הדף בטעינה

על המילה אוֹפַנּוֹעַ

במילון

 (ללא ניקוד: אופנוע)
*הלחם: אוֹפַן+נוֹעַ
מיןזכר
נטייהאוֹפַנּוֹעִים

הגדרה

  • כלי רכב ממונע בעל שני גלגלים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אופַנוע ואופַנוען

"ליד הקולנוע חנה אופַנוע" – רבים מתבלבלים והוגים אופְנוע. ייתכן כי מקור הטעות הנפוצה בַּדמיון למילה קוֹלְנוֹעַ. רכיבי המילה קולנוע הם 'קול' ו'נוע', ואילו רכיבי המילה אופַנוע הם 'אופַן' ו'נוע'. בנקודת המפגש בין 'אופן' ל'נוע'…
המשך קריאה >>
איור של אדם בתנועה רכוב על רכינוע

מילים על גלגלים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5590
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-06-09 09:48:28
    [post_date_gmt] => 2012-06-09 06:48:28
    [post_content] => 

מטענית, היסעית, רכינוע, גלגינוע, צמיגייה

מִטְעָנִית (טנדר)

מתוך מילון הכיס "100 מילים"מטענית היא כלי רכב שחלקו האחורי נועד להובלה של מטענים ומשאות קלים. המילה מטענית חודשה על פי שמות כלי רכב רבים בסיומת ־ִית, ובהם מוֹנִית, מַשָּׂאִית, טִיּוּלִית, כַּבָּאִית ואף חֲלָלִית ומְכָלִית. כל אלו נוצרו על פי המילה מְכוֹנִית, חידושו של איתמר בן אב"י בתחילת המאה העשרים. ראשיתה של המכונית בצירוף המילים 'עֲגָלָה מְכוֹנִית' (בצירוף זה 'מכונית' היא שם תואר מן המילה 'מכונה'). המילה מטענית נקבעה במילון למונחי הנדסת דרכים, תש"ן (1990).

הֶסֵּעִית (שאטל)

היסעית היא כלי תחבורה ההולך ושב לעיתים מזומנות במסלול קבוע בין מקומות מוגדרים, למשל בין נמל תעופה למרכזה של העיר הסמוכה, ובדרך כלל אינו חלק מן התחבורה הציבורית הרגילה. המונח הלועזי shuttle (שאטל) נשאל לתחום התחבורה מן האריגה. זהו חלק דמוי סירה בנול, העובר הלוך ושוב דרך חוטי השתי ואורג את חוטי הערב. בלשוננו קוראים לחלק הזה בּוּכְיָיר (על פי התלמוד הבבלי). המילה היסעית אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג (2003) וכלולה במילון למונחי התחבורה היבשתית, תשע"ב (2012).

רְכִינוֹעַ (סגוויי)

רכינוע הוא רכב חשמלי בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד, והוא משמש לאדם אחד בעמידה. על הרוכב לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוע: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון). את המילה רכינוע הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

גַּלְגִּנּוֹעַ

כבר בשנת תרצ"ז נקבעה החלופה העברית גַּלְגִּלַּיִם (בלי ניקוד: גלגיליים) לקורקינט במילון למונחי ההתעמלות שפרסם ועד הלשון. המילה לא נקלטה. לא מכבר פנה ד"ר אלישע פרוינד לאקדמיה בהצעה לחדש את המילה גלגינוע לגלגיליים ממונעים. הצעתו נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011). אולי דרך הגלגינוע תהיה עדנה למילה גלגיליים. ודרך אגב, המילה קורקינט היא שיבוש של המילה הצרפתית trottinette (טְרוֹטִינֵט).

צְמִיגִיָּה (פנצ'רייה)

צמיגייה היא בית מלאכה לתיקון נְקָרִים בצמיגי המכונית ולטיפולים אחרים הקשורים בגלגלי המכונית. העובד בצמיגייה (פנצ'ר־מאכער) הוא צְמִיגַאי. המילים צמיגייה וצמיגאי נגזרו מן המילה צְמִיג – גם היא חידוש בן זמננו. הצְמיג עשוי מצֶמֶג – מוהַל חלבי שנוצר בכמה סוגי צמחים, והוא המקור לגומי. כיום מייצרים צמיגים גם מגומי סינתטי. את המילה צמיגייה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994). [post_title] => מילים על גלגלים [post_excerpt] => טנדר, שאטל, סגוויי וקורקינט ממונע? לכל המילים הללו יש חלופות עבריות! ואם יש נקר בגלגל, אפשר ללכת לצמיגייה – הלוא היא החלופה העברית לפנ'צרייה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%92%d7%9c%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:13:19 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:13:19 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5590 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

טנדר, שאטל, סגוויי וקורקינט ממונע? לכל המילים הללו יש חלופות עבריות! ואם יש נקר בגלגל, אפשר ללכת לצמיגייה – הלוא היא החלופה העברית לפנ'צרייה. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 27

אקדם 27

WP_Post Object
(
    [ID] => 7994
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2004-09-14 16:08:14
    [post_date_gmt] => 2004-09-14 13:08:14
    [post_content] => תוכן העניינים
  • לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1
  • אירועי שנת היובל, עמ' 1
  • "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1
  • מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות רות אלמגור־רמון, חיים א' כהן, יורם מלצר ויוסף עופר בהנחיית עינת גונן (מיום העיון הפתוח "לשון הרבים"), עמ' 2 בדיון: צורות הרבים של רִקְמָה, מִלְגָּה, לִשְׁכָּה, דַּוְשָׁה, פַּרְוָה, דַּיְסָה, שַׁוְעָה פִּרְכָה; צורות עבר נוכחים: שְׁמַרְתֶּם, הֲלַכְתֶּם; שְׁתִיל / שָׁתִיל, יָשֵׁן / יוֹשֵׁן
  • פרסום חדש: מלשון יחידים ללשון אומה מאת נתן אפרתי, עמ' 3
  • כל האמת על "שח־רחוק" מאת אסתר גולדנברג, עמ' 6 מחידושי משפחת בן־יהודה: שׂח־רָחוֹק, שַׂרְחוֹק, מִבְרָק, מִבְרָקָה, יַרְכְּתוֹן (פיליטון), רַמְקוֹל, אַלְחוּט, וָזִיר, וְזָרָה, מִכְלָלָה, מוֹרְשׁוֹן (פרלמנט), מַלְעָב (ספורט), שַׁתְפָנִי (סוציאליסט), כְּנֵסִיָּה (קונגרס), תַּקְדִּים, עַצְמָאוּת, מִטְרִיָּה, אַכְזָבָה, מִסְפָּרָה, אוֹפַנּוֹעַ, מַאֲחָדָה (קואליציה), יַחְדָּה (אנסמבל), דַּרְכִּיָּה (דרכון), קוֹלְנוֹעַ, בִּטָּאוֹן, מוֹעֲדוֹן, רְכוּשָׁנִי, תָּמִיר
[post_title] => אקדם 27 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-27 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-25 00:49:38 [post_modified_gmt] => 2018-11-24 22:49:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7994 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים לזכרה של נעמי שמר, עמ' 1 אירועי שנת היובל, עמ' 1 "האנגלית אינה הלשון הרשמית של צרפת" (ביקור של פרופ' סרקיליני באקדמיה) מאת קרן דובנוב, עמ' 1 מי צריך הכוונת לשון? דיון בהשתתפות המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


אוֹפַנּוֹעַ (אופן+נוע)
לרשימה המלאה
חינוך גופני (תרצ"ז, 1937)
סְפּוֹרְט אוֹפַנּוֹעַ*
* במילון המקורי כתוב: סְפּוֹרְטְ אוֹפַנּוֹעַ
חינוך גופני (תרצ"ז, 1937)
סְפּוֹרְט אוֹפַנּוֹעַ*
* במילון המקורי כתוב: סְפּוֹרְטְ אוֹפַנּוֹעַ