הדף בטעינה

על המילה אִדּוּי

במילון

 (ללא ניקוד: אידוי)
*גם: אִיּוּד
מיןזכר
שורשאדי
נטייהשם הפעולה של מְאַדֶּה

הגדרה

  • הפיכת נוזל לאדים
  • בישול באֵדים

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

צילום מעבדן בוחן תמיסה בחרוטית

על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 31399
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-10-10 13:07:55
    [post_date_gmt] => 2018-10-10 10:07:55
    [post_content] => לקריאת המאמר

תחיית העברית בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים נועדה ראש לכול להפוך את העברית – שהייתה עד אז לשון קודש והחלה לשמש לשון ספרות – ללשון חיה אופפת כול, וגם ללשון הלימוד בבתי הספר. אבל מה באשר למקצועות המדעיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכימיה? לשם הוראת מקצועות אלו בעברית היה צורך למצוא ולחדש מונחים עבריים מתאימים. למלאכה זו נרתמו מורים, חוקרים, תלמידים, אנשי מעשה, וכמובן ועד הלשון העברית. במאמר זה נסקרים כמה מן המונחים שנקבעו במקצוע הכימיה במהלך השנים.

המאמר פורסם בחוברת מיוחדת של העיתון "על-כימיה" – "70 שנות כימיה" - בעריכת רותי שטנגר, המרכז הארצי למורי הכימיה, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, תשע"ח. לגיליון המלא

[post_title] => על חַמְצָן ומַעְבְּדָן, על חִזּוּר ועל פִּלְמוּר – כימיה בעברית [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%9e%d7%a6%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%a2%d7%91%d7%93%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%99%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%9c-%d7%a4%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%9b%d7%99%d7%9e%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-07-30 00:35:56 [post_modified_gmt] => 2019-07-29 21:35:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31399 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9034
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-11-13 13:55:59
    [post_date_gmt] => 2013-11-13 11:55:59
    [post_content] => 

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־333 בא' בכסלו תשע"ד, 4 בנובמבר 2013, ואישרה מילים בשימוש כללי, רשימות מונחים אחדות וכמה החלטות בדקדוק.

מילים בשימוש כללי

הוועדה למילים בשימוש כללי הביאה לפני מליאת האקדמיה הצעות לחלופות עבריות למילים פֶּרְגּוֹלָה וגָזִיבּוֹ. למילה פרגולה נקבעה במילון למונחי התכנון המרחבי משנת תשמ"ה (1985) החלופה עָרִיס – מילה מלשון המשנה המציינת גפן המודלית על גבי כלונסאות, ולפי חלק מן הפירושים: גפן מודלית היוצרת סוכה. ואולם כבר בתקנות התכנון והבנייה משנת תשכ"ט (1968) משמשת תמורת פרגולה המילה מִצְלָלָה. מילה זו הופיעה מאז בתקנות נוספות ונקלטה במידה מסוימת בלשונם של אדריכלים ומשפטנים, וכעת החליטה מליאת האקדמיה לאמץ אותה.

המילה גָּזִיבּוֹ (מאנגלית gazebo) מציינת מעין סככה ניידת שנועדה להגן מפני השמש או מפני גשם ורוחות. מעתה תיקרא סככה זו סוֹכֵכָה. יש להעיר כי באנגלית המילה gazebo כשלעצמה מציינת מבנה קבע מקורה, מעוגל או רב פאות, הניצב במרכזו של גן גדול. מבנה זה נקרא גם פוויליון (pavilion); למונח זה נקבעה בעבר החלופה בִּיתָן.

מונחי איכות הסביבה

אושרה רשימת מונחים משלימה למילון למונחי איכות הסביבה (משנת תשע"א, 2011) ולמונחי ההדברה (אושרו לפני כשנה). במונחים החדשים שנקבעו:

  • תַּרְבּוּת עֵדֶן (פֶּרְמָקַלְצֶ'ר)
  • מֶחְזָר (חומר גלם ממקור ממוחזר)
  • מִחְזוּר מַחְסִיר (downcycling)
  • מִחְזוּר מַשְׁבִּיחַ (upcycling)
  • אֶרְסָס (אֵרוֹסוֹל). הפעולה היא אִרְסוּס.

כמו כן הוחלט להבחין בין המילה הכללית אִדּוּי, המשמשת למשל בבישול, ובין אִיּוּד בתחום ההדברה – שפירושו נידוף של חומר הדברה בצורת אדים או גז. החומר המנדף ייקרא אַיְדָן. המונח איוד נקבע לצד המונח הכולל עִשְׁנוּן (fumigation) המציין נידוף חלקיקים הן בצורת עשן הן באדים או בגז.

מחלות צמחים

התקבלו השלמות למילון למחלות הצמחים (אושר בישיבת המליאה באייר תשע"ג, אפריל 2013). במונחים שהתקבלו שמות חדשים של גורמי מחלה:

  • נְגִיפוֹנִים (viroids)
  • חַיְדַּקּוֹנִים (phytoplasma)
  • בִּרְגּוֹנִים (spiroplasma)
  • תּוֹלָעִים נִימִיּוֹת, נִימִיּוֹת (נמטודות)

במילון מחלות הצמחים כשש מאות שמות מחלות, ובהם שמות במשקל פִּעָלוֹן – גִּמָּדוֹן, חִלָּדוֹן, חֵרָכוֹן, כִּמָּשׁוֹן, נִמָּשׁוֹן, נִקָּרוֹן, צִהָבוֹן; ושמות במשקל פַּעֶלֶת – חַלֶּפֶת, חָרֶצֶת, כַּתֶּמֶת, מַגֶּלֶת, פַּיַּחַת, שַׁחֶרֶת. הרשימה המלאה של מחלות הצמחים פורסמה באתר מונחי האקדמיה.

ענייני דקדוק

הוחלט על כמה תיקונים והשלמות להחלטות קיימות לקראת הוצאת מהדורה חדשה של החוברת "החלטות האקדמיה בדקדוק". בין השאר הוחלט ששתי הצורות נַעֲרָץ ונֶעֱרָץ תקינות. כמו כן נוספה הבהרה להחלטה קיימת על צירופים כגון משא ומתן, דין וחשבון. לפי ההבהרה צירופים אלו נתפסים כצורת יחיד גם כאשר באה ה"א הידיעה לפני כל אחת ממילות הצירוף: "הדין והחשבון נמסר", "המשא והמתן הארוך".

[post_title] => אושרו מילים בשימוש כללי ועוד ענייני מינוח ודקדוק (תשע"ד, 2013) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%a1%d7%94-%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94-33 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:19:48 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:19:48 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9034 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה את המילים מִצְלָלָה (פרגולה) וסוֹכֵכָה (גזיבו) וקיבלה החלטות נוספות במינוח ובדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>