הדף בטעינה

על המילה אֲבִינֹעַם

בתשובות באתר

איור של ילדה ושמש. כיתוב: שמות ומשמעויות - אביגיל

אביגיל

WP_Post Object
(
    [ID] => 42101
    [post_author] => 32
    [post_date] => 2020-06-25 10:11:38
    [post_date_gmt] => 2020-06-25 07:11:38
    [post_content] => אֲבִיגַיִל הוא שמן של שתי דמויות מקראיות, המוכרת בהן היא אביגיל הכרמלית (על שם היישוב כרמל שבמדבר יהודה), אשת נבל שלימים נעשתה לאחת מנשותיו של דוד. אביגיל מתוארת כ"טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר" (שמואל א כה, ג), ובנאומה המפורסם לדוד נקרים ביטויים ייחודיים כמו מטבע הלשון "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים" והמילה היחידאית "פּוּקָה", במובן מכשול.

כשמות רבים בתנ"ך גם אביגיל הוא שם מורכב שאחד מרכיביו הוא כינוי לאל – במקרה הזה 'אבי'.

הרכיב השני גַּיִל עשוי להתפרש בכמה מובנים. יש מי שסבר שזהו שם עצם מן השורש גי"ל במשקל פַּיִל (כמו בַּיִת ולַיִל) שלא הזדמן בתנ"ך כשם כללי, ומובנו 'שמחה', כהוראת המילים גִּיל ו־גִּילָה מאותו השורש. לפי זה השם 'אביגיל' הוא מעין משפט: 'האל (הוא) שמחה'. במבנה זה הוא מזכיר שמות כמו אֲבִינֹעַם ('האל הוא נועם, טוֹב') או אֲבִישׁוּר ('האל הוא חומה, מחסה').

אחרים שיערו כי הרכיב גַּיִל הוא צורת בינוני נדירה בבניין קל במובן 'שָׂמֵחַ', ולפי זה פירוש השם הוא: 'האל גָּל, שָׂמֵחַ (בהולדת הבת)'. הפועל גָּל בהקשר של שמחה נפוץ למדי במקרא: "וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי" (ישעיהו סה, יב), "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ" (שם סו, י). השערה זו אולי מתחזקת מהיקרות השם בצורה אֲבִיגַל במקומות אחדים (לעיתים בהבדלי קרי וכתיב), ואומנם יש מי שמשחזר את השם כך: אֲבִיגָל (בקמץ). לפי פירוש זה מבנה השם מזכיר שמות כמו אֲבִידָן ואֲבִידָע.

כיוון אחר הציע מי שטען שהרכיב גַּיִל הוא צורת בינוני בבניין קל מן השורש גא"ל, מעין "גאיל" שנשמטה ממנה האל"ף, ולפי זה פירוש השם הוא 'האל גואל'.

בימינו ניתן השם אביגיל לבנות, והוא מקובל גם בקרב דוברי אנגלית (בעיקר בכתיב Abigail). על שמה של אביגיל המקראית נקרא יישוב קטן בדרום הר חברון, סמוך ליישובים מעון, כרמל וסוסיא.

​
    [post_title] => אביגיל
    [post_excerpt] => אֲבִיגַיִל הוא שמן של שתי דמויות מקראיות, המוכרת בהן היא אביגיל הכרמלית (על שם היישוב כרמל שבמדבר יהודה), אשת נבל שלימים נעשתה לאחת מנשותיו של דוד. ​
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d7%91%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-04 16:46:58
    [post_modified_gmt] => 2020-08-04 13:46:58
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=42101
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

אֲבִיגַיִל הוא שמן של שתי דמויות מקראיות, המוכרת בהן היא אביגיל הכרמלית (על שם היישוב כרמל שבמדבר יהודה), אשת נבל שלימים נעשתה לאחת מנשותיו של דוד. ​
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
ילדנ מקפצת בשדה שיבולים והכיתוב: שמות ומשמעויות – נעמי

נעמי

WP_Post Object
(
    [ID] => 21415
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2017-05-28 09:30:59
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 06:30:59
    [post_content] => השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם (בלי ניקוד נועם) בתוספת סיומת ־ִי.[1] השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם שפירושו 'היה נעים'. השורש מצוי גם בלשונות שמיות אחרות – התואר نَاعِم (נַאעִם) בערבית פירושו 'עדין', 'רך', ושם העצם نِعْمَة (נִעְמָה) פירושו 'שלווה'.

במגילת רות יש עדות למשמעות נוספת של השורש נע"ם, והיא נלמדת מפי נעמי עצמה: "אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי קְרֶאןָ לִי מָרָא כִּי הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד" (א, כ). בדברים האלה נרמז שהשם נעמי מציין את ההפך מן המילה מר. במקרא היפוכו המקובל של מר הוא מתוק: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע; שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיה ה, כ). מכאן עולה שאחת המשמעויות של שם העצם נועם הייתה 'מתיקות', והשם נעמי היה עשוי להתפרש במשמעות קרובה לביטוי המודרני "מותק שלי". עוד ראיה לשימוש השורש נע"ם בהוראת מתיקות אנו מוצאים בספר משלי: "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם" (ט, יז). כאן הפעלים מָתַק ונָעַם באים זה לעומת זה בתקבולת האופיינית לשירה המקראית.

השימוש בשורש אחד לציון הטעם המתוק ולציון העדינות והנעימוּת איננו ייחודי ללשון העברית. משמעות היסוד של התואר dulcis בלטינית ושל מקביליו בצרפתית, בספרדית ובלשונות מודרניות אחרות שמקורן בלטינית היא 'מתוק', ומשמעויותיו הנוספות – 'רך', 'עדין' וכן 'חביב'.

נחזור לעברית: שימוש באותן מילים לציון הטעם הערב לחיכּם של רוב בני האדם ולציון דברים חיוביים הנתפסים בחושים אחרים בא לידי ביטוי גם בשורש מת"ק עצמו: "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ" (קֹהלת יא, ז). מעתק משמעות מתחומו של חוש אחד מחמשת החושים לתחומו של חוש אחר נקרא בתורת המשמעים עירוב חושים (בלעז סִינֶסְתֶּזְיָה - synaesthesia; מיוונית: syn – יחד, aesthesis – חוש).

דוברי העברית עשויים לחשוב שגם המילה נְעִימָה במשמעות 'שירה או נגינה' קשורה לאותו השורש נע"ם, שהרי המוזיקה ערבה, נעימה לאוזנם של בני אדם. ואולם נראה שהמילה נעימה במשמעות זו נגזרה משורש שמי אחר אשר נשתמר בערבית בצורתו הקדומה نغم (נע'ם). בעברית התלכדו שני העיצורים השמיים הקדומים – האחד לועי והאחר ענבלי (בערבית ع ו־غ) – לעיצור אחד, הוא העיצור הלועי ע, וכך נעשו שני השורשים נע"ם – האחד במשמעות 'ערב ומתוק' והאחר במשמעות 'מנגינה' – בעלי הגה זהה.

מן השורש נע"ם נגזרו גם השמות המקראיים נַעֲמָה, נַעֲמָן, אֲחִינֹעַם ואֲבִינֹעַם והשמות החדשים נֹעַם, אֱלִינֹעַם ונְעִימָה. גם בערבית יש שמות פרטיים מאותו השורש, כגון نعيم (נַעִים) לאיש ו־نعيمة (נַעִימַה) לאישה.

כתבה קרן דובנוב.

__________________

[1]  את הסיומת אפשר לפרש ככינוי קניין לגוף ראשון יחיד – כלומר 'הנועם שלי' (כמו 'התֹּאַר שלי' – תָּאֳרִי), או כתנועה סופית בתפקיד יחסה עקיפה המציינת מגוון תפקידים תחביריים (כמו "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה רַבָּתִי בַגּוֹיִם שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת הָיְתָה לָמַס" (איכה א, א).

[post_title] => נעמי [post_excerpt] => השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a0%d7%a2%d7%9e%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-05-24 18:21:34 [post_modified_gmt] => 2022-05-24 15:21:34 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21415 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

השם נָעֳמִי גזור משם העצם נֹעַם. השורש נע"ם מוכר בעברית גם מן המילים נָעִים ונְעִימוּת ומן הפועל נָעַם – קראו עוד על משמעות המילים מן השורש נע"ם ועל שמות נוספים משורש זה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אֲבִינֹעַם ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>