ארכיון בִּן־

הדף בטעינה

(ללא ניקוד: בן)

אדם ביחס להוריו
ילד זכר
ילד, נער, גבר (בעיקר צעיר) (בדגש על הבחנה מגדרית, כנגד: בַּת)
גיל – בצירוף מספר (לציון שנים) או ביטוי זמן, כגון 'בן שבעים', 'בן חודש'
רכיב ראשון בצירופים לציון תכונה, אפשרות, תפקיד, שייכות וכדומה, למשל: 'בן כפר' (כפרי), 'בן עוולה' (שעשה מעשי עוולה), 'בן תחרות' (שאפשר להתחרות בו), 'בן לוויה' (בתפקיד מלווה), 'בן שלוש קומות' (שיש בו שלוש קומות), 'בן התקופה' (ששייך לתקופה), 'בן קיבוץ' (שנולד בקיבוץ)
רכיב בצירוף המציין הקטנה של הרכיב השני, כגון 'בן גוון'
בִּן־ (בלי ניקוד: בן־) במֶשך (זמן קצר ביותר), בתוך כְּדֵי־, בעיקר בביטויים בִּן לילה, בִּן רגע; בֵּן – בַּשֵם יהושע בִּן נון

השימוש במילה בן בצירוף בִּן־לַיְלָה קרוב לשימושהּ לציון גיל, כמו 'בֶּן שנה' או בצירוף 'תינוק בן יומו'.
המשך קריאה >>