנגש ורידי, שקיפה, מַפעם
תּוֹמְכָן (סְטֵנְט)
תומכן הוא התקן גלילי עשוי רשת המוחדר למבנה צינורי בגוף, כגון כלי דם, שעשוי להיסתם או שדופנותיו רכות. לאחר החדרת התומכן והצבתו במקומו הוא נפתח ומתרחב ותומך בדפנות.
המילה תּוֹמְכָן כמוה כמילים בּוֹלְעָן, נוֹגְדָן. היא בנויה מצורת הבינוני 'תומך' בתוספת הסיומת ־ָן העשויה לציין בעל תכונה (תּוֹקְפָן), בעל מקצוע (מוֹכְרָן), מכשירים (פּוֹתְחָן) ועוד.
המונח תומכן החל להלך בקרב אנשי רפואה, והוא אושר באקדמיה בשנת תשע"א (2010).
מַנְגֵּשׁ וְרִידִי (פורט)
מנגש ורידי הוא התקן תת־עורי ארוך טווח להזלפת תרופות לווריד מרכזי, והוא משמש בעיקר בטיפול בחולי סרטן.
המילה מַנְגֵּשׁ, השקולה במשקל המכשירים, מצטרפת למילים אחרות מן השורש נג"ש שבהן הנו"ן השורשית ניכרת: הַנְגָּשָׁה, מֻנְגָּשׁ וכמובן נָגִישׁ ונְגִישׁוּת. במילים עתיקות יותר לרוב הנו"ן השורשית נבלעת בגימ"ל או נשמטת: נִגַּשׁ (מבניין נפעל), הִגִּישׁ, הַגָּשָׁה, מַגָּשׁ; גִּישָׁה, לָגֶשֶׁת, גַּשׁ (ציווי).
שְׁקִיפָה
המילה שקיפה נקבעה תמורת הרכיב "סקופייה". רכיב זה מצוי בשמות בדיקות כגון שקיפת חזה (thoracoscopy) ושקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה). בבדיקות אלו מוחדרים סיבים אופטיים לגוף, ובאמצעותם מתקבלת תמונה של איברים פנימיים לצורך אבחון. למכשירים שבאמצעותם נעשית השקיפה נקבע המונח מַשְׁקֵף, כגון משקף חזה, משקף המעי הגס.
השורש המקראי שק"ף נבחר למונחים הקשורים לרכיב היווני 'סקופ' בשל דמיון הצליל והמשמעות (ראייה). החידוש הראשון הוא 'משקפיים' – חידושו של המורה חיים ליב חזן משנת תר"ן (1890). בהמשך חודשה המילה מִשְׁקֶפֶת, ועתה מצטרפת אליהם המילה שקיפה.
מַפְעֵם (דפיברילטור)
מפעם הוא מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי "מכת" חשמל, שבעקבותיה פעימות הלב שבות לסדרן.
היו שהציעו לקרוא למכשיר מַנְזֵעַ על פי הצירוף 'נֶזַע חשמלי' המשמש בקרב הרופאים במשמעות 'שוק חשמלי' (המילה נזע מופיעה במילון רפואי חדש מאת יוסף אבן־אודם ויעקב רותם, והיא קרובה לפעלים זע וזיעזע), ואולם במילונים למונחי רפואה של האקדמיה שוק איננו נזע אלא הלם. ועדת הרפואה העדיפה את המילה מַפְעֵם המציינת את תכלית המכשיר ועשויה להיות מובנת לציבור הרחב.
    [post_title] => רפואת הלב
    [post_excerpt] => מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב: תומכן, מַנְגֵּשׁ ורידי, שקיפה, מַפְעֵם.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9c%d7%91
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-20 00:06:06
    [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:06:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5418
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 55
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-01-02 11:41:26
    [post_date_gmt] => 2011-01-02 09:41:26
    [post_content] => למה אין דגש בפ"א במילים תוקפן ותוקפנות?

המילה תּוֹקְפָן נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל. כמו תּוֹקְפָן יש להגות את השמות הנגזרים תּוֹקְפָנִי, תּוֹקְפָנוּת – בפ"א רפה.

בעברית החדשה נגזרות לא מעט מילים בדרך דומה ל'תוקפן': חוֹבְבָן מן חוֹבֵב, רוֹכְסָן מן רוֹכֵס, וכך גם אוֹגְדָן, בּוֹלְעָן, מוֹתְחָן, נוֹגְדָן, סוֹבְלָן, פּוֹתְחָן, תּוֹמְכָן (stent). תוספת הנו"ן יוצרת שם עצם או שם תואר המציין בעל תכונה, כלי, חומר ועוד.

מנגנון יצירה דומה מתגלה – במידה מצומצמת – גם בשמות שביסודם צורות בינוני של בניינים אחרים, כגון מַקְבִּילָן מן מַקְבִּיל, מַתִּירָן מן מַתִּיר, מְצִיצָן מן מֵצִיץ, מַחֲוָן (אינדיקטור) מן מַחֲוֶה, ולאחרונה מַרְוָן (מכשיר למים קרים וחמים) מן מַרְוֶה.

נראה שחידושי מילים בדרך זו החלו בשלב מאוחר יחסית. תּוֹקְפָן, למשל, מתועד במילונים רק משנות הארבעים של המאה העשרים. קצת קודם לכן – באמצע שנות השלושים – הגה אברהם שלונסקי את המילה רוֹכְסָן.

יוער כי בכתבי יד של ספרות חז"ל מצויות צורות דומות כגון בוטלן, בוישן, גוזלן, דורשן, קופדן – המקבילות לצורות במשקל פַּעְלָן המוכר יותר: בטלן, ביישן, גזלן, דרשן, קפדן. ואולם נראה שהמילים דוגמת תּוֹקְפָן שנוצרו בעברית החדשה אינן המשך ישיר של הצורות מלשון חז"ל.
    [post_title] => תּוֹקְפָן
    [post_excerpt] => למה אין דגש בפ"א במילה תּוֹקְפָן? המילה נגזרה מן המילה תּוֹקֵף (צורת הבינוני של הפועל תָּקַף) בתוספת הסיומת ־ָן. השווא בקו"ף מוצאו אפוא בתנועת צירי, ומכאן שהוא שווא נע ואין אחריו דגש קל.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a4%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 15:39:21
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:39:21
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=55
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)