הדף בטעינה

על המילה בְּשֹׂמֶת

במילון

 (ללא ניקוד: בשומת)
מיןנקבה
שורשבשׂם
נטייהבְּשׂוֹמוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים (בלועזית: אָרוֹמָה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

חידון מה משמעות המילה החדשה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21528
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-06-01 11:43:32
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:43:32
    [post_content] => 

חלק א

1. מהו עֲלִילוֹן?

אפשרות א: קומיקס

2. מהי אֲסֻפָּה?

אפשרות ב: לקט, קולקצייה מקור המילה אסופה בספר קהלת: "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת, נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד" (יב, יא). למילה אסופה ניתנו פירושים שונים ובהם 'קובץ מְשָׁלִים'. מכאן המשמעות שקיבלה המילה בעברית החדשה – אוסף מאמרים או יצירות ספרות שכונסו בכרך אחד. בשנת תשע"ג (2013) החליטה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית להרחיב את שימוש המילה אסופה גם ל'קולקצייה' בתחום האופנה: אוסף מייצג של דגמים חדשים, בייחוד לקראת העונה הבאה.

3. מהי שְׁבִילָה?

אפשרות ב: ראנר שבילה היא מפה ארוכה וצרה הנפרסת על המפה הגדולה לאורך השולחן. אליעזר בן־יהודה מעיד במילונו כי המילה נהגה בלשון הדיבור בתקופתו. צורתה של השבילה מזכירה שביל ומכאן שמה.

4. מהו מָאוֹץ?

אפשרות ג: ספרינט מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן. הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם…" (שמות ה, יג). נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ. המונח מאוץ נקבע באקדמיה במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

חלק ב

1. מהי בְּשֹׂמֶת?

ארומה – הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. המילה בשומת שקולה במשקל המילה קטורת.

2. מהי מַעֲגָנָה?

מרינה – מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויַכטות.

3. מהי נְסוּעָה?

קילומטרז' – סך הקילומטרים שרכב נסע בתקופת זמן מסוימת. המילה נְסוּעָה שקולה במשקל המציין קְבוּצָה.

4. מהו פַּעֲמָן?

מטרונום – מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות (beats), בנגינה או בזמרה.

5. מהו צַנְרָן?

שנורקל – מכשיר המאפשר לשׂוֹחֶה לנשום בעת שראשו שקוע במים. המכשיר עשוי צינור שפתחו האחד מחוץ למים ופתחו האחר מחובר לאפו או לפיו של השוחה.

6. מהי תִּשְׁקֹפֶת?

פרספקטיבה – שינוי גודל העצמים בעיני המסתכל ממרחק, ומכאן יצירת עומק מדומה בציור או בסרטוט דו־ממדי וכן נקודת מבט מרוחקת בזמן על התרחשות, המאפשרת הערכה שקולה יותר.

חזרה לחידון [post_title] => חידון מה משמעות המילה החדשה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-03 00:54:21 [post_modified_gmt] => 2017-07-02 21:54:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21528 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

ניחוחות עבריים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5539
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-08-19 12:28:13
    [post_date_gmt] => 2012-08-19 09:28:13
    [post_content] => 

ריחן, גד, בשומת

רֵיחָן (בזיליקום)

ריחןריחן הוא צמח תבלין ממשפחת השפתניים. שמו המדעי Ocimum basilicum. המילה ריחן נלקחה מן הספרות המדרשית. במדרש מאוחר נאמר: "הבית השלישי בנוי מכסף וזהב טוב ומכל מיני אבנים טובות ומרגליות, והוא גדול מאד וכל טובות שמים וארץ שם הם. וכל מיני מגדים ומיני בשמים ומיני ריחנים נטועים שם". ריחנים הם אפוא צמחים נותני ריח. את השם ריחן (בערבית רַיְחַאן) קבע ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).

גַּד (כוסברה)

גד הוא צמח תבלין ממשפחת הסוככיים. שמו המדעי Coriandrum sativum. השם גד נזכר בתיאור המן שאכלו ישראל במדבר: "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא" (במדבר יא, ז). כבר בפרשנות המקרא הקדומה זוהה הגד עם צמח התבלין הקרוי בלשון חז"ל כֻּסְבָּר ובימינו כּוּסְבָּרָה (בהשפעת כֻּזְבֻּרַה בערבית). שמות תבלינים אחרים נקבעו על פי ספרות חז"ל: קוֹרָנִית (תימין) – השם נזכר לצד אזוב; כְּרַוְיָה (קימל) – מקור השם ביוונית; שֶׁבֶת (מכונה שמיר, אלא ששם זה המופיע במקרא בצירוף "שמיר ושית" מציין צמח קוצני).

בְּשֹׂמֶת (ארומה)

בלי ניקוד: בשומת. בשומת היא הריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ביין – בשומת היא ריחו הטבעי של זן העֵנב. היֵיננים מבחינים בין בשומת לניחוח: ניחוח מציין ריחות נעימים בלבד, ואילו בשומת מציינת את כל סוגי הריחות, ובהם חומרי ריח מלאכותיים. המילה בְּשׂמֶת שקולה במשקל המילה קְטֹרֶת, וכן במשקלן של מילים המציינות שיירים דוגמת פְּסֹלֶת, נְסֹרֶת. כמותן גם בשומת היא תוצר נלווה. בשומת נגזרה מן המילה בֹּשֶׂם. מילה מקראית זו מציינת הן את הצמחים הריחניים ככתוב בשיר השירים "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם" (ו, ב), הן את המוצר המופק מהם ככתוב במגילת אסתר "בַּבְּשָׂמִים וּבְתַמְרוּקֵי הַנָּשִׁים" (ב, יב). המילה בְּשֹׂמֶת נקבעה לראשונה בכתיב בְּסֹמֶת במונחי אפייה משנת תשט"ז (1957). [post_title] => ניחוחות עבריים [post_excerpt] => ריחן וגד הם שמותיהם העבריים של שני צמחי תבלין מוכרים. בשומת היא ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ואם תשאלו את הייננים, תגלו שלא כמו ניחוח שהוא תמיד נעים, יש גם בשומת רעה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%99%d7%97%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:46:41 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:46:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5539 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ריחן וגד הם שמותיהם העבריים של שני צמחי תבלין מוכרים. בשומת היא ריח הנלווה למשקאות, למאכלים ולתבלינים. ואם תשאלו את הייננים, תגלו שלא כמו ניחוח שהוא תמיד נעים, יש גם בשומת רעה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מונחי יין

WP_Post Object
(
    [ID] => 7856
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-04-30 14:35:44
    [post_date_gmt] => 2011-04-30 11:35:44
    [post_content] => אוֹצֵר יַיִן - בצרפתית: sommelier
סוֹמֶלְיֶה; מומחה (בעל תואר) האחראי ליין במסעדה – רכישתו, אחסונו והגשתו.


אִחְמוּץ - acidification of wine הוספת חומצה ליין.
בְּשֹׂמֶת - aroma אָרוֹמָה; רכיב ריחו הטבעי של זן העֵנב בתירוש וביין בתהליך הייצור.
הֲגָזָה - carbonization הוספת פחמן דו־חמצני ליין כדי ליצור יין מוגז.
יַיִן וָרֹד - בצרפתית: rose רוֹזֶה; יין המיוצר מענבים אדומים שקליפותיהם עברו תסיסה חלקית.
יֵין מִמְסָךְ - blend; בצרפתית: coupage בְּלֵנְד; יין הנוצר מזנים שונים. ממסך – מן מָסַךְ, הקרוב בצלילו למָזַג, ושניהם מציינים ערבוב, מהילה.
יַיִן פִּרְחָנִי - flowery wine יין בעל בשומת של פרחים.
יֵינָן - wine maker; בצרפתית: vigneron האדם האחראי לייצור היין.
יֵינָנוּת - enology אֵינוֹלוֹגְיָה; מדע היין.
מַחְלֵץ - corkscrew כלי לחליצת פקקים.
עֲפִיצוּת - astringency תחושת יובש או חספוס בפה הנגרמת ממשקה המכיל עַפְצָן (טָנִין) כמו יין אדום.
עִרְסוּל - swirl סיבוב של כוס היין כדי לאוורר את היין ולשחרר את הבשומת.
שִׁפְקוּק - recorking החלפת פקק בבקבוק. [post_title] => מונחי יין [post_excerpt] => מיהו הסוֹמֶלְיֶה? מחלץ או חולץ? ומה זה שפקוק? – מונחים עברים מתחום היין והייננות [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99-%d7%99%d7%99%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-03 19:54:51 [post_modified_gmt] => 2021-03-03 17:54:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7856 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מיהו הסוֹמֶלְיֶה? מחלץ או חולץ? ומה זה שפקוק? – מונחים עברים מתחום היין והייננות
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 82

למד לשונך 82

WP_Post Object
(
    [ID] => 6998
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2010-01-14 16:18:06
    [post_date_gmt] => 2010-01-14 14:18:06
    [post_content] => לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט
    [post_title] => למד לשונך 82
    [post_excerpt] => לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: בְּשֹׂמֶת, עֲפִיצוּת, יַיִן פִּרְחָנִי, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, אַצְוָה, תִּירוֹשׁ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-82
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:14:25
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:14:25
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6998
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: בְּשֹׂמֶת, עֲפִיצוּת, יַיִן פִּרְחָנִי, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, אַצְוָה, תִּירוֹשׁ.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 67

למד לשונך 67

WP_Post Object
(
    [ID] => 6968
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2007-01-14 15:18:08
    [post_date_gmt] => 2007-01-14 13:18:08
    [post_content] => לקט מונחים מעלוני למד לשונך (הסדרה הראשונה) שערכה שושנה בהט

הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג, 2012).
    [post_title] => למד לשונך 67
    [post_excerpt] => לקט מונחים מעלוני למד לשונך (הסדרה הראשונה) שערכה שושנה בהט: בְּשֹׂמֶת, כַּתִּישׁ, מְשׁוּפָה, מַרְתּוֹק, תִּשְׁקֹפֶת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-67
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 08:33:51
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 05:33:51
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6968
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים מעלוני למד לשונך (הסדרה הראשונה) שערכה שושנה בהט: בְּשֹׂמֶת, כַּתִּישׁ, מְשׁוּפָה, מַרְתּוֹק, תִּשְׁקֹפֶת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך מאי 1995

למד לשונך 10

WP_Post Object
(
    [ID] => 6774
    [post_author] => 21
    [post_date] => 1995-05-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1995-05-14 12:18:30
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה

הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).
    [post_title] => למד לשונך 10
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה: חַלּוֹן מַסְכִּית, סוּגָה, קֶטַע עָלוּם, תַּרְגִּיל מִלּוּי, מְחִיקוֹן, מַגְּבוֹן; על מילים בשׂי"ן ובסמ"ך.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-10
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:04:20
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:04:20
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6774
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה: חַלּוֹן מַסְכִּית, סוּגָה, קֶטַע עָלוּם, תַּרְגִּיל מִלּוּי, מְחִיקוֹן, מַגְּבוֹן; על מילים בשׂי"ן ובסמ"ך.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>