הדף בטעינה

על המילה אֲרוּחָה

במילון

 (ללא ניקוד: ארוחה)
מיןנקבה
שורשארח (ההוראה מסופקת)
נטייהאֲרוּחוֹת

הגדרה

  • אכילה בזמן קבוע ביום

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

סועדים ומשלמים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5685
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-01-01 11:17:33
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 09:17:33
    [post_content] => 

הַסְעָדָה, תֶּשֶׁר, אֶקְדָּם, אֶפְטָר

הַסְעָדָה (קייטרינג)

המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין אָכַל נוצר כבר בתנ"ך, שכן האוכֶל תומך במי שאוכֵל אותו: "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" (תהלים קד, טו), וגם בימינו רגיל הביטוי המקראי 'סעד את לבו'. מכאן גם המילה סְעוּדָה שנוצרה בלשון חכמים והיא מקבילה לאֲרוּחָה. המילה נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשמ"א (1981).

תֶּשֶׁר (טיפ)

המילה תשר נלקחה מלשון הפיוט, והיא מקבילה למילה תְּשׁוּרָה (מתנה). למשל בפיוט של אלעזר בר' קיליר נאמר: "לִי יִשָּׂא עַל אֶבְרַת נֶשֶׁר. כִּי יַגִּיד מֵלִיץ עָלַי שִׂיחַ יֹשֶׁר. כֹּפֶר מִשֶּׁלּוֹ אֶתֶּן־לוֹ תֶּשֶׁר. כִּי מִלְּפָנָיו הוֹן וְכָבוֹד וָעֹשֶׁר" (פיוט לתפילת מוסף של שבת פרשת שקלים). היו שהציעו להסביר את 'תשר' במשמעות 'טיפ' כמעין נוטריקון של 'תשלום שירות'. היום רווח במסעדות גם הצירוף 'דמי שירות'. המילה נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשמ"א (1981).

אֶקְדָּם ואֶפְטָר (אפריטיף ודיז'סטיף)

אֶקְדָּם הוא משקה כָּהִיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני הארוחה. אֶפְטָר הוא משקה כהיל שנוהגים לשתות לאחר הארוחה. שתי המילים שקולות במשקל המילים אֶקְדָּח ואֶשְׁחָר (שיח בעל גרגירים שחורים). המילה אקדם גזורה מן השורש קד"ם, המציין התחלה. משורש זה חודשו לא מעט מילים בעברית שלנו, כגון קדימון, תַּקְדִּים, קִדֹּמֶת, מִקְדָּמָה וקְדִימוֹן. המילה אפטר גזורה מן השורש פט"ר, שאחת ממשמעויותיו היא סיום. כך היא גם ההפטרה – פרק מן הנביאים הנקרא בבית הכנסת ומציין את סיום הקריאה בתורה. המילים כלולות במילון היין שיצא לאור בחוברת מיוחדת בשנת תשע"ג (2012). [post_title] => סועדים ומשלמים [post_excerpt] => גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 15:24:20 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 12:24:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5685 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
סכום על מפה חגיגית והכיתוב מילים לשולחן החג

מילים לשולחן החג

WP_Post Object
(
    [ID] => 1014
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-09-15 09:47:00
    [post_date_gmt] => 2011-09-15 06:47:00
    [post_content] => בימות החול אנו אוכלים בדרך כלל ארוחה – מילה שמקורה בתנ"ך, אך בחגים אנו מדברים בעיקר על סעודה – מילה בעלת אותה משמעות שירשנו מלשון חז"ל. סעודת החג צריכה כמובן להיות בעלת אופי חגיגי – מילה שחידש אליעזר בן־יהודה.
מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
חג שמח ובתיאבון!

 מַפָּה
מילה שנשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן הלטינית (mappa – מפהבד לכיסוי, מפית, מטפחת). ייתכן שמקורה בלשון הפּוּנִית – לשון שמית שהייתה לשונה של קרתגו העתיקה.
בימי הביניים נוצר הצירוף הלטיני mappa mundi ('מפה של העולם') לציון משטח שהעולם מצויר עליו. בכמה מלשונות אירופה נתקצר הצירוף, ובהשפעתן נוספה גם למפה העברית המשמעות של תרשים גאוגרפי.

 שְׁבִילָהשבילה
מפה ארוכה וצרה ששמים על המפה הגדולה לאורך השולחן ('רָנֶר').
המילה כלולה ברשימת המונחים "תבשילים וכלי בישול" שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913), ועל פי עדותו של בן־יהודה היא נהגה בלשון הדיבור בתקופתו.

 מַצָּעִיתמצעית
מעין מפה קטנה העשויה חומר קשיח ומונחת תחת צלחתו של הסועד (place-mat).
מחידושי האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

 

מָגֵסמגס
קערה עמוקה להגשת מרק לשולחן. המילה נשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן היוונית (magis = קערה).
המילה מגס נקבעה במילון למונחי המטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח, ובגרסה 'מָגוֹס' ברשימה "תבשילים וכלי בישול" משנת תרע"ג (1913).

 מַצֶּקֶתמצקת
מחידושי ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).
הפועל יָצַק משמש כבר בתנ"ך לציון מתן תבשיל נוזלי בצלחתו של הסועד: "וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים... וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכוֹל..." (מלכים ב ד, לח–מ).

 סִירַת רֹטֶבסירת רוטב
כלי הגשה לרוטב, על פי המילון לכלכלת בית משנת תשל"ח (1977).
במילון למונחי מטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) – בית רוטב.
מקורה של המילה רֹטֶב בלשון חכמים, והיא מציינת ביסודה לחלוחית של בשר מבושל או צלוי.

 מְכַבֶּדֶתמכבדת
מגש העומד על כַּן להגשת מיני כיבוד ותקרובת לאורחים.
המילה באה במילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת תרע"ג (1913).

 

 

פִּנְכָּהפנכה
כלי שטוח להגשת מזון. על הפנכה עורכים בצורה יפה את המאכל ומגישים לשולחן. יש פנכת בשרים, פנכת ירקות, פנכת פירות וכדומה.
הפנכה מוכרת מן הצירוף התלמודי 'מלחך פנכה' ('מלקק צלחת'), שפירושו 'חנפן'. מקורה במילה היוונית pinax, שפירושה לוח, ובכלל זה לוח להגשת מזון. מכאן גם פִּנְקָס – במקור לוח לכתיבה. בעת החדשה חדרה אלינו המילה בפעם השלישית. היא התגלגלה אל הערבית דרך הארמית והפרסית, ושינתה את צורתה ואת משמעותה: מצלחת שטוחה נעשתה קערה ואחר כך ספל, ומ־pinax נעשתה ping ו־pingan, ולבסוף – פִנג'אן.

 נוּנִיתנונית
כלי להגשת דגים, על פי המילון לכלכלת הבית של האקדמיה משנת תשל"ח (1977).
המילה נונית נגזרה מן המילה הארמית נוּן שפירושה 'דג'. מילה זו משמשת רכיב בשמותיהם של דגים כגון אַמְנוּן, לַבְנוּן, שְׂפַמְנוּן, ושל יצורים ימיים אחדים כגון תְּמָנוּן. את הרעיון להשתמש ברכיב זה לשמות דגים הגה ח"נ ביאליק בהיותו נשיא ועד הלשון העברית. הוא סבר שהמילה העברית דָּג מחוסרת צלצול נאה, ואילו מקבילתה הארמית נאה למטרה זו.

 מִבְזֶקֶתמבזקת
כלי לבזיקת אבקה, כגון מבזקת סוכר, מבזקת מלח, מבזקת פלפל.
המילה באה במילואים למילון לכלכלת בית של האקדמיה משנת תשכ"א (1961).

 

 מִמְלָחָהממלחה
כלי למלח, על פי המילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת תרצ"ג (1933).

 

 

מִסְכֶּרֶתמסכרת
כלי לסוכר, על פי המילון למונחי מטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938).

 

 

דבשיתדִּבְשִׁית
כלי לדבש. המילה החלה לשמש בציבור לפני שנים אחדות ואושרה באקדמיה בשנת תשע"א (2011).

 

 

דבשוןדִּבְשׁוֹן

מקלון להוצאת דבש בעל ראש מעוגל ומחורץ.
מחידושי האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

 

ראו גם את מונחי המטבח שקבע ועד הלשון במילון חזותי שיצא לאור בשנת תרצ"ג (1933).

[post_title] => מילים לשולחן החג [post_excerpt] => מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%94%d7%97%d7%92 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 23:08:20 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 20:08:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1014 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


אֲרוּחָה
לרשימה המלאה
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
אֲרוּחַת מִנְחָה , פַּת מִנְחָה , פַּת שֶׁל מִנְחָה , אֲרוּחַת אַרְבַּע ארוּחה קלה בּין ארוּחת הצהריים לבין ארוּחת הערב
כללי (תשנ"ט, 1999)
אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ ארוחה מוכנה הנארזת ללקיחה (או למשלוח) ואינה נאכלת במקום הקנייה. גם בצירוף לנסמכים אחרים, כגון מִסְעֶדֶת קַח וָלֵךְ

במבט היסטורי

שכיחות הערך אֲרוּחָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>