הדף בטעינה

על המילה אָחוּז

במילון

 (ללא ניקוד: אחוז)
חלק דיברשם תואר
שורשאחז
נטייהאֲחוּזָה

הגדרה

  • שאוחזים בו (סביל של אוֹחֵז) – בעיקר תחושות, כגון פחד, דאגה וכד'
  • אוחז (ספרותי)
  • [בצורת זכר] אחד ממאה (%), כגון 'חמישים אחוז (50%) מן המשׂכורֶת'
  • חלק אחד ממספר נתון, כגון 'שני אחוזים ממאה' (2/100), 'עשרים אחוז מאֶלף' (20/1000)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

פרשת מטות – גלגוליה של המילה אחוז

בפרשת מטות מסופר על מלחמה בין ישראל למדיָן שבסופה ניצחו ישראל. לאחר הניצחון הסביר ה' למשה כיצד לנהוג בשבויים וברכוש שנלקח: "… תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים – מִן הָאָדָם, מִן הַבָּקָר, מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל…
המשך קריאה >>
נר? דולק או דלוק? - אתם שאלתם אנחנו עונים (איור של נר)

דולק ודלוק

WP_Post Object
(
    [ID] => 230
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-12-27 11:08:40
    [post_date_gmt] => 2011-12-27 09:08:40
    [post_content] => כבר בספרות חז"ל משמשות שתי דרכי ההבעה: נרות דּוֹלְקִים וגם נרות דְּלוּקִים, ואולם הראשונה היא הצורה השלטת. דּוֹלֵק היא צורת ההווה (בינוני) של הפועל דָּלַק. לדוגמה: "נכנס ומצא שני נרות מזרחיים דולקין" (משנה תמיד ו, א), "לְמה משה דומה? לאבוקה שדולקת – הדליקו ממנה כמה נרות, אבל אורה של אבוקה לא חסרה כלום" (ספרי זוטא במדבר כז, כ).

בתלמוד אנו מוצאים מעט גם את צורת הבינוני הפָּעוּל דָּלוּק, כגון "נר הדלוק במסיבה" (בבלי שבת קכב ע"א). צורה זו באה גם במדרשים מאוחרים, כגון "כיון שנכנסו ראו נר דלוק ומִטה מוצעת" (תנחומא חוקת ב).

גם בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש.

כבר במקרא יש שימוש בצורות בינוני פָּעוּל לצד צורות בינוני פּוֹעֵל בהקשרים דומים:
  • "כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה" (שיר השירים ג, ח) וגם "אֹחֵז רֹמַח וְצִנָּה" (דברי הימים ב כה, ה);
  • "וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ" (שמואל א יז, ה) וגם "כָּל הַלֹּבְשִׁים מַלְבּוּשׁ נָכְרִי" (צפניה א, ח);
  • "וַיִּצָּעֲקוּ מִכֹּל חֹגֵר חֲגֹרָה וָמַעְלָה" (מלכים ב ג, כא) וגם "נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד" (שמואל א ב, יח);
  • "דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים" (שופטים ח, יא) וגם "שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר" (איוב ד, יט);
  • " בָּטֻחַ בה'" (תהלים קיב, ז) וגם "בוֹטח בה'" (משלי טז, כ ועוד).
נראה שבדוגמאות אלו אין הבחנת משמעות בין צורות הבינוני הפועל ובין צורות הבינוני הפעול. בספרות חז"ל התופעה שכיחה הרבה יותר: זוֹכֵרזָכוּר ("זָכוּר אני כשהייתי תינוק", וכן זָכוּרְנִי,זְכוּרַנִי – המשמשות גם כיום), זוֹעֵףזָעוּף, כּוֹעֵסכָּעוּסרוֹכֵברָכוּב (על בהמה), עוֹסֵקעָסוּק (בתורה, למשל), שׁוֹכֵבשָׁכוּב, רוֹבֵץרָבוּץ. חלק מזוגות פּוֹעֵל–פָּעוּל שנוצרו בלשון חז"ל רגילים גם בימינו באותה המשמעות, כגון חוֹלֵקחָלוּק ('אני חולק עליו', 'אני חלוק עליו'), סוֹבֵרסָבוּר ('הוא סובר ש...' / 'הוא סבור ש...') ועוד. גם בתקופות מאוחרות יותר נוצרו צורות פָּעוּל המקבילות לצורות פּוֹעֵל: דָּאוּבדּוֹאֵב, יָשׁוּביוֹשֵׁב, נָפוּלנוֹפֵל. כמובן לא כל צורת בינוני פָּעוּל מקבילה לצורת בינוני פּוֹעֵל. התופעה קיימת בעיקר בתחומי משמעות מוגדרים, כגון לבישה ותנוחה, וגם בהם אינה קיימת בכל הפעלים (כפי שכתב בעניין זה חוקר הלשון מרדכי מישור: "מי שרבץ הרי הוא רָבוּץ, אבל מי שעמד איננו עָמוּד"). הפעלים שבהם התופעה קיימת מציינים מצב, ובעיקר מצב הנובע מפעולה כלשהי: האיש יָשַׁב או התיישב בכיסאו וכעת הוא יָשׁוּב, העץ נָפַל וכעת הוא נָפוּל, הנר דָּלַק או נִדְלַק וכעת הוא דָּלוּק (או דּוֹלֵק). [post_title] => דולק ודלוק [post_excerpt] => בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%93%d7%95%d7%9c%d7%a7-%d7%95%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%a7 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-12-21 10:24:17 [post_modified_gmt] => 2019-12-21 08:24:17 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=230 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בימינו משמשות שתי הצורות: 'הנר דולק' ו'הנר דלוק', ואף 'הטלוויזיה דולקת' ו'הטלוויזיה דלוקה' – ושתי הדרכים כשרות לשימוש. המשך קריאה >>
איור של יד אוחזת מטבע של 5 שקלים, כיתוב: חמישה שקל או חמישה שקלים"

עשרים שקל או עשרים שקלים?

WP_Post Object
(
    [ID] => 885
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 11:48:01
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 08:48:01
    [post_content] => בצירוף של שם עצם ושם המספר – עד המספר עשר שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"), 'חמישה אחוזים' (ולא "חמישה אחוז"), 'תשעה אנשים', 'עשרה ימים'. מהמספר אחת עשרה ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים: "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה" (דברים י, כב), 'עשרים שנה' או 'עשרים שנים', 'חמישים ושלושה שקל' או 'חמישים ושלושה שקלים'.

השימוש בלשון יחיד נפוץ יותר בשמות הנספרים תדיר, כגון 'יום', 'שנה', 'נפש', 'איש', 'ראש', 'אחוז', וכן בשמות מטבעות וכדומה. בשמות רבים אחרים אין מקובל להשתמש בצורת היחיד. למשל, לא סביר שמישהו יאמר 'הוזמנו מאתיים מחשב ושלושים מזגן לבניין החדש'.

לעומת זאת שמות לועזיים המציינים מידות ומשקלות יכולים לבוא ביחיד גם לאחר המספרים 2­–10, כגון 'שני מטר', 'שלושה קילוגרם', 'שבעה דונם', 'ארבעה דולר' (לצד 'שני מטרים', שלושה קילוגרמים', 'שבעה דונמים', 'ארבעה דולרים').
    [post_title] => עשרים שקל או עשרים שקלים?
    [post_excerpt] => עד המספר 10 שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"). מהמספר 11 ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים, למשל: 'עשרים שקלים' או 'עשרים שקל'.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-04-07 11:16:50
    [post_modified_gmt] => 2021-04-07 08:16:50
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=885
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

עד המספר 10 שם העצם הנמנה בא בצורת הרבים, למשל 'שלושה שקלים' (ולא "שלושה שקל"). מהמספר 11 ומעלה אפשר לנקוט את שם העצם הן ביחיד הן ברבים, למשל: 'עשרים שקלים' או 'עשרים שקל'. המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


אָחוּז (מוחזק)
לרשימה המלאה
אָחוּז (אחוז למאה)
לרשימה המלאה
עבודה (תשל"ג, 1973)
שְׂכַר עִידוּד "אָחוּז כְּנֶגֶד אָחוּז"* שיטת שׂכר עידוּד, שבּהּ כּל אחוּז של תפוּקה מעל לסף הפּרמיה מזכּה את הפּוֹעל בּפּרמיה בּשיעוּר אחוּז אחד משׂכרוֹ.
* במילון המקורי כתוב: שְׂכַר עִדּוּד "אָחוּז כְּנֶגֶד אָחוּז"