הדף בטעינה

על המילה אֲוִירוֹן

בתשובות באתר

גזירה על עפיפונים

נחש נייר ועפיפון

WP_Post Object
(
    [ID] => 31916
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-11-12 13:14:53
    [post_date_gmt] => 2018-11-12 11:14:53
    [post_content] => בלשונות שונות זכה העפיפון לשמות הקושרים אותו לחיות: ברוסית הוא נקרא נחש (zmey), לרוב בצירופים שמשמעם נְחש נייר או נְחש אוויר, באנגלית kite – דַּיָָּה, בצרפתית cerf volant – צבי מעופף, ובגרמנית Flugdrache – דרקון מעופף. בעקבות הרוסית הציעו מילונים לעברית מן המאה התשע עשרה ומתחילת המאה העשרים את החלופות שָׂרָף מְעוֹפֵף,[1] ונְחַשׁ נְיָר.[2]

הצירוף 'נחש נייר' מצא את מקומו בשירי ילדים. הינה הבית הראשון בשיר מאת לוין קיפניס, יליד רוסיה (מושר בלחן יואל ולבה):[3]
אֵהוּד עָשָׂה לוֹ נְחַשׁ־נְיָר – זָנָב אָרֹךְ, אָרֹךְ וָצַר, לוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם, פֶּה וָאַף, וְעַד שָׁמַיִם כַּנֶּשֶׁר עָף.
את נְחַשׁ הנְּיָר אנחנו מוצאים – לצד עֲפִיפוֹן – גם בשיר ילדים מאת משה אהרון אביגל (בלחן נחום נרדי; מתוך "הנגר הקטן", ספריה לילדים, תרצ"ג):
תַּם נִשְׁלַם עַתָּה נָרוּץ וּנְשַׁלְחֵנוּ עַל פְּנֵי חוּץ, עֲפִיפוֹן נָחָשׁ נְיָר עוּף מֵעַל לְרֹאשׁ הָהָר.
הקשר המטפורי בין העפיפון לנחש בא לידי ביטוי גם בהצעתו של איתמר בן אב"י נַחְשָׁן.[4] ומניין לנו עפיפון? לפי רפאל ויס את המילה עפיפון חידש ח"נ ביאליק, ואולם יצחק אבינרי לא מנה את המילה הזאת ב"מילון חידושי ביאליק". יתר על כן, המילה עפיפון הופיעה בעיתונות העברית בארץ כבר בשנת תרע"ג (1912). מדובר בידיעה בעיתון "החירות (ירושלים)" על עפיפון שהופרח בשמי ירושלים וזוהה בטעות כאווירון (ראו את הידיעה להלן).[5] העפיפון שב ועלה לכותרות העיתונים רק כעבור שני עשורים בעקבות אסון שאירע בתל אביב כשילד ניסה לשחרר עפיפון שנתקע על חוטי חשמל והתחשמל למוות. כך למשל אנו קוראים בידיעה בעיתון דבר מ־18 בספטמבר 1935: גזירה על עפיפונים יהא מחדש המילה אשר יהא – נשאלת השאלה מהי דרך חידוש המילה. המילה עֲפִיפוֹן דומה למילה המחודשת סְבִיבוֹן משורש סב"ב, אלא שמילה זו שייכות לגזרת הכפולים, ואילו עפיפון מתקשר לשורש עו"ף מגזרת ע"ו.[6] אולי השפיעה על יצירת עפיפון המילה שְׁפִיפוֹן הנזכרת בברכת יעקב לבניו ומציינת נחש: "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח" (בראשית מט, יז). בין שהמילה 'שפיפון' גזורה משורש שפ"ף (בשל זחילת הנחש על הארץ, כלומר במקום נמוך) ובין שנוצרה מחיקוי קולו של הנחש – צלילה קרוב לצליל המילה עפיפון. אם בתודעת הדוברים התקשר העפיפון אל הנחש בעקבות הרוסית, ייתכן מאוד שמילה זו עמדה ברקע החידוש. לאחרונה פרסמה הספרייה הלאומית נוסח ראשון של שיר הילדים "במדינת הגמדים" משנת 1940, ובבית הרביעי של השיר מופיע שפיפון במשמעות עפיפון: [caption id="attachment_32724" align="aligncenter" width="140"] מתוך "במדינת הגמדים" מאת אלה וילנסקי (אמיתן), דבר לילדים, 1 באוקטובר 1940[/caption] ושמא מילה אחרת עומדת ביסוד החידוש 'עפיפון': בעיתונות התקופה (בעיקר בין 1908 ל־1914) משמשת המילה עֲפִיפָה לציון 'תעופה' ו'טיסה' בהקשר המודרני. למשל בעיתון הצבי של בן־יהודה מסופר על בניית "מכונת עפיפה" (9 באוקטובר 1908), ובעיתון החירות – שבו מצאנו את החידוש עפיפון לראשונה – מסופר על אווירון המנסה להרוויח פרס בסך 10,000 ליש"ט "בעד עפיפה בין לונדון למנשסתר" (6 בספטמבר 1909). נעיר כי המילה 'עפיפה' מובאת במילונו של בן־יהודה בלוויית מובאות מימי הביניים ללא אזכור שימושה המודרני. מתקבל על הדעת שהמילה עפיפון נוצרה על ידי הוספת הסיומת ־וֹן למילה 'עפיפה' בהשראת המילה אֲוִירוֹן (שנוצרה מהוספת הסיומת ־וֹן למילה 'אֲוִיר'). ואולי גם הערבית תרמה: המילה המקבילה לעפיפון היא כידוע טַיַארַה (طيارة) מן השורש טי"ר שמשמעו לעוף, והיא אף קרובה מאוד למילה המציינת מטוס: טַאאִירַה.

* * *

הידיעה בעיתון "החרות" מיום 7 בנובמבר 1912 (יושם אל לב שהמילה עפיפון – המחודשת – נתונה כאן במירכאות): נתגלה ה"סוד"

* * *

תוספת: העפפן מראשון לציון משנת 1893

ב"עוֹלָם קָטֹן – עִתּון לְתַלְמִידִים וּלְתַלְמִידוֹת" מיום י' במרחשוון תרנ"ד, 20 באוקטובר 1893 מספר נחשון בן עמינדב במדור "חדשות בעולם הקטן" על טיול של ילדי ראשון לציון בחולות ממערב למושבה שבו היה דבר אחד שעניין אותם ושימח את נפשם יותר מכל הטיולים שעשו עד אותו היום: "מורינו הכינו לנו עַפְפָן (טַיָרָה בערבית) גדול מאד, הוא העפפן שאבותינו בגולה, ברוסיה, קראו לו נחש [...] ובאותיות גדולות כתוב עליו 'העפפן הגדול לתלמידי ראשון־לציון' [...] אך הרוח האכזר לא חפץ להיות בעזרנו ולשאת על כנפיו את העפפן זמן רב. [...] בבוא השמש שבנו לבתינו, מי על חמורו, ומי ברגליו שמחים ועליזים, ונקרא להטיול הזה: טיול העפפן עד היום הזה" [ההדגשות במקור].[7] ___________________________

[1] כך במילון צרפתי–עברי מאת לאון הולנדרסקי (משנת 1878?): Léon Hollaenderski, Dictionnaire universel français-hébreu, Paris

[2] שתי חלופות אלו באות במילון הרוסי–עברי–אשכנזי [=גרמני] של אליעזר בן־יהודה ויהודה גרזובסקי משנת 1907. במילון זה באה גם הצעה המזכירה את העפיפון: עַפְעֲפָן.

[3] לא הצלחנו לברר מתי נכתב השיר הזה.

[4] כמסופר מפיו בספרו האוטוביוגרפי: "ומן הפועל רעש יצרתי "רעשן" של פורים, ומנחש עשיתי "נחשן" למעופף עשוי־נייר" (עם שחר עצמאותנו, תל אביב תשכ"ב, עמ' 22; ראו עתה "החצוף הארץ ישראלי", תל אביב, 2016, עמ' 46; ראו גם רפאל ויס, "חידושי לשון של איתמר בן אב"י", לשוננו לעם יג (תשכ"ב), עמ' 195–207; תודה לד"ר דורון דן על הערתו בעניין זה).

[5] על העיתון ראו כאן.

[6] מאחר שהשורש המקורי אינו עפ"ף מגזרת הכפולים אלא עו"ף מגזרת ע"ו, יש במילה עֲִפִיפוֹן עירוב גזרות – שיבוץ של עיצורי השורש ע' ופ' בתבניתה של מילה בעלת שורש מן הכפולים. שתי הגזרות – הכפולים וע"ו – קרובות זו לזו בכמה היבטים, והן עשויות להשפיע זו על זו. בין השאר שתי הגזרות זהות ביצירת פעלים בבניינים פיעל, פועל והתפעל (המכונים גם פּוֹלֵל, פּוֹלַל והִתְפּוֹלֵל), כגון 'מְעוֹפֵף' ו'מִתְעוֹפֵף' מן השורש עו"ף בדומה ל'מְכוֹפֵף' ו'מִתְכּוֹפֵף' מן השורש כפ"ף.

[7] תודה לעדי שגב-בשן שהפנתה אותנו לידיעה מעניינת זו.

[post_title] => נחש נייר ועפיפון [post_excerpt] => היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%97%d7%a9-%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%a2%d7%a4%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 22:57:53 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 19:57:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31916 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

חידון מי חידש את המילה – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21522
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-06-01 11:30:15
    [post_date_gmt] => 2017-06-01 08:30:15
    [post_content] => 

1. מי חידש את המילה חִידוֹן?

אפשרות ב: התשבצאי הלל הרשושנים. את המילה חִידוֹן חידש הלשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים. להרשושנים היו חידושי לשון רבים ויצירתיים, וכמה מהם נעשו חלק בלתי נפרד מלשוננו. למשל: הפיך, חקיין, מחירון, צנחן, רודן, תחקיר, תקרית.

2. מי חידש את המילה סַרְעֶפֶת?

אפשרות ד: שאול טשרניחובסקי.

3. מי חידש את המילה מִלְגָּה?

אפשרות ג: דוד רמז.

4. מי חידש את המילה צַהֲלוּלִים (קולות השמחה "קוּלוּלוּלוּ")?

אפשרות ג: חיים אוליאל.

5. מי חידש את המילים: גַּפְרוּר, כַּנָּר, עֶפְרוֹנִי, נַחְלִיאֵלִי?

תשובה: שלום יעקב אברמוביץ', הוא מנדלי מוכר ספרים.

6. מי חידש את המילים: מִזְחֶלֶת, שַׁבְרִיר, יְבוּא, תְּאוּנָה?

תשובה: חיים נחמן ביאליק.

7. מי חידש את המילים: מְכוֹנִית, עַצְמָאוּת, אֲוִירוֹן, סְבִיבוֹן?

תשובה: איתמר בן אב"י.

ושאלת אתגר: מי חידש את המילה אֶתְגָּר?

תשובה: המילה אֶתְגָּר מזוהה לעיתים עם משה שרת שהרבה להשתמש בה. ואולם שרת עצמו העיד כי לא הוא חידש את המילה כי אם ידידו העורך והמתרגם אפרים ברוידא. המילה אֶתְגָּר קשורה לפועל הִתְגָּרָה ולצירוף 'קָרָא תִּגָּר' (התריס, מחה). חזרה לחידון [post_title] => חידון מי חידש את המילה - פתרונות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%9e%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%93%d7%a9-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-07-05 19:04:04 [post_modified_gmt] => 2017-07-05 16:04:04 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21522 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ציור של אווירונים בשמיים כחוליםץ הכיתוב: מטוס ואווירון

אווירון ומטוס

WP_Post Object
(
    [ID] => 976
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-08 08:35:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-08 06:35:00
    [post_content] => אווירון ומטוסבשיר הילדים הידוע אנחנו שרים: "רֵד אֵלֵינוּ אֲוִירוֹן, קַח אוֹתָנוּ לַמָּרוֹם", אבל בעיתון אנחנו קוראים "מָטוֹס ובו מאתיים נוסעים נחת נחיתת חירום". איך קרה שכלי התחבורה הזה שהומצא בראשית המאה העשרים זכה בשתי מילים חדשות – אווירון ומטוס? לשם כך נברר מי חידש ולמה.

את המילה אווירון חידש "הילד העברי הראשון", הוא איתמר בן אב"י. נראה שהוא חידש אותה על פי המילה הצרפתית לאווירון: avion. אֲוִירוֹן בנויה מן המילה אֲוִיר ומן הסיומת ־וֹן. ומניין לנו המילה אֲוִיר? ובכן, אוויר (או אֲוֵיר) מצויה כבר בלשון המשנה, והיא צורתה העברית של המילה היוונית aer (=אוויר).

בראשית המאה העשרים האווירון לא טס אלא עוֹפֵף, הטיסה נקראה מָעוף, והטייס מְעוֹפֵף. הנה ידיעה מעיתון דבר מתאריך 23 בנובמבר 1927:
ידיעה מעיתון דבר מתאריך 23 בנובמבר 1927 "התחכמותו של מעופף"התחכמותו של מעופף אמיליו קדנצה, מעופף מכסיקאני ראה בעצם נסיעתו והנה נפלה דליקה במכונתו [=באווירון]. היות ולא רצה לקפוץ במכשיר־הנפילה ולהפקיר את המכונה, התחכם ונכנס לתוך ענן גשם ונמצא שהמים כבו את הדליקה והמעופף המשיך את דרכו בהצלחה.
  חיים נחמן ביאליק התנגד לשימוש בפועל עופף, כנראה משום שאינו מביע את המהירות, והעלה הצעה אחרת: הפועל טָס. הוא השתמש בפועל הזה בכתביו ובשיריו במשמעות של תנועה מהירה, למשל בשיר הילדים: "רוּץ, בֶּן סוּסִי רוּץ וּדְהַר! רוּץ בַּבִּקְעָה, טוּס בָּהָר! רוּצָה, טוּסָה, יוֹם וָלָיִל, – פָּרָשׁ אֲנִי וּבֶן חָיִל". הפועל טָס מופיע רק פעם אחת בתנ"ך בספר איוב, והוא מתאר את מעופו המהיר של הנשר: "וְיָמַי... בָּרְחוּ... חָלְפוּ... כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל" (פרק ט, פסוקים כה–כו). הכתיב ב־שׂ (שי"ן שמאלית) התחלף בלשון המאוחרת יותר בסמ"ך. ביאליק הציע ליצור מן הפועל טָס את כל המילים הקשורות לאווירון: טִיסָה, טַיִס, טַיָּס, מָטוֹס, טַיֶּסֶת (קבוצת מטוסים). הצעתו של ביאליק התקבלה. וכך פועל עתיק יומין ונדיר (טָס) נעשה מקור לקבוצת מילים המתארת תופעה מודרנית וחדשנית. בכל זאת נשארו כמה צירופים שלא מן השורש טו"ס: יש לנו חיל האוויר ויש לנו שדות תעופה וחברות תעופה, וגם האווירון של איתמר בן־אב"י עדיין נשמע.

כתבה: רונית גדיש

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => אווירון ומטוס [post_excerpt] => אֲוִירוֹן הוא חידושו של איתמר בן אב"י, ומָטוֹס הוא חידושו של ח"נ ביאליק. כך זכה כלי תחבורה שהומצא בראשית המאה העשרים בשתי מילים עבריות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%95%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a1 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-01-06 14:46:54 [post_modified_gmt] => 2022-01-06 12:46:54 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=976 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

אֲוִירוֹן הוא חידושו של איתמר בן אב"י, ומָטוֹס הוא חידושו של ח"נ ביאליק. כך זכה כלי תחבורה שהומצא בראשית המאה העשרים בשתי מילים עבריות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>