הדף בטעינה

על המילה אָח

במילון

 (ללא ניקוד: אח)
מיןזכר
שורשאחי
נטייהאחִי־, אַחים (לנקבה ראו בערך: אָחוֹת)

הגדרה

  • אדם ביחס לשאר בני אביו או אימו
  • דומה, בביטוי אין לו אח
  • שמקצועו לטפל בחולים, חובש
  • תואר לנזיר נוצרי


 (ללא ניקוד: אח)
מיןנקבה
שורשאחי
נטייהאָחִים

הגדרה

  • מבנה קבוע בקיר להבערת אש לחימום החדר
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מה הצורה הנכונה

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים שונות – לאָב דרך נטייה מיוחדת בתוספת יו"ד: אָבִיךָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם. כך גם נוטות המילים אָח וחָם. לעומתן סָב נוטה ללא יו"ד: סָבְךָ, סָבֵנוּ, סַבְכֶם.
המשך קריאה >>
שתי נשים מבוגרות עומדות אחת ליד השנייה. חמות ועוד חמות הן חמיות.

חם וחמות, חותן וחותנת

WP_Post Object
(
    [ID] => 11398
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2015-07-23 16:46:30
    [post_date_gmt] => 2015-07-23 13:46:30
    [post_content] => חמות או חותנת?

המושגים חָם וחוֹתֵן מקורם בתנ"ך, והם נבדלים בשימושם:

חם וחמות הם הורי האיש ביחס לאשתו. למשל: יהודה הוא חמיה של תמר, ונעמי היא חמותה של רות. (על הצורה חָמוֹת ראו למטה.)

לעומת זאת חותן וחותנת הם הורי האישה, כגון יתרו חותן משה אבי צפורה אשתו.

בספר בן סירא מן המאה השנייה לפני הספירה נאמר: "אל תועץ עם חמיך וממקנא העלים סוד" (לז, י) – ולפי ההקשר מדובר באבי האישה, שלא כבמקרא. שימוש זה עולה בקנה אחד עם מה שמוכר לנו בספרות חז"ל: חם וחמות הם המונחים הרגילים לציון הורי בן הזוג, הן הורי האיש הן הורי האישה. אפילו לצד המילה חָתָן, הקרובה למילה חותן, באה בלשון חז"ל המילה חָם: "חתן הדר בבית חמיו" (בבלי בבא בתרא צח ע"ב).

חוקר הלשון משה גושן־גוטשטיין שיער כי המילה חָם קדומה מן המילה חוֹתֵן, שכן היא משותפת לרוב הלשונות השמיות ומציינת בהן את הורי שני בני הזוג. גם צורתה הקצרה של המילה מעידה על קדמותה, בדומה למילות יסוד קדומות כמו אָב, אָח, יָד. ייתכן אפוא שבשלב קדום כלשהו של העברית שימשה המילה חם בשתי המשמעויות, אך משנוצרה המילה חותן חל בידול בין המונחים.

נראה שבלשון חז"ל שבה המילה חם לציין את הורי שני בני הזוג בהשפעת הארמית, שבה היא נושאת את שתי המשמעויות. כך למשל בתרגום אונקלוס לפסוק "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ כֹּהֵן מִדְיָן" (שמות ג, א) נכתב "וּמֹשֶׁה הֲוָה רָעֵי יָת עָנָא דְּיִתְרוֹ חֲמוּהִי רַבָּא דְּמִדְיָן".

המילה חותן עצמה נוצרה בזיקה למילה חָתָן ולפועל הִתְחַתֵּן. היא מציינת דווקא את אבי האישה ולא את אבי האיש, כי בעולם העתיק נתפס קשר הנישואים כקשר בין משפחות, ובפרט כקשר בין אבי האישה ובין האיש הנושא אותה (להרחבה).

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.

חמה או חמות?

רבים גוזרים מצורת הזכר חָם את צורת הנקבה חָמָה, ואולם צורת הנקבה של חָם היא חָמוֹת – כמו אָח–אָחוֹת. צורת הרבים של חָמוֹת היא חֲמָיוֹת – כמו אֲחָיוֹת.

[post_title] => חם וחמות, חותן וחותנת [post_excerpt] => דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%9d-%d7%95%d7%97%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%9f-%d7%95%d7%97%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-18 14:00:30 [post_modified_gmt] => 2021-03-18 12:00:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11398 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אָח 2 (תנור) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: ,
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אָח 1 (בן משפחה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אָח 3 (מילת קריאה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>