הדף בטעינה

על המילה אִמּוּן

במילון

 (ללא ניקוד: אימון)
מיןזכר
שורשאמן
נטייהאימונים; שם הפעולה של מְאַמֵּן

הגדרה

  • הדרכה ותִרגוּל
  • תרגיל
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אומנה

WP_Post Object
(
    [ID] => 31593
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-10-22 14:42:44
    [post_date_gmt] => 2018-10-22 11:42:44
    [post_content] => יש משפחות שמאמצות ילדים, ויש משפחות המקבלות ילדים לאומנה (בניקוד: אָמְנָה).

אומנה היא הסדר זמני בין המדינה לבין משפחות המסוגלות להעניק בית אוהב לילדים שהוריהם מתקשים לגדלם. המילה שקולה במשקל מילים כמו חָכְמָה, עָרְמָה, שָׂבְעָה.

את אומנה ירשנו ממגילת אסתר. במגילה מסופר שאסתר גדלה אצל מרדכי, והוא היה לה אומן: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם" (אסתר ב, ז). לקשר הזה המגילה קוראת אָמְנָה: "...וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ" (שם, כ). אסתר הייתה אצל מרדכי באומנה, ולכן מילאה את דברו ולא אמרה לאחשוורוש את מוצאה. נעיר כי יש המפרשים את המילה אומנה לא כשם עצם מופשט אלא כצורת מקור בעלת כינוי הנסתרת: "בְּאָמְנָהּ" – כשהתחנכה (אצלו).

עוד מילה מקראית מן השורש אמ"ן שהפרשנים קשרו אותה לטיפול ולהדרכה היא אָמוֹן. בפרק ח בספר משלי החוכמה היא הדמות הדוברת, ובין השאר היא מספרת על היותה בת חסות של האל: "וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשֻׁעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל עֵת" (משלי ח, ל). לפי הפירושים המסורתיים אמון הוא חניך, מי שגדל אצל מישהו. בספרות המדרש פירשו את "אָמוֹן" במילה היוונית "פדגוג", כלומר דווקא האומן, המחנך. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם משקלה של המילה – משקל פָּעוֹל – המתאים למשמעות של עושה הפעולה (כגון במילים לָקוֹחַ, כָּרוֹז). פירוש אחר למילה אָמוֹן היא אָמָּן.

נזכיר כאן גם את המילים אִמּוּן, מְאַמֵּן ומְאֻמָּן – גם הן שייכות לתחום החינוך וההדרכה.

 

*שודר לראשונה ברשת ב' של קול ישראל בפינה ״רגע של עברית״.
    [post_title] => אומנה
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-10-29 13:34:34
    [post_modified_gmt] => 2018-10-29 11:34:34
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31593
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מתעמלת מעל מסילת ריצה והכיתוב: להיכנס לכושר בעברית

מתאמנים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5544
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-08-05 12:33:24
    [post_date_gmt] => 2012-08-05 09:33:24
    [post_content] => 

אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טרנינג)

אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל המראה הלא רשמי שלה רבים משתמשים בה כלבוש ביתי. אל המילה אימון נוספה הסיומת ־ִית, וכך נוצרה האימונית. המילה אִמּוּן – שמשמעה לימוד ותרגול – נגזרת מן השורש אמ"ן. משמעותו היסודית של השורש היא חוזק, יציבות וקביעות, ומכאן נתגלגלו המילים המופשטות נֶאֱמָנוּת, אֱמוּנָה ואֱמֶת. המילה אימונית נקבעה במילון למונחי תפירה ולבוש של האקדמיה שהתפרסם בשנת תשמ"ד (1984).

מָאוֹץ (ספרינט)

מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן. הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם..." (שמות ה, יג). נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ. המונח מאוץ נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

מוֹנֵה פְּסִיעוֹת (pedometer)

מונה פסיעות הוא מכשיר הנישא על גוף האדם ומונה את פסיעותיו על ידי חישת תנועת הגוף. את המילה פְּסִיעָה ירשנו מלשון חכמים, והיא אחותה של המילה המקראית פֶּשַׂע (=צעד) המופיעה בדברי דוד ליהונתן בעת הבריחה מפני שאול: "כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת" (שמואל א כ, ג). מכאן הביטויים "כפסע מ...", "כפסע בין..." המשמשים הרבה בימינו. המונח מונה פסיעות נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

מְסִלַּת כֹּשֶׁר (treadmill)

מסילת כושר היא מתקן לאימוני כושר, ובו מסילה קצרה. בשעת הפעלת המתקן המסילה נעה והמתאמן צועד או רץ עליה. שם רוֹוח למתקן זה הוא הליכון. תפקיד המסילה לשמור על כושרו הגופני של המתאמן. כֹּשֶׁר הוא תכונתו של הכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. מכאן קיבלה המילה כושר את המשמעות של 'יכולת' בצירופים כושר פעולה, כושר עבודה וגם כושר גופני. המונח מסילת כושר אושר באקדמיה בשנת תשנ"ד (2004).

מִשְׁקוֹלִית (dumb-bell)

משקולית היא אביזר אימון לאחיזה ביד שנועד לחיזוק השרירים. המילה משקולית היא צורת הקטנה של משקולת. ואכן היא דומה בצורתה לזוג המשקולות המשמשות את מרים המשקולות אך משקלה קטן (לרוב בין חצי ק"ג לארבעה ק"ג). בתנ"ך ובמשנה משקולת היא אנך – חוט שבקצהו גוש עופרת למדידת אנכיותו של קיר וכדומה. המונח משקולית נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק הרמת משקולות בשנת תשכ"ה (1965). [post_title] => מתאמנים בעברית [post_excerpt] => כֹּשֶׁר הוא תכונתו של הכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. מכאן קיבלה המילה כושר את המשמעות של 'יכולת' בצירופים כושר פעולה, כושר עבודה וגם כושר גופני. רוצים לחזור לכושר? כך תעשו זאת בעברית תקנית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:44:30 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:44:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5544 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כֹּשֶׁר הוא תכונתו של הכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. מכאן קיבלה המילה כושר את המשמעות של 'יכולת' בצירופים כושר פעולה, כושר עבודה וגם כושר גופני. רוצים לחזור לכושר? כך תעשו זאת בעברית תקנית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִמּוּן 1 (אמונה ונאמנות) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: ,
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִמּוּן 3 (השחלה ("אמן אגוזים")) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אִמּוּן 2 (אימון, חינוך, מנהג, הרגל, זימון) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>