הדף בטעינה

על המילה אַחְרָיוּת

במילון

 (ללא ניקוד: אחריות)
מיןנקבה
שורשאחר
נטייהאַחְרָיוּיוֹת

הגדרה

  • מצב שבו אדם מקיים את חובותיו ונושא בתוצאות אם פעל שלא כדין, גרם נזק וכדומה
  • תכונתו של מי שפועל ומתנהג כמצופה
  • (ל) מידת דאגתו של אדם למצב תקין ולתפקוד תקין של מה שהוא מופקד עליו
  • התחייבות שניתנת ללקוח מטעם מוכר או נותן שירות לשלמות המוצר או השירות

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של ילד חרד ומעליו הכיתוב: אחריות וברבים?

אַחְרָיוּיוֹת – צורת הרבים של שמות בסיומת יוּת

WP_Post Object
(
    [ID] => 35952
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-07-11 17:27:47
    [post_date_gmt] => 2019-07-11 14:27:47
    [post_content] => מילים כמו אישיות ואחריות מציבות אתגר לדוברי העברית בבואם לומר אותן בלשון רבים. הצורות המתבקשות הן אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת. אלא שבצורות אלו נוצר רצף של שתי הברות דומות יוּ-יוֹ(ת) – רצף שהוא קשה להגייה ונשמע מוזר.

השאלה מה תהיה צורת הרבים של מילים המסתיימות בהברה ־יוּת עלתה באקדמיה רק באמצע העשור האחרון של המאה העשרים. ומה היה קודם לכן?

מילים דוגמת אִישִׁיּוּת ואַחְרָיוּת, וכן מְדִינִיוּת, קִיצוֹנִיּוּת, רוּחָנִיּוּת, אֱנוֹשִׁיּוּת ועוד הן יציר העת החדשה: נוצרים כל העת שמות תואר בסיומת ־ִי, ומהם נגזרים שמות מופשטים בסיומת ־וּת. ואולם במילים מופשטות בדרך כלל אין צורך בצורת רבים. כך אפשר היה להתחמק מן ההתמודדות עם השאלה. ואולם עם הזמן התפתח צורך זה: בפסיכולוגיה מדובר במיני אישיות שונים באדם אחד, בתחום הארגונים עוסקים באחריות מסוגים שונים או בחלוקה של אחריות בין כמה גורמים. וכמובן מילים אחרות בסיומת ־וּת נוטות ברבים דוגמת סמכות–סמכויות, זהות–זהויות, מעורבות–מעורבויות.

בדיון בוועדת הדקדוק ואחר כך במליאת האקדמיה בסוגיה עלו ארבע אפשרויות:
  1. ניסוח עוקף, כגון סוגי אחריות, מיני אישיות.
  2. הכנסת הגה מעבר (א) כדי למנוע את הרצף יוּיוֹ: אחרָאוּיות או אחריוּאות.
  3. השמטת הברה: אישויות.
  4. נטייה רגילה: אחריוּיוֹת, אישיוּיוֹת
כנגד אפשרות 1 נאמר שלא תמיד אפשר להתחמק מן הצורך ברבים על ידי ניסוחים עקיפים. לאפשרות 2 הובעה התנגדות בנימוק שהשימוש באל"ף כהגה מעבר כבר אינו תופעה חיה בימינו, על כן אינו טבעי ויכביד על הדוברים. כנגד הצעה 3 נטען שהיא מעוותת את מבנה המילה ואף יוצרת זהות בין צורות רבים של מילים שונות. בסיום הדיון במליאת האקדמיה נשא דברים פרופ' גדעון גולדנברג עליו השלום – בעד אפשרות 4:

עלינו להשתדל ככל האפשר שלא לקבוע כללים מיוחדים למילה מסוימת, אם אין בכך הכרח אמתי. פעמים רבות אנחנו מענים את התלמיד בכללים, שגם אם הם תולדה של תהליכים היסטוריים, הם אינם תמיד מתאימים למערכת ההיגוי שהוא רגיל אליה. עכשיו מוצע ללכת בדרך ההפוכה, ולומר כי צורה דקדוקית איננה ערבה לאוזן, ועל כן נקבע כלל מיוחד לצורתה של מילה פלונית. זה סיבוך מיוחד. נראה לי שמן הראוי להחליט כי צורות הריבוי של אישיות ודומיה לא תהיינה חריגות משאר הצורות השמניות בעברית. אם מישהו חש שהדבר קשה לאוזנו, אפשר להציע לו לחפש דרך אחרת להביע את הריבוי. לא נוכל לחסום את אפשרות הריבוי של קבוצה גדולה והולכת של מילים.

בהצבעה הוחלט לקיים את צורות הריבוי הרגילות (אפשרות 4), והוצע למבקשים להימנע מן הצורות האלה לנקוט תחליפים, כגון 'סוגי אישיות', 'מיני אחריות'. בהזדמנות זו נזכיר כי סיומת הרבים ־ויות מנוקדת, לפי החלטת האקדמיה, בשורוק ובלי דגש ביו"ד, כגון חֲנוּיוֹת, שְׁטוּיוֹת (בעבר היה הניקוד חֲנֻיּוֹת, שְׁטֻיּוֹת), וכך גם אִישִׁיוּיוֹת, אַחְרָיוּיוֹת. [post_title] => אַחְרָיוּיוֹת – צורת הרבים של שמות בסיומת יוּת [post_excerpt] => במליאת האקדמיה הוחלט לקיים את צורות הריבוי הרגילות: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת. למבקשים להימנע מן הצורות האלה מוצע לנקוט תחליפים, כגון 'סוגי אישיות', 'מיני אחריות'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d7%99%d7%95%d6%bc%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-03-07 15:04:42 [post_modified_gmt] => 2020-03-07 13:04:42 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=35952 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במליאת האקדמיה הוחלט לקיים את צורות הריבוי הרגילות: אישיוּיוֹת, אחריוּיוֹת. למבקשים להימנע מן הצורות האלה מוצע לנקוט תחליפים, כגון 'סוגי אישיות', 'מיני אחריות'. המשך קריאה >>
עניין של סגנון

אַחְרַאי

WP_Post Object
(
    [ID] => 31500
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-10-16 12:56:26
    [post_date_gmt] => 2018-10-16 09:56:26
    [post_content] => ככל הנראה המילה אַחְרַאי והמילה אחריות, המוכרות לנו למן לשון המשנה, נגזרו ממילת היחס אַחַר (אַחֲרֵי) במובן מתן דין וחשבון אחרי מעשיו של מישהו, "עמידה" מאחורי הבטחה. גזירה זו מיוחדת לעברית. בלשונות אירופה מילים המציינות אחריות גזורות ממילים שפירושן מַעֲנֶה, תשובה – על שם המענה שהאחראי צריך לתת בעניין שהוא אחראי לו, כגון באנגלית responsibility‏[1]. גם בערבית המילה לציון אחריות קשורה לשדה המשמעות של תשובות ושאלות: مسؤولية (מַסְאוּלִיָּה) – מלשון שאלה.

בלשון חכמים המילה אחראי מצריכה את מילת היחס ל־: "אין אנו אחראין לרמאין" (משנה דמאי ג, ה), "כל נכסיו אחראין [כלומר עֲרֵבִים] לכתובה" (משנה כתובות ח, ח). זה הניסוח המומלץ בכתיבה מוקפדת, לדוגמה: 'כל אדם בוגר אחראי למעשיו'.

הבלשן אבא בנדויד, שהיה יועץ הלשון ברשות השידור שנים רבות, הדגיש את ההבחנה בין אחראי למשהו במשמע עָרֵב, נותן דין וחשבון, ובין ממונה על משהו – לציון תפקיד, על דרך הכתוב: "וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים וְעַל כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ..." (דברי הימים א ט, כט). אולם כיום השימוש ב'אחראי' לציון תפקיד – בדומה ל'ממונה' – רגיל מאוד.[2] סביר שבעקבות הצירופים ממונה על ומופקד על הקישו דוברי העברית גם למילה אחראי, ובלשון ימינו רווח הניסוח אחראי על, אחריות על.

יש לשים לב שבצירוף אַחְרַאי ל־ (או אַחְרַאי על) המילה נהגית ahray בלי תנועת i. לעומת זאת כשמדברים על תכונת אופי משתמשים בשם התואר אַחְרָאִי בתנועת i, לדוגמה 'הוא אדם חרוץ, רציני וְאַחְרָאִי'.

_______________________

[1] וכך גם בגרמנית Verantwortung, ברוסית 'otvetstvennost. [2] ייתכן שלשונות אירופה השפיעו כאן. למשל באנגלית המילה responsible עשויה לציין גם תפקיד, בצירוף responsible for.

[post_title] => אַחְרַאי [post_excerpt] => בלשון חכמים המילה אחראי מצריכה את מילת היחס ל־, כגון "אין אנו אחראין לרמאין". זה הניסוח המומלץ בכתיבה מוקפדת. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%97%d7%a8%d7%90%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-07-28 17:27:47 [post_modified_gmt] => 2022-07-28 14:27:47 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31500 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בלשון חכמים המילה אחראי מצריכה את מילת היחס ל־, כגון "אין אנו אחראין לרמאין". זה הניסוח המומלץ בכתיבה מוקפדת. המשך קריאה >>
איור של מליאת הכנסת

לקראת הבחירות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5467
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-01-20 09:31:59
    [post_date_gmt] => 2013-01-20 07:31:59
    [post_content] => 

יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה)

יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה, חוקה, תקנות, רָשות, משטר, מִנהל, בחירות, תעמולה, הצבעה, כהונה, מינוי, מדיניות, ריבונות, אזרחות ועוד. את המונחים יחדה ונגדה קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).

שְׁדֻלָּה (לובי)

שדולה היא קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, כגון בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין מסוים או גוף מסוים. שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט). הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים..." (מכילתא דרבי ישמעאל). 'משדלתו' – מפתה אותו ומדברת על לבו. פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר (חוקרים סבורים שאינו קשור ביסודו אל שִׁדֵּל). פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות. את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).

מַצָּע

מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים, כגון חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון. המילה מצע מתועדת במשמעות זו משנות העשרים של המאה העשרים. מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש. המילה מצע בהקשר הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. פלטפורמה היא תשתית ובסיס כמשמעות היסודית של מצע, ופרוגרמה היא תכנית או הַצָּעָה (הגזורה מאותו השורש של מצע).

אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ (accountability)

אחריות דיווח היא חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה. רבים משתמשים למשמעות זו בחידוש אַחְרָיוּתִיּוּת (שבו גובבה הסיומת ־יוּת פעמיים), ואולם חסר בו רכיב הדיווח שהוא עיקר העניין. בצירוף אחריות דיווח חברו שתי מילים – ותיקה וחדשה. אחריות היא מילה מלשון חז"ל: השם המופשט מן אַחְרַאי, וקושרים אותה למילה אַחַר: "כי האחראי כמו עומד מאחרי האיש או הדבר שאחריותו עליו" (בן־יהודה). המילה המחודשת דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א). הצירוף אחריות דיווח אושר במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ה (1995). מליאת הכנסת [post_title] => לקראת הבחירות [post_excerpt] => זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:02:56 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:02:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5467 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 13

אקדם 13

WP_Post Object
(
    [ID] => 7966
    [post_author] => 5
    [post_date] => 1998-11-14 16:01:12
    [post_date_gmt] => 1998-11-14 14:01:12
    [post_content] => תוכן העניינים
  • ישיבה חגיגית באקדמיה בהשתתפות שר החינוך (יצחק לוי), עמ' 1
  • בחירות באקדמיה: אהרן ממן, אלישע קמרון, שמעון זנדבנק, אפרים חזן, קציעה כ"ץ, עמ' 1
  • הרצאות במכון מזי"א, עמ' 2
  • מה זה 'היאטוס' (קטע) מאת וילי י' אליאס, עמ' 2
  • ישיבה חגיגית בוועדת החינוך בכנסת, עמ' 2
  • פורסמו ברשומות החלטות האקדמיה (דקדוק), עמ' 3 הפעלה בכפולים, משקל פְּעֻלָּה, משקל פַּעְלָה פִּעְלָה, מינוי, פלנטריומים, אישיויות ואחריויות, כפתי (ולא כפתתי), סימון שורש, פיזיקה
  • מישיבות מליאה האקדמיה, עמ' 3 בְּדָל-בְּדָלֵי, צֶלַע, תְּעוּזָה, לְמָחֳרַת, צירוף שרכיבו הראשון כמת, אותו (ה)מקום, שמות כגון דוגמה ומשכנתה
  • מילים ומונחים חדשים, עמ' 3 צָג ומַצָּג, מכתב אלקטרוני ודף פותח, מִפְגָּשׁ, מַלְקֶטֶת, צילום ותצלום, מִנְהָלָה ומִנְהֶלֶת (השכונה)
  • מקומה של הכוונת הלשון בימינו מאת גבריאל בירנבאום, עמ' 4 כָּרֵס, פִּרְאִי, תינוקות, מָה, רָטֹב ורָטוּב, בלעדי ובלבדי, הגב' או גב', הד"ר או ד"ר
  • שיר שהוא כבן אלפיים ובכל יום חדש מאת אפרים חזן, עמ' 5
  • האקדמיה ללשון באינטרנט (אתר חדש), עמ' 6
  • העיירה היהודית בסיפורת העברית הבתר־קלסית מאת יגאל שוורץ (הרצאה בערב השנתי לכבוד פרופ' אלרהנד), עמ' 6
  • דוד שחר ז"ל, עמ' 7
  • המגיד (העיתון העברי הראשון, במדור הספרות החדשה של המילון ההיסטורי), עמ' 8
  [post_title] => אקדם 13 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-13 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-13 15:45:05 [post_modified_gmt] => 2021-05-13 12:45:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7966 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים ישיבה חגיגית באקדמיה בהשתתפות שר החינוך (יצחק לוי), עמ' 1 בחירות באקדמיה: אהרן ממן, אלישע קמרון, שמעון זנדבנק, אפרים חזן, קציעה כ"ץ, עמ' 1 הרצאות במכון מזי"א, עמ' 2 מה זה 'היאטוס' (קטע) מאת המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אַחְרָיוּת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>