הדף בטעינה

על המילה אַדְוָה

בתשובות באתר

הסבר מיולי על המילה דוכי

ים של מילים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5578
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-07-15 09:33:59
    [post_date_gmt] => 2012-07-15 06:33:59
    [post_content] => 

אדווה, דוכי, משבר, נחשול

אַדְוָה (ripple)

אדווה היא גלים קטנים על פני הים. המילה אדווה לקוחה מן הארמית של התלמוד הבבלי. בתיאור אבני המקדש שבנה הורדוס נאמר שנראו "כאדוותא דְּיַמָּא", ומפרש רש"י: "שהאבנים משונים במראיהן זו מזו, והעיניים המסתכלות בהן שוטטות, ונראות כאילו גלי הים הם נדים ונעים" (סוכה נא ע"ב). בעקבות התלמוד נקבע במינוח המקצועי כי אדווה (ביחיד) היא שם קיבוצי לגלים, ואילו אצל סופרים ומשוררים המילה באה לרוב ברבים, כגון אַדְווֹת הים. צורת הרבים בנפרד היא אֲדָווֹת, כמו עַלְמָה–עֲלָמוֹת.

דֹּכִי (surf)

Galimדוכי – אלה הגלים המתגבהים ונשברים ברעש אל החוף או אל הסלעים המצויים בקרבתו. המילה דוכי מופיעה פעם אחת בתנ"ך, במזמור צג בספר תהלים: "נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם". השורש דכ"י – בדומה לשורש דכ"א – קשור לשבירה פיזית או רגשית, למשל בפסוק "לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה" (תהלים נא). דוכי מציין אפוא את שבירת הגלים.

מִשְׁבָּר (breaker)

משבר הוא גל גדול הנשבר אל החוף או אל סלעים בקרבתו, ובתוך כך יוצר קצף רב. מקור המילה בתנ"ך ושם היא מופיעה תמיד בצורת רבים. בתפילת יונה נאמר: "וַתַּשְׁלִיכֵנִי מְצוּלָה בִּלְבַב יַמִּים וְנָהָר יְסֹבְבֵנִי, כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ", ובתהלים צג נאמר: "אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם".

נַחְשׁוֹל

נחשול הוא גל רב עוצמה הנוצר מרוח חזקה. בעבר הוצע להשתמש במילה כחלופה לצונמי. נחשול נזכר לראשונה במגילות מדבר יהודה: "ויהמו כנחשולי ימים בהרגש גליהם רפש" (מגילת ההודיות). בספרות חז"ל המילה נחשול מציינת גלים גדולים הנוצרים בעת סופה בים. מסופר על שערי ניקנור שבשעה שהובאו ממצרים דרך הים "עמד עליהן נחשול שבים לטבען, ונָטְלוּ אחד מהן והטילוהו לים, ובקשו להטיל את השני, ולא הניחן ניקנור. אמר להם: אם אתם מטילין את השני הטילוני עמו. היה מצטער ובא עד שהגיע לנמֵלה של יפו. כיון שהגיעו לנמֵלה של יפו היה מבעבע ועולה מתחת הספינה" (תוספתא ביכורים).   [post_title] => ים של מילים [post_excerpt] => כיצד קוראים לגלים המתגבהים ונשברים ברעש אל החוף? מהי אדווה? הידעתם שבעבר הציעו לקרוא לצונמי - נחשול? ים של מילים [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:40:47 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:40:47 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5578 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כיצד קוראים לגלים המתגבהים ונשברים ברעש אל החוף? מהי אדווה? הידעתם שבעבר הציעו לקרוא לצונמי - נחשול? ים של מילים
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שתי ידיים אוחזות בי' ובו' בשמות אייל ונועה

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

WP_Post Object
(
    [ID] => 906
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-07 12:25:25
    [post_date_gmt] => 2010-10-07 10:25:25
    [post_content] => 

בעברית החדשה נוהגים שני כתיבים: הכתיב המנוקד והכתיב המלא (או חסר הניקוד), ולכל אחד מהם כללים משלו. בכתיב המלא מוסיפים במקרים מסוימים וי"וים ויו"דים כדי לציין תנועה או כדי להבחין בין עיצור לאם קריאה. לפיכך כתיבן של מילים רבות אינו זהה בניקוד ובלעדיו.

כללי הכתיב המלא אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. מדובר בהמלצה ולא בכלל מחייב, שהרי שמות פרטיים אינם נחלת הכלל, וזכותו של כל אדם להחליט כיצד לכתוב את שמו. אפשר להבין את רצונם של אנשים לשמור על כתיב אחיד וקבוע של שמם בניקוד ושלא בניקוד, אם כי כאשר מדובר בשם פרטי הזהה למילה כללית – דוגמת נועם – אין סיבה שיהיה הבדל בינו ובין המילה העומדת ביסודו.

אם יתקבל בציבור הנוהַג לכתוב את רוב השמות הפרטיים על פי כללי הכתיב המלא, ייתכן שיפחת הבלבול שיש לעיתים בין שמות דומים: אֵילַת תהיה אילת ואַיֶּלֶת – איילת, עֵדֶן יהיה עדן ועִדָּן – עידן, שם המשפחה רָמוֹן ייכתב רמון ושם המשפחה רִמּוֹן – רימון.

ומה בנוגע לשמות מקומות? אלו שונים משמות אנשים, שהרי אין אדם מסוים שהם שייכים לו אשר רשאי להחליט על דעת עצמו כיצד לכותבם (כמובן לא יעלה על הדעת שכתיב שמה של עיר ישתנה לפי העדפותיו של ראש העירייה המכהן, וישתנה שוב כשייבחר ראש עירייה חדש). שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו"ד, פתח תקווה בשתי וי"וים, נהרייה וקריית גת בשתי יו"דים וכדומה. עם זאת בדומה לשמות פרטיים גם שמות מקומות שיש להם מסורת עתיקה מושרשת של כתיב חסר נכתבים שלא על פי הכללים. לפיכך השמות ירושלים ומצרים נכתבים ביו"ד אחת, ולעומתם השמות גבעתיים ומחניים – בשתי יו"דים.

[post_title] => שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר? [post_excerpt] => שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95-%d7%97%d7%a1%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-11-17 17:03:19 [post_modified_gmt] => 2019-11-17 15:03:19 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=906 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>