הדף בטעינה

על המילה בַּר כּוֹכְבָא

בתשובות באתר

חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים

WP_Post Object
(
    [ID] => 42365
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-07-06 12:01:16
    [post_date_gmt] => 2020-07-06 09:01:16
    [post_content] => 

1. איזה פועל מהפעלים הבאים אינו קשור לאש?

  • יָקַד
  • אָכַל
  • קָדַח
  • זָרַח
הפעלים יָקַד, אָכַל וקָדַח קשורים לאש למן התנ"ך: "כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים" (דברים לב, כב). שונה מהם הפועל זָרַח: השמש אומנם זורחת, אבל אש לא. ואף על פי שיש הטועים לחשוב כך – השמש אינה עשויה מאש!

2. מהי צורת היחיד של גֶּחָלִים?

  • גַּחַל
  • גֶּחָל
  • גַּחֶלֶת
  • אין צורת יחיד לגחלים
צורת היחיד "גֶּחָל" היא גזירה לאחור מוטעית מצורת הרבים. את הצורה גַּחַל אפשר למצוא בלשון הספרותית, אך היא אינה צורת היחיד של גֶּחָלִים. גַּחֶלֶת (במשקל קַטֶּלֶת) היא צורת היחיד של גֶּחָלִים (הסגול בגימ"ל בא במקום פתח לפני החי"ת הגרונית הקמוצה שהיה אמור לבוא בה דגש, והשוו בַּהֶרֶת – בֶּהָרוֹת). גחלת היא אחת מן המילים שמינן נקבה, אך ברבים באה בסיומת ־ִים, כמו שיבולת – שיבולים.

3. מה מקור המילה מדורה?

  • מן השורש דו"ר המציין עיגול.
  • מן השורש מד"ר – בגלל הצורך למדר ולהגביל את האש שלא תתפשט.
  • המילה קשורה לשורש דרד"ר – כי המדורה עלולה להידרדר לשרפה לא נשלטת.
  • מילה שאולה מן המצרית
המילה מְדוּרָה – ערמה של עצים בוערים המסודרים בעיגול – גזורה מן השורש דו"ר שעניינו עיגול.

4. איזו מן המילים איננה נרדפת לתפוחי אדמה?

  • קרטושקעס
  • בולבוסין
  • תפודים
  • חלגלוגות
אמנם חלגלוגות נשמע מפתה מאוד, אבל מדובר בשם צמח הנזכר במשנה, מאות שנים לפני שתפוחי האדמה, שמקורם באמריקה, נודעו לאנשי העולם הישן. חלגלוגה מזוהה עם רְגֵלַת הַגִּנָּה. קרטושקעס – מרוסית (קַרְטוֹשְׁקָה = תפוח אדמה), משמשת בעגה העברית לציון תפוחי אדמה חרוכים במדורה. אפשר להזכיר גם את המילה לתפוחי אדמה מיידיש: קרטופלך. בולבוסין – מילה מלשון חכמים שמשמעותה בצל. מקורה ביוונית (bolbos, בלטינית: bulbus, באנגלית bulb). בספרות ההשכלה החלו להשתמש בה לציון תפוחי אדמה בהשראת המילה "בולבע" (ברבים "בולבעס") ביידיש. תפוד – מעין ראשי תיבות: תפו(ח) (א)ד(מה), בדומה למילה תפוז (תפוח זהב).

5. איזה משפט אינו נכון?

  • מן השורש דל"ק הקשור לבעירה נגזר שם המחלה דַּלֶּקֶת.
  • עֹמֶר ועָמִיר, המציינים עֲרֵמת שיבולים, נגזרו מן השורש ער"ם בשיכול אותיות.
  • מן המילה אֵפֶר נגזר שם הצבע אָפֹר.
  • לַהַבְיוֹר הוא הלחם של לַהַב + יוֹרֶה.
עומר ועמיר הן מילים נרדפות לציון אגודת שיבולים, אך אין קשר ביניהן ובין המילה עֲרֵמָה. המחלה דַּלֶּקֶת נזכרת בתורה לצד קַדַּחַת, ומקובל לפרש את שתיהן על פי משמעות השורשים כמחלות המלוות בחום. שם הצבע המחודש אפור נקרא כך על שם צבעו של האפר. לַהַבְיוֹר הוא כלי נשק המצית זרם של נוזל דליק ו"יורה" אש לכיוון מסוים.

6. "קומזיץ" – מילה חביבה במיוחד ששאלנו משפה אחרת. מה פירוש המילה בשפה המקורית?

  • "על האש" בטורקית
  • "אש לוהטת" בלאדינו
  • "בוא שב" ביידיש
  • "תפוח אדמה" ברוסית
מקורה של המילה קומזיץ ביידיש: "קום זיץ" הוא "בוא שב". יש אומרים שבשימוש המקורי לא היה הכרח למדורה דווקא, אלא לארוחה שמתקיימת בחוץ. אנשי הפלמ"ח אימצו אותה לציון הישיבה סביב המדורה, ובמשמעות זו נותרה עד ימינו.

7. מה צורת היחיד של גיצים?

  • גֵּץ
  • גִּיץ
  • גִּצָּה
  • גֶּצֶת
גֵּץ–גִּצִּים, כמו חֵץ–חִצִּים (חיצים), נֵס–נִסִּים (ניסים) – הצירי בצורת היחיד מקורו בחיריק, והחיריק הזה מופיע בצורות הנוטות ובהן גם בצורת הרבים.

8. מהו רַשָּׁף?

  • ניצוץ של אש
  • דרגה במכבי האש
  • להביור צבאי גדול
  • שם של עוף דורס
רֶשֶׁף הוא ניצוץ של אש, וכיום בעיקר הבזק האש שנוצר מירי בכלי ירייה. מן המילה רֶשֶׁף נוצר שם הדרגה רַשָּׁף בדרגות מכבי האש (מקבילה לרב־סרן).

9. מרשמלו צלוי הוא מעדן מפתיע בטעמו, אך החלופה העברית שהוצעה לו מפתיעה כפליים. מהי?

  • גְּמִישׁוֹנִים
  • קְצִיפֹנֶת
  • קְצִיפַת קוֹלָן
  • מִדְבַּק סֻכָּר
קוֹלָן היא מילה מלשון המשנה שמשמעה דבק, בעיקר מקמח (מקורה ביוונית). ואם אתם מעדיפים את המילה מרשמלו – זה בסדר מצידנו.

10. שיפוד או שַׁפּוּד?

  • שַׁפּוּד
  • שִׁפּוּד
  • גם וגם
שתי הצורות תקניות, אך הצורה שִׁפּוּד היא המקובלת, ואילו שַׁפּוּד מיושנת.

11. הינה כמה מילים מדליקות ממש: מַדְלֵק, צִתָּה, גִּפָּרוֹן. התדעו לְאיזה חפץ הוצעו שמות אלו?

  • גפרור
  • מתג חשמלי
  • מצית
  • מכשיר לליבוי אש
כל המילים הללו הוצעו לגפרור. את המילה גַּפְרוּר חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם המילה אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש, אבל כנראה לא הביאהּ במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו – מַדְלֵק.

12. מה ההגייה התקנית למילה קיסם ומה צורת הרבים שלה?

  • קֵיסָם, קִסְמִין
  • קִיסָם, קִיסְמִים
  • קִסֵּם, קִסְּמִין
  • קֵיסָם, קֵיסָמִים
בעקבות מסורות שונות אפשר למצוא במילונים שלוש צורות של ניקוד למילה קיסם. בסופו של דבר הוחלט באקדמיה ללכת על פי צורת היחיד קֵיסָם (בצירי ובקמץ) כפי שהיא מנוקדת בכתבי היד של המשנה, וממנה לגזור את צורת הרבים קֵיסָמִים. מקסים, לא?

13. לאיזו מילה עברית קשורה המילה הערבית צ'יזבט?

  • כָּזָב
  • שָׁבָץ
  • צְבִיעוּת
  • אֵימָה
המילה 'צ'יזבט' מקורה בערבית: كَذْبَات (=כּד'בַּאת) = כזבים (משורש המקביל לשורש המילה העברית כָּזָב). בערבית המדוברת בארץ יש ההוגים את האות הראשונה של המילה צ', ומכאן הגיע הצ'יזבט לעברית. באמת!

14. מה היה שמו של מנהיג המרד בתעודות מדבר יהודה?

  • שמעון בר כוכבא
  • שמעון בן כוסבא
  • שמעון בר כוזיבא
  • שמעון התרסי
שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם המנהיג בר־כוכבא. שלוש שנים לאחר קום המדינה נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה תעודות עבריות קדומות, ובהמשך נמצאו תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים אלו (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (גם בכתיבים כוסבה או כושבה, ופעמיים גם שמעון בר כוסבא) או שנשלחו אליו.

15. איך אומרים אש ברבים?

  • אִשִּׁים
  • אִשּׁוֹת
  • שתי הצורות מתועדות בספרות העברית לדורותיה
  • אין למילה אֵשׁ צורת רבים
אומנם במקרא אין עדות לצורת הרבים של אֵשׁ, וגם בימינו המילה באה בעיקר בצורת היחיד, שהרי 'אש' הוא שם עצם שאינו ספיר. אבל בספרות העברית שלאחר המקרא אפשר למצוא את צורת הרבים אִשִּׁים וגם את צורת הרבים אִשּׁוֹת.

16. מהו שמו התקני של הכלי המשמש לכיבוי אש?

  • מַטֶּפֶת
  • מַטְפֶּה
  • נַטָּף
  • מַטָּף
השם הרווח למכל המשמש לכיבוי שרפות הוא מַטָּף, ואולם שמו התקני הוא מַטְפֶּה. את המונח מַטְפֶּה חידש ועד הלשון העברית במילון למונחי כבאות שיצא לאור בשנת תש"ז (1947) בשיתוף מרכז מכבי האש בארץ ישראל. המילה חודשה על פי המשמעות 'כיבוי' שיש לשורש טפ"י (או טפ"א) בשתי אחיותיה החשובות של העברית: הארמית והערבית. את המילה מַטָּף קושרים הדוברים לשורש נט"ף.

17. מכבים את האש בזַרְנוֹק או בזַרְנוּק?

  • זַרְנוֹק
  • זַרְנוּק
  • אפשר גם כך וגם כך
המילה זַרְנוּק חודשה על פי המילה הארמית 'זרנוקא' – שמשמעה דלי מים וגם מתקן השקיה. זרנוק הוא צינור להזרמת מים להשקיה או לכיבוי שרֵפה. הקפידו על הגייה נכונה, גם הקפידו לא להשאיר אש דולקת!

18. שאלת אתגר

כל אחת מן המילים הבאות אפשר לקרוא בשתי צורות (או יותר). לשלוש מהן יש צורה שהמשמעות שלה אינה קשורה לאש, ורק לאחת מהן כל המשמעויות קשורות לאש. איזו היא?
  • דלק
  • שרף
  • בער
  • להט
לצד הפועל דָּלַק או שם העצם דֶּלֶק אפשר לקרוא דָּלָק – יונק טורף קטן ממשפחת הסמוריים. ונזכיר גם את הפועל דָּלַק במשמעות 'רדף'. לצד הפועל שָׂרַף וכן שָׂרָף במשמעות נחש (שהכשתו גורמת לתחושת בעֵרה), אפשר לקרוא שְׂרָף – נוזל צָמיג המופרש מצמחים שונים על ידי חיתוך הקליפה. לצד הפועל בָּעַר אפשר לקרוא בַּעַר – אדם בור וחסר השכלה. לעומת זאת גם הפועל לָהַט וגם שם העצם לַהַט קשורים לאש.   [post_title] => חידון ל"ג בעומר – הפתרונות המלאים [post_excerpt] => הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9c%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-07-09 09:56:39 [post_modified_gmt] => 2020-07-09 06:56:39 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42365 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אגרת בעברית שכתב בר כוכבא למפקד הרודיון ישוע בן גלגולה, נמצאה במערת האגרות. נפתחת במילים מ"שמעון בן כוסבה".

בר כוכבא ובר יוחאי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5956
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-04-25 14:22:39
    [post_date_gmt] => 2013-04-25 11:22:39
    [post_content] => 

בר כוכבא או בן כוזבא?

שישים ושתיים שנים לאחר חורבן בית המקדש השני שָׁבוּ היהודים להילחם ברומאים. שמו של המנהיג היהודי המתועד בספרות חז"ל הוא בן (או בר) כוזבא: "תני ר' שמעון בן יוחי: עקיבה רבי היה דורש: 'דרך כוכב מיעקב' – דרך כוזבא מיעקב" (ירושלמי תענית ד, ו); "תנא, ר' עקיבה נושא כלים שלבן כוזבא הוה" (בבלי סנהדרין צג ע"ב על פי כתב יד "יד הרב הרצוג").

בכתבי הנוצרים, ללא יוצא מן הכלל, מופיע שם אחר למנהיג: בר־כוכבא (Barchōchebas). מקור השם הזה בכתבי אב הכנסייה אוסביוס, שחי בארץ ישראל כמאתיים שנה אחרי בר כוכבא.

בתקופת ההשכלה סבר ר' נחמן קרוכמל (רנ"ק) שהשם המקורי נשתמר דווקא אצל הנוכרים: "אך זה נראה ברור, שלבד אצל בני עמינו הסבו את שמו אחר כן לשם בן כוזבא ללעג, כי נהיה להם למחסה כזב, ולא נודע שם זה לסופרי רומי, המזכירים אותו תמיד בשם כוכבא, וכן כהני הנוצרים הקדמונים" (מורה נבוכי הזמן, למברג 1851, עמ' 93).

שלוש שנים לאחר קום המדינה, בשנת תשי"א (1951), נתגלו בוואדי מורבעאת במדבר יהודה –שהיה אז בשטח הממלכה ההאשמית (ירדן) - תעודות עבריות קדומות, ובשנים תש"ך-תשכ"א (1960-1961) מצאה משלחת בראשות הארכאולוג (והרמטכ"ל השני של צה"ל) יִגָּאֵל ידין תעודות נוספות בנחל חבר. בתעודות שנמצאו באתרים האלה (ובמקומות נוספים) היו איגרות שכתב שמעון בן כוסבא (לעתים בכתיבים כוסבה או כושבה) או שנשלחו אליו. מלבד האיגרות העבריות והארמיות נמצאו במדבר יהודה גם תעודות יווניות, ומופיע בהן השם Χωσιβα) Chōsiba). הממצאים הארכאולוגיים האלה תומכים באפשרות ששמו של המנהיג נשתמר היטב בספרות חז"ל, וכי השם כוזבא איננו כינוי לעג, כפי שטען רנ"ק. מכאן מסתבר שדווקא השם בר כוכבא איננו השם המקורי אלא כינוי שדבק במנהיג בעקבות דרשת הפסוק "דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב" (במדבר כד, יז).

ואם בן כוזבא איננו שם גנאי, מה משמעו? החוקרים הציעו הצעות רבות ומגוונות. לפי אחת מהן נקרא בן כוסבה על שם מקום מגוריו (או מגורי אביו) – כּוֹזֵבָא – המופיע בדברי הימים א ד, כב וכן במגילת הנחושת שנמצאה במערה השלישית בקומראן ("על פי יציאת המימ של הכוז־בא" [טור ז, שורה 14]). ואכן, בתעודות מדבר יהודה נזכרים אנשים נוספים ששמם נקבע לפי מקום מגורי משפחתם: "יהונתן בן מַחֲנַיִם, פרנסו של שמעון בן כוסבא נשיא ישראל", וישוע בר תַּדְמֹרַיָּה - שאביו היה כנראה בן תדמור (Palmyra) שבמדבר הסורי. אך בהצעה זו יש קושי: כפי שכותב חוקר הלשון דוד טלשיר מסתבר יותר שהסמ"ך של כוסיבא קדמה לזי"ן של כוזבא, והזי"ן נוצרה בגלל הידמות הסמ"ך לבי"ת הקולית שאחריה (לאחר נשילת התנועה /i/ שביניהן). חילופים כאלה שכיחים למדי, כגון בפועל 'הסביר' הנהגה בפי רבים "הזביר".

בן כוסבה ובן יוחאי

לדעת יגאל ידין, שמעון בן כוסבה ציווה להשתמש בלשון העברית כשפה הרשמית לאחר ירידת קרנה בעקבות חורבן בית המקדש. ההשערה הזאת מסבירה מדוע כמעט כל התעודות שנתגלו מהתקופה שבין חורבן הבית ועד מלחמת בר כוכבא כתובות ארמית, ואילו מתקופת בר כוכבא נתגלו תעודות עבריות רבות. אורי מור, חוקר לשונן של תעודות מדבר יהודה, הצביע על עובדה מעניינת: בתעודות העבריות מתקופת החורבן מצוי הדגם בר פלוני, ואילו בתעודות העבריות מימי בר כוכבא מופיע כמעט תמיד הדגם בן פלוני. לדעתו של מור, הממצא הזה מעיד על הקנאות לעברית בתקופתו של בר כוכבא. ובכל זאת פעמיים נכתב בהן שמו של המנהיג כך: שמעון בר כוסבא.

ומעניין לעניין באותו עניין – שמו של תלמידו הגדול של רבי עקיבא ידוע היום כרבי שמעון בר יוחאי. סמוך לצומת מירון הוקם יישוב ושמו בר יוחאי. ואולם בכל כתבי היד המהימנים של ספרות חז"ל (ובמאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון) אין אפילו היקרות אחת של צורת השם הזאת. במשנה, בתוספתא, בתלמודים ובמדרשים השם הוא רבי שמעון בן יוחאי – ככל שמות חכמי המשנה שבהם הרכיב בן.

אפשר כי את השינוי בשמו של התנא המפורסם יש לתלות בספר הזוהר. בספר הזוהר יש התניה ברורה: כאשר מופיע שמו המלא של התנא הוא נכתב "רבי שמעון בן יוחאי", ואילו כאשר הוא מופיע בקיצור כתוב תמיד "בר יוחאי". השפעתו של ספר הזוהר רבה הייתה, והיא ניכרת אפילו בדפוסי התלמוד. בדפוס ונציה של התלמוד הבבלי (רפ"א–רפ"ג; 1521–1523) מופיע רק השם "רבי שמעון בן יוחאי", אך בדפוס וילנה, שנדפס כשלוש מאות ושישים שנה אחריו, כבר מופיע פעמיים השם "רבי שמעון בר יוחאי" (יומא כו ע"ב; מגילה יט ע"א).

מרד או מלחמה?

בר כוכבא - בוליםחודשים ספורים לפני כינון מדינת ישראל נדרשו מנהיגי המדינה שבדרך להחליט אילו בולים יימכרו בסניפי הדואר החדשים. על בולי "דואר עברי" (אז עוד לא ידעו ששם המדינה יהיה ישראל) הופיעו מטבעות מתקופת "המרד הראשון" שלפני חורבן הבית השני ומטבעות מתקופת "המרד השני" – מרד בר כוכבא. כשנה לאחר מכן הופיעה סדרה חדשה של בולים, וגם בה הופיעו אותם המטבעות. שני הבדלים מהותיים יש בין בולי "דואר עברי" ובין הבולים החדשים: על הבולים החדשים נכתב שֵׁם המדינה "ישראל", והופיעו עליהם הכיתובים "מלחמת הבית השני" ו"מלחמת בר־כוכבא" – מלחמה ולא מרד. מסתבר שהמילה "מרד" נתפסה באותם הימים כבעלת גוון שלילי, כנראה משום שמשתמעת ממנה הכרה בסמכותו החוקית של השלטון הרומאי. לפיכך היא הוחלפה במילה "מלחמה" – להבהיר כי מאבקם של שמעון בן כוסבה וחייליו היה מלחמה מוצדקת לשחרור ותקומה.

[post_title] => בר כוכבא ובר יוחאי [post_excerpt] => מה היה שמו של מנהיג המרד ביהודה במאה השנייה לסה"נ – בר כוכבא, בר כוזבא, בר כוסבה? ומה אפשר ללמוד מן השמות בדגם 'בן פלוני' או 'בר פלוני' המופיעים בתעודות בנות התקופה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%a8-%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%90-%d7%95%d7%91%d7%a8-%d7%99%d7%95%d7%97%d7%90%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-05-22 11:25:03 [post_modified_gmt] => 2022-05-22 08:25:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5956 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה היה שמו של מנהיג המרד ביהודה במאה השנייה לסה"נ – בר כוכבא, בר כוזבא, בר כוסבה? ומה אפשר ללמוד מן השמות בדגם 'בן פלוני' או 'בר פלוני' המופיעים בתעודות בנות התקופה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>