למד לשונך 26
לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: פָּלוּשׁ, קַרְפִּיף קַטָּרִים, רַכֶּבֶת עֲתוּדָה, מִצְלָב, מַזְהֵר.
המשך קריאה>>
משקל מַפְעֵל
שמות הפעולה – מגוון המשקלים וחריגים
בימינו לצד שמות הפעולה הסדירים קְטִילָה, קִטּוּל והַקְטָלָה משמשים שמות פעולה רבים השקולים במשקלים אחרים. כמו כן לא מעט שמות פעולה במשקל של בניין אחד משמשים לפועל בבניין אחר. ברשומה מובאות שפע של דוגמאות לתופעות אלו.
המשך קריאה>>מחוון ומכוון
רבים פונים אל האקדמיה בשאלה באיזו מילה יש להשתמש לציון מדריך מילולי שניתן לבוחנים לצורך בדיקת מבחנים או לתלמידים לצורך כתיבת עבודה וכדומה – 'מכוון' או 'מחוון'.
המשך קריאה>>מָטוֹשׁ
מטוש הוא מקלון שבקצהו צמר גפן והוא נועד ללקיחת דגימות, כמו משטח גרון, או לניקוי אוזניים. המונח רוֹוח בקרב אנשי רפואה ומעבדה.
המשך קריאה>>מַבְחֵשׁ
שמו התקני של המקל דק שנועד לבחישת משקה כגון קפה הוא מַבְחֵשׁ, אך לצידו משמשת גם המילה בּוֹחֲשָׁן.
המשך קריאה>>מִבְדֶּה (פיקצייה)
בהקשר הכללי והמשפטי רווחת בעברית המילה פיקצייה – המצאה של דבר שלא היה ולא נברא, בדרך כלל כדי להשיג מטרה כלשהי. לכך נקבעה החלופה העברית מִבְדֶּה.
המשך קריאה>>דרכה של האקדמיה ללשון העברית בחידושי מילים
מאת : שושנה בהט
במאמר נסקרים העקרונות שהדריכו את מחדשי המילים באקדמיה – מהי דרך המלך ומהן הדרכים הסוטות ממנה, ומסופר על חידושים דוגמת סיקור, סוכרת ומקָרר, על חסרונן של מילים כמו יֶדע והקשר, על מילים במשקל פָּעיל ושפעל, על הלחמים ותחיליות ועוד.
המשך קריאה>>מוזיקה עברית
מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר?
המשך קריאה>>ימאות עברית
איך נקראת הורדה של כלי השיט מן היבשה אל הים? מה הם אספנה, חיבל ומִרְתָּק, ואיך אומרים מרינה בעברית? מונחי ימאות עברית.
המשך קריאה>>רפואת הלב
מבחר מרשימת מונחי רפואת הלב: תומכן, מַנְגֵּשׁ ורידי, שקיפה, מַפְעֵם.
המשך קריאה>>כלים ומכשירים במ"ם
שמותיהם של כלים ומכשירים רבים מתחילים באות מ"ם. הינה כמה שמות חדשים המוכרים פחות.
המשך קריאה>>מילים לרפואה
מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום?
המשך קריאה>>בנתיבי התחבורה
מהם מֶחְבָּר ומִפְרָד, איך אומרים GPS בעברית, מהו מַזהר, ומה החלופה לקילומטרז'? על כמה מונחים ממונחי התחבורה.
המשך קריאה>>כלי לקילוף ירקות
המונח התקני שנקבע באקדמיה ללשון העברית הוא מַקְלֵף. השם שקול במשקל מַפְעֵל, משקל המכשירים, כמו מַצְפֵּן, מַגְהֵץ, מַפְסֵק, מַחְשֵׁב ועוד.
המשך קריאה>>מֶחְלָף ומַחְלֵף
המילים מֶחְלָף ומַחְלֵף תקניות שתיהן, אך משמעותן שונה.
המשך קריאה>>מַקְרֵר או מְקָרֵר?
ועד הלשון קבע את המונח מְקָרֵר בשנת תרפ"ח (1928), והשם נותר בצורתו זו עד היום.
המשך קריאה>>מַצִּית ומַצָּת
בעברית החדשה משמשים שני שמות של מכשירים מן השורש יצ"ת: מַצִּית – מכשיר להצתת אש בסיגריות, בכיריים וכדומה (lighter); מַצָּת – התקן הצתה במנוע המכונית וכדומה (plug).
המשך קריאה>>למד לשונך 26
לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: פָּלוּשׁ, קַרְפִּיף קַטָּרִים, רַכֶּבֶת עֲתוּדָה, מִצְלָב, מַזְהֵר.
המשך קריאה>>בשמות השקולים במשקלים מַפְעֵל (מִפְעֵל), תַּפְעֵל, ובמה ששייך אליהם בגזרות העלולים – הצירי משתנה לשווא.[1] לפני כינויי הנוכח הנוכחים והנוכחות הצירי משתנה לסגול (או לפתח בשמות שע' הפועל או ל' הפועל בהם מאותיות אהח"ע). למשל: מַחְשֵׁב מַחְשְׁבִי מַחְשֶׁבְךָ מַחְשֶׁבְכֶם מַחְשְׁבִים מַחְשְׁבָיו, מַזְלֵג מַזְלֶגְךָ מַזְלְגוֹת [2], מַקְלֵעַ מַקְלְעִים, מַגְהֵץ מַגְהַצְךָ מַגְהַצְכֶם מַגְהֲצִים, מִזְבֵּחַ מִזְבְּחִי מִזְבַּחֲךָ מִזְבַּחֲכֶם, מַקֵּל מַקֵּל־(שקד)[3] מַקְּלִי מַקֶּלְךָ, מוֹקֵד מוֹקְדֵךְ מוֹקְדִים, מוֹעֵד מוֹעַדְכֶם מוֹעֲדֵי־; תַּשְׁבֵּץ תַּשְׁבְּצוֹ תַּשְׁבֶּצְכֶם תַּשְׁבְּצִים.
הערה: בשמות מִזְבֵּחַ, מִסְפֵּד, מַעֲשֵׂר בא פתח בצורת הנסמך: מִזְבַּח־, מִסְפַּד־, מַעֲשַׂר־.
- (1) במקרא נמצא מַשְׁחֵתוֹ.
- (2) במקרא מִזְלָגוֹת משמש ריבוי של מַזְלֵג.
- (3) במקרא פעם אחת גם מַקַּל־(לִבְנֶה).
[ ישיבות המליאה רפג ]
בנטיית השמות האלה בא פתח ודגש אחריו:[1]
1. ממשקל פָּעָל: גָּמָל גְּמַלִּי גְּמַלִּים גְּמַלֵּי־, חָרָךְ חֲרַכִּים, עָצָב עֲצַבָּיו, קָטָן קְטַנִּים, שָׁלָב שְׁלַבֵּיהֶם, שָׁפָן שְׁפַנִּים.
2. ממשקל מִפְעָל / מַפְעָל: מַאֲמָץ מַאֲמַצִּים מַאֲמַצֵּי־, מַחְמָד מַחְמַדִּי, מַחְמָץ מַחְמַצִּים, מַחְצָב מַחְצַבִּים, מַחְשָׁךְ מַחְשַׁכִּים, מַטְעָם מַטְעַמִּים, מִכְמָן מִכְמַנִּים, מַמְתָּק מַמְתַּקִּים, מַנְעָם מַנְעַמִּים, מָסָךְ מָסַכִּים, מַעֲדָן מַעֲדַנִּים, מַעֲמָק מַעֲמַקִּים, מַעֲקָשׁ מַעֲקַשִּׁים, מַרְבָד מַרְבַדִּים, מֶרְחָק מֶרְחַקִּים, מַשְׁאָב מַשְׁאַבִּים, מִשְׁבָּת מִשְׁבַּתִּים, מִשְׂגָּב מִשְׂגַּבִּי, מִשְׁלָב מִשְׁלַבִּים, מִשְׁמָן מִשְׁמַנִּים;[2] ועל דרך זו מִבְטָח מִבְטַחִים (בפתח).
3. בשמות: צָב צַבִּי צַבִּים צַבֵּי־, תָּם תַּמָּה, יָם יַם־[3] יַמִּים, אַשְׁמָן אַשְׁמַנִּים, אֶשְׁנָב אֶשְׁנַבִּים, חַרְצָן חַרְצַנִּים, חַשְׁמָן חַשְׁמַנִּים, מוּסָךְ מוּסַכִּים, סַרְעָף סַרְעַפִּים (שַׂרְעָף שַׂרְעַפִּים), עַקְרָב עַקְרַבִּים, רַעֲנָן רַעֲנַנִּים, שַׁאֲנָן שַׁאֲנַנִּים, שֶׁנְהָב שֶׁנְהַבִּים, אוּלָם[4] אוּלַם־[5] אוּלַמִּים אוּלַמּוֹת; ועל דרך זו חָח חַחִים (בפתח).
בשם שַׁבָּת ביחיד – שַׁבַּתּוֹ שַׁבַּתְּכֶם; אבל ברבים שַׁבָּתוֹת שַׁבְּתוֹת־ שַׁבְּתוֹתַי, וכן שַׁבָּתוֹן.
בשם מַתָּת ביחיד – מַתַּתּוֹ מַתַּתְּכֶם; ברבים מַתָּנוֹת.
בשם בָּחוּר הקמץ משתנה בנטייה לפתח, כגון בַּחוּר־(חמד) בַּחוּרָה בַּחוּרִים בַּחוּרֵי־.
- [1] ראו גם פתח ודגש בנטייה.
- [2] על דרך שמות אלו נקבע ניקוד המונח מִדְגַּנִּים.
- [3] במקרא גם בסמיכות יָם־, אבל יַם־סוּף.
- [4] וכן במקרא צורת המשנה אֵילָם: אֵילַמִּים אֵילַמּוֹת.
- [5] במקרא באה צורת הנסמך: אוּלָם־.
מַטָּח, מַטָּס, מַשָּׁט (פתח במ"ם ודגש באות שאחריה).
בנטייה מַטְּחֵי־(יריות), מַטְּסֵי־(הצדעה), מַשְּׁטֵיכֶם וכיו"ב.[1]
- [1] לפי הכלל קמץ משתנה לשווא (הכלל הרגיל).
[ ישיבות המליאה רל ]
מַטְאֲטֵא; ברבים מַטְאַטְאִים (הצירי מתבטל על דרך משקל מַפְעֵל).[1]
- [1] ראו משקלי מַפְעֵל, תַּפְעֵל
[ ישיבות המליאה רלט ]