מניין לנו חַג הָאוּרִים? מתברר שבמאה ה־19 החלו לכנות את חג החנוכה "חג האוֹרים" –אוֹרים רבים של אוֹר, אך לימים החלו לכנותו "חג האוּרים" – אוּרים רבים של אוּר = אש.
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה אוֹר

במילון
אוֹר 1
 (ללא ניקוד: אור)מין | זכר |
---|---|
שורש | אור |
נטייה | אורות |
הגדרה
- אנרגייה של קרינה המגָרה את חוש הראייה ומאפשֶרת לעין לראות את הגופים
צירופים
- הַטְמָעַת אוֹר
- הוֹצִיא לָאוֹר
- הוֹצָאָה לָאוֹר
- זָרַע אוֹר
- יָצָא לָאוֹר
- לְאוֹר
- מַד אוֹר
- מוֹצִיא לָאוֹר
- סַךְ אוֹר

אוֹר 2
 (ללא ניקוד: אור)בניין | קל |
---|---|
שורש | אור |
נטייה | אורָה; אוֹר, יֵאוֹר, לֵאור לכל הנטיות |
הגדרה
- (היום, השמש) זורח, מופיע
צירופים
על יסוד מילון ההווה
בתשובות באתר


אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים
'אור חזק', 'שפע אור' למשל: "כִּמְעַט פָּקְחָה אִמִּי עֵינֶיהָ הָעֲשֵׁשׁוֹת וָאֵרֶא: אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים שָׁם יָהֵל, כִּי נָשְׁקָה הַשְּׁכִינָה עֲלֵיהֶן" (ח"נ ביאליק, "אמי, זכרונה לברכה"). ישעיהו הנביא נוזף בעם המבקש לחסות בצל מצרים מפּחד…
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>


לאור
מתקני לשון רבים ממליצים לנקוט את הביטוי לאור רק בהקשרים חיוביים או ניטרליים. אך מדובר בשאלה של ניסוח וסגנון, ואלה נתונים לשיקול דעתו ולטעמו של הכותב.
המשך קריאה >>


יאיר ואורי
השורש או"ר, בדומה לשורש רנ"ן, העניק לעברית ימינו מספר גדול של שמות פרטיים: אור, אורי, אורה, אורית, יאיר, מאיר, נאור, מאור, ליאור, אורלי הם רק חלק מהם.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>


מאור
כבר בפסוקי התנ"ך הראשונים פוגשים במָאוֹר ומְאוֹרוֹת: "אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז). לבד מכינוי לגרמי השמיים, במקורות העברית אפשר למצוא את מאור גם בתוארי כבוד, בשמות מועדים, בלשון הברכות ובמטבעות לשון יום־יומיים.
המשך קריאה >>
המשך קריאה >>

תשובות קשורות

במבט היסטורי
שכיחות הערך אוֹר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
1=1%
- 1
- 0.9
- 0.8
- 0.7
- 0.6
- 0.5
- 0.4
- 0.3
- 0.2
- 0.1
- 0