WP_Post Object
(
    [ID] => 853
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-03-25 13:50:40
    [post_date_gmt] => 2010-03-25 11:50:40
    [post_content] => כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל 'חרדי חיכה לאוטובוס בתחנה' או 'צרפתי נכנס לבית הקפה'. ריבוי מילים אלו כשמות עצם הוא ביו"ד אחת: יהודים, צרפתים, סינים, חרדים. שם עצם כזה יכול להיות רכיב בצירוף תמורה: 'חייל צרפתי' (=חייל שהוא צרפתי) וברבים 'חיילים צרפתים' (=חיילים שהם צרפתים).

המילים האלה יכולות לשמש גם שמות תואר, הן לבני אדם הן לשמות עצם אחרים, ואז הן יבואו ברבים בשתי יו"דים: 'איכר סיני' – 'איכרים סיניים' (בצד צירוף התמורה 'איכרים סינים' ביו"ד אחת), 'מקל סיני' – 'מקלות סיניים', 'סֵפֶר סיני' – 'ספרים סיניים'; 'נער חרדי' – 'נערים חרדיים' (בצד צירוף התמורה 'נערים חרדים' ביו"ד אחת), 'בית ספר חרדי' – 'בתי ספר חרדיים' (ורק כך), 'עיתון חרדי' – 'עיתונים חרדיים'.

הלכה למעשה צירופי תמורה כגון נערים חרדים ומדענים אמריקנים מקובלים יותר, ואילו שמות התואר שמורים לצירופי שמות עצם שאינם מציינים בני אדם, כגון מוסָדות חרדיים, מנהגים אמריקניים.
תוספת: כשמזדמן במקרא צירוף של שם ושם ייחוס ברבים־זכר בדרך כלל שם הייחוס בא ביו"ד אחת: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר" (בראשית לז, כח); "וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (שמות ב, יג); "לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים" (ירמיהו מג, ט); "אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים" (נחמיה ה, א, וכדומה ה, ח); "וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים" (נחמיה ט, כד). אבל גם בשתי יו"דים: "וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ" (מלכים א יא, יז).
    [post_title] => חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים
    [post_excerpt] => צורת הרבים של כינויי הייחוס כגון 'יהודי' ו'חרדי' היא או ביו"ד אחת או בשתיים. כשמדובר בבני אדם נוהגים להשתמש בצורת הרבים ביו"ד אחת כגון 'מנהיגים יהודים', 'נערים חרדים'. אבל כשאין מדובר בבני אדם צורת הרבים היא בשתי יו"דים: 'מוסדות יהודיים', 'עיתונים חרדיים'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%99
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-03-25 12:37:34
    [post_modified_gmt] => 2020-03-25 10:37:34
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=853
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

צורת הרבים של כינויי הייחוס כגון 'יהודי' ו'חרדי' היא או ביו"ד אחת או בשתיים. כשמדובר בבני אדם נוהגים להשתמש בצורת הרבים ביו"ד אחת כגון 'מנהיגים יהודים', 'נערים חרדים'. אבל כשאין מדובר בבני אדם צורת הרבים היא בשתי יו"דים: 'מוסדות יהודיים', 'עיתונים חרדיים'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>