WP_Post Object
(
    [ID] => 85498
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2023-11-27 15:51:22
    [post_date_gmt] => 2023-11-27 13:51:22
    [post_content] => בשיח הכללי רגיל הצירוף "לקח אחריות", ואולם בעלי הסגנון מעדיפים להימנע ממנו, משום שהוא בבואה של take responsibility באנגלית.[1] המקפידים להתנסח ברוח העברית יאמרו 'קיבל עליו אחריות' או 'נשא באחריות'. ואולם הצירופים האלה אינם שווים במשמעם בכל הקשר. הינה פירוט הדברים.
קיבל עליו אחריות
הצירוף 'קיבל עליו אחריות' הוא מירושת התלמוד הבבלי, אלא שבלשון התלמוד אחריות היא התחייבות כלכלית דווקא, שעבוד של נכסים להלוואה וכיוצא בה. במסכת כתובּות נאמר: "אין עושין כתובּת אשה מטלטלים... במה דברים אמורים משלא קיבל עליו אחריות, אבל קיבל עליו אחריות – עושין" (נו ע"ב). כתובּה היא כידוע מסמך המפרט את ההתחייבויות הכלכליות של הבעל כלפי האישה, ולפי הגמרא אין אפשרות לייחד מיטלטלין (נכסים שאינם נדל"ן) לפירעון הכתובה, אלא אם הבעל "קיבל עליו אחריות", כלומר שִעבד לכך רכוש אחר (למקרה שהמיטלטלין יאבדו).[2] אם כן 'אחריות' במקורות הקדומים היא בעיקרה התחייבות כלכלית, ואילו 'אחריות' בימינו, עניינה כללי יותר: נכונות או התחייבות להתנהלות תקינה; מידת הדאגה לתפקוד תקין של מה שמופקדים עליו.

בספרות ההלכה אדם 'מקבל עליו אחריות' כשם שהוא 'מקבל עליו' דברים אחרים: עול מלכות שמיים, עול מצוות, "לזון [=לפרנס] את בן אשתו ואת בת אשתו" (בבלי כתובות נא ע"ב) ועוד. הצירוף 'קיבל על' מוכר בספרות העברית למן מגילת אסתר שבספרי המקרא המאוחרים: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה" (ט, כז); הוא נפוץ בספרות התלמודית (גם בארמית) והוא משמש והולך עד ימינו: 'קיבל עליו את הדין', 'קיבל עליו את התפקיד', 'קיבל עליו להשלים את המשימה', וגם – 'קיבל עליו אחריות' (גם אם כאמור נתרחב תחום הוראתה של 'אחריות').

בימינו רבים נוקטים "קיבל אחריות", בהשמטת מילת היחס 'על', ואולם בדרך זו משתנה המשמעות המקורית של הצירוף: 'קיבל עליו' משמעותו פעילה (אקטיבית), ואילו 'קיבל' סתם משמעותו סבילה (פסיבית).[3] לפי זה השמטת מילת היחס 'על' אינה מומלצת, ומוטב לדבוק בלשון המקורות: 'קיבל עליו אחריות'.
נשא באחריות
הצירוף 'נשא באחריות' נוצר בעברית החדשה, כנראה על פי צירופים דומים כגון 'נשא בעול'[4]  מלשון חכמים (משנה אבות ו, ו), וסביר שהוא הושפע מאנגלית: to bear responsibility, ואולי עוד קודם לכן מגרמנית: Verantwortung tragen. הצירוף 'נשא באחריות' רווח במיוחד בלשון החוק, כך למשל בסעיף 34 לחוק העונשין (בעניין הגנה עצמית): "לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו" – 'לשאת באחריות' מקביל אל 'לתת את הדין' (ולמעשה הוא קרוב אל "נשא עוון" שבמקרא),[5] ולפי זה הוא מתאים יותר בהקשר של הודאה באשמה או כישלון: "הוא ידע על הפרשה ולכן עליו לשאת באחריות ולהתפטר". 'נשא ב־' משמש בימינו בהוראה דומה גם בצירוף 'נשא בתוצאות'.

סיכומו של דבר: מי שמקבל עליו אחריות הוא מי שמסכים להשתדל בעניין מסוים או להיות ערב לו, ואילו מי שנושא באחריות הוא מי שמוטלת עליו האחריות, ולאחר מעשה – הוא מי שמודה שיש לו חלק בעניין שלא עלה יפה.[6] לקחת אחריות זר לעברית ומוטב להימנע ממנו.

_______________________________
[1] וכן Verantwortung übernehmen בגרמנית.
[2] בספרות ההלכה מקרקעין הם "נכסים שיש להם אחריות" ומיטלטלין הם "נכסים שאין להם אחריות" (ראו למשל קידושין כו ע"א).
[3] ייתכן ש'קיבל אחריות' ו'לקח אחריות' השפיעו זה על זה בכיוונים מנוגדים: השמטת מילת היחס 'על' בצירוף 'קיבל אחריות' עשויה לנבוע מהשפעת הביטוי המקביל 'לקח אחריות', ומנגד סביר שהדוברים מעדיפים את 'לקח אחריות' כשבכוונתם להביע פעולה אקטיבית, אך כאמור 'קיבל עליו אחריות' עונה על הצורך הזה.
[4] במקרא מוצאים פעם אחת 'נשא עול': "טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו" (איכה ג, כז).
[5] ל"נשא עוון" במקרא יש גם הוראה אחרת – ביחס לאל – "נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה" (שמות לד, ז), כלומר 'סולח'.
[6] דומה שהתרוצצותם של הפעלים 'נשא' ו'קיבל' בהקשרים האלה אינה מיוחדת רק לימינו. הצירוף המקראי 'נשא עוון' מיתרגם בתרגומים הארמיים למקרא 'קַבֵּל חובא', למשל בספר ויקרא: "וְנָשָׂא עֲוֺנוֹ" (ה, יז) = וִיקַבֵּיל חוֹבֵיהּ.
    [post_title] => אחריות – לוקחים, מקבלים או נושאים?
    [post_excerpt] => אחריות במקורות העברית אינה בדיוק האחריות של ימינו, ובכל זאת – מה עושים בה?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%95%d7%a7%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%95-%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 12:41:52
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 10:41:52
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=85498
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 72
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-06-05 12:14:06
    [post_date_gmt] => 2013-06-05 09:14:06
    [post_content] => 
בימינו יש כמה בעלי תפקידים שמקובל לכנותם בשם 'רֵפֵרנט', ורבים מבקשים לדעת אם יש חלופה עברית למילה. הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה נדרשה בעבר לשאלה זו, ואף חזרה ודנה בה כעבור כמה שנים. בירורי הוועדה העלו שהשימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים למדי זה מזה. לפיכך הוחלט שלא לחדש מילה מיוחדת לרפרנט, אלא להמליץ על שימוש באחת מן המילים העבריות הקיימות על פי ההקשר.
הינה מגוון של חלופות אפשריות המתאימות להקשרים שונים: נָצִיג, נאמן, מייצג, יועץ, מופקד (על), מפקח, ממונה (על), דַּווח, אחראי (ל), מְרַכֵּז, מְתָאֵם, רַכָּז.
יש הנוקטים את המילה רפרנט במשמעות 'לקטור' על פי המקובל בגרמנית: מומחה בתחום מסוים שנמסר לו לקריאה מאמר או ספר לקבלת חוות דעתו לפני הפרסום. למשמעות זו קבעה האקדמיה את החלופה 'קורא מעריך'.

 על מקור המילה רפרנט
המילה רפרנט לציון בעל תפקיד נשאלה ללשוננו מלשונות אירופה, ובראשן גרמנית ורוסית. מקור המילה בפועל הלטיני refero שמשמעו היסודי 'לשאת', 'להביא', 'להחזיר'. במהלך הדורות ספג פועל זה שלל משמעויות, ובהן 'לייצג', 'למסור מידע', 'לסקור', 'לדווח', 'להודיע', 'לטעון'.
בגרמנית המילה רפרנט מציינת כמה תפקידים: מרצה; נותן חוות דעת בהערכת עבודה מדעית; ראש מחלקה, אחראי לתחום מסוים; מומחה; יועץ; מוסר דין וחשבון.
ברוסית רפרנט הוא פקיד במוסד וכדומה, ובעיקר פקיד המשמש מעין דובר או מייצג של המוסד.
באנגלית המילה רפרנט היא בעיקר מונח בבלשנות שפירושו 'מסומן'. אומנם מילון אוקספורד מביא שימוש הקרוב לענייננו – 'אדם שמופנים אליו', 'אדם שנועצים בו', אך הוא מגדירו מיושן ונדיר.
    [post_title] => רפרנט בעברית
    [post_excerpt] => השימוש במונח 'רפרנט' רחב מאוד וכולל עניינים רחוקים למדי זה מזה. לפיכך הוחלט שלא לחדש מילה מיוחדת לרפרנט, אלא להמליץ על שימוש באחת מן המילים העבריות הקיימות על פי ההקשר.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%a4%d7%a8%d7%a0%d7%98-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-08-04 15:39:15
    [post_modified_gmt] => 2023-08-04 12:39:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=72
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5467
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2013-01-20 09:31:59
    [post_date_gmt] => 2013-01-20 07:31:59
    [post_content] => 
יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח או אחריותיות
יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה)
יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה).
המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה, חוקה, תקנות, רָשות, משטר, מִנהל, בחירות, תעמולה, הצבעה, כהונה, מינוי, מדיניות, ריבונות, אזרחות ועוד.
את המונחים יחדה ונגדה קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).
שְׁדֻלָּה (לובי)
שדולה היא קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, כגון בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין מסוים או גוף מסוים. שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט).
הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים..." (מכילתא דרבי ישמעאל). 'משדלתו' – מפתה אותו ומדברת על לבו. פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר (חוקרים סבורים שאינו קשור ביסודו אל שִׁדֵּל). פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות.
את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).
מַצָּע
מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים, כגון חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון. המילה מצע מתועדת במשמעות זו משנות העשרים של המאה העשרים.
מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש.
המילה מצע בהקשר הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. פלטפורמה היא תשתית ובסיס כמשמעות היסודית של מצע, ופרוגרמה היא תכנית או הַצָּעָה (הגזורה מאותו השורש של מצע).
אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ או אַחְרָיוּתִיּוּת (accountability)
המונח מציין את חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה.
המונח נדון כמה וכמה פעמים במליאת האקדמיה. בשנת תשנ"ה (1995) נקבעה החלופה אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ. לצד קביעה זו החל להשתרש בציבור חידושו של פרופ' משה נגבי ע"ה אַחְרָיוּתִיּוּת. באקדמיה העדיפו שלא לאשרו בשל צורת המילה שבה מגובבת הסיומת ־יוּת פעמיים וכן משום שאין בו רכיב הדיווח. ואולם לבקשת הוועדה למונחי מדע המדינה אושר מונח זה במליאת האקדמיה בשנת תשפ"ב (2022).
הבסיס לשתי החלופות העבריות הוא המילה אחריות המוכרת לנו מלשון חז"ל. אחריות היא השם המופשט מן המילה אַחְרַאי, וזו קשורה למילה אַחַר: "כי האחראי כמו עומד מאחרי האיש או הדבר שאחריותו עליו" (בן־יהודה).
המילה דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח גם הוא מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א).
    [post_title] => לקראת הבחירות
    [post_excerpt] => זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח או אחריותיות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-02-28 14:11:23
    [post_modified_gmt] => 2024-02-28 12:11:23
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5467
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)