הדף בטעינה

על המילה אוֹתֵת

במילון

 (ללא ניקוד: מאותת)
בנייןפיעל (פולֵל)
שורשאות
נטייהמְאוֹתֶתֶת; אוֹתֵת, יְאוֹתֵת, לְאוֹתֵת לכל הנטיות

הגדרה

  • מְשַדר או מעביר אותות – בעיקר אורות או סימני מוֹרְס וכדומה
  • (בהשאלה) מרַמז, מגַלה רמזים (על תוכנית וכדומה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מונחים עצמאיים - פולין. עמוד 37

ועד הלשון דורש בלעדיות

WP_Post Object
(
    [ID] => 45037
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2020-10-26 14:26:24
    [post_date_gmt] => 2020-10-26 12:26:24
    [post_content] => האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו? שאלה זו עולה בתגובה של ועד הלשון על רשימת מונחים שפורסמה ביוזמת מרכז "תרבות" בפולין בשנת תרצ"ז (1937).

אל ועד הלשון הגיע בשנת תרצ"ז (1937) גיליון חשוון-כסלו של הירחון 'תנועתנו' בהוצאת מרכז "תרבות" בלבוב, ובו רשימה של "מלים חדשות ובלתי רגילות". וכך נכתב בירחון: "על פי הצעת חברים אנו נותנים כאן, ומעתה בכל חוברת[,] קבוצות מלים בלתי רגילות, מהן חדשות ומהן ישנות שנועדו לשימוש חדש [...] להזכיר ליודעים ולהרגיל את אשר אינם רגילים בם".

הרשימה מציגה חלופות עבריות כנגד מילים בפולנית שאסף צבי גרינשפן, מנהל בית הספר "תרבות" בטרנופול. המילים מחולקות לארבעה נושאים: מלחמה; מחלה ורפואה; משחק וספורט; מסחר. מבדיקה ראשונית נראה שיש ברשימה כמה מונחים שזה להם הפרסום הראשון: תרגולת, אוֹתֵת (במונחי ועד הלשון אִתֵּת), מחירון, שמרחום (תרמוס). לצידם יש חידושים שהמזל לא שיחק להם: מפקן (=יצואן), לְפָפָה תמורת "קומפרס" (לכריכה סביב הצוואר), טְהָרוּחַ (ונטילטור). עוד ברשימה מילים מחודשות שאפשר למצוא במילונים ובעיתונים שקדמו לפרסום זה: תחמושת, בַּלָּם, נוֹטֵר וגָפִיר, פנימייה, מִבְרָאָה (סנטוריום), שמות המחלות קַצֶּרֶת, שַׁעֶלֶת, שָׁנִית, ובתחום המסחר יצרן, צרכן, תפריט ועוד. בתחום המשחק והספורט נזכרות המילים אלוף ואליפות – ומעניין שבמילון למונחי התעמלות שפרסם ועד הלשון באותה השנה נפסלו מילים אלו והוצעו במקומן רַבָּן ורַבָּנָאוּת. עוד נזכר שם המשחק נַרְדְשִׁיר (=שחמט) – מילה ממקור פרסי המוכרת מספרות חז"ל.

 



 

המזכירות המדעית של ועד הלשון לא ראתה בעין יפה את הפרסום הזה, וכך היא הגיבה:

הננו מאשרים בתודה את קבלת שתי החוברות הראשונות של ירחונכם. בחוברת ב-ג מצאנו רשימה של "מלים חדשות ובלתי רגילות" היכולה להועיל במדה רבה להפצת ידיעת הלשון בקרב תלמידים ונוער. ודוקא משום זה חשוב מאוד שרשימה מעין זו תכיל רק אותן המלים ששימושן מקובל ואינו שנוי במחלוקת. כמו כן יש להקפיד על הניקוד, שלא יבוא במקום "ממכן" (כף דגושה [מְמֻכָּן]) ממוכן, או תחת מַפְּקָן – מְפַקֵן (מה שמעיד כי לא עמד מסדר הרשימה על שורש המילה).

אך כותב המכתב אינו מסתפק בהערות על הניקוד. הוא מתרעם על עצם פרסומם של חידושי לשון שלא אושרו בוועד הלשון:

מ"מ [מכל מקום] אסור לדעתנו להביא ברשימה מעין זאת מלים; כגון: צאר, תללת, צפדין, טהרוח, שמרחום, מחירון וכו' שהנן ברובן נגד רוח הלשון וכלליה ואינן מצטיינות כלל בנועם הצליל. ואם כל איש ואיש יחדש חידושים על דעת עצמו ויפרסמם להפצה בעם הרי יותר משהוא מועיל להשלטת לשוננו הוא מכשיל את הרבים ומסרס את הלשון. מי שרוצה להציע את חידושיו לקהל יכול לעשות זאת רק ע"י ועד הלשון שיעיין בחומר ויבדקנו מכל הבחינות וישתדל להכניס בשימוש את המילים הראויות לכך – לפי שיקול דעתו. אנו מקוים שתענו לדרישתנו ותמנעו מפירסום חידושים.

 

* * *

זווית חשובה ומרתקת לא פחות מן השאלה למי נתונה הסמכות לחידושי מילים – העולה מרשימת המונחים המרשימה שפרסם מרכז "תרבות" – היא העדות הנוספת לתרבות העברית וליצירה העברית של יהדות פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. [post_title] => ועד הלשון דורש בלעדיות [post_excerpt] => בהתכתבות שמצאנו בארכיון שלנו נשאלת השאלה שמעסיקה גם אותנו כממשיכי דרכו של ועד הלשון: האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%95%d7%a2%d7%93-%d7%94%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%93%d7%95%d7%a8%d7%a9-%d7%91%d7%9c%d7%a2%d7%93%d7%99%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-11-15 09:44:47 [post_modified_gmt] => 2020-11-15 07:44:47 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=45037 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בהתכתבות שמצאנו בארכיון שלנו נשאלת השאלה שמעסיקה גם אותנו כממשיכי דרכו של ועד הלשון: האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו? המשך קריאה >>
איור של שני ילדים מתגלשים על גבי קשת וענן של אותיות

אות באות

WP_Post Object
(
    [ID] => 1016
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-11-14 09:49:00
    [post_date_gmt] => 2011-11-14 07:49:00
    [post_content] => 

המילה אוֹת – המוכרת לכל ילד לפחות מכיתה א' – רגילה בלשוננו גם מחוץ ללוח הכתיבה. יש אות כבוד ואות הצטיינות, אות חיים ואות מצוקה, אות מורס ואות סִפְרָתִי (דיגיטלי), וגם אות ומופת. ומה הקשר בין כל אלה?

המשמעות היסודית של אוֹת היא סימן, ובייחוד סימן להיכר או לזיכרון. על קין נאמר: "וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ" (בראשית ד, טו), ויש מפרשים שניתן סימן בגופו. מכאן נוצר בעברית החדשה הצירוף 'אות קין' לציון סימן גנאי הדבק באדם. גם הקשת בענן היא אות, כי היא מסמלת שלא יהיה עוד מבול: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ… וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר" (בראשית ט, יג–טז).

השימוש באוֹת במשמעות 'סימן' נפוץ בצירופים כגון 'אות חיים' או 'נתן בו את אותותיו' (=הותיר בו את סימני השפעתו), וכן בצירופים הפותחים במילה לְאוֹת־, למשל: 'הוא הניע בראשו לאות הסכמה', 'הספר הוענק לה לאות תודה'. המשמעות היסודית של 'סימן' אף הולידה בעברית החדשה משמעויות מוגדרות יותר: סימן מוסכם המשמש להעברת מידע, כגון אותות מורס או עיבוד אותות במחשבים, וכן סמל המוענק לאדם לציון הישג או השתתפות במלחמה: אות הצטיינות, אות גבורה וכדומה.

בכמה מקומות בתנ"ך אוֹת הוא סימן ניסי המעיד על אמיתותו של דבר: "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת" (דברים יג, ב). מכאן קיבלה המילה אוֹת משמעות כללית של נס ופלא: "וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים" (דברים כו, ח). בימינו 'באותות ובמופתים' פירושו 'בהוכחה ניצחת', ולעומתו אות ומופת (ביחיד) פירושו סמל ודוגמה.

מינה של המילה אוֹת במשמעות סימן או מופת הוא בעיקר זכר: "וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ וְלֹא יִשְׁמְעוּ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן, וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן" (שמות ד, ח). צורת הרבים של אוֹת במשמעות זו היא אוֹתוֹת.

רק בלשון חכמים קיבלה המילה אוֹת את המשמעות של כל אחד מסימני האל"ף־בי"ת. ושני חידושים דקדוקיים חלו במילה במשמעות זו: (א) היא החלה לשמש גם כמילה ממין נקבה; (ב) לצד צורת הרבים אוֹתוֹת החלה לשמש צורת הרבים אוֹתִיּוֹת. בעברית בת ימינו התקבע לחלוטין הבידול בין אותיות האל"ף־בי"ת שמינן נקבה ובין האותות והמופתים שמינם זכר.

על אדם בור וחסר השכלה אומרים ש'אינו יודע צורת אות', ואילו על אדם משכיל במיוחד אומרים שהוא 'מבין באותיות הקטנות'. אותיות גדולות מאוד מכונות 'אותיות של קידוש לבנה' – על שם ברכת קידוש הלבנה הנדפסת באותיות גדולות שאפשר לקוראן לאור הירח. בדומה לכך אותיות קטנות מאוד מכונות 'אותיות (של) טל ומטר', על שם האותיות הקטנות בסידורים שבהן כתובות המילים 'ותן טל ומטר לברכה'. הצירוף 'אות באות', אחיו של 'מילה במילה', מציין העתקה מדויקת והבאת דברים ככתבם וכלשונם.

מן המילה אוֹת בשתי משמעויותיה נגזרו פעלים בבניין פיעל: הפועל אִיֵּת – קרא בקול את אותיותיה של מילה – הוא על פי צורתו הרגילה של הבניין (השוו: בִּשֵּׁל, סִפֵּר). לעומתו הפועל אוֹתֵת נוצר בדגם המיוחד לשורשים מגזרת ע"ו (כּוֹנֵן, קוֹמֵם) ולשורשים מגזרת הכפולים (סוֹבֵב, תּוֹפֵף). הפועל אוֹתֵת מציין העברה של מסר או סימן, ובתחבורה הוא נתייחד להפעלת האותות המהבהבים לציון פנייה. וכך מאותה המילה יש לנו שתי פעולות נבדלות לגמרי: אִיּוּת ואִיתוּת.

אוֹת – מילה קטנה המפליאה אותותיה.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => אות באות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-12-21 08:01:51 [post_modified_gmt] => 2022-12-21 06:01:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1016 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה אוֹת – המוכרת לכל ילד לפחות מכיתה א' – רגילה בלשוננו גם מחוץ ללוח הכתיבה. יש אות כבוד ואות הצטיינות, אות חיים ואות מצוקה, אות מורס ואות סִפְרָתִי (דיגיטלי), וגם אות ומופת. ומה הקשר המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


אוֹתֵת
לרשימה המלאה

במבט היסטורי

שכיחות הערך אוֹתֵת 2 (סימן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>