WP_Post Object
(
    [ID] => 30421
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2018-08-21 15:04:54
    [post_date_gmt] => 2018-08-21 12:04:54
    [post_content] => בחורף של שנת תש"ד (1944) החלה לפעול ועדה לענייני לשון העיתונות. לאורך קצת יותר מעשר שנות פעולתה היא קבעה לדורות כמה ממונחי היסוד בעולם התקשורת העברי, אבל רשימת המונחים שהכינה ובה כ־250 מונחים מעולם לא פורסמה.

הוועדה החלה את דרכה במפגש של נציגי ועד הלשון העברית עם בכירי עיתון דבר, היומון המרכזי של התקופה. ביום האחרון של שנת 1943 התכנסה הוועדה לישיבת בכורה במערכת דבר בתל אביב. בהמשך הצטרפו נציגים מן העיתונים הארץ, הבֹקר, המשקיף, הצופה ועוד, וגם נציג תחנת הרדיו של קול־ישראל.

מטעם ועד הלשון היו בוועדה אשר ברש, יעקב כהן, דוד שמעוני (שמעונוביץ), ברוך קרוא, אברהם אברונין ועוד. עלי איתן היה מזכיר הוועדה בשנים האחרונות לפעילותה.

תחילה דנה הוועדה בלשון העיתונים: הוצעו חלופות עבריות למילים לועזיות שהיה בהן צורך באותם הימים (דוגמת רקונסטרוקציה), נדונו שמות מקומות (פולניה או פולין), שימושי לשון (צורת הרבים של חזית – חזיות או חזיתות) ותיקוני לשון (מרוֹץ ולא מרוּץ, גזָרות ולא גִזרות).

על חיבור מילון מקיף למונחי העיתונות הוחלט רק כשנה לאחר הקמת הוועדה. זמן מה לאחר הקמת האקדמיה ללשון העברית, בשנת תשט"ו (1955), נשלחה הגרסה הסופית של "מונחי העיתון" לחברי האקדמיה ללשון העברית. מסיבה שאינה ידועה הרשימה לא הוגשה מעולם לאישור מליאת האקדמיה.

ברשימה כונסו המונחים המקצועיים שהוצעו במהלך שנות עבודת הוועדה לפי נושאים: סוגי העיתון, צורת העיתון, חלקי העיתון, בעלי התפקידים, העריכה ועוד. ברבים מן המונחים משתמשים גם כיום, כגון כותרת ראשית וכותרת משנה, עורך ראשי, עורך וסגן עורך, מכתבים למערכת, הכחשה, מדור, עימוד, ידיעה, העתק, בעל טור וגיליון חג.

הצעות שלא נקלטו

לצד אלו אפשר למצוא ברשימה מונחים שלא התקבלו. כך, למשל, את שם המחבר המופיע מעל לידיעה הוצע לכנות שורת מֵאֵת. את הכיתוב המלווה תצלום הוצע לכנות צַיִן. במקום המונח סקירה המשמש היום הוצע סיקורת, וכנגד "דדליין" – נעילה. to cover – לטפל ב... (כיום לְסַקֵּר), ולצייר קריקטורה – לקרקט. במקום כַּתָּבָה בניקוד המקובל כיום הוצע כְּתָבָה.

את מה שאנו מכנים מִבְזָק הוצע לכנות חזיז, במקום "טיפ" שעיתונאי מקבל נקבע רמיז, כנגד "סקופ" הציע המילון שכווי, ולסיפור בדוי, המכונה כיום "fake news", הוצע בִּדְבּוד.

במקום עיתונאי חוקר הוצע בולשן, וכנגד rewriter נקבע משפץ (כיום 'משכתב'), ואף נוספה במילון הגדרה לתפקיד זה: "עיתונאי הכותב ידיעות הנמסרות בטלפון, בודק ומתקן חומר של רפורטרים, מחבר ידיעות מקטעי עיתונים". מן ההגדרה הזאת אפשר להבין של"רפורטר" לא נמצאה חלופה גם לאחר כל שנות עבודת הוועדה.

אילוסטרציה בעברית

עיון בזיכרונות הדברים של הוועדה מגלה איך נולדה המילה אִיּוּר – חלופה עברית לאילוסטרציה. המונח עלה לדיון בוועדה בחורף של שנת תש"ו (1945–1946). חברי הוועדה העלו הצעות מהצעות שונות: דימות, תדגים, עיטור, תימון (מן תמונה), ציור, ציווּר, התארה. את ההצעה אִיּוּר הציע הסופר אשר ברש. תחילה היססה הוועדה אם לאשרה, אך בסופו של דבר, בישיבה שהייתה בכ"א בשבט תש"ו, היא התקבלה פה אחד.

בארכיון האקדמיה ללשון העברית שמורים זיכרונות הדברים והתכתובת של הוועדה, המגוללים את תולדות הדיון בלשון העיתונות ובמונחי העיתונות בתקופת המדינה שבדרך ובראשית ימי המדינה (מכל 56, תיק 4).
המילון למונחי העיתונות, גרסת תשט"ו (1955)



כתבתו של אורן פרסיקו מהעין השביעית על הוועדה העלומה
    [post_title] => מילון מונחי העיתונות שמעולם לא פורסם
    [post_excerpt] => הוועדה לענייני לשון העיתונות קבעה לדורות כמה ממונחי היסוד בעולם התקשורת העברי, אבל רשימת המונחים שהכינה ובה כ־250 מונחים מעולם לא פורסמה.

ברבים מן המונחים משתמשים גם כיום, כגון כותרת ראשית וכותרת משנה, עורך ראשי,  מכתבים למערכת, הכחשה, מדור, עימוד, ידיעה, העתק, בעל טור וגיליון חג.

לצד אלו אפשר למצוא ברשימה מונחים שלא התקבלו. כך, למשל, במקום המונח סקירה המשמש היום הוצע סיקורת, במקום "טיפ" שעיתונאי מקבל נקבע רמיז, וכנגד "סקופ" הציע המילון שכווי.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%90-%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%a1%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%aa%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2024-06-11 20:35:14
    [post_modified_gmt] => 2024-06-11 17:35:14
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30421
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 25989
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2017-12-27 16:38:19
    [post_date_gmt] => 2017-12-27 14:38:19
    [post_content] => 
מילים עתיקות:
אָמָּן, אָמָּנוּת, בִּימָה, גִּבּוֹר (ספרותי), דְּיוֹקָן, הַדְרָן, זִמְרָה, חֶרֶט, יָצִיעַ, מָחוֹל, מַחֲזֶה, מִכְחוֹל, מְנַצֵּחַ, מַקְהֵלָה, מְשׁוֹרֵר, סִרְטוּט, עִטּוּר, עֲלִילָה, עִצּוּב, פִּסּוּל, צִיּוּר, קְלָעִים, רִקּוּד, רִשּׁוּם, תַּרְבּוּת
מילים חדשות:
ציור ופיסול: אִיּוּר, דְּגָם (pattern), הֶדְבֵּק (קולז'), הֶדְפֵּס, חַלּוֹן מַסְכִּית (ויטרז'), חֲרֹתֶת (גרפיטי), כְּרָזָה, מִזְעֶרֶת (מיניאטורה), מֵיצָב, מַצְבֵּעַ, מִרְקָם, מִשְׁלֶבֶת (מונוגרמה), מִתְאָר (קונטור), עֲלִילוֹן (קומיקס), צִבְעָן (פיגמנט), רְשֹׁמֶת (סקיצה), תַּבְלִיט, תַּגְלִיף, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּעֲרוּכָה, תְּצוּגָה, תַּצְרִיב, תַּשְׁלִיב

תיאטרון וקולנוע: אִלְתּוּר, בֻּבָּנָאוּת, בַּמַּאי, בִּמּוּי, דִּבּוּב, הַנְפָּשָׁה, הֲפָקָה, מוֹפָע, מַחֲזָאוּת, מֵיצָג, מַעֲרָכוֹן, סֶרֶט, סִרְטוֹן, פַּעֲלוּלִים, צִלּוּם, שַׂחְקָן, תְּאוּרָן, תֵּאַטְרוֹן צְלָלִיּוֹת, תַּסְרִיטָאוּת, תַּפְאוּרָה

מוזיקה ומחול: אַקְדָּמָה (פרלוד), גּוֹנִית (ניואנס), חַמְשָׁה, יוֹצֵר מְחוֹלוֹת (כוראוגרף), כַּנָּר, מַלְחִין, מִפְעָם (טמפו), מִנְעָד, מַפְרֵט, נַגָּן, נָחֵת (במול), נָסֵק (דיאז), צְעוּדָה (מארש), רַקְדָן, תִּזְמֹרֶת, תַּכְלִיל (פרטיטורה), תַּקְלִיט, תַּקְלִיטָן (די־ג'י)

ספרות: אִי־גָיוֹן, בִּדְיוֹן, הֲזָרָה, הֶכְבֵּר (פריפרזה), הֶרְמֵז (אלוזיה), הֶשְׁמֵט (אליפסה), חַמְשִׁיר, מִצְלוֹל, מִקְדָּם (אקספוזיציה), נִיב נִגּוּדִים (אוקסימורון), סוּגָה, סִפֹּרֶת, סִפֵּר

כללי: אוֹצְרוּת, הַסְמָלָה (סימבוליזציה), הַשְׁרָאָה, חָזוּתִי, סִמְלִיּוּת (סימבוליזם), תֹּאַם (הרמוניה), תְּחִגָּה, תִּשְׁקֹפֶת (פרספקטיבה)
חדש חדש:
צוּגָה (אִימָאז'), הֶגְוֵן (וריאציה), מִצְלָם (שוֹט), פְּתֵכָה (פָּלֵטה)



סיפוריהן של המילים אָמָּן ואָמָּנוּת, תַּרְבּוּת, אִיּוּר, הֶדְבֵּק
אָמָּן ואָמָּנוּת – בשיר השירים נאמר: "חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן". המילה אוֹמן מקורה באכדית: ummânu – 'בעל מלאכה מנוסה' וגם 'אדם העוסק במלאכת מחשבת'. בלשון חז"ל מצויה המילה בצורה אֻמָּן, ובעברית החדשה נוצל כפל הצורות להבחנת משמעות: אוּמן 'בעל מלאכה' ואילו אוֹמן artist, 'יוצר'. אוֹמנות, חידושו של בן־יהודה, היא אפוא art 'פעילות יצירתית בעלת ערך אסתטי', ואילו אוּמנות מלשון חז"ל היא 'עבודה', 'מלאכת כפיים'.

תַּרְבּוּת – בספר במדבר משה מוכיח את אנשי גד וראובן: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים". את תַּרְבּוּת משורש רב"י יש שפירשו 'רוב' – קבוצה גדולה של חוטאים, ויש שפירשו 'גידול וצמיחה' – אנשים שגדלו להיות חוטאים. אצל חז"ל תַּרְבּוּת היא 'הרגל', 'למידה' ו'אילוף', ובימי הביניים גם 'חינוך' ו'דרך ארץ'. ייחודה של המילה לקולטורה – 'הישגי הרוח והיצירה של חברה' – מיוחס ליחיאל מיכל פינס, ויש שייחסוהו לזאב יעבץ. קישור זה מבוסס כנראה על משמעות היסוד של המילה הלטינית: 'עיבוד הקרקע' ומכאן 'גידול צמחים', כי כאמור לפי אחד הפירושים תַּרְבּוּת עניינה גידול וצמיחה.

אִיּוּר – המילה אִיּוּר שקולה במשקל המילה צִיּוּר, והיא קשורה לאור, שכן האיור נועד להאיר את הכתוב, להמחיש אותו ולסייע בהבנתו (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה). את המילה אִיּוּר חידשה הוועדה למונחי עיתונות של ועד הלשון העברית בשנת תש"ז, 1946. תחילה היו שהתנגדו למילה וסברו שדי במילה הוותיקה צִיּוּר, כגון 'ספר מצויר', ואף היה מי שהציע את המונחים תִּמּוּן, 'ספר מתומן' – מן המילה תְּמוּנָה.

הֶדְבֵּק – הֶדְבֵּק הוא קולז' – תמונה המורכבת מהדבקה של פיסות נייר, פיסות בד, קטעי תצלומים וכדומה. המילה הֶדְבֵּק שקולה במשקלן של מילים כמו הֶדְפֵּס, הֶסְכֵּם, הֶעֱתֵק. את המילה הֶדְבֵּק הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ז (1997).
חידון אותיות משותפות
    [post_title] => עברית יפה
    [post_excerpt] => 
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%99%d7%a4%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2018-01-11 13:00:33
    [post_modified_gmt] => 2018-01-11 11:00:33
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=25989
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

WP_Post Object
(
    [ID] => 5485
    [post_author] => 21
    [post_date] => 2012-12-15 09:51:08
    [post_date_gmt] => 2012-12-15 07:51:08
    [post_content] => 
נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים
נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה)
נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית ("פלורוסנט"). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת.
המילה נְהוֹרָנוּת נגזרה מן השורש נה"ר המציין אור, כגון במילה נְהָרָה ובביטוי הקבלי הארמי 'נהורא מעליא' (אור עליון). דבר נָהִיר הוא דבר ברור, והַנְהָרָה היא הפיכת דבר לנהיר.
המונח נהורנות נקבע במילון האקדמיה לקשר ואלקטרוניקה משנת תש"ל (1970).
אוֹרוֹן (אוּרָנוּס)
הכוכב אורון אורון הוא השם העברי שנבחר לכוכב הלכת אורנוס. משמעות השם – אור קטן, רמז לאורו החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש.
האור הוא מקור לשפע של מילים: אוֹרָה, מָאוֹר, תְּאוּרָה, הֶאָרָה, נְאוֹרוּת. גם האִיּוּר קשור לאור: הוא נועד להאיר את הכתוב (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה).
שם כוכב הלכת אורון נקבע במסגרת המיזם "כוכב עברי נולד" ואושר באקדמיה בשנת תש"ע (2009).
מִבְהָק (highlight בצילום)
מבהק הוא אזור בתצלום המואר בחוזקה עד כדי אובדן פרטים (בשל חשיפת יתר או במכֻוון). בקרב אנשי מקצוע משמש גם 'אזור שרוף'. המונח מבהק נקבע במילון למונחי הצילום משנת תשכ"ח (1968).
הִבְהִיק פירושו 'הפיק אור בהיר ובולט': "נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות. בשעה שהיו כיהות היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה" (ירושלמי פסחים א, כז). מן השורש בה"ק מוכרים גם שם התואר בּוֹהֵק והשמות בֹּהַק והֶבְהֵק. מכאן גם המילים מובהק ומובהקוּת המציינות דבר ברור ובולט.
זַהֲרוּרִים
זהרורים הם נקודות אור, קווי אור וכדומה. המילה זַהֲרוּר דומה בצורתה למילים נַעֲצוּץ (מן המקרא), זַאֲטוּט (מלשון חז"ל) ופַעֲלוּל (עברית חדשה).
המילה מקורה בארמית של התלמוד: 'זהרורי' (גם בגרסה 'זהרירי'). השימוש בה בעברית מוכר לראשונה מפירושי רש"י. את המילים "בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה" (תהלים קלה, ז) הוא מסביר: "הם זהרורי הרקיע המבריקים ומאירים לפני המטר", ובתיאור שקיעה בפירושו לתלמוד הוא אומר: "לערב חמה שוקעת במערב, וזהרורי החמה מאדימין את המזרח..." (שבת לה ע"א).
בימינו המילה זהרורים משמשת בעיקר בלשון הספרותית, כגון 'זהרורי אור' ו'זהרורי שמש'.
    [post_title] => מילים של אור
    [post_excerpt] => ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים?
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-07-24 14:54:21
    [post_modified_gmt] => 2022-07-24 11:54:21
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5485
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)