נעבור את זה ביחד
עקב המצב אנחנו מפרסמים מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לכל המשפחה: הרצאות, מפגשים, סרטונים, חידונים ומשחקים, פעילויות מיוחדות לילדים ולנוער, מיזמי תוכן ועוד.
המשך קריאה>>עקב המצב אנחנו מפרסמים מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לכל המשפחה: הרצאות, מפגשים, סרטונים, חידונים ומשחקים, פעילויות מיוחדות לילדים ולנוער, מיזמי תוכן ועוד.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון עברית אישרה 31 שמות חדשים לגמלי שלמה, חלקם מפתיעים, מקוריים ומעוררי עניין מיוחד, לצד שימור חלק מהשמות הוותיקים והמוכרים בציבור. אז מהיכן מקור השם גְּמַל-שְׁלֹמֹה מִתְפַּלֵּל ומה לגבי אָצָן יָם-תִּיכוֹנִי?
המשך קריאה>>ריאיון עם הרב חיים סבתו, ראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" וסופר; חבר האקדמיה ללשון העברית משנת תשס"ח.
המשך קריאה>>ריאיון עם רות אלמגור־רמון, יועצת הלשון בתאגיד "כאן" ולפני כן ברשות השידור; חברת האקדמיה ללשון העברית משנת תשפ"א.
המשך קריאה>>במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית עסקנו השנה בעיבוד הספר "גיא חִזיון", שכתב הרב אברהם יָגֵל (גְּלִיקוֹ) מאיטליה בסוף המאה השש־עשרה והצלחנו למצוא בו משמעות נדירה לצירוף עברי ותיק שלא עמדו עליה במילונים.
המשך קריאה>>יום המוזאונים הבין־לאומי בישראל חל השנה ביום חמישי, י"ז באייר תשפ"ה, 15 במאי 2025. במסגרת זו מרכז התרבות וההדרכה הציע ביקור מודרך ופעיל לקהל הרחב.
המשך קריאה>>הלך לעולמו פרופסור אבי הורביץ, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר לשון המקרא. לזכרו המבורך אנו מביאים דברים שנשא לכבודו ד"ר ברק דן, שהיה מתלמידיו.
המשך קריאה>>התפרסם הגיליון החדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית. המתכונת של החוברת השתנתה – לא עוד גיליון המסכם ארבעה חודשי עשייה באקדמיה כי אם סיכום של שנה שלמה.
המשך קריאה>>בחג הפסח נוהגים לשחק באגוזים ולנחש אם יש ליריב 'זוג או פרד' – כלומר אם מספר האגוזים שהוא מחביא בידו זוגי או אי־זוגי.
על מקור הצירופים 'זוג או פרד' ו'זוג או פרט', על מקבילתם היפה בספרות הרבנית של ימי הביניים, וגם קצת על הקֶשר שבין משחק האגוזים לחג הפסח.
המשך קריאה>>בלשוננו היום אָבִיב הוא שם של עונה, אך בתנ"ך הייתה למילה משמעות אחרת: תבואה לפני גמר הבשלתה, בעודה ירוקה וגרעיניה רכים. המילה אָבִיב קשורה למילה המקראית אֵב, כמוכר למשל מן הכתוב "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל" (שיר השירים). ומה הקשר לבירת אתיופיה אָדִיס אַבֶּבָּה?
המשך קריאה>>מה בין רחץ לרחצה בסדר סימני הפסח הנודע "קדש ורחץ"?
המשך קריאה>>מכתבה של האקדמיה ללשון העברית לירדן ביבס המודיע על החלטת מליאת האקדמיה שהפרפר הכתום כִּתְמִית יְרוּשָׁלַיִם ייקרא כמחווה לבנו אריאל ביבס ז"ל כִּתְמִית אֲרִיאֵל
המשך קריאה>>הציבור הוזמן להשתתף בכינוס המדעי הבין־לאומי של האקדמיה ללשון העברית והחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב.
המשך קריאה>>מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה>>המילה סכין מוכרת לנו מלשון המקרא (בכתיב שכין!) ואת המילה סכנה אנחנו מכירים מלשון המשנה. מה טיב הקשר ביניהן?
המשך קריאה>>פעילות ברוח החג לילדים בכיתות א' עד ו' בליווי מבוגר (או מבוגרים) – המבקרים הוזמנו לראות את המכתבה של בן־יהודה, את הארון של ועד הלשון (ולו סיפור מפתיע!), את כרטסת המילונאי הנודע אבן־שושן, ספר שירי ילדים בן מאה שנה ועוד.
המשך קריאה>>מכתבו של אבשלום פיינברג לאחותו הצעירה צִלָּה, תלמידת גימנסיה הרצליה, בחורף תרס"ט (1909).
המשך קריאה>>מפגש מקוון על דרך עבודתה של אחת מבכירות סופרי הילדים והנוער הישראלים. יום שלישי ח' באייר (6 במאי) בשעה 18:30.
המשך קריאה>>בעידן המודרני מקום העבודה של לא מעט אנשים הוא המשרד. וכמו המשרדים עצמם, גם המילה מִשְׂרָד היא מילה מחודשת – מחידושיו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה>>מאמר חגיגי לציון מאה שנים להקמתה של האוניברסיטה העברית הראשונה בעולם.
המשך קריאה>>נצא למסע בזמן להכרת תולדות העברית ועולמם של דובריה והמשתמשים בה. נעקוב אחר מילים עתיקות וחדשות, ניחשף לתופעות לשון מרתקות ולפעילותה של האקדמיה.
המשך קריאה>>בקבוצה שלנו נפרסם על בסיס קבוע תוכן לשוני, נעדכן אתכם על פרסומים והחלטות חדשות, נציע לכם לשחק בחידונים ובמשחקי לשון ונשתף מידע על פעילויות שונות.
המשך קריאה>>שיחה פורימית על מקור הביטויים 'חומץ בן יין', 'נכנס יין יצא סוד' ו'בגילופין'.
וגם: מה ההבדל בין שיכור כלוט לשיכור קלות?
מחפשים מתנה לפסח? אנחנו ממליצים לכם להפתיע את היקרים לכם במתנה עברית מקורית ויצירתית. המארז כולל בובת תצוגה של אליעזר בן־יהודה, סינר עברי, מילון כיס וכן את מילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.
המשך קריאה>>אף שהביטויים 'חס וחלילה' ו'חוזר חלילה' נראים דומים – אין ביניהם קשר מקורי. וגם הגייתם התקנית שונה: 'חס וחלילה' במלעיל, ואילו 'חוזר חלילה' במלרע.
המשך קריאה>>התרגום המילולי של הביטוי הארמי 'זעיר אנפין' הוא 'קְטַן פנים'; אך בלשוננו היום משתמשים בביטוי כאילו פירושו 'בפנים קטנות' – כלומר בקנה מידה קטן.
המשך קריאה>>אנו נשאלים לא פעם כיצד נכון להתנסח: מצפון לתל אביב או צפונית לתל אביב? עיון במקורות העברית מלמד שיש יותר מאפשרות אחת.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית נדרשה לשאלת הגייתן של המילים גולל, סורג ושובר, והתברר שסיפורן מורכב למדי.
המשך קריאה>>לכבוד יום העברית תשפ"ה ובמסגרת שיתוף פעולה עם רשת צומת ספרים הכנו חידון חגיגי מיוחד לאוהבי הספרים – על ספרות, ספרים ומה שביניהם.
המשך קריאה>>בלשוננו היום המילים עץ ואילן נרדפות, אך בתקופת חז"ל חל ביניהן בידול: המילה אילן ציינה את הצמח עצמו (tree), ואילו המילה עץ ציינה את החומר (wood). מניין קיבלנו את המילה אילן? ובאיזו משתי המילים השתמשו חז"ל במטבע של ברכה? פינה מיוחדת לראש השנה לאילנות.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מזמינה חוקרות וחוקרים בתחומי הלשון העברית ולשונות קרובות להגיש מפירות מחקריהם לפרסום בהוצאה לאור של האקדמיה.
המשך קריאה>>ביטויי הוויתור 'על אף' ו'אף על פי' קרובים בצורה ובמשמעות, ובכל זאת שניהם מתגלגלים ממקורות שונים לגמרי.
המשך קריאה>>אנו מזמינים אתכם לזמר את שירי הילדוּת האהובים עם הילדים, האחים הקטנים, האחיינים או הנכדים הרכים, ולפתור איתם בצוותא חידות נחמדות שיעשירו את לשונם.
המשך קריאה>>לפני כיובל שנים במדור "מן העבודה במילון ההיסטורי" פרסם יחיאל קארה הערה במהלך העבודה במדור לספרות החדשה קצרה שכותרתה "טחורים = עכברים". האומנם כך?
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>מדוע במילון כלי המטבח של ועד הלשון העברית יש 'סירות' ולא 'סירים'? מניין קיבלנו את שמו של כלי השיט 'סירה'? ומה משמעות המילה 'סירים' בלשון המקרא?
המשך קריאה>>הציבור הוזמן להשתתף בכינוס המדעי הבין־לאומי של האקדמיה ללשון העברית והחוג ללשון העברית ולבלשנות שמית באוניברסיטת תל אביב.
המשך קריאה>>המורה אדווה דואק ממכללת דוד ילין יצרה לכבוד יום השפה העברית פעילות בקבוצות עבודה לכיתות א'. בקובץ להדפסה תוכלו למצוא שש פעילויות להיכרות עם הגננות העבריות הראשונות בארץ ישראל.
המשך קריאה>>בהקשרים רבים אין הבדל בעברית בין עד ש־ לעד שלא – הא כיצד?
המשך קריאה>>על חידושים עבריים יצירתיים שמעולם לא אושרו באופן רשמי, אך בהחלט מעניין להכיר אותם.
המשך קריאה>>באוניברסיטאות שבישראל ראש פקולטה נקרא "דקן". מאין מילה זו ומה פירושה?
המשך קריאה>>גם השנה מורים ותלמידים ברחבי הארץ ציינו את יום העברית בשפע של פעילויות מרגשות ומגוונות.
המשך קריאה>>אנו מביאים כאן טעימה משפע של יוזמות יצירתיות שהפיקו ופרסמו ביום העברית תשפ"ה גופים ציבוריים, מוזאונים, עיריות, חברות עסקיות, כלי תקשורת ועוד אוהבי עברית ברשתות החברתיות ובמרשתת.
המשך קריאה>>רונית גדיש, לשעבר ראשת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון עברית, הגיעה לאולפן "כאן תרבות" ושוחחה על העברית, הקשר עם הציבור, ומדוע לאקדמיה ללשון העברית אין שם בעברית.
המשך קריאה>>מילים רבות בלשוננו מקורן בשמות איברי הגוף: להאזין מן אוזן, להלשין מן לשון, לעיין מן עין, מצחייה מן מצח, צווארון מן צוואר ועוד. אילו מילות יחס נוצרו משמותיהם איברי גוף? ואילו אותיות? ומה הקשר בין שֶׁכֶם להשכמה?
המשך קריאה>>בישיבת המליאה האחרונה של האקדמיה התקבלו שמות עבריים למינים נוספים של גמלי־שלמה ולמיני פרפרים זרים. כמו כן אושרו המונחים מַדְלֵק ושׁוֹנוּת מְשֻׁתֶּפֶת.
המשך קריאה>>לרגל יום העברית תשפ"ה האקדמיה ללשון העברית בחרה במספר משפיעני רשתות חברתיות והעניקה להם את אות מגיני ומגינות השפה ברשתות החברתיות – תעודת הוקרה משועשעת על פעילותם למען השפה העברית ברחבי המרשתת.
המשך קריאה>>נותרו כרטיסים אחרונים! האקדמיה ללשון עברית שותפה השנה לכנס "לשון ראשון" – כנס השפה העברית ה־18 בראשון לציון, העוסק בעברית על כלל גווניה.
המשך קריאה>>ההרשמה לאולימפיאדת הלשון המיועדת לנוער בכיתות ז׳–י״ב בעיצומה!
מהרו להירשם לשלב א (שאלון מקוון).
ביום העברית תשפ"ה שודרו ברשת 'כאן תרבות' שלוש שעות של תוכניות מיוחדות המבוססות על ההקלטות הנדירות של אוסף אהרן וציפורה בר־אדון.
המשך קריאה>>לקראת יום השפה העברית תשפ"ה בחרו כמה מאוהבי העברית לשתף אותנו בשירים יפים פרי עטם שכתבו בהשראת שפתנו האהובה ולכבודה.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בערב עיון מקוון של האקדמיה ללשון העברית בשיתוף המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד יצחק בן־צבי.
המשך קריאה>>כשמדברים על "תחיית העברית" אין בהכרח הכוונה שקודם לכן הייתה העברית מתה. מה בכל זאת השתנה מאוד בחייה של לשוננו בתקופת התחייה? פינה חגיגית מיוחדת ליום העברית.
המשך קריאה>>בשנת 1966 ריאיין פרופ' בר־אדון את מרים ילן־שטקליס. בריאיון סיפרה המשוררת על החינוך העברי שקיבלה בילדותה ועל הצעדים הראשונים שעשתה כמשוררת לילדים.
המשך קריאה>>בימים אלו שבהם כולנו עוקבים בציפייה ובדריכות אחרי שחרור החטופים משבי חמאס בעזה, הצביע הציבור בהמוניו ובחר את המילה חֲטוּפִים למילת השנה (45%).
המשך קריאה>>הנשיא יצחק הרצוג ורעייתו מיכל ביקרו בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים לרגל יום העברית תשפ"ה.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מציעה קורס אקדמי ביסודות התחביר העברי בהיקף של 26 שעות אקדמיות (13 מפגשים בני 90 דקות).
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מציעה קורס אקדמי בניקוד בהיקף של 52 שעות אקדמיות (26 מפגשים בני 90 דקות). בקורס יילמדו כללי הניקוד בהתאם לתקן שקבעה האקדמיה, והתלמידים ירכשו שליטה בניקוד טקסטים מלאים.
המשך קריאה>>הוכרזו חמשת הזוכים ב'אליפות העברית' – חידון ידע בעברית ובו שפע רב של שאלות מכל תחומי הלשון. האלופים יזכו בתשורות צנועות מחנות הספרים של האקדמיה ללשון העברית.
התחרות הסתיימה אבל אתם מוזמנים להמשיך לשחק בחידון להנאתכם.
נושא תרומתו של ישראל כהן ללשון העברית טרם נחקר באופן יסודי. למחקר ראשוני זה שכתבה בתו, נורית גוברין, נבחר פרק אחד בלבד מתוך המסכת השלמה של תרומתו: נושא הפתגמים והניבים.
המשך קריאה>>הפעם נחזור יחד לילדוּת ונברר: כיצד נכון לשיר לילד – 'מחא כפיים' או 'מחי כפיים'? ומה הייתה הגרסה המקורית של השיר?
המשך קריאה>>לרגל יום העברית תשפ"ה אנחנו מתרגשים להציג שיר חדש שכולו הַלֵּל ותודה על שפתנו היפה ועל תחייתה. את מילות השיר כתבה ד"ר ורד סיידון והלחין ושר חנן יובל.
המשך קריאה>>יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.
המשך קריאה>>מורים ומורות מוזמנים לציין בכיתות את שבוע העברית עם השיר החדש. מערך השיעור הנלווה אליו מתאים לכיתות ו–ט, אך אפשר לבסס עליו שיעור דומה ברמה גבוהה או נמוכה יותר.
המשך קריאה>>הוכרזו הזוכים והזוכות במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ה. המלגה מוענקת בתרומת אלמנתו ד"ר סימון אוחנא ובני המשפחה להנצחת זכרו.
המשך קריאה>>לקראת יום העברית תשפ"ה אנו פונים לציבור הרחב בבקשה להציע לנו:
מה המילה המייצגת בצורה הטובה ביותר את השנה האחרונה?
לרגל יום העברית תשפ"ה אנו קוראים לציבור לבחור את מילת השנה. איזו מילה מתאימה להיות מילת השנה – גבורה? חטופים? מילואים? הותר לפרסום? ואולי יחד?
המשך קריאה>>כמדי שנה בשנה, גם השנה הצענו ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית. השנה הכרזות הופצו חינם לכל בתי הספר בעיר שדרות ובחבל אשכול, בחיבוק חם לילדי עוטף עזה.
המשך קריאה>>את הגשם והרוח אנו פוגשים יחד בימות החורף הקרים. רבים שואלים אם יש קשר בין הגשם והרוח החורפיים האלה ובין צמד הניגודים 'גשמי' ו'רוחני'.
המשך קריאה>>החנוכייה מוכרת כיום לכל ילד בגן, אך כדאי לדעת שבמשך שנים רבות היה לה שם אחר. מה מקור השם חנוכייה? מי האישה שבזכותה הוא נעשה רווח כל כך? ומה הקשר בין סביבונים למשחקי הימורים?
המשך קריאה>>אנו נשאלים לא פעם מדוע צורת הרבים של חֵץ היא חִיצים ולא "חֵצים". ובכן – מדוע?
המשך קריאה>>בשנת 1981 ראיין פרופ' בר־אדון את סעדיה כובשי ושמע ממנו על השפות שהילכו בפיו בילדותו בתימן – העברית והערבית התימנית.
המשך קריאה>>המילה סַהַר מופיעה פעם אחת במקרא בהקשר ציורי ומעט עמום. כיצד נדע מה משמעותה?
המשך קריאה>>המתווכים נקראים מתווכים משום שהם עומדים בתווך – בין הקונים למוכרים או בין שני הצדדים בסכסוך. אך מניין קיבלו השמאים את שמם? והאם ייתכן ששמאי הזקן היה שמאי?
המשך קריאה>>בשנת 1965 ראיין פרופ' בר־אדון את עמרם חזנוב, הוא סיפר על ההקמה של בית הספר העברי הראשון במושבה ועל המורה העברי בנימין סום.
המשך קריאה>>במאמר יידונו יחסי ההוראה שבין צֶדֶק לצְדָקָה על פי לשונה של ברכה מתפילת העמידה.
המשך קריאה>>"הרודן מדמשק נפל" – כיצד הפך שם פרטי מגרסה נידחת בנוסח המקרא למילה העברית המקובלת לדיקטטור?
המשך קריאה>>למה הכרוב שצבעו סגול מכונה בפי רבים 'כרוב אדום'? היכן אפשר למצוא זאב כחול? ואילו שני צבעים נפרדו זה מזה בלשון היפנית רק לקראת אמצע המאה העשרים?
המשך קריאה>>ראשון לציון, העיר שחרתה על דגלה את החינוך העברי ואת השפה העברית, בשיתוף האקדמיה ללשון עברית, גאה להכריז: 'לשון ראשון' – כנס השפה העברית ה־18 בראשון לציון.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית של כרזות לכבוד יום העברית. השנה הוכנו הכרזות בסימן 'יש לי שאלה’, והן מציגות כמה מן השאלות הבולטות שאנחנו מקבלים מן הציבור.
המשך קריאה>>האם למעלית שיורדת צריך לקרוא "מורדית"? ומדוע המַפתח נקרא דווקא על שם פעולת הפתיחה ולא על שם פעולת הנעילה?
המשך קריאה>>המדור לשפת הסימנים הישראלית יצר סימנים חדשים בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה, ו"מגדל דוד מוזאון ירושלים" מציע סיור חזותי מודרך למבקרים חירשים וכבדי שמיעה.
המשך קריאה>>גמלאית האקדמיה ציפורה שפירא, שהייתה יועצת לשון מטעם האקדמיה ברשות השידור, הלכה לעולמה. אשת לשון ומורה לדורות רבים של שדרים, תלמידים וסטודנטים, אשר זכתה בשנת 2018 לתואר יַקירת העיר תל־אביב.
המשך קריאה>>בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה הושלמה ההסדרה של נטיית השמות המלעיליים בעברית.
המשך קריאה>>השימוש בחשמל נחשב זכות יסוד במדינות מודרניות. כיצד הפכה מילה מקראית נדירה ועלומת משמעות למילה יום־יומית שכולנו משתמשים בה?
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות מזמין את הציבור הרחב לשני קורסים שייפתחו בקרוב: קורס אקדמי בניקוד וקורס אקדמי ביסודות התחביר העברי.
המשך קריאה>>הביטוי 'כשורה' דומה בהיגיון שלו לביטוי 'בסדר': בְּסֵדֶר פירושו שהדברים מתנהלים לפי הסדר הראוי והמקובל; ובדומה לכך כַּשּׁוּרָה פירושו שהדברים מתנהלים לפי השורה – כלומר לפי המצב הרגיל והישר, שאינו חורג לצד זה או אחר.
אבל מעניין לדעת שיש הפרש זמן גדול מאוד בין שני הביטויים האלה.
המשך קריאה>>הצטרפו אלינו להרצאה מקוונת שבה נשמע את מחיי השפה מספרים בקולם על האתגרים הלשוניים והחברתיים שעימם התמודדו בדרך לחידוש הדיבור העברי.
המשך קריאה>>בחנוכה נציין 102 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית. מרכז התרבות וההדרכה מזמין אתכם למפגש מיוחד לרגל החג ולכבודו של בן־יהודה. המפגש כולל פעילות והרצאה על עבודת האקדמיה ואתגרי העברית במאה ה־21 ומיועד למבוגרים ולנוער (מגיל 14).
המשך קריאה>>בהשתלמות המקוונת נלמד על תולדות הדקדוק הפוסקני (נורמטיבי) ועל תרומתו לעליית הבלשנות כמדע 'טהור' ונבחן את דרכם של ועד הלשון העברית וממשיכתו, האקדמיה. מתוך העיון בנושאים האלה נוכל לבחון מחדש את השאלה: האם יש מקום לפוסקנות בימינו?
המשך קריאה>>תקנת הלשון כוללת את תחומי הכתיב, הפיסוק, אוצר המילים והניסוח הכללי. בהשתלמות המקוונת נרכוש מיומנויות בסיסיות בכל אחד מן התחומים האלה.
המשך קריאה>>בעברית המדוברת רווח השימוש בפועל התקלח לציון ניקוי הגוף במים, ואילו מקבילו התרחץ נדיר ממנו. מה ההבדל?
המשך קריאה>>"דברים כדָרְבוֹנוֹת" (או כהגייה הרווחת "כדוֹרְבָּנוֹת") הם כינוי לדיבור חריף ועוקצני. מקור הביטוי במגילת קהלת, ושם הוא מציין דברי מוסר שנועדו לכוון את האדם בדרכו.
המשך קריאה>>קטעים נדירים מן הסרט ההיסטורי "שיבת ציון" מתעדים כמה מאנשי הלשון החשובים ביותר שהיו שותפים בהחייאת הדיבור העברי, ובהם אליעזר בן־יהודה, איתמר בן־אב"י ודוד ילין.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית למערך השיווק והמכירות שלה.
המשך קריאה>>יסוד הביטוי 'בהן צדק' בדרשת חז"ל על הכתוב "אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם" (ויקרא יט, לו).מה פירוש המילה הִין בפסוק זה? מדוע הפך בלשוננו הִין להֵן? ומה הקשר ללבן הארמי?
המשך קריאה>>גיליון סיכום שבועי, שכתב מורה בראשון לציון, חושף מעט משגרת הלימודים בבית הספר העברי הראשון בסוף המאה התשע־עשרה.
המשך קריאה>>בלשוננו היום ציפור הנפש היא כינוי לדבר היקר מאוד ללב האדם או לנקודה רגישה במיוחד בנפשו.
מקור הביטוי בספרות חז"ל, אך שם הגרסה הטובה היא דווקא ציפַּר הנפש, והכוונה לדבר מוחשי.
האקדמיה ללשון העברית כשמה כן היא – מוסד אקדמי. היא הוקמה מכוח חוק "המוסד העליון ללשון העברית" שחוקקה הכנסת בשנת תשי"ג (1953), והוטלו עליה שתי משימות כבדות משקל: לכוון את התפתחות הלשון העברית בימינו ולחקור אותה לתקופותיה ולענפיה. התעוזה של מייסדי האקדמיה לראות למרחוק, להתוות את הדרך ולדבוק בה גם בתנאים של מחסור חומרי מתמיד היא ההשראה לקביעת המדיניות של האקדמיה היום ובעתיד.
המשך קריאה>>יצחק אבינרי הרבה לעסוק בשיבושים בִּלשון הדיבור והכתיבה. הוא היה מתקן לשון ידען, אשר התפלמס עם אנשי לשון, ועמד בקשר קבוע עם ציבור קוראיו.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>רשימת קניות לחנוכה בת אחד־עשר סעיפים, שנכתבה לפני מאה שנים, חושפת כמה ממאפייני העברית של התקופה.
המשך קריאה>>בית הספר בראשון לציון היה הראשון בארץ (ובעולם) שבו התנהלו הלימודים בעברית בכל המקצועות. בהובלתם של אנשי חינוך, ובראשם מרדכי לובמן ודוד יודילוביץ, הונהגו שיטות לימוד חדשות, נכתבו ספרי לימוד עבריים, וגדל דור של תלמידים היודעים לקרוא, לכתוב ולדבר בעברית.
המשך קריאה>>אנחנו רגילים לדבר על 'חודשים עבריים' לעומת 'חודשים לועזיים' או 'חודשים אזרחיים'. אבל לאמיתו של דבר החודשים בלוח השנה העברי הם חודשים בבליים, אכדיים, אשר עלו ארצה עם עולי בבל בימי שיבת ציון. סקירה קצרה של מה שידוע לנו על שמות חודשי השנה שלנו.
המשך קריאה>>במלאת שלושים יום למותו של חברנו היקר ד"ר אליקים וייסברג, אנו מביאים דברים שכתבו לזכרו שניים מעמיתיו.
המשך קריאה>>עכשיו במחיר מבצע: מארז הכולל את החלטות האקדמיה בדקדוק ואת החלטות האקדמיה בכללי הכתיב הפיסוק והתעתיק. כלי עזר חשוב לכותבים ולעורכי לשון, המתלבטים בעבודתם בתקני הכתיבה.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>ביקורים חווייתיים במרכז התרבות וההדרכה באקדמיה ללשון העברית נערכו בימי ה"גשר" שבין יום הכיפורים לסוכות.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.
המשך קריאה>>המאמר כולל מהדורה מלאה של הקטעים החדשים שנתגלו – בלויית ביאורים ותצלומי דפי כתב היד המקורי.
המשך קריאה>>במאמר זה הכותב סוקר לקט דוגמאות הממחישות את נוכחות לשון המגילות בעברית שלנו:
מילים וביטויים שנשאלו ישירות מן המגילות או שצמחו בדרך עצמאית לפני גילוי
המגילות ונמצאו מכוונים למתועד במגילות.
צירופים מסוימים מעוררים שאלות בקשר לשימוש בה' הידיעה: האם לברך "חג המשפחה שמח" או "חג משפחה שמח", איך ליידע את הצירופים "מגן דוד" ו"בית חולים שדה", והאם אפשר לומר "חבר שלי". על אלה ועוד תוכלו לקרוא כאן.
המשך קריאה>>המילה אָמֵן ידועה מאוד בעברית וגם בלשונות אחרות. שורשה מציין קיום, חוזק ויציבות, והוא משותף גם למילים אֵמוּן, אֱמוּנָה, נֶאֱמָן, אֲמָנָה ואֱמֶת. איך ייתכן ששורש המילה אֱמֶת איננו אמ"ת? ומה הן אוֹמְנוֹת?
המשך קריאה>>חדש! בובת תצוגה של אליעזר בן־יהודה במהדורה מוגבלת – מתנה ייחודית לכל מי שרוחו של בן־יהודה מפעמת בו, ולכל מי שדולקת בנפשה אש האהבה ללשון העברית.
המשך קריאה>>המילה צִיר, שנמצאת בימים אלו בכותרות, ידועה במגוון הוראותיה כבר בתקופות קדומות – רובן שרדו עד ימינו. נצא למסע קצר בעקבות המילה הקצרה.
המשך קריאה>>בחול המועד סוכות הציב קניון "דיזנגוף סנטר" את שירי הילדות הישראליים בקדמת הבמה באירוע חווייתי ומוזיקלי. האקדמיה ללשון העברית הכינה מחווה לשונית למשתתפים.
המשך קריאה>>במסגרת סדרת ההרצאות המקוונות, אנו מזמינים את הציבור להשתתף בהרצאתו של ד"ר דורון יעקב – על לשון ולשונות בתפילות החגים.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>את הצירוף 'ארחי פרחי' ירשנו מן הארמית. אם נעביר אותו לתבנית העברית המקבילה הוא ייעשה ברור מאוד: בארמית 'ארחי פרחי', ובעברית – 'אורחים פורחים'.
המשך קריאה>>משרדי האקדמיה ללשון העברית סגורים לציבור בשל חופשה מרוכזת. נשוב לפעילות ביום ראשון כ"ח באב (1 בספטמבר). חופשה נעימה.
המשך קריאה>>מיכל זגון רוגל בחרה לשתף אותנו בשיר אהבה לשפה העברית פרי עטה לרגל ט"ו באב. השיר הוצג בערב שירי 'ספוקן וורד' בשנת תשפ"ד.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>עכשיו במבצע בחנות הספרים! החוברת "מתגלגלים עם המילים" פותחת צוהר למכמניה של העברית ולדרכן המרתקת של מילותיה לאורך הדורות.
המשך קריאה>>הצירוף "הלוך ושוב" רגיל בלשוננו במשמעות 'אל יעד כלשהו ובחזרה', אך במקורו המקראי שבסיפור המבול יש לו משמעות שונה. ומניין לנו מטבע הלשון "דחה בלך ושוב"?
המשך קריאה>>לקראת השנה החדשה שמחנו לארח את אומן הסיפור ואיש התקשורת ג'קי לוי להרצאה על התחדשות.
המשך קריאה>>לקראת השנה החדשה שמחנו לארח את אומן הסיפור ואיש התקשורת ג'קי לוי להרצאה על התחדשות.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאפיון ולעיצוב גרפי UI/UX עבור צוות הפיתוח
המשך קריאה>>הרצאה מיוחדת לציבור: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד עמדנו על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות.
המשך קריאה>>הרצאה מיוחדת לציבור: בניתוחו של משפט קצר ומשעשע אחד עמדנו על המתח שבין קביעת התקן ובין התפתחות הלשון במציאות.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>הביטוי שנאת חינם מוכר מן התלמודים. על פי המסורת שנאת חינם הייתה מהגורמים לחורבן בית המקדש: "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (בבלי יומא ז ע"ב). שנאת חינם נחשבת לאווירה חברתית עכורה במיוחד ועל כן נתקבע המנהג להרבות בעיסוק בהּ ובדרכים לתיקונה לקראת תשעה באב.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית אירחה בביתה בירושלים כעשרים מיועצי הלשון לאמצעי התקשורת לפגישתם השנתית.
המשך קריאה>>במסגרת פסטיבל שירה מטולה בירושלים – הציבור מוזמן להשתתף במפגש מיוחד לכבודו של המשורר וחבר האקדמיה ללשון העברית, מירון ח. איזקסון.
המשך קריאה>>הסכת 'הַמְּחַיֶּה' של האקדמיה ללשון העברית – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.
המשך קריאה>>לא פעם עשויים דוברי העברית לחוש שמילה אנגלית מוכרת קרובה למדי למילה עברית מקבילה. הֲיד המקרה בדבר?
המשך קריאה>>הביטוי אוֹצָר בָּלוּם משמש בלשוננו לציון אוצר מלא וגדוש, בעיקר בהשאלה, כגון "אוצר בלום של ידע". לכאורה 'אוצר בלום' הוא אוצר סגור, שהרי 'לבלום' פירושו 'לעצור', אך ככל הנראה לא זו הייתה הכוונה המקורית של הביטוי – שאינו אלא שיבוש. ומה הקשר לרבי עקיבא?
המשך קריאה>>חדש בחנות! כרזה מעוצבת המציגה את התקן המחודש לתצורות היד של שפת הסימנים הישראלית – פרי עמלו של מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה.
המשך קריאה>>הכינויים 'אח' ו'אחות' רגילים בפנייה לאחד מהחבר'ה, ואפילו בפנייה לאדם לא מוכר שרוצים ליצור אצלו תחושה של קרבה. שימושי הלשון האלה מושפיעים הן מן הערבית הן מן האנגלית האמריקאית, אך כדאי לדעת שכבר במקרא אָח הוא בהחלט לא רק בן אותו האב או אותה האם.
המשך קריאה>>המילה רַבָּתִי היא ברייה מעט משונה בעברית, ולעיתים נראה שדוברי העברית מתקשים בשימוש בה. עיון בגלגולי המילה מלמד שלפנינו צורה שנתהוותה משני מקורות שונים.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>השם הפרטי דור – בדומה לשם עידן – מציין תקופה, מעגל חיים, פרק זמן ממושך.
המשך קריאה>>מהי "דופייה"? איזה מאכל זכה לשמות שַׁמְבָּלוּלוּ ויַמְבַּמְבָּם? איך קוראים לבוחן באזור חיפה? ולמה פסי ההאטה בנהרייה מכונים "סבגיות"? על עגות מקומיות מפתיעות ומשעשעות מכל רחבי הארץ.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>ריאיון עם צבי נשרי, המורה העברי הראשון בארץ לחינוך גופני, חושף את ראשית המינוח העברי בתחום הספורט.
המשך קריאה>>פרסום חדש מציג כיצד נקבעו מונחי ההתעמלות בעברית בתחילת המאה הקודמת.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית יצר באופן רשמי סימנים חדשים בתחומי ההיסטוריה והארכאולוגיה.
המשך קריאה>>תכתובת מראשית שנות השבעים ובה פנייתו של תלמיד התיכון ניצן בראונר למערכת עיתון מעריב בעניין לשוני ותגובתו השנונה של העורך נחמן בן־עמי.
המשך קריאה>>אחד הפתגמים החביבים על מורי ישראל הוא "מכל מלמדיי השכלתי, ומתלמידיי יותר מכולם". במשפט זה חברו שתי אֲמרות שונות: הראשונה מספר תהלים, והשנייה מן התלמוד.
המשך קריאה>>הצירוף 'בכייה לדורות' מתאר דבר שתוצאותיו השליליות יימשכו זמן רב. מקור הצירוף במדרש חז"ל, והוא קשור לחטא המרגלים וגם לתשעה באב.
המשך קריאה>>בלשוננו היום יחד' הוא ההפך מ'לבד', אך מתברר שבלשון המקרא יש גם 'יחד' שהוא דווקא לבד. על המילים 'יחד', 'יחדיו', 'לחוד' ו'אחד', וגם על החלופה העברית המשובחת שהציעה חברתה הטובה של נעמי שמר לביטוי העגה "ביחדנס".
המשך קריאה>>דף הפתרונות המלא לחידון "יש חיה כזאת"? – חידון משעשע, מפתיע ומחכים על השמות היצירתיים שניתנו בעבר לבעלי חיים בלשוננו.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מציעה פעילויות קיץ חווייתיות לילדים ולמשפחות בעקבות השפה העברית במרכז התרבות וההדרכה החדש שנפתח במשכנה.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית והפעם בסימן ראשית הקיץ.
המשך קריאה>>הצבא שלנו קרוי צבא ההגנה לישראל, כי תכליתו להגן עלינו. ועוד יש בשמו גם רמז לארגון ההגנה, שהיה עיקר התשתית של צה"ל. מה הקשר בין גן להגנה? איך הקשר הזה בא לידי ביטוי בסיפור גן העדן? ומניין קיבלנו את גן הילדים?
המשך קריאה>>חרב פיפיות היא חרב המחודדת משני צדדיה, ובהשאלה כינוי לנשק מסוכן העלול לפגוע במשתמש בו. במה שונָה הבנת הביטוי בימינו מן המשמעות המקורית? מה זה 'פיפיות'? עד מתי תאכל חרב? ומה הקשר לפומפייה?
המשך קריאה>>האם בשורה חייבת להיות טובה, או שאפשר – לא עלינו – לבשר גם בשורות קשות? מה אפשר ללמוד ממקבילותיה של המילה באכדית ובערבית? ומה הקשר לאיוב, לישעיהו ולשלומי שבת?
המשך קריאה>>כיצד מברכים את היוצא לדרך – 'לך לשלום' או 'לך בשלום'? 'שוב לשלום' או 'שוב בשלום'? על גלגולי ברכות אלו ודומותיהן מן המקרא ועד ימינו, ועל ההקפדה שיש המקפידים בעניינן.
המשך קריאה>>הנצחה וניצחון הן שתי מילים מעצבות בזהות הלאומית של מדינת ישראל, והקשר ביניהן אינו רק סמלי. ומה הקשר למנצח התזמורת?
המשך קריאה>>הרכיב 'ניר' רווח בשמות יישובים, ובהם ארבעת קיבוצי הנגב המערבי: ניר עם, ניר יצחק, נירים וניר עוז. מה פירוש 'נירו ניר'? ומה משמעות ההבטחה 'למען היות ניר לדוד עבדי כל הימים?'
המשך קריאה>>מה הקשר בין כשרות המטבח למכון הכושר? מה משותף למכשיר ולתכשיר? ומה לכל אלו ולכישרון? פינה חגיגית וכשרה לפסח.
המשך קריאה>>בחג הפסח, חג החירות, השתחררו בני ישראל משעבוד מצרים ויצאו אל החופש ואל הדרור. אבל כל מילות החופש האלה אינן נזכרות כלל בסיפור יציאת מצרים שבתורה. מה הקשר בין חירות לשחרור? ומיהו בן חורין?
המשך קריאה>>את המילה שְׂדֵרָה ואת שם העיר שדרות נכון להגות בשי"ן שמאלית, ולא בכדי. פינת הלשון עושה סדר במילה שדרות ומצדיעה לגיבורי העיר וללהקת "שפתיים".
המשך קריאה>>הגיבור המקראי הוא לוחם בעל כוח, אך חז"ל הוסיפו למילה גם ממד של חוסן נפשי. האם יש קשר בין גיבור לגבר? ואילו מילים נשיות נגזרו מאותו השורש?
המשך קריאה>>קיבוץ בארי נקרא על שם ברל כצנלסון – מאבות תנועת העבודה בארץ ישראל ועורכו הראשון של עיתון "דבר", שבארי היה שמו העברי. על הבאר שעוד תימלא שוב מים ותשקוק חיים.
המשך קריאה>>מה הקשר בין דת ל־data ובין פרדס ל־paradise? מה המשמעות המקורית של 'פתגם'? ואיזו מילה חידשה האקדמיה ללשון העברית תמורת "צנזורה"?
המשך קריאה>>כולנו מייחלים לימים של שקט. מה הייתה משמעותה המקורית של המילה 'שקט'? האם הדמיון הצלילי בין 'שקט' ל'שתיקה' הוא מקרי בלבד? ומה הקשר לפלמינגו?
המשך קריאה>>כבר למן המקרא המילה תקווה משמשת בלשוננו בהוראה 'ציפייה', 'תוחלת'. אבל לצד זה יש שהיא משמשת לעניין אחר לגמרי: לציון 'חוט' או 'פתיל'. מה עניין חוטים לציפיות?
המשך קריאה>>שמות הדרגות בצבא – ובהם 'אלוף', 'סגן' ו'נגד' – הם דוגמה מאלפת למתן לבוש עברי מקורי למערכת שלמה של מונחים השאולה מן הלעז.
המשך קריאה>>צווי 8 לא חולקו בתקופת המקרא, אך מילואים היו כבר אז – אם כי בהקשרים אחרים. מה הם ימי המילואים ומהו כרך מילואים? ומי גייס את המילה "מילואים" לצבא ההגנה לישראל?
המשך קריאה>>ההתנדבות מוכרת בַּלשון העברית כבר מן התנ"ך, אבל ייתכן מאוד שבמקור "מתנדבים" הם בעצם "מגויסים" – מי שמתייצבים לקריאה של מישהו אחר, ולא אלו שיוזמים בעצמם.
המשך קריאה>>בימים האלה כולנו זקוקים מאוד לנחמה. לכן נדבר על ביטוי מעניין מתוך שירה הנפלא של רחל שפירא 'נחמה' – 'גדולות ונצורות'. על ביטוי מעניין המשמר עד היום גרסה חלופית ונשכחת של פסוק מן המקרא.
המשך קריאה>>לאחר שבעה באוקטובר הייתה פינת הלשון שלנו בהפסקה – בין השאר בגלל התחושה הקשה שאין מילים: אין מילים לתאר את גודל האסון, ואין מילים לתאר את גודל הכאב והתדהמה. אבל למילים יש הרבה כוח גם לרפא ולעודד. על המיזם המרגש "עברית שפה שמחברת אותנו".
המשך קריאה>>חג הסוכות הוא אחד משלוש רגלים. או אולי שלושה רגלים? על גלגולי המילה 'רגל', על התפתחותה הוראתה החגיגית ועל הבידול הדקדוקי המעניין שחל בה בספרות חז"ל.
המשך קריאה>>מה הקשר בין סוכה למסך? מה צורת הרבים של מוסך? ומהו "דיר מכוניות"?
לרגל חג הסוכות – מילים תחת סכך אחד.
כיצד שיבוש של מילה לטינית התגלגל לרוב נוסחי המשנה וגם לאחד הפיוטים המזוהים ביותר עם הימים הנוראים – "ונתנה תוקף"?
המשך קריאה>>מדוע בתורה לא נקרא ראש השנה בשם זה? מה הם שמותיו המקראיים ואיזה מהם משמש את הקראים עד היום? ומה פירוש הצירוף 'ראש השנה' בלשונו של הנביא יחזקאל?
המשך קריאה>>כרם הוא 'מטע של גפנים'. הוא משמש בעברית גם בצירופים הכוללים גידולים חקלאיים אחרים דוגמת 'כרם זיתים' ונראה שהשימוש הזה הרחיק לכת גם אל שמות מקומות בארץ.
המשך קריאה>>מרדכי קרניאל, ממייסדי המושבה זיכרון יעקב, כתב באלול תרנ"ט (ספטמבר 1899) את שירו "אַהֲבַת קְדוּמִים" ובו הוא מפליג בשבחיה של השפה העברית.
המשך קריאה>>כאשר ניסינו לחשוב איזו מילה עברית היא בעלת המספר הגדול ביותר של משמעויות שאין ביניהן קשר, התייצבה המילה בר במקום הראשון עם לא פחות משש משמעויות.
המשך קריאה>>מה כל כך קטן בשעות הקטנות של הלילה והאם יש שעות קטנות כאלה גם ביום? מתי שעות הלילה נעשות 'לפנות בוקר', ולמה זה תלוי בנקודת המבט שלנו?
המשך קריאה>>הביטויים 'עולה בקנה אחד' ו'משענת קנה רצוץ' לקוחים שניהם מן המקרא וקשורים לפרעה מלך מצרים. ומה הקשר ללטינית, לתותח לתעלה ולקניון?
המשך קריאה>>כל ילד בימינו יודע שאפו הארוך של הפיל נקרא חדק. אך בהחלט לא כל ילד יודע שהשם הזה של אף הפיל נולד לגמרי בטעות.
המשך קריאה>>רבים אומרים שהטלפון או המחשב או המצב "שבקו חיים", כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… מהו פירוש הפועל 'שבק'? ומניין קיבלנו את הביטוי הזה?
המשך קריאה>>היכן נמצא עמק (ה)שווה? מהי הרמה שעליה נאמר "קול ברמה נשמע"? מהו סלע המחלוקת ואיך באים חשבון? על שמות מקומות מן המקרא שהפכו לביטויים בלשוננו.
המשך קריאה>>'בכייה לדורות' הוא כינוי למעשה (או לחוסר מעש) אשר גורם נזק חמור לטווח הארוך, דבר שעתידים להצטער עליו לזמן רב. מה מקור הביטוי ומה הקשר שלו לתשעה באב?
המשך קריאה>>ספר איוב הידוע בלשונו הקשה העניק ללשוננו כמה ביטויים, ובהם 'אבד עליו כלח'. ביטוי זה איננו ברור וניתנו לו פירושים שונים, אך דווקא משום כך הוא הוליד מונח בלשני מעניין.
המשך קריאה>>שלושת השבועות שבין י"ז בתמוז לט' באב מכונים 'ימי בין המצרים'. מה מקור הכינוי הזה? והאם יש לו קשר לביטוי 'ללא מצרים'?
המשך קריאה>>'לעיתים רחוקות' הוא ביטוי שציין במקורו מרחק גדול של זמן וקיבל לימים משמעות של תדירות. בביטוי 'מימים ימימה' אירע בדיוק התהליך ההפוך.
המשך קריאה>>מלאכי התנ"ך אינם מכונפים, לעומת יצורים מקראיים שמימיים אחרים: הכרובים והשרפים. איך קיבלו המלאכים כנפיים? ומה בכלל מקורה של המילה מלאך?
המשך קריאה>>מה שורשה של המילה מְדִינָה ומה אפשר ללמוד ממנו על המשמעות שלה? מה מציינות מילים מקבילות בלשונות שמיות אחרות? ומה הקשר לעיר אל־מדינה שבערב הסעודית?
המשך קריאה>>מקור שמו של החג פֶּסַח נעוץ כידוע בסיפור יציאת מצרים – שבו פָּסַח האל על בתי בני ישראל, וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי לִפְסֹח פירושו 'לדלג', אבל כדאי לדעת שאין זו ההבנה היחידה של הפועל הזה בַּהקשר של יציאת מצרים.
המשך קריאה>>חינם אין כָּסֶף, עבודת פָּרֶךְ, בימים עָבָרוּ, עקבותיו לא נוֹדָעוּ… בתנ"ך יש מילים מסוימות שמקבלות צורה מיוחדת כאשר הן באות בְּמקום שיש בו הפסקה. והיכן מצויה התופעה הזאת בזמר העברי?
המשך קריאה>>כיום אולי נדמה שהמילה בַּלְשָׁן קשורה אל הפועל לִבְלֹשׁ – שהרי הבלשן בולש אחר המילים וגלגוליהן. אבל לאמיתו של דבר מקור המילה אחר לגמרי, והיא קשורה לאחת הדמויות המרכזיות במגילת אסתר.
המשך קריאה>>בלשוננו היום תורמים כסף ותורמים דם, תורמים לחברה ותורמים למדע, וכמובן גם תורמים תרומה. אבל בתנ"ך את התרומה כלל לא 'תרמו' אלא 'הרימו'. מה הקשר בין 'תרומה' ל'הרמה'? ממתי תורמים בעברית ומי התנגדו לכך?
המשך קריאה>>אך על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי "ארץ הצבי" אינו קשור כלל לבעל החיים. מה הקשר לנוסח הכתובה? ומה פירוש דברי דוד המרגשים "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל"?
המשך קריאה>>אם נפתח את המילון בערך קִלֵּס נגלה שאותו הפועל משמש בשתי הוראות מנוגדות לגמרי: (א) לָעַג, בָּז. (ב) שִׁבַּח, הִלֵּל. איך בעצם זה קרה? ומה הקשר ל"רינה"?
המשך קריאה>>בארמית של התלמוד הבבלי נזכר העוף 'בר אווזא' – מילולית 'בן האווז'; ובראשית המאה העשרים התקצר הצירוף 'בר אווז' למילה אחת – בַּרְוָז. נשאלת השאלה: אם הברווז הוא "בר אווז", האם הברבור הוא "בר בור"?
המשך קריאה>>בן־יהודה עבד שעות רבות בעמידה, ומעל המִכְתָּבָה שלו (מילה שחידש) היה תלוי השלט "הזמן קָצֵר והמלאכה מרובה". במִלּוֹן שלו (עוד מילה שחידש) הוא ציין בסימן מיוחד את חידושיו, ובעִתּוֹן שלו (עוד מילה שחידש) השתמש בין השאר כדי להפיצם. ומה חשב ביאליק על חידושיו?
המשך קריאה>>הצירוף 'מן הפח אל הפחת' יסודו בדבריהם של שניים מן הנביאים הגדולים שלנו – ישעיהו וירמיהו. מה משמעות הביטוי אצלם? מדוע נשתנה הביטוי בלשוננו? ומה לכל זה ולסנשו פנשו?
המשך קריאה>>אילו היו המכבים מוצאים "פח שמן" – כנראה היה השמן מספיק מראש לשמונה ימים. אבל הם מצאו 'פך שמן', בכ"ף, שזו כמובן מילה אחרת לגמרי. מה צורת הרבים של 'פך'? מה הקשר ליעקב אבינו? ומה משותף למילים 'פך' ו'בקבוק'?
המשך קריאה>>בעקבות הביקוש הרב נפתחו מועדים חדשים לסיורים לילדים וגם למבוגרים: בואו לראות את המכתבה של בן־יהודה, את כרטסת המילונאי אבן־שושן, ספר שירי ילדים בן מאה שנה ועוד.
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להירשם להשתלמויות המקוונות בנושאים: כללי התעתיק, בין מילים למשמעות ותולדות העברית.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>לצערנו כולנו רגילים לצירוף 'בית קברות', ואולי משום כך איננו שמים לב שיש בו משהו מוזר: צורת הרבים הרגילה של 'קֶבֶר' היא 'קְבָרִים'; אם כן מדוע אנו אומרים 'בית קברות' ולא 'בית קברים'?
המשך קריאה>>מדוע דבר קטן וּפָעוּט מכונה 'זעום'? לאיזו מילה קרובה המילה זָעִיר? ומה הקשר לנביא מיכה ולספרות ההשכלה?
המשך קריאה>>מותר לפעמים לאבד את הראש – גם אם אתם צירופים מילים. כך בדיוק נוצרו בעברית בת ימינו המונחים 'גלויה', 'תחתונים', 'חצאית', 'צוללת' ו'מכונית'.
המשך קריאה>>בלשון ימינו 'חלומות באספמיה' הם 'חלומות שווא', 'שאיפות לא מציאותיות'. אבל במקור הייתה לביטוי הזה הוראה אחרת, ולשם כך נחלום בספרדית.
המשך קריאה>>הביטוי המחודש 'הסחת דעת' מבוסס על ביטויים דומים מספרות חז"ל: 'הסיח דעתו' ו'בהיסח הדעת'. אבל מהי בכלל 'הסחה'? והאם ייתכן קשר לביטוי אחר מלשון חכמים – 'הסיע מליבו'?
המשך קריאה>>הביטוי הנבואי ששימש במקור לתיאור של כעס – קטן או גדול, התגלגל לימים אל תיאורי הטבע של זרימת נחלים, ואף היה השראה לציור מרנין במיוחד של העיר תל־אביב באחד משיריה היפים של נעמי שמר.
המשך קריאה>>איך נכון לומר – מַשוא פנים או מְשוא פנים? מה הציור העומד בבסיס הביטוי הזה? ומה הקשר ליהוא מלך ישראל, ליהושפט מלך יהודה ולברכת הכוהנים?
המשך קריאה>>החלפת צבע הפנים יכולה להעיד על מצבו הפיזי של האדם או על רגשותיו. על מי שמבייש את חברו אומרים שהוא 'הלבין את פניו', ועל מי ששרוי בצער – 'השחירו פניו כשולי קדרה'. ואיזה צבע יש למי ש'נתכרכמו פניו'?
המשך קריאה>>מה מקור הצירוף 'ראשו ורובו'? מהי 'הושענא חבוטה'? מה עושים באתרוגים אחרי החג, ומה הקשר לפוליטיקה הישראלית?
המשך קריאה>>בשנת תרפ"ח, 1928, פרסם ועד הלשון העברית רשימה בשם בְּרָכוֹת וּבִטּוּיֵי נִמּוּס. ברשימה זו איננו מוצאים את הברכה המוכרת 'חג שמח', אלא שתי ברכות אחרות: 'מועדים לשמחה' ו'תזכו לשנים רבות'. מה מקורן של ברכות אלו? ומדוע התחלנו לאחל 'חג שמח'?
המשך קריאה>>המילה 'סליחה' רגילה מאוד בחיי היום־יום שלנו – אם בהתנצלויות של ממש ואם בפניות דוגמת "סליחה, מה השעה?". אך רק בימי הביניים החלו בני אדם לסלוח, לעומת לשון המקורות שבה הייתה פעולת הסליחה נחלת האל לבדו. ומניין קיבלנו את המחילה?
המשך קריאה>>שני מטבעות הלשון – "תכלה שנה וקללותיה" ו"תחל שנה וברכותיה" – באים בפיוט הנודע 'אחות קטנה' הנאמר בליל ראש השנה בקהילות רבות.
המשך קריאה>>בימינו רוב הישראלים הוגים כ' רפה וח' באותו האופן, ומכאן הבלבול בין ביטויים כגון 'רחש כבוד' ו'רכש את אמונו'. נעשה אפוא מעט סדר, וגם נראה מה הקשר ל'מרחשת' ול'לחש רחש'.
המשך קריאה>>עם תחיית העברית היו שסברו שלא ייתכן שבאומה מתוקנת יישאו ימות השבוע שמות טכניים כמו 'ראשון' ו'שני', והיו להם הצעות חלופיות מעניינות מאוד.
המשך קריאה>>'שמואל את שמואל', 'דוד את מאיר', 'בייגל את בייגל' – מה פשר המילה 'את' בשמות מסחריים כאלה? האם לפנינו מבנה מקראי משובח או מילה לטינית בתחפושת?
המשך קריאה>>מה הקשר בין החרק הטורף לחנוכת המקדש? האם לפנינו סוס או גמל? איך אומרים "גמל שלמה בנקבה, ולמה כנראה לא כדאי לנו להיות בני הזוג של הנקבה הזאת?
המשך קריאה>>"אתה חושב שאתה מתחתן עם הבת שלי, אבל בעצם אתה מתחתן איתי", חייך הרב אל הארוס הטרי במסיבת האירוסין של בתו. איזה גלגול משמעות עבר הפועל 'להתחתן' ומה הקשר לחותנת?
המשך קריאה>>מגילת איכה היא קובץ של קינות על החורבן וגם מקור לכמה מילים וביטויים השגורים בלשוננו עד היום: 'הפוגה', 'ירד פלאים', 'חדשים לבקרים', 'נפלה עטרת ראשנו' ועוד.
המשך קריאה>>"פרת משה רבנו בקול התאוננה, שיש לה שם כזה ארוך והיא הרי קטנה…". איך זכתה החיפושית הקטנטנה בשם כה ארוך ומסובך? באילו עוד קדושים היא נקשרה? וכמה נקודות יש לה על הגב?
המשך קריאה>>סיפור קשה בספר מלכים ומחלוקת תלמודית מפתיעה בעניינו הולידו ביטוי רווח בלשוננו. האומנם מרוב דובים לא רואים את היער? ומי צירף לדובים את הזבובים?
המשך קריאה>>מה מציינת המילה 'מתים' שבצירוף 'מתי מעט' והאם המתים האלה יכולים להיות חיים? ומה פירוש השמות המקראיים מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשֶׁלַח?
המשך קריאה>>המילה הַתְפָּלָה הצליחה לעורר הן את התנגדותו של דוד בן־גוריון הן את התנגדותה של מליאת האקדמיה ללשון העברית. על מה יצא הקצף? ואיזה מונח חלופי יכול לשמש לזה?
המשך קריאה>>תָּפֵל בתי"ו פירושו 'חסר מלח', ואילו טָפֵל בטי"ת הוא 'נספח' ו'צדדי' – כמוכר מן הצמד 'עיקר וטפל'. לאיזה מהם קשורה האמונה? ואיזו טעות בתרגום מגרמנית עומדת כנראה ביסודו של הביטוי?
המשך קריאה>>בית קפה, בית מרקחת ובית קולנוע הם כולם בניינים של ממש. אך בתקופת ההשכלה שימשה בלושננו המילה 'בית' שימוש חופשי בהרבה: אם לציון חדרים – כגון בית מבשלים, ואם לציון פריטי לבוש ואביזרים – כגון בתי עיניים.
המשך קריאה>>מושגים רבים בלשוננו מובעים בצירוף מילים: 'עורך דין', 'הר געש', 'פסי האטה' ועוד. אך צירופים אלו הם כאין וכאפס לעומת הצירופים היצירתיים שנהגו בלשוננו בתקופת ההשכלה והתחיה, ובהם 'כסף חי', 'נשים באוהל' ו'באר מתזת מימיה למרום'.
המשך קריאה>>כולנו מכירים את שמות הכלים העתיקים ששימשו לקציר: מגל וחרמש. בעברית בת ימינו ההבדל ביניהם ברור, אך מתברר שלא תמיד היה כך. איך אפשר להוכיח זאת משיר של דויד ברוזה? ומהו "קְצַרְדָּשׁ עַצְמוֹנָע"?
המשך קריאה>>ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף "עיר בירה" חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה "בירה"? וכיצד נקראו ערי בירה בעברית לפני שהן נקראו "ערי בירה"?
המשך קריאה>>ההסקה וגם המסוק קשורים אל הפועל הארמי סְלֵק שפירושו 'עלה'. מה הקשר לביטוי הארמי 'סלקא דעתך'? ומה המסקנה מכל זה?
המשך קריאה>>האם אי תנועה הוא כמו אי בים או כמו אי־צדק? מה פירוש השם המקראי איזבל, ואיך (אולי) קראו לחתולים בתקופת התנ"ך?
המשך קריאה>>לפי המסורת היהודית בשביעי של פסח אירע נס קריעת ים סוף. אבל אם נעיין בסיפור הנס שבתורה, נגלה שהמילה קריעה כלל אינה נזכרת בו. איך מתואר הנס הזה במקרא? מדוע התקבע בלשוננו דווקא הצירוף 'קריעת ים סוף'? ומה הקשר לגזר?
המשך קריאה>>בכל דור ודור אנחנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומשנה לשנה זוכרים בעל פה את הפסוקים, המדרשים והשירים. אין פלא אפוא שסיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח הולידו מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה.
המשך קריאה>>'חקירת שתי וערב' היא חקירה מדוקדקת מכיוונים שונים. כמוה גם 'חקירה צולבת' – כצורת הצלב העשוי שתי וערב. מה פירוש המילים 'שתי' ו'ערב'? ומה הקשר לאבן השתייה?
המשך קריאה>>שנת תרפפו נשמעת כמו שנת תש"ח או תרל"ח, אך מקורה אינו בגימטרייה של שנים אלא בספרדית היהודית. מה פירוש תרפפו? ומה הקשר למתושלח, לאנטיוכוס ולרופא העיניים הירושלמי הנודע?
המשך קריאה>>אנחנו רגילים לכנות בשם משלוח מנות את מארז המטעמים הניתן בחג הפורים, ואולם המשמעות המקורית של 'משלוח מנות' היא פשוט שליחת מנות.
המשך קריאה>>האם נכון לומר לומר "יעמדו על הברכה" או "יבואו על הברכה"? ומה הקשר להר גריזים והר עיבל?
המשך קריאה>>אם למישהו יש נחת רוח ממישהו אחר, לא סביר שהוא ירצה להראות לו את נחת זרועו. המילה 'נחת' אומנם משותפת לשני הביטויים, אך לאמיתו של דבר מדובר בשתי מילים שונות, שרק במקרה זהות בצורתן.
המשך קריאה>>אזהרה: הפעם הפינה היא מתחת לכל ביקורת! מאיזו שפה ירשנו את הביטוי הזה ומה הקשר לבתי הספר "חביב" בראשון לציון של ראשית המאה העשרים?
המשך קריאה>>בימינו 'רוח חרישית' היא רוח קלילה ושקטה, אך משמעות הצירוף במקורו המקראי שנויה במחלוקת. לפי אחת הדעות מדובר דווקא ברוח סערה עזה וחזקה, רוח מחרישת אוזניים.
המשך קריאה>>המילה נְעוּרִים שייכת לקבוצת המילים המכונה 'ריבוי תמידי' – כמו חיים, רחמים, אירוסים, מעמקים, נְדוּדִים, גינונים ועוד. בלשון ימינו 'בני נעורים' הם נערים ונערות, אבל במקור המקראי הייתה לצירוף הזה משמעות שונה לגמרי.
המשך קריאה>>מדוע אומרים 'במצח נחוּשָׁה' ולא 'במצח נָחוּשׁ', והרי מֵצַח הוא זכר? ומדוע אדם נחוש נקרא נחוש?
המשך קריאה>>שלא כמילות השיר 'תחת שמי ים התיכון', מוטב לומר 'הים התיכון' – בדיוק כמו 'הים השחור'. איזו הצדקה אפשר למצוא בכל זאת לניסוח של שלמה ארצי? וכיצד נוצרה המילה תיכון?
המשך קריאה>>בשירו הידוע של ישראל דושמן 'השקדייה פורחת' נאמר בבית השני: "כל אחד ייטע פה עץ, באתים נצא חוצץ". מה פירוש הביטוי 'לצאת חוצץ'? ומה הקשר שלו לארבה?
המשך קריאה>>בציון השעה רגילים בפי רוב הדוברים ניסוחים כגון 'חמישה לחמש', שבהם המספר המציין את הדקות בא דווקא בצורת זכר. ניסוחים אלו משקפים כנראה נוהגי לשון שהיו רגילים כאן בדורות קודמים.
המשך קריאה>>שמה של לשוננו נגזר מן הכינוי 'עברי' הנזכר כמה פעמים בתנ"ך, אך שם השפה 'עברית' איננו נזכר בתנ"ך כלל. מתי החלו לקרוא לעברית 'עברית'? ואיך נקראה לשוננו בימי התנ"ך?
המשך קריאה>>'שפה' היא מילה נרדפת ל'לשון', וכמותה היא מבוססת על איבר בפה המשמש להפקת דיבור. שם האיבר שָׂפָה מצוי בביטויים שונים הקשורים לדיבור, ובהם 'לא העלה על דל שפתיו'. אך מהו בכלל 'דל שפתיו'?
המשך קריאה>>העברית משופעת במילים נרדפות, אבל איש אינו רודף אחרי המילים האלה. מדובר במינוח דקדוקי שהתגלגל ללשוננו מן הערבית בימי הביניים.
המשך קריאה>>בלשוננו היום 'מילה' היא בעיקר יחידת הלשון בעלת המשמעות הקטנה ביותר. מה הייתה המשמעות המקורית של המילה 'מילה'? וכיצד קראו בעבר ליחידת הדיבור שאנו קוראים לה היום 'מילה'?
המשך קריאה>>אותיות הא'־ב' מוכרות לכל ילדה וילד, אך המילה 'אות' רגילה בלשוננו גם מחוץ ללוח הכתיבה. יש אות כבוד ואות הצטיינות, אות חיים ואות מצוקה, אות מורס, אות סִפְרָתִי (דיגיטלי), וגם 'אות ומופת'. ומה הקשר בין כל אלה?
המשך קריאה>>הביטוי "מה יום מיומיים" משונה למדי: הרי כוונתנו לשאול מה מיוחד ביום הזה משאר כל הימים, ולכן הגיוני יותר לשאול "מה יום מימים". ושמא זה היה הביטוי המקורי?
המשך קריאה>>המילה 'צידה' והצירוף 'צידה לדרך' לקוחים מן המקרא. מה מקורם הלשוני? ואילו מילים נוצרו בעקבותיהם בעברית החדשה?
המשך קריאה>>הנר, הנורה והמנורה מפיצים אור בחיינו, ובלשון מליצית – נְהָרָה. האם גם המנהרה קשורה אליהם? ומהו 'לשון סגי נהור'?
המשך קריאה>>את המילה 'חיסון' חידש הרופא ד"ר יצחק בן יוסף טובים במאמר שפרסם בשנת 1896 בכתב העת 'המליץ'. מה עומד ביסוד החידוש הלשוני הזה? ואילו מילים נוספות נוצרו בלשוננו בעקבותיו?
המשך קריאה>>הביטוי 'לא לעולם חוסן' מציין בלשוננו היום שעמדת הכוח איננה מובטחת לָנצח. ואולם במקור המקראי 'חוסן' פירושו 'אוצר', והביטוי נקשר דווקא לארעיותו של הרכוש. ומה הקשר למַחסן ולערבית?
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית קיימה מפגשי קיץ לקהל הרחב באקדמיה ללשון העברית – פעילות לנוער ולמבוגרים.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית הזמינה הורים ולילדים בוגרי כיתות א' עד ו' לחוויית קיץ משפחתית.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן שבוע הספר העברי.
המשך קריאה>>מהו הָב? איזה בעל חיים נקרא במקור תֻּכִּי? וכיצד קראו פעם לטפיר?
חידון משעשע, מפתיע ומחכים על השמות היצירתיים שניתנו בעבר לבעלי חיים בלשוננו.
בימי התנ"ך השתמשו בחֶבֶל למדידה, ומשערים כי ממשמעות המדידה התפתחה במילה גם המשמעות 'אזור גאוגרפי' – שטח שנמדד בחבל. האם יש קשר גם לחבלי הלידה?
ואיך נכון לומר – חֶבלי כביסה או חַבלי כביסה?
הביטוי 'רוב רובו' מציין בלשוננו רוב גדול, אבל מצד ההיגיון הוא מציין דווקא מספר קטן מן הרוב: רובו של הרוב ולא כולו. כיצד נוצרה המשמעות הרגילה בימינו? ולמה רוב רובנו איננו שמים לב לכשל הלוגי הזה?
המשך קריאה>>"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" – על פי השימוש המקובל בפסוק זה, לפנינו המלצה להתאים את החינוך לאופיו של הילד. אך לפי הבנה אחרת, הכוונה דווקא לגיל שבו רצוי להתחיל את החינוך.
המשך קריאה>>בסיקורים של כנסים המוניים או הופעות גדולות אומרים לעיתים קרובות שהאולם היה 'מלא מפה אל פה'. מה פירוש המילה פֶּה בביטוי הזה? ומה מקורו?
המשך קריאה>>הרצאתה של ד"ר נטע דן הוקדשה לאברהם שלונסקי ולחדשונותו הלשונית במלאת חמישים שנה למותו.
המשך קריאה>>לראשונה מתפרסם בפומבי ריאיון נדיר עם פנינה הלפרין, הגננת העברייה הראשונה בגולה, החושף מעט מראשיתו של החינוך העברי לגיל הרך באירופה.
המשך קריאה>>לראשונה מתפרסם בפומבי ריאיון נדיר עם פנינה הלפרין, הגננת העברייה הראשונה בגולה, החושף מעט מראשיתו של החינוך העברי לגיל הרך באירופה.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן חג השבועות.
המשך קריאה>>הביטוי "אחז את החבל בשני קצותיו" מציין 'ניסיון בלתי אפשרי לעשות דבר והיפוכו'. אבל מה בעצם הבעיה לעשות זאת?
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה – והפעם בסימן יום ירושלים.
המשך קריאה>>ערב העיון הוקדש לתרגום לעברית של הספר מילים פשוטות מאת הרב עדין אבן־ישראל שטיינזלץ ז"ל.
המשך קריאה>>עכשיו במבצע בחנות שלנו! תיק מעוצב המציג את המילה "אהבה" בשפת הסימנים – מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח את שפת הסימנים הישראלית במרחב הציבורי.
המשך קריאה>>חדש! תיק מעוצב המציג את המילה "חיבור" בשפת הסימנים – מתנה מקורית ויצירתית המסייעת להנכיח את שפת הסימנים הישראלית במרחב הציבורי.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לפיתוח ולתחזוקה של אתרי האקדמיה.
המשך קריאה>>השם המקראי אֵילון חזר וניעור בקרב דוברי העברית בעת החדשה – על משמעותו והקשר שלו לשמות דומים כגון אלון, אלה ואיילון.
המשך קריאה>>בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה אושרה רשימת שמות גמלי שלמה, אושרו שני מונחים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה>>עד כה נקראו עשרות המינים של גמלי שלמה החיים בישראל בשם גְּמַל שלמה, ועתה אישרה מליאת האקדמיה רשימה מפורטת של שמות לפי המשפחות, הסוגים והמינים השונים.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בחידה השבועית החדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור?
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון והעברית ומוזאון הטבע ע״ש שטיינהרדט בתל אביב הזמינו את הציבור לאירוע חגיגי לאוהבי עברית וטבע.
המשך קריאה>>החידה השבועית שלנו בסימן ל"ג בעומר – האם תצליחו לעמוד באתגר?
המשך קריאה>>התגבשות לשון העיתונות העברית היא פרק חשוב בתולדות העברית החדשה, ומיוחסת לה חשיבות מכרעת בעיצוב העברית בת זמננו.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>איך נוכל לשחזר כיצד נשמעה העברית החדשה בראשית ימיה? סקירה חדשה מציגה את דרכי ההתחקות על הדיבור העברי הטבעי בראשיתו וכמה מאפיינים מעניינים שלו.
המשך קריאה>>השם בארי שוזר את סיפוריהם של נביא מקראי, הוגה דעות ציוני וקיבוץ בצפון מערב הנגב.
המשך קריאה>>עורכי הלשון רגילים לתקן את הכותבים 'בטח' או 'בטוח' ומעדיפים תמורתם את 'ברור', 'ודאי', 'ללא ספק' ודומיהם. התחקות על גלגולי המשמעות של מילים מן השורש בט"ח עשויה לשפוך אור על הרקע לתיקון.
המשך קריאה>>חדש באתר – החל מן השבוע נפרסם חידה שבועית:
האם תצליחו לנחש מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר מאחורי האיור?
כינוס מדעי לציון פרסומה של מחברת מנחם בן סרוק במהדורת אהרן ממן וחננאל מירסקי התקיים בבית האקדמיה.
המשך קריאה>>במלאת שלושים יום לפטירתו של פרופ' אילן אלדר, חבר האקדמיה ללשון העברית, אנו מביאים כאן פרק מספרו "תחייתה והתחדשותה של העברית: מחקרים ועיונים".
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית אבלה על פטירתו של חבר האקדמיה פרופ' אילן אלדר ז"ל ומשתתפת בצער המשפחה. במלאת שלושים יום למותו אנו מביאים דברי הספד שנישאו בלוויה.
המשך קריאה>>החוגגים את המימונה נוהגים לברך זה את זה בברכת "תרבחו ותסעדו" – כלום יש קשר למנהגי הסעודה המגוונים של יום חג זה?
המשך קריאה>>הציבור הוזמן לערב מיוחד לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנערך בבית האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת שנים עשר מפגשים בנושא תולדות העברית – מדוד המלך ועד עמוס עוז.
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת עשרה מפגשים בנושא בין מילים למשמעות. (אפשר להירשם ללמידה בצורה אסינכרונית)
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית מזמין את הציבור הרחב להשתלמות בת עשרה מפגשים בנושא כללי התעתיק.
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות בשיתוף חוקרי מפעל המילון ההיסטורי והמזכירות המדעית.
המשך קריאה>>מדור שפת הסימנים הישראלית של האקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות חדשה להיכרות מעמיקה עם השפה.
המשך קריאה>>בתכתובת בין חברי ועד הלשון בעיצומה של מלחמת העצמאות נפתח צוהר לאירועי התקופה: המחסור החומרי, תנאי החיים הקשים וגם פעילות ועד הלשון בצל המלחמה.
המשך קריאה>>מקור המילה מילואים בתנ"ך, ושם היא מציינת מילוי ('אבני מילואים') וגם הכשרה לתפקיד ('ימי המילואים'). את המשמעות המוכרת לנו היום העניק למילה לא אחר מדוד בן־גוריון.
המשך קריאה>>ההגדות הקיבוציות החלו לראות אור בשנות השלושים של המאה העשרים ונתנו ביטוי לאורח החיים הקיבוצי. ההגדות נסמכו על הנוסח המסורתי והותאמו לחיי השיתוף והעבודה של חברי הקיבוצים. ויש שנדפסו בקיבוצים הגדות היתוליות שבהן התבדחו המשתתפים על חברי הקהילה ועל אורחותיה.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית פונה בימים אלו לציבור הרחב בבקשה להשתתף במיזם "עברית מן העבר" להצלת הטקסטים הראשונים של העברית המתחדשת.
המשך קריאה>>השורש פג"ן אינו נמצא בתנ"ך, אך הוא מוכר לנו מהארמית שבתרגומי המקרא, ומשמעותו היא צעקה ותחנונים.
המשך קריאה>>בכל קהילת חירשים, ואפילו בקהילות קטנות מאוד, מתפתחת שפת סימנים המשמשת את הקהילה. שפת הסימנים העיקרית בישראל התפתחה מתוך התהוות קהילת החירשים בארץ, אך הושפעה משפות הסימנים השונות שהביאו עימם חירשים מגלי העלייה השונים לפני קום המדינה ולאחריה.
המשך קריאה>>מכתבים ששלחה צעירה יהודייה מאירופה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה משקפים את הישגיה המרשימים של מערכת החינוך העברי טרם המלחמה.
המשך קריאה>>הרצאתו של ד"ר יהושע גרנט עסקה בפיוטי הטל המשולבים בתפילת הפסח ואף בשאלה איך הם מצאו את דרכם אל הגדות הקיבוצים ובהם להגדת בארי.
המשך קריאה>>מכתב של גננת ירושלמית מראשית המאה העשרים, המכתבה של אליעזר בן־יהודה וארון ספרים של ועד הלשון בן יותר ממאה – אלה ועוד ייחשפו לציבור במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית בשני סיורים של המיזם "בתים מבפנים" בירושלים.
המשך קריאה>>"ליהודים!" היה העיתון ההיתולי הראשון בארץ ישראל; הוא פורסם פעם בשנה, בדרך כלל בפורים, ועשרת גיליונותיו ראו אור בשנים תרס"ט–תרפ"ה (1909–1925).
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית פונה בימים אלו לציבור הרחב בבקשה להשתתף במיזם "עברית מן העבר" להצלת הטקסטים הראשונים של העברית המתחדשת.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה בפעילות מדור מערכות המידע
המשך קריאה>>משלוח מנות ממפעל המילון ההיסטורי מתוך הספר "ראשית לימודים" מאת ברוך לינדא, מראשי הסופרים העבריים בתקופת ההשכלה.
המשך קריאה>>בימים אלו מגבש המרכז את צוות ההדרכה – קורות חיים מפורטים יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה>>שני ראיונות נדירים עם אהוד בן־יהודה ודולה בן־יהודה ויטמן – מצעירי ילדיהם של חמדה ואליעזר בן־יהודה – חושפים טפח מהחיים בביתו של מחיה השפה העברית.
המשך קריאה>>לסרב כולנו יודעים – ולסרהב? על גלגולי פועל נפוץ וחבריו הנדירים.
המשך קריאה>>את עיתון "הצבי" יסד אליעזר בן־יהודה לאחר עלייתו ארצה, והוא יצא לאור בהפסקות עד 1914. בן־יהודה השתמש בו להפצת עמדותיו הלאומיות, להפצת חידושי לשון ולעידוד הדיבור העברי.
המשך קריאה>>לאחר דיון מעמיק נבחרה שיטת המִסְפּוּר כשיטת הקטלוג לתצורות היד של שפת הסימנים הישראלית.
המשך קריאה>>בחודשים האחרונים עמל מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) באקדמיה על יצירת תקן מחודש של אחד מהמרכיבים הבסיסיים של סימנים בשס"י – תצורות היד.
המשך קריאה>>לרגל פורים הזמנו את הציבור להשתתף בהדרכה חווייתית במרכז התרבות וההדרכה ובהרצאה.
המשך קריאה>>לקראת פורים התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר עילם גינדין על ההשפעה הלשונית והתרבותית של פרס על לשונה של מגילת אסתר.
המשך קריאה>>חידושה של המילה סַרְעֶפֶת התבסס על המילה המקראית הנדירה שַׂרְעַפִּים.
המשך קריאה>>כמה דוברי עברית יודעים שבעבר הצורה התקנית של אותו מוט מחודד שמושחלים בו נתחי מזון לצלייה הייתה שַׁפּוּד, בפתח בשי"ן? על מקורה של המילה ועל ניקודיה השונים ומה נקבע לבסוף.
המשך קריאה>>בשלוש המילים הללו יש הבדל בין דרך ההגייה שהמליצו עליה מתקני הלשון – גּוֹלֵל, סוֹרֵג ושׁוֹבֵר, ובין הנוהֵג בדיבור – גּוֹלָל, סוֹרָג, שׁוֹבָר (ובריבוי: סוֹרָגִים, שׁוֹבָרִים). האם יש הצדקה לתקן את ההגייה הרווחת?
המשך קריאה>>הביטוי 'נכנס בעובי הקורה' פירושו 'קיבל עליו לעסוק בעניין מסוים', 'החליט להיות מעורב בעניין מסוים' וכדומה. מה מקורו של הביטוי ומה נוסחו הנכון?
המשך קריאה>>המילית את לציון מושא ישיר מיודע היא מן המילים הנפוצות ביותר בעברית. מה החוקיות בשימוש בה ומתי נוהגים לוותר עליה?
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון סבר שהמילית אֶת לציון המושא הישיר מיותרת ונהג להשמיטהּ בדיבור ובכתיבה. בעניין זה התנהל פולמוס בינו ובין איש הלשון יצחק אבינרי.
המשך קריאה>>בשנת 2020 הוחלט בממשלה להקים יחידה לשפת הסימנים הישראלית (שס"י) תחת קורת הגג של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>אנו מודעים לקשיים בגלישה באתר, בעיקר בחיפוש ובלוחות הנטייה. העניין בטיפול.
תודה על הסבלנות.
לעומת הפנטומימה ומחוות הידיים והפנים – שפת הסימנים היא שפה לכל דבר ועניין. יש לה תחביר ודקדוק משלה. אפשר להביע בה תיאורים , לתת הסבר, להביע דעה, לבטא רגשות, להשתמש בחוש הומור ולספר סיפורים.
המשך קריאה>>שפות סימנים הן תוצר של אותו מוח אנושי ושל אותו צורך תקשורתי העומדים ביסודן של שפות דבורות. אם הערוץ השמיעתי זמין, השפה פורצת מהפה ונקלטת באוזניים, אך אם ערוץ זה אינו זמין, השפה פורצת דרך הידיים, הפנים והגוף ונקלטת באמצעות העיניים.
המשך קריאה>>במסגרת סדרת המפגשים שלנו בימי מלחמת "חרבות ברזל" התקיימה הרצאתה המקוונת של ד"ר תמר קציר על שמות פרטיים בישראל.
המשך קריאה>>בחשיבה משותפת של צה"ל, פורום דבורה והאקדמיה ללשון העברית הוסכם שצורת הנקבה בסמיכות תהיה חַלְלַת צה"ל (ובנפרד: חָלָל–חֲלָלָה, על דרך חָכָם–חֲכָמָה).
המשך קריאה>>הטכניון היה המוסד שעל שפת הלימוד בו ניטשה מלחמת השפות ביישוב העברי בשנת 1913. אך גם על שמו של הטכניון התנהלו דיונים סוערים.
המשך קריאה>>חדש בחנות הספרים! מהדורה ביקורתית ומבוארת של מחברת מנחם בן סרוק, פרי מחקרם המשותף של אהרן ממן וחננאל מירסקי.
המשך קריאה>>גם השנה מורים ותלמידים ברחבי הארץ ציינו את יום העברית בשפע של פעילויות מרגשות ומגוונות.
המשך קריאה>>אנו מביאים כאן טעימה משפע של יוזמות יצירתיות שהפיקו ופרסמו ברשתות החברתיות ובמרשתת גופים ציבוריים, מוזאונים, עיריות, חברות עסקיות, כלי תקשורת ועוד אוהבי עברית ביום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית הציע השתלמות בת 12 מפגשים לציבור הרחב שבה לימדנו על ייחודי הלשון של שירת ספרד.
המשך קריאה>>יצא לאור גיליון חדש של 'העברית'. בכתב העת מתפרסמים מחקרים שעניינם העברית לכל צורותיה, סגנונותיה ותקופותיה וכן עיונים בתולדות העברית ונושאי דגלה.
המשך קריאה>>מה הקשר בין 'עם סגולה' ובין 'משקל סגולי'? ומניין לנו 'סֶגֶל' ו'הסתגלות'? בין כל המילים הללו יש קשר גיזרוני, ואילו שם הצבע סָגֹל מוצאו אחר.
המשך קריאה>>סמדר ברק סוקרת במאמר מן הגיליון האחרון של 'העברית' שמות משפחה שנשים יצרו לעצמן בתקופת התחייה ולאחריה.
המשך קריאה>>בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית אושרו שמות פטריות ושמות חיפושיות ומונחי תקשורת רדיו למכשירים ניידים. עוד אושרו כמה מונחים יחידים.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל מציעות ערכת כרזות בחינם (בתשלום דמי משלוח בלבד) לבתי ספר ולגופים ציבוריים שהוכנה במיוחד ליום העברית תשפ"ד.
המשך קריאה>>לקראת יום העברית תשפ"ד האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל פנו לעשרים נשים, גברים ובני נוער שהמלחמה טלטלה את חייהם, וביקשו מהם לבחור מילה שנותנת קול ומשמעות לתקופה, מילה שיש בה כדי לעורר השראה בימים אלו.
המשך קריאה>>בהתכתבות שמצאנו בארכיון שלנו נשאלת השאלה שמעסיקה גם אותנו כממשיכי דרכו של ועד הלשון: האם כל גוף וכל אדם יכול לחדש מילים ולהפיץ לציבור את חידושיו?
המשך קריאה>>לכבוד יום העברית – פעילות מאתגרת לכיתה בקבוצות: איזו קבוצה תמצא ראשונה את התשובה המסתתרת מאחורי הקטעים המתארים ציוני דרך בתחיית השפה העברית?
המשך קריאה>>דפנה הוא שמו העממי של העץ עָר אָצִיל המעטר את נופי ארצנו. בימינו דפנה נחשב שם עברי נאה לבנות, אך עיון במקור השם מלמד על התגלגלות מעניינת מן הנכר.
המשך קריאה>>גד הוא אחד משנים עשר השבטים, וכינוי החיבה גדי – במלעיל – הפך להגייה השגורה של השם הזה כיום.
המשך קריאה>>לרגל יום העברית ובצל המלחמה הזמנו את אוהבי העברית להתארח בביתנו בגבעת רם בירושלים.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>נפתחה ההרשמה לאולימפיאדת הלשון המיועדת לנוער בכיתות ז׳-י״ב. מהרו להירשם לשלב א (שאלון מקוון).
המשך קריאה>>חמישה משחקים לקראת שבוע העברית העוסקים בשורשים, מילים והפכים.
המשך קריאה>>חידה קצרה בכתב יד, המתוארכת למאה החמש־עשרה ומופיעה באוסף כתבי היד העבריים בספרייה הלאומית של צרפת טרם פוענחה וטרם ראתה אור.
המשך קריאה>>יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו סקירות על הפעילויות והאירועים, סיפורם של פינת הלשון "באים לידי ביטוי" ושל הסכת "המחיה" ועוד.
המשך קריאה>>לפני שבעים שנה בדיוק – בי"ט בכסלו תשי"ד, 26 בנובמבר 1953 – התכנסה ישיבת המליאה הראשונה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>תלמידות ותלמידים בכיתות ט׳–י״א? גם השנה ייפתח מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.
המשך קריאה>>בשער פנימי של ספר בספריית האקדמיה מצאנו הפתעה: נפתלי טור־סיני נשיא ועד הלשון ונשיא האקדמיה לשעבר כתב שיר הקדשה לידידתו מרים בן־גבריאל.
המשך קריאה>>אחריות במקורות העברית אינה בדיוק האחריות של ימינו, ובכל זאת – מה עושים בה?
המשך קריאה>>במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי המלחמה התקיימה סדנה בהנחיית ליאור ליאני שבה הכרנו את רזי ההגדרות של תשבצי היגיון והתוודענו לשפה "ההגיונרית".
המשך קריאה>>איך מתפתחת שפה? מי היו חלוצי העברית ואיך עזרו להם הילדים? מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית מזמין אתכם לפעילות מיוחדת בחנוכה לילדים בכיתות א' עד ו'.
המשך קריאה>>לכבוד החנוכה ולציון יום פטירתו של אליעזר בן־יהודה התקיימה פעילות (בחינם) במרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה בשיתוף משרד המורשת והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית במיזם הזדהות מיוחד עם החטופים ובני משפחותיהם: כל אחד מהחטופים הוא עולם ומלואו, לכל אחד מהם יש שם ולכל שם יש משמעות.
המשך קריאה>>הנרות מאירים באור יקרות, ריח הטיגון ממלא את הבית, הילדים מסביב משחקים בסביבונים, וזה זמן מצוין לאתגר את המשפחה והחברים בשאלות לשון מענייני החנוכה!
המשך קריאה>>לציון יום השנה החמישים למותו של דוד בן־גוריון אנו מביאים את מכתבו לילד יורם ססובר מחיפה ששאל את ראש הממשלה לפשר שמו העברי.
המשך קריאה>>במסגרת סדרת המפגשים המקוונים שלנו בימי מלחמת 'חרבות ברזל' הזמנו אתכם למפגש מיוחד ב"זום" עם גיל חובב בהנחיית ורד ליון־ירושלמי.
המשך קריאה>>אתר האקדמיה ללשון העברית יושבת ביום רביעי ב' בכסלו, 15 בנובמבר, מן השעה 21:00 בשל עבודת תחזוקה. תודה על ההבנה.
המשך קריאה>>עמוד חדש באתר סוקר את פעילותו של זאב יעבץ אשר יחד עם אליעזר בן־יהודה הקים את "שפה ברורה" ואת "ועד הלשון". יעבץ חידש מילים, חקר את דקדוק העברית וכתב ספרי לימוד.
המשך קריאה>>פיר הוא חלל צר וארוך, הוא יכול להיות גם מתחת לקרקע וגם מעל לקרקע (כמו פירים בבניינים למעליות ולאוורור). מה מקור המילה ומה הקשר לחפרפרת?
המשך קריאה>>במפגש המקוון שוחחה ורד ליון ירושלמי על לשון השידור בימי מלחמת 'חרבות ברזל' עם רות אלמגור־רמון ואריה גולן.
המשך קריאה>>לציון יום הזיכרון השנתי לרצח יצחק רבין אנחנו מביאים תכתובת מעניינת מן הארכיון שלנו בעניין השפה שבה נישא נאומו בטקס הענקת פרס נובל לשלום ב־1994.
המשך קריאה>>מפגש עם ד"ר רוביק רוזנטל על השפעת השפה הצבאית על שפת היום־יום הישראלית בכל תחומי החיים וגם על הסלנג הצבאי.
המשך קריאה>>האם יש קשר גיזרוני בין 'שקט' ל'שתיקה'? נבחן את הדעות בעניין זה ואף נתוודע למשמעויות המקוריות והמגוונות של מילים אלו ושל שלל מילים אחרות שעניינן אי־דיבור.
המשך קריאה>>מאמרה של ד"ר נטע דן במלאת מאה ועשר שנים למלחמת השפות, אשר נצרבה בתודעה הציבורית כניצחון מוחץ של השפה העברית וכסמל לעצמאות לאומית ותרבותית.
המשך קריאה>>עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' נערכה האקדמיה ללשון העברית בהיערכות מיוחדת
ומציעה שלל פעילויות לציבור.
במפגש עם ד"ר תמר קציר גילו הילדים צירופים וביטויים המסתתרים בציורים ובחידות.
המשך קריאה>>חצי שנה למלחמה – אנחנו מביאים כאן כמה מן השאלות הנפוצות שמגיעות אלינו בימים אלו ולצידן תשובותינו.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בשיחה של ורד ליון ירושלמי עם רונית גדיש על חידוש מילים, על מצבה של העברית ועל שאלות שמרבים לשאול אותנו בימי המלחמה.
המשך קריאה>>ילדים – גם צעירים מאוד – אוהבים להשתעשע במילים; את חידות ההפכים שאספנו כאן אתם יכולים לשאול את הילדים בשעת הארוחה, בשעת נסיעה או בכל שעה אחרת.
המשך קריאה>>השם המקראי יוסף הוא מן השמות הנפוצים בעברית בכל הדורות, ובצורות שונות – גם בלשונות העולם.
המשך קריאה>>במפגש המקוון שוחחה ד"ר תמר קציר עם הילדים וגילתה עימם הפתעות לשוניות מעולם החי.
המשך קריאה>>בסדנה סיפר יהונתן שיוביץ על שפת הסימנים הישראלית (שס"י) המשמשת את קהילת החירשים בארץ לצד העברית.
המשך קריאה>>מתגעגעים לשגרה ולשיעור עברית בבית הספר? הכנו לכם חידון מיוחד ומאתגר שבו תוכלו לבדוק את אוצר המילים שלכם עם כל המשפחה.
המשך קריאה>>מרכז התרבות וההדרכה של האקדמיה ללשון העברית פתח את שעריו לציבור בשבועות הראשונים של המלחמה לפעילות בחינם.
המשך קריאה>>ילדי כיתות ד'–ו' הוזמנו להתרענן מעט מהמצב ולהצטרף למפגש "זום" על נוכחות איברי הגוף בשפה שלנו.
המשך קריאה>>אם כבר נמצאים הרבה שעות בבית – אנחנו מזמינים אתכם לפתור חידון מאתגר ובהזדמנות זו להעשיר את אוצר המילים שלכם!
המשך קריאה>>מתנדבים ומשפחות של נפגעים הזקוקים כעת בדחיפות לשירותי עריכת לשון וייעוץ לשוני – מוזמנים לפנות אלינו וייענו בהקדם האפשרי.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ג.
המשך קריאה>>בספר החדש של פרופ' משה בר־אשר עשרים ושניים פרקי מחקר הסוקרים תקופות שונות של הלשון העברית.
המשך קריאה>>במסגרת המיזם שלנו להנצחת מחיי העברית – עמוד חדש באתר סוקר את פועלו של הרב יחיאל מיכל פינס, שותפו של בן־יהודה להחייאת העברית מראשית הדרך וחבר ועד הלשון.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת Angular לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.
המשך קריאה>>בכ' באלול תשפ"ג (6 בספטמבר 2023) נחנך המרכז החדש בטקס חגיגי בהשתתפות נציג משרד התרבות והספורט ראובן חביב. לטקס החנוכה קדם ביקור של מנכ"ל המשרד כפיר כהן במרכז.
המשך קריאה>>למתרגם וחבר האקדמיה ללשון העברית אמציה פורת היו הבחנות־לשון דקות מן הדק – שהן נחלתו של מי שמרגיש וחי את העברית מפנימיותה, והוא פעל להנחילן לתלמידיו ולכלל הכותבים והעורכים.
המשך קריאה>>במהדורות החדשות עולה מפעם לפעם המילה חרם בהקשר של נידוי חברתי. עיון במקורות מלמד על משמעויות שונות של המילה. והאומנם יש קשר בין חרם לשם ההר הגבוה בישראל?
המשך קריאה>>הביטוי לשנס מותניים משמש בעברית במשמעות 'להזדרז', 'להתחזק', 'להתכונן במרץ';
אך מה בעצם עושים למותניים כשמְשַׁנְּסִים אותם?
חנוכת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן היא הזדמנות להכיר את המילה קַרְפִּיף שיוחדה בימינו לציון שטח מסילתי המשמש לתחזוקת רכבות, לחנייתן או לתפעולן (בלועזית: דִּיפּוֹ).
המשך קריאה>>הציבור הוזמן למפגש חגיגי שבו העלינו על נס את הנשים שהיו שותפות חשובות במפעל תחיית הדיבור העברי.
המשך קריאה>>ב־31 ביולי 2023 פרשה טלי בן־יהודה, מנכ"לית האקדמיה ב־17 השנים האחרונות, לגמלאות. לתפקיד מנכ"לית האקדמיה מונתה סגניתה דורית לרר.
המשך קריאה>>אסתר שפירא הייתה הגננת העברייה הראשונה. בכוח נחישותה ובכישרונה העמידה דור של דוברי עברית והכשירה גננות עבריות.
המשך קריאה>>פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים והחדשות של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>יוֹאָב הוא מן השמות העבריים הנפוצים בימינו. נדמה שמימי יואב בן צרויה המקראי לא הרבו להעניק שם זה, אך אחת מתפוצות ישראל לא שכחה אותו גם בימי הביניים.
המשך קריאה>>דברים שכתב המשורר רמי סערי לזכרה של אסתר גולדברג, חברת האקדמיה ללשון העברית שהלכה לעולמה לפני שנה בדיוק.
המשך קריאה>>בימים האחרונים מדברים רבות על "עילת הסבירות", ומעניין להביט על צמד המילים הללו במבט לשוני.
המשך קריאה>>הדפסה רביעית עם קונטרס תיקונים מורחב. מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים.
המשך קריאה>>עם עלייתו של המשורר אורי צבי גרינברג ארצה ב־1924 הוא פסק לכתוב ביידיש ודבק בעברית המתחדשת.
המשך קריאה>>אנחנו מציעים לכם לקנות – לשימושכם או כמתנה מקורית וייחודית לכבוד החופש הגדול – תיק עברי שינעים בעברית את חוויית הבילוי על חוף הים.
המשך קריאה>>"יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית, שְׂפַת עַמְּךָ וְאַרְצְךָ! יְהוּדִי, זְכֹר תָּמִיד כִּי עִבְרִית הִיא שְׂפָתְךָ!" – אלו שתי שורות מהמנון גדוד מגיני השפה שהקימו בוגרי גימנסיה "הרצליה" בשנת 1923. במשך כעשור ניהלו חבריו מאבק חסר פשרות להשלטת הלשון העברית ביישוב היהודי בארץ.
המשך קריאה>>"מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" נחשב למפעל חייו הגדול ביותר של אליעזר בן־יהודה זולת החייאת הדיבור העברי.
המשך קריאה>>"מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" נחשב למפעל חייו הגדול ביותר של אליעזר בן־יהודה זולת החייאת הדיבור העברי.
המשך קריאה>>חדש בחנות לכבוד הקיץ! בקבוק רב־פעמי איכותי ומעוצב שגם יסייע לשתות את כמות המים המומלצת בכל יום מימות הקיץ הלוהטים וגם יזַכה אתכם בברכת ”לרוויה” על כל לגימה.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>עיקרי התפקיד: אחריות על שימור ופיתוח הארכיונים ועל תקן העבודה המקצועי בהם; ניהול תוכניות העבודה וצוות העובדים; טיפול בחומר ארכיוני, כולל רישום וקטלוג; קידום מיזמים חדשים, בהם פרסום הארכיון במרשתת.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת רעיונאי או רעיונאית לרשתות החברתיות ולפעילויות נוספות של מדור קשרי קהל.
המשך קריאה>>הביטוי "זאת אומרת" שגור על לשון כולנו. אבל מי היא זו שאומרת? התשובה לשאלה משתלשלת עד מעשה ידוע בספר מלכים.
המשך קריאה>>כרמית ספיר ויץ מקדישה טור לכבוד חנויות הספרים הקטנות, המו"ליות העצמאיות, הכותבים והכותבות.
המשך קריאה>>איך אתם כותבים: 'לסבר את האוזן' או 'לשבר את האוזן'? מתברר שהתשובה על השאלה הזאת סבוכה משנדמה.
המשך קריאה>>המילה תקציב היא ככל הנראה מחידושי בן־יהודה, אף שאינה נזכרת במילונו. עד שחודשה המילה היה שימוש רחב במילה הלועזית budget בכתיבים שונים בעברית, ולצידה הוצעו כמה חלופות עבריות.
המשך קריאה>>נבחרת הנוער של ישראל מתמודדת בימים אלו בתחרות גביע העולם בארגנטינה, וזו הזדמנות לבחון מתי וכיצד החלו להשתמש במילה "נבחרת" במשמע קבוצת שחקנים.
המשך קריאה>>המילה מַעְבָּדָה כחלופה ללבורטוריום היא מחידושיו של בן־יהודה. מה עניין עבודה למעבדה ומה היו החלופות האחרות ששימשו?
המשך קריאה>>יש לשלוח קורות חיים מפורטים, תעודות על השכלה ושמות של שני ממליצים עד יום שישי כ"ז בסיוון (16 ביוני) בשעה 13:00.
המשך קריאה>>הציבור הוזמן למפגש המשלב סדנה מודרכת והרצאה. במפגש בחנו את הקשר בין השפה לדובריה ואת מקומו של המוסד העליון ללשון העברית בתוך הקשר הזה.
המשך קריאה>>מפגשים המיועדים להורים וילדים (מגיל 10) במרכז התרבות וההדרכה החדש של האקדמיה.
המשך קריאה>>במלאת מאה שנה לייסוד גדוד מגיני השפה הציבור הוזמן לצפות בהרצאתה המקוונת של ד"ר נטע דן.
המשך קריאה>>מאין הגיעה בכלל המילה "מכל" במשמע כלי קיבול? ובכן נראה שהיא חודשה בשנת תרע"ב (1912) בספר לימוד לציון כלי קיבול של נפט במנורה, ובצורה "מִיכַל".
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מזמינה מורי דרך וסוכני תיירות להכיר את מרכז התרבות וההדרכה החדש.
המשך קריאה>>משנת תרצ"א (1931) ואילך ייעץ ועד הלשון העברית בכתב ובעל פה לכל הפונים אליו בבקשת סיוע במציאת שם עברי הולם תחת שם המשפחה הלועזי.
המשך קריאה>>בהרצאתו של יהונתן שיוביץ, מרכז מדור שפת הסימנים הישראלית (שס"י) הוא סיכם את פעילות המדור בשנה הראשונה מאז הוקם באייר תשפ"ב.
המשך קריאה>>מרכז התרבות וההדרכה החדש הזמין אתכם למפגש המשלב סיור מודרך והרצאה – במפגש התבוננו על העברית משתי נקודות מבט, היסטורית ועכשווית.
המשך קריאה>>מנושב (windy), פֵּירוא (rewilding), קיהול (טרגטינג), רַחֶשֶׁת (באז), שֶׁתֶף (feed), גִּזְלוּת דעת (גזלייטינג) – מילים ומונחים חדשים בשיווק ופרסום, בארכיונאות ועוד.
המשך קריאה>>יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>לקראת פורים תשפ"ג עיצבו הסטודנטים ללשון העברית במכללת אורנים שלטים ובהם מידע על מילים שהן חלק מנוף המכללה: קָפֵטֶרְיָה, מִצְלָלָה, סִפְרִיָּה ועוד.
המשך קריאה>>ראובן סיוון אסף ממילון בן־יהודה את כל המילים המסומנות בסימן המיוחד לחידושיו ופרסמן במאמר. רשימת החידושים שאסף מובאת כאן במהדורה חדשה ומותאמת לאתר.
המשך קריאה>>כבר למן המקרא המילה תקווה משמשת בלשוננו בהוראה 'ציפייה', 'תוחלת'. אבל לצד זה יש שהיא משמשת לעניין אחר לגמרי: לציון 'חוט' או 'פתיל'. מה עניין חוטים לציפיות?
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בהרצאתה של ד"ר מירי בר־זיו לוי על הקשר בין המאבק לתחיית העברית ובין הקולנוע.
המשך קריאה>>בערב שביעי של פסח התבשרנו כי מאיר שלו, מן הסופרים העבריים החשובים של דורנו, הלך לעולמו. מותו הוא אבדה גדולה לאוהבי הספר העברי.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בהרצאה המקוונת של הלשונאי רוביק רוזנטל, אשר ספרו "מדברים צהלית", עוסק בדיוקן שפת הצבא הישראלי.
המשך קריאה>>ריאיון עם נשיא האקדמיה ללשון העברית, אקדם 72, תשפ"ג – 2023
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בהרצאה שמספרת את סיפור בחירת השם ישראל ומה היו ההצעות האחרות.
המשך קריאה>>יצא לאור גיליון חדש של 'העברית' – בחוברת זו כונסו ההרצאות שנישאו בכינוס "לשון ומנהיגות" שקיימה האקדמיה ללשון העברית בכ"א בסיוון תשפ"א, 1 ביוני 2021.
המשך קריאה>>פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו תוכלו להתרשם מסקירת הפעילויות, האירועים ומריאיון אישי עם פרופ' אהרן ממן, הנשיא הנבחר של האקדמיה.
המשך קריאה>>ביד ושם שמור ספר ללימוד עברית של רות שטקלמכר מפראג. רות הצליחה לצאת בנובמבר 1939 ולהגיע ארצה.
המשך קריאה>>מחפשים מתנה לחג? מתנה עברית מקורית ויצירתית לחג שכל המשפחה תמצא בה הנאה. המארז כולל משחק קלפים, סינר מעוצב ואת מילון מונחי היין שתוכלו לקחת היישר לשולחן החג.
המשך קריאה>>הציבור הוזמן לצפות בהרצאה מקוונת שתספר את סיפור חייו של בן־יהודה במקביל לסיפור התחייה של הדיבור העברי וסקרה את התחנות החשובות בחייו ובמפעליו.
המשך קריאה>>תרופה או מחלה? לפשרה של המילה המקראית מָזוֹר.
המשך קריאה>>בארכיון שלנו נמצאו שני תצלומים מסתוריים, המתעדים כינוס של מכובדים – התצלומים עוררו אצל החוקרים שלנו עניין רב. מי הם המצולמים? היכן התכנסו ובאיזה מעמד?
המשך קריאה>>בציון שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה אנו מבקשים להביא את סיפורה של המילה פלישה – פרי חידושו של אליעזר בן־יהודה שנקלטה בעברית המתחדשת, אך לא במשמעות המקורית שייעד לה מחדשה.
המשך קריאה>>יוחאי אורלן, מורה המכין לבגרות בלשון מפרט כמה דרכים להשתמש באתר האקדמיה ללשון העברית לשם למידה חווייתית של נושאים בעברית בכיתה, גם נושאים מהבגרות עצמה.
המשך קריאה>>הגיע לידינו ספרו המשעשע והמחכים של ג'וני ירום "פתגמים בתלבושת החידה", ובו סיפוריהם של יותר ממאתיים פתגמים – מקצתם עבריים מקוריים ומקצתם מתורגמים – מלווים באיורים מלאי הומור.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת מתכנת או מתכנתת Angular לפיתוח ולתחזוקה של יישומי האקדמיה.
המשך קריאה>>עכשיו במבצע מיוחד בחנות שלנו! מהדורה חדשה של הספר שמביא את סיפורי גלגוליהן של עשרות מילים ברחבי העברית ומחוצה לה – מהן נפוצות מאוד ומהן נדירות.
המשך קריאה>>רבים אומרים שהטלפון או המחשב או המצב "שבקו חיים", כאילו שאי פעם היו למכשירים האלה חיים… מהו פירוש הפועל 'שבק'? ומניין קיבלנו את הביטוי הזה?
המשך קריאה>>דוברי העברית בימינו עשויים לחוש כי השימוש בכינויי מושא חבורים הוא דל שבדלים. ואולם כינויים אלו לא נעלמו, ואפשר למצוא אותם בלשון הספרותית והרשמית.
המשך קריאה>>בימות הגשמים אנו נתקלים בשלל כינויים עבריים לממטרים הפוקדים את ארצנו. אחד מהם הוא גשם זלעפות. מה הן "זלעפות"?
המשך קריאה>>עמוד חדש סוקר תחנות בחייו של דוד ילין – מחלוצי תחיית הדיבור העברי בארץ ישראל. ילין – יליד ירושלים, מורה עברי, חוקר מקרא ועברית חבר ועד הלשון למן הקמתו ונשיאו.
המשך קריאה>>סידני לייטמן הגיע לישראל ב־1948 להתנדב במלחמת השחרור, הוא החל ללמוד עברית בשהותו הקצרה בארץ וממשיך ללמוד אותה בלונדון כבר 75 שנה.
המשך קריאה>>עכשיו במבצע! משחק רביעיות מאתגר ומשעשע לכל המשפחה המשלב חוויית משחק עם לימוד של חלופות עבריות, והוא ישמח גם ילדים וגם מבוגרים.
המשך קריאה>>בח' בשבט תשפ"ג, 30 בינואר 2023, נערכה ישיבת מליאה חגיגית לכבוד פרופ' משה בר־אשר לרגל סיום כהונתו כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>הכינוס התקיים בבית האקדמיה הלאומית למדעים ביום שני כ"ט בשבט תשפ"ג, 20 בפברואר 2023.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים להכיר מבחר מאלמוגי ישראל שזכו בשם עברי חדש – פרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>הצירוף "חס וחלילה" נראה כמטבע שטבעו חכמים, אך ביטוי אינו מופיע בספרות חז"ל, והעובדה שהוא נמצא בכמה דפוסים של התלמוד והמדרש נובעת מפיענוח מוטעה של ראשי התיבות ח"ו כ"חס וחלילה" במקום "חס ושלום".
המשך קריאה>>בספרו של ד"ר אמיר געש מכונסים שישה־עשר מחקרים שצמחו ברובם מעבודתו במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה.
המשך קריאה>>במאמר מובאת סקירה על מילון בן־יהודה – "החיבור הלקסיקוגרפי המקיף ביותר בתולדות המילונות העברית החדשה" – תולדותיו, אופיו, ייחודו והביקורת שנמתחה עליו.
המשך קריאה>>הכותב סוקר את מילון בן־יהודה – תולדותיו, ייחודו והישגיו על רקע תקופת חיבורו.
המשך קריאה>>במאמר נסקרים כל חידושי המילים של בן־יהודה המובאים במילונו.
המשך קריאה>>במלאת 50 שנה למותו של בן־יהודה כתב ראובן סיוון על פועלם של הראשונים – בן־יהודה וחבריו – "שבלהט אהבתם לעמם ולשפתו חוללו את נס תחיית הדיבור העברי".
המשך קריאה>>לקראת יום העברית תשפ"ג הוזמן הציבור לבחור את החידוש האהוב מחידושיו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה>>לכבוד יום העברית תשפ"ג ובשנת המאה למותו של אליעזר בן־יהודה אנחנו מתרגשים מאוד להציג בפניכם את ההסכת החדש שלנו הַמְּחַיֶּה – על הגיבורות והגיבורים שעשו את הלא־ייאמן והחיו את השפה העברית.
המשך קריאה>>דברים שנשא פרופ' זאב בן־חיים בישיבה חגיגית של מליאת האקדמיה לרגל חנוכת יד בן־יהודה בשנת היובל למותו של אליעזר בן־יהודה (תשל"ג – 1973).
המשך קריאה>>"סירי, את מבינה עברית?" – מערך הדיגיטל הלאומי והאקדמיה ללשון העברית מעמידים היום קורפוס עברי מתויג לשימוש חופשי (ברישיון קוד פתוח) לציבור ולתעשייה.
המשך קריאה>>הוכרזו הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית המיועדת לתלמידי התואר הראשון בחוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית אישרה את המונח הֲלָטָה (cloaking) – הסתרת גוף על ידי יצירת מעטפת המנתבת את גלי האור סביבו ומתקבלת אשליה של שקיפות – הצעתו של דני גונן ז"ל שנרצח בפיגוע ליד היישוב דולב.
המשך קריאה>>בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה במרחשוון תשפ"ג, נובמבר 2022, אושרה רשימת שמות אלמוגי ארץ ישראל, רשימה של מונחי תחביר ושני מונחים נוספים.
המשך קריאה>>לרגל יום העברית תשפ"ג הכַנּו בשבילכם חבילת מדבקות עבריות לווטסאפ – היא מחכה לכם במרחק של כמה לחיצות על צג הטלפון.
המשך קריאה>>לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על המקום הראשון שתי מילים: בולען ומשילות. המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה.
המשך קריאה>>אחת הנוסחאות הבולטות ביותר במכתבים בימינו, בעיקר מכתבים רשמיים, היא נוסחת לכבוד, המופיעה לפני הזכרת שמו של נמען המכתב. מניין נוסחה זאת?
המשך קריאה>>גם משיר הילדים הנודע של ביאליק אפשר ללמוד על עומק הקרבה של המשורר למקורות ישראל, מן התנ"ך ועד לחוכמת הנסתר ולחסידות.
המשך קריאה>>במלאת 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה, אנו מבקשים לשתף סרט קצר ונדיר שצולם במעמד הנחת אבן פינה לביתו ברחוב עין גדי בשכונת תלפיות בירושלים.
המשך קריאה>>במלאת 100 שנים למותו של בן־יהודה הציבור מוזמן לבחור את החידוש האהוב ממאות חידושיו של מחיה השפה העברית – בובה? עיתון? חיידק? מטרייה? תאבדעי (סקרן)?
המשך קריאה>>צד"י אולי אינה האות השכיחה בתשבצים ובשלטים, אבל מעטים יודעים כי היא מציינת את אחד העיצורים המיוחדים ורבי התהפּוכות בתולדות העברית.
המשך קריאה>>במקרא הָגָר הוא שמהּ של שפחת שרה ואימו של ישמעאל. הגר וישמעאל לא הוכרו כדמויות אהודות במיוחד במסורת היהודית – כיצד אפוא פילס השם הפרטי הגר את דרכו לעברית בת ימינו?
המשך קריאה>>בפתיחת השבוע שבו חל יום העברית – המתקיים בכל שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת) – יקיימו האקדמיה ללשון העברית ועיריית ירושלים אירוע חגיגי ומיוחד. האירוע יתקיים ביום ראשון, 8 בינואר 2023, בתיאטרון ירושלים ויהיו בו שפע של פעילויות ובהן: רבי־שיח, הרצאות וסדנאות, שעת סיפור והצגה לילדים, תערוכה מיוחדת, וגם מופע מקורי של רמי קלינשטיין שיארח את צרויה להב ומופע המצחק (סטנד־אפ) העברי הראשון אי פעם!
המשך קריאה>>מאות תלמידים מרחבי הארץ התמודדו על המקומות הראשונים באולימפיאדת הלשון העברית תשפ"ג המתקיימת זה השנה השנייה.
המשך קריאה>>הודעה לציבור הגולשים: בימים האחרונים יש תקלה במנוע החיפוש באתר; אנחנו פועלים לתקן אותה בהקדם. תודה על הסבלנות.
המשך קריאה>>במהלך הסדנאות ערכנו טקסטים יחד עם המשתתפים –
במהלך העריכה למדנו על תקן ועל דקדוק, ואף התלבטנו בענייני בהירות וסגנון.
במהלך הסדנאות ערכנו טקסטים יחד עם המשתתפים –
במהלך העריכה למדנו על תקן ועל דקדוק, ואף התלבטנו בענייני בהירות וסגנון.
אנחנו מתרגשים להזמינכם לסיור במרכז התרבות וההדרכה החדש! מהרו להירשם – מספר המקומות מוגבל.
המשך קריאה>>איך תיארו בעיתון משחק כדורגל לפני כמאה שנים? פרסום חדש במדור 'מאוצרות הארכיון' לרגל גביע העולם בכדורגל.
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית הציע סדרת הרצאות על מסירת הלשון. בסדרה תוכלו לשמוע על השאלות האלה ועל קו התפר בין ביאור המקרא לחקר הלשון העברית.
המשך קריאה>>אתם רוצים לנקד על פי הכללים? אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים?
מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מציע השתלמות מקוונת בניקוד.
הזמנו את הציבור לחגוג איתנו את שבוע העברית תשפ״ג באירוע חגיגי עשיר ומהנה בתיאטרון ירושלים – במגוון הרצאות, מפגשים ופעילויות לכל מי שאוהבים את העברית שלנו.
המשך קריאה>>
בימינו מוכרת ההגייה בתנועת o בבניין הופעל כשפ' הפועל גרונית – הָאֳרַךְ, יָעֳתַק; רק מעטים יודעים שהניקוד בקמץ קטן יכול לבוא גם בפעלים רגילים, כגון הָפְקַד.
המשך קריאה>>לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה גם השנה אנחנו מציעים ערכת כרזות חגיגית לכבוד יום העברית, והשנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה>>לאתר מאגרים המציג את מאגר הטקסטים של מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית נוספו חיבורים חדשים.
המשך קריאה>>שמות בעלי חיים הם חלק בלתי נפרד מרשימת השמות הפרטיים בעברית. בימי קדם התופעה הייתה רחבה במיוחד – התוכלו לנחש אילו שמות בעלי חיים העניקו הורים לילדיהם?
המשך קריאה>>לא פעם פונים לאקדמיה בדאגה: לאן נעלמה הרי"ש שהתגלגלה על לשונם של קרייני החדשות? ובכלל – האומנם איננו הוגים את הרי"ש העברית כהלכה?
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות שלנו הזמין אתכם להיכרות מעמיקה ומקיפה עם העברית משתי נקודות מבט: העברית בראי הבלשנות והעברית לתולדותיה.
המשך קריאה>>לקראת יום העברית תשפ"ג נערכו שני סיורים בירושלים מטעם יד יצחק בן־צבי.
המשך קריאה>>על פי כללי התעתיק מערבית לעברית, את שם המדינה נכתוב בלי אל"ף: קטר (ובניקוד קַטַר).
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מברכת את פרופ' זיוה שמיר, חברה יועצת של האקדמיה ללשון העברית, על זכייתה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת 2022 בקטגוריית פרס מפעל חיים.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מבכה את לכתו של פרופ' עוזי אורנן בשנת המאה לחייו – מבכירי הבלשנים בארץ וזקן חברי האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>השורש קל"ס יוצא לשתי הוראות מנוגדות: בלשון המקרא – לגנאי, בלשון חכמים – לשבח. מה פשר העניין?
המשך קריאה>>הלכה לעולמה המשוררת חוה פנחס כהן – זכינו שהיא הצטרפה לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ותרמה זווית ראייה קצת אחרת על הדברים שנדונו בה.
המשך קריאה>>בארכיון האקדמיה שמור מכתב משנת תרפ"ג (1922) ממורה במדרש תלמוד תורה המבכה את מותו של אליעזר בן־יהודה, מחיה השפה העברית.
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות של האקדמיה ללשון העברית מקיים הרצאות, ימי עיון והשתלמויות מלאות לקהלים מגוונים.
המשך קריאה>>אנחנו שמחים להעמיד לרשות הציבור את לוחות נטיית השם הממוחשבים. מערכת חדשה זו משלימה את לוחות נטיית הפועל שפורסמו לפני כמה שנים.
המשך קריאה>>הצענו סדנה מקוונת (ב'זום') לעריכה ולכתיב לאוהבי העברית. בסדנה ערכנו טקסט ותרגלנו את כללי הכתיב המלא. המשתתפים בסדנה הוזמנו להציע תיקונים ולתרום לעריכה.
המשך קריאה>>בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהתקיימה לאחרונה נבחרו שני חברים חדשים: המשורר ארז ביטון נבחר לחבר מלא, ופרופ' פריץ ורנר מווינה נבחר לחבר כבוד.
המשך קריאה>>תלמידות ותלמידים בכיתות ט׳–י״א? גם השנה ייפתח מסלול אקדמי לנערות ולנערים מצטיינים המוכר כמגמה של 5 יחידות בלשון.
המשך קריאה>>המונח "אסרו חג" משמש בלשוננו היום כינוי ליום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. מה מקורו וכיצד קיבל את משמעותו זו?
המשך קריאה>>השמות שְׁלוֹמִית ושׁוּלַמִּית דומים זה לזה בצלילם – האם יש קשר בין השניים?
המשך קריאה>>פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית בשלושת העשורים האחרונים, פרש מתפקידו. הנשיא החדש שבחרה מליאת האקדמיה הוא פרופ' אהרן ממן.
המשך קריאה>>המילים בחור ובחורה רגילות על לשונם של דוברי העברית בימינו. עיון במקורותיהן מלמד ששאלת דקדוקן אינה פשוטה כלל ועיקר.
המשך קריאה>>מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'?
המשך קריאה>>מעצבים ומעצבות בעלי זיקה לשפת הסימנים מוזמנים להשתתף בתחרות לעיצוב הסמליל שילווה את פעילות המדור לשפת הסימנים הישראלית באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>המילה אוֹנָנוּת גזורה משמו של אוֹנָן המקראי – בנו של יהודה, ולכן הניקוד התקני של המילה הוא בקמץ: אוֹנָנוּת.
המשך קריאה>>לקראת ראש השנה תשפ"ג ערכנו הרצאה מרתקת על שמות החודשים העבריים ועל מקורותיהם.
המשך קריאה>>המילה לְמַפְרֵעַ מוכרת מלשון חז"ל בהוראה ידועה, ואולם שינוי קל שנתהווה בשימושיה בעברית החדשה הצית ויכוחים אין־ספור ואף תרם להולדתה של מילה מוכרת אחרת – מִקְדָּמָה.
המשך קריאה>>אנחנו מברכים את ארבעת תלמידי החוגים ללשון העברית באוניברסיטאות בישראל שזכו במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא ז"ל לשנת תשפ"ד.
המשך קריאה>>עכשיו למכירה בחנות שלנו! סינר שעליו שמות עבריים של כלי מטבח מלווים באיורים מקוריים הלקוחים מתוך מילון מאויר משנת תרצ”ג (1933).
המשך קריאה>>לחינוך העברי בארץ ישראל הייתה תרומה מכרעת לתחיית השפה העברית. המורים העבריים הראשונים ראו בעבודת ההוראה ייעוד לאומי נעלה וקיבלו על עצמם להפיץ את העברית החיה גם מחוץ לכותלי בתי הספר.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים תלמידים, מורים וגם הורים לצחצח את לשונם בכמה חידודי לשון, להעשיר את אוצר המילים ולאתגר את עצמם בחידון המוקדש לשנת הלימודים החדשה.
המשך קריאה>>השם נִמְרוֹד מופיע בתחילת ספר בראשית ב"לוח העמים", רשימת העמים הקדמונים, בני בניו של נוח על פי הסיפור המקראי. בפסוקים נאמר עליו: "עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'" – מדוע בספרות חז"ל התהפך היחס החיובי אליו?
המשך קריאה>>בספרות העברית ובמילונים נמצא את הצורה המלאכותית חִכָּיוֹן, ואפילו את הצורות חִכִּיָּה
וחִכּוּי, וגם הצורה הלא־דגושה חֲכִיָּה, אבל אף אחת מהן לא חדרה לשימוש היום־יומי.
צפו בהרצאה מקוונת שהוקדשה למתרגם דב גפונוב ולתרגומו המופתי לאפוס הגאורגי ״עוטה עור הנמר״ מאת שותא רוסתוולי.
המשך קריאה>>עם פתיחת שנת הלימודים תשפ"ג קיימנו מפגש מקוון על שפתם של ילדים וילדות בהנחיית דקלה אברבנאל.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מתאבלת על מותה של חברת האקדמיה אסתר גולדנברג – חוקרת של הלשון העברית, מורה ומרצה אהובה ועורכת לשון דגולה.
המשך קריאה>>מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').
המשך קריאה>>מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.
המשך קריאה>>קיצורים וראשי תיבות עשויים לציין ביטויים שונים זה מזה, כידוע. למשל ראשי התיבות ז"ל יכולים להתפרש 'זיכרונו לברכה' וגם 'זה לשונו'. בדרך כלל ההקשר מכוון את הקורא לפירוש הנכון. אבל, כאמור, רק בדרך כלל. הנושא אינו חדש ונדון בספרות המחקר. מאמרו של חבר האקדמיה, מרדכי מישור סוקר כמה קוריוזים הנוגעים לעניין שנקרו לו.
המשך קריאה>>דברים שנשא פרופ' אבנר הולצמן בכינוס המדעי הבין־לאומי המקוון "העברית החדשה: תמונת מצב" שהתקיים באדר א' תשפ"ב (מארס 2022).
המשך קריאה>>בשנת תשפ"ב יצא לדרך מיזם חדש: קורס אקדמי על מפעלותיה של האקדמיה. בקורס למדו סטודנטים לתואר ראשון בלשון וכמה תלמידי תיכון מתוכנית הנוער בלשון העברית לתלמידי תיכון מצטיינים.
המשך קריאה>>המילה בִּרְיוֹן מוכרת ממקורות חז"ל – בעברית ובארמית. מקור המילה אינו ידוע, ולשאלת רבים – אין גוזרים ממנה פועל דוגמת "לבריין".
המשך קריאה>>שם המדינה הרשמי בעברית הוא ערב הסעודית (ולא "סעודיה").
המשך קריאה>>חדש בחנות הספרים! במרכז ספרה של פרופ' רבקה שמש־ריסקין עומד הניתוח הלשוני של שיחת המשא ומתן ההלכתי מן המשנה וייחודה לעומת יחידות שיח אחרות במשנה.
המשך קריאה>>יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ט–תש"ף ובו זיכרונות הדברים של הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה>>לכבוד הקיץ אנחנו מפרסמים כמה שמות שחידשה השנה הוועדה לזואולוגיה בראשות הזואולוג פרופ' יוסף הלר מן האוניברסיטה העברית ובהשתתפות מומחים ליתושים.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת ראש מדור מערכות המידע ומחשוב. קורות חיים מפורטים יש לשלוח אל האקדמיה בכתובת [email protected]
המשך קריאה>>עֵרָן הוא שם עברי מוכר מימי המקרא, והוא קרוב אל שמות מקראיים אחרים דוגמת עֵר ועֵרִי. האם יש קשר למילה הכללית עֵר?
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה לסייע בקביעת חלופה עברית למילה windy. הצבעת הציבור וההצעות שלו נדונו בוועדה ויועברו להכרעת מליאת האקדמיה.
המשך קריאה>>אנו נפרדים מאברהם בולי יהושע, מהסופרים הגדולים, המשפיעים והאהובים ביותר של הספרות העברית החדשה.
כולנו חבים לו תודה על מורשתו התרבותית העצומה.
חוברת חדשה של “העברית” מוקדשת לשני יוצרי לשון וגדולי לשון, שפירות נטיעתם הלשונית ממלאים אוצרות גם בדורנו אנו: אהרון מאיר מזי”א, חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו, וראובן אלקלעי, המילונאי והמתרגם.
המשך קריאה>>אושרו מילונים במדע המדינה ובבריאות הציבור, ובהם חידושים רבים: גַּנזר (צנזוֹר), נאום התשה (פיליבסטר), מלהיגוּת (דמגוגיה), מִסְכָּם (קונסנזוס), אי־תסמיני (א־סימפטומטי), לבדוּת (solitude).
המשך קריאה>>מרכז התרבות וההדרכה החדש מציע לבתי ספר ולקבוצות להזמין סיור למידה וחוויה בתחומי השפה, התרבות והחברה.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית אבלה על מותו של פרופ' עמינדב דיקמן, חבר האקדמיה ללשון העברית, חוקר ספרות ומתרגם.
המשך קריאה>>הלך לעולמו פרופ' אהרן דותן, ותיק חברי האקדמיה ללשון העברית, חתן פרס ביאליק בחוכמת ישראל, חתן פרס ישראל וחתן פרס בן־צבי לחקר יהדות המזרח.
המשך קריאה>>המילה מזוודה מופיעה במקורות העברית הקלסית, פעם אחת בלבד, בחלק מהנוסחים של המשנה במסכת כלים. כיצד אפוא היא התגלגלה לעברית בת ימינו במובן suitcase?
המשך קריאה>>לכאורה ברור שיש לומר המאות ה־15 וה־16 – שהרי נמנות כאן שתי מאות. ואולם מן המקורות עולה דווקא שימוש ביחיד במקרים דומים.
המשך קריאה>>רוב שנותיה של השפה העברית עברו עליה בלא המילה חֻלְצָה, עד אשר חידשהּ ההיסטוריון ואיש הלשון יוסף קלוזנר בשלהי המאה התשע־עשרה. אך לְמה בדיוק כוון חידושו מלכתחילה?
המשך קריאה>>יצא לאור גיליון סט, א–ב של "העברית" – רבעון בענייני הלשון העברית והתרבות העברית. בחוברת מאמרים על שירת יהודה עמיחי במבט בלשני, גלגוליה של המילה חולצה, אורי צבי גרינברג והעברית ועוד.
המשך קריאה>>יצא לאור גיליון סט, א–ב של "העברית" – רבעון בענייני הלשון העברית והתרבות העברית. בחוברת מאמרים על שירת יהודה עמיחי במבט בלשני, גלגוליה של המילה חולצה, אורי צבי גרינברג והעברית ועוד.
המשך קריאה>>החלפת צבע הפנים יכולה להעיד על מצבו הפיזי של האדם או על רגשותיו. על מי שמבייש את חברו אומרים שהוא 'הלבין את פניו', ועל מי ששרוי בצער – 'השחירו פניו כשולי קדרה'. ואיזה צבע יש למי ש'נתכרכמו פניו'?
המשך קריאה>>אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של פרופ' שולמית אליצור שנערכה לכבוד חג שבועות תשפ"ב: "מתן תורה: שני סיפורי חתונה – עיון בפיוטים לחג השבועות".
המשך קריאה>>חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי כדי להנעים ולהטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ולהעשיר את שפתכם באוצר מילים עברי.
המשך קריאה>>יצא לאור כרך חדש של כתב העת המדעי 'לשוננו' – בכרך כונסו מאמרים המיוסדים על מקצת ההרצאות שניתנו בכינוס המדעי הבין־לאומי "לשון חכמים לעצמן".
המשך קריאה>>חדש בחנות שלנו! אנחנו מציעים לכם לקנות לשימושכם או כמתנה מקורית תיק עברי שינעים ויטעים את חוויית הקניות בעברית תקנית ויעשיר אתכם באוצרות לשוננו.
המשך קריאה>>ספרו החדש של פרופ' מיכאל ריז'יק מוקדש לתולדות העברית באיטליה – מקום חיותם הרצוף של יהודים לאורך כל הגלות. העברית חייתה בה חיים פוריים ופעילים, ונערכו ונוצרו בה חיבורים משלל סוגים וסוגות.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של פרופ' יואל אליצור על מתן שמות עבריים ליישובים ולעצמים גאוגרפיים בארץ ישראל.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית קיימה השתלמות מבוא בסמנטיקה (14 מפגשים)
המשך קריאה>>החלופות העבריות שנקבעו למונח הלועזי ריקול (Recall) הן לפי ההקשר: קְרִיאָה לְתִקּוּן, קְרִיאָה לְהַחְלָפָה או קְרִיאָה לַהֲשָׁבַת מוּצָר.
המשך קריאה>>לזכרו של ד"ר בנימין קלאר שהיה חבר ועד הלשון משנת תרצ"ט (1938) עד ליום נופלו ב"שיירת הדסה" בדרכו לעבודתו באוניברסיטה העברית בהר הצופים בניסן תש"ח (אפריל 1948).
המשך קריאה>>במאמר קצר זה הכותב מדגים את הרעיון שבו הוא חותם את דבריו: "תחיית הלשון העברית בפינו ובעטנו לא תהא של ממש כל זמן שנסתפק בידיעת צורתה החיצונית של הלשון ולא נחתור בכל כוחנו ובכל מאודנו להשליט עלינו גם את צורתה הפנימית…"
המשך קריאה>>התוכנית מבוססת על הגישה הפונקציונלית־תקשורתית בליווי פדגוגי ומקצועי של מר איאד מוהנא, המפקח על העברית במגזר הדרוזי.
המשך קריאה>>שאלה נפוצה: במשפטים שיש בהם שני שמות עצם (או יותר) שמינם הדקדוקי אינו זהה – יהיה ההתאם בזכר או בנקבה?
המשך קריאה>>באדיבות ארכיון יד ושם אנו מביאים מסמכים אחדים מעיזבונה של ניצולת השואה אווה האן (חווה גולדשטיין).
המשך קריאה>>המילה הַסְנָקָה (וליתר דיוק: סְנִיקָה) מוכרת לרבים מן השלטים הסמוכים לברזי כיבוי האש. למרבה הפלא יש למילה הזאת שורשים שמיים עתיקים במיוחד (רמז: אין היא קשורה אל sink באנגלית).
המשך קריאה>>קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה>>רן אופיר מקדיש מילים מרגשות לזכרו של סבו נעמן אופיר, מורה ללשון עברית בפתח תקווה כחמישים שנה ואיש השפה העברית במלוא מובן המילה.
המשך קריאה>>זיו הוא 'זוהר', 'הוד' ובהשאלה גם 'מראה', במיוחד כשמדובר ב"מאור הפנים". מילה מסתורית זו מתגלגלת בין לשונות שמיות, ואולי גם קשורה לשמו העברי הקדום של חודש אייר.
המשך קריאה>>בישיבת מליאת האקדמיה שהייתה בכ"ה באדר ב' (28 במארס) אושרו המונחים תַּחֲנִית מִבְלָט (תחנת אוטובוס הבולטת לרצועת החניה), שִׂיחִיָּה (גריגה) וסְדוּרָה (tuple).
המשך קריאה>>נטלי גוטמן, רכזת פרויקטים ומקצועות רבי מלל בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, מתארת את המיזם "מילים מילים" של כיתות ה', אשר עסק בשאלה כיצד נולדות מילים חדשות בשפה העברית.
המשך קריאה>>שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?
המשך קריאה>>מקור שם החג "פֶּסַח" נעוץ באחד המאורעות הדרמטיים בסיפור יציאת מצרים – ה' פָּסַח על בתי בני ישראל וכך ניצלו בכוריהם. מקובל כי פָּסַח עניינו דִּלֵּג, אך עיון במקורות מגלה תמונה מעט יותר מורכבת.
המשך קריאה>>עָמְרִי הוא שְמן של כמה דמויות מקראיות, ובראשן של מייסד אחת השושלות החשובות של מלכי ישראל, אביו של המלך המפורסם אחאב ומייסד עיר המלוכה שומרון. מה פשר השם?
המשך קריאה>>בהרצאה החגיגית דיבר פרופ' שמעון שרביט על התגבשותה של ההגדה של פסח, על לשונה ועל שפע הביטויים שתרמה לעברית.
המשך קריאה>>גִּלְעָד (ובדרך כלל ביידוע: הַגִּלְעָד) הוא שמו של חבל ארץ הררי בעבר הירדן המזרחי. גלעד בתנ"ך הוא גם שמו של אדם ממשפחת מנשה (שישב באזור הזה בעבר הירדן), ושם זה חזר ועלה בקרב דוברי עברית בימינו.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לאיור או לעיצוב גרפי לפעילות שלה ברשתות החברתיות.
המשך קריאה>>ברשימתה של ד"ר תמר עילם גינדין מובאים סיפוריהם של מילים ושמות ממגילת אסתר והקשר שלהם לפרסית או לאכדית.
המשך קריאה>>מערך ההשתלמויות של האקדמיה מציע השתלמויות וימי עיון בנושאים מגוונים למוסדות ויחידים בתחום התקן (הנורמה), ניקוד, פיסוק, כתיב וכן הגה וצורות, תחביר ועוד. המערך מציע גם הרצאות חד־פעמיות וכן השתלמויות למורים בשיתוף מרכזי פסג"ה.
המשך קריאה>>ספרו של יואל אליצור יוצא כעת במהדורה שלישית מתוקנת, בשיתוף יד יצחק בן־צבי.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז תרבות והדרכה חדש והיא מחפשת עובד או עובדת בעלי ניסיון ויכולת מוכחת בתחום ההדרכה ופיתוח תכנים.
המשך קריאה>>נותרו כרטיסים אחרונים לסדנת עריכה מקוונת (ב'זום') במתכונת חדשה בחודש זה. מהרו להירשם.
המשך קריאה>>כְּגוֹן הוא צירוף של המילית כְּ־ ושל גּוֹן־, צורת הנסמך של המילה השאולה מפרסית 'גוון'.
בפי רבים נוהגת המילה בשתי תנועות a – גָּוָן, ואולם ועד הלשון קבעהּ בהגייה גָּוֶן.
תיאור התפקיד: אחריות מלאה על כל ההיבטים הטכנולוגיים של פעילות האתר.
המשך קריאה>>חדש בחנות הספרים – ד"ר אוהד אבודרהם מתאר בספר את הלשון המנדאית הקדומה (להג של ארמית) על סמך חומר אפיגרפי מן המאות ה־5–7 לסה"נ: קערות השבעה וקמעות מָגיים חרותים על מתכת.
המשך קריאה>>יַרְדֵּן הוא שמו של הנהר הגדול והיחיד בתחומי ארץ ישראל. השם ירדן ניתן בימינו לבנים ולבנות והתגלגל גם אל לשונות אירופה.
המשך קריאה>>המונח 'רוגלה' מציין תוכנת ריגול (באנגלית: spyware). מונח זה מצטרף למונחים אחרים באותו המשקל הקשורים למחשב, ובראשם הצמד 'תוכנה' ו'חומרה'.
המשך קריאה>>בכינוס נשמעו הרצאות מדעיות שעסקו בהיבטים שונים של העברית החדשה. הכינוס שודר בשידור חי באתר האקדמיה ועתה אפשר לצפות במושבי הכינוס.
המשך קריאה>>אתר "מאגרים" של מפעל המילון ההיסטורי התעשר לאחרונה בכמה חיבורים חשובים ובהם המקרא כולו, ספר חובות הלבבות וספר הרקמה ופירוש רמב"ן לספר דברים.
המשך קריאה>>רבקה זלוטניק כתבה יומן בעברית בעודה שוהה במחנות המעצר בקפריסין בדרך לארץ הנכספת. מובא כאן קטע מתוך היומן המועתק כלשונו.
המשך קריאה>>הלך לעולמו ד"ר דן לינק, איש הבטיחות בדרכים ואיש המינוח העברי בתחום התחבורה – על שמו רשומים כמה חידושים שהוא הגה, וראש וראשון להם המונח "נסועה" תמורת קילומטרז'.
המשך קריאה>>עָרוּם (בתנועת u) הוא 'בעל עורמה', ואילו עָרֹם או עֵירֹם (בתנועת o) הוא 'בלי בגדים'.
בנטייה שלושת שמות התואר נוטים בתנועת u.
מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון לשעבר וקודם לכן המשנָה לנשיא בית המשפט העליון, פרצה את הדרך להחלטת האקדמיה שלפיה אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה.
המשך קריאה>>שלֵו פרפל מן המזכירות המדעית של האקדמיה הציג את כללי התעתיק ודן בהיבטים המעשיים של איות שמות של מקומות ואנשים בשלוש שפות בשלטים ובמודעות.
המשך קריאה>>לכבוד פורים תשפ"ב נתן נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר נתן הרצאה חגיגית על לשונות מגילת אסתר. אתם מוזמנים לצפות.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בהרצאתו של ד"ר יעקב עציון על חידושיו של משה שרת. האירוע התקיים ביוזמת העמותה למורשת משה שרת ואתר מת"ג.
המשך קריאה>>פרופ' זאב מגן, ראש החוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת בר־אילן, החליט להקדיש את זמנו לעורר התלהבות בנושא השפה העברית בקרב בני נוער בארץ.
המשך קריאה>>האם המחשב יכול להמציא מילים בעברית? חוקרות באוניברסיטה העברית בנו מערכת המנסה לחקות את תהליך היצירה האנושית של חלופות עבריות תמורת מילים לועזיות.
המשך קריאה>>בגיליון החדש של כתב העת "העברית" תמצאו את מאמרה של ד"ר ורד סיידון המוקדש לדיון נרחב ומפורט בהכפלה הלקסיקלית בלשון ימינו. כעת במחיר מבצע לשבוע הספר.
המשך קריאה>>ד"ר שרון רחמים וצוות מרכז פסג"ה לוד הפיקו יחידת לימוד שמטרתה לבחון באמצעות מילות השיר "שיר בעברית" את ססגוניותה של העברית העכשווית – את חיבורה למקורות, את ההשפעות מלשונות היהודים ומן האנגלית מצד שני ואת מִשְׁלַבֶּיהָ מן הלשון הספרותית הגבוהה ועד העגה.
המשך קריאה>>מכתבים רבים השמורים בארכיון ועד הלשון עוסקים בשמות פרטיים ובשמות משפחה. עולים חדשים שנשאו שמות לועזיים ביקשו לא פעם לעברת את שמותיהם, ופנו אל ועד הלשון בבקשת עצה לשם עברי הולם.
המשך קריאה>>הוועדה לשמות פטריות הבר בישראל הוקמה בי"ג בסיוון תשפ"א, 24 במאי 2021, במטרה לתת שמות עבריים לפטריות הבר הנפוצות ביותר בישראל.
המשך קריאה>>דבריה של רות אלמגור־רמון, חברת האקדמיה ללשון העברית ויועצת הלשון ברשות השידור ותאגיד השידור "כאן" במעמד ההוקרה לקרייני ישראל, בישיבת מליאת האקדמיה ביום י"א בתמוז תשפ"א (21 ביוני 2021).
המשך קריאה>>יורם טהרלב – משורר, פזמונאי, סופר ומתרגם – היה אחד מעמודי התווך של התרבות הישראלית, אומן בכתיבה בשפה העברית, אשר הייתה יקרה לליבו עד מאוד.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"ב.
המשך קריאה>>תערוכתה של האומנית והצורפת ענת גולן הוצגה במהלך טבת תשפ"ב (דצמבר 2021) בביתו המקורי של אליעזר בן־יהודה ברחוב אתיופיה בירושלים ולוּותה בהרצאות ובחבר דיון.
המשך קריאה>>יצא לאור גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו דיווחים על פעולות האקדמיה, מאמרים קצרים, עלוני למד לשונך, מאוצרות הארכיון ועוד.
המשך קריאה>>מבחר מונחים ממילון למונחי אפידמיולוגיה שאושר באקדמיה בשנת תשפ"א: נִתּוּחַ־עָל, מֶחְקָר קְדִימָנִי, מֶחְקָר אֲחוֹרָנִי, טִפּוּל דֶּמֶה, נִסּוּי דּוּ־עָלוּם, הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר.
המשך קריאה>>בי"ח בסיוון תרצ"ה, 19 ביוני 1935, נשלחה אל חבר ועד הלשון הסופר יהושע חנא רבניצקי בקשה מעניינת: מציאת כינוי חדש לעובד תחזוקה שכונה באותם ימים שַׁמָּשׁ.
המשך קריאה>>מילים ומונחים שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ט–תשפ"א: דִּמּוּתָן רְפוּאִי, תַּחַת סַף הַגִּלּוּי ובקיצור תַּת־סִפִּי, אִילָנַאי, סוֹבְבָן, והצירופים דַּל־סִכּוּי ורַב־סִכּוּי תמורת "אנדרדוג" ו"פייבוריט".
המשך קריאה>>עיקרי התפקיד: טיפול בהנהלת החשבונות עד הגשה למאזן, קליטת חשבוניות, תשלומים לספקים, דיווחים שוטפים לרשויות, הכנת שכר לעובדים ועוד.
המשך קריאה>>בסדנאות ערכנו טקסט והצענו חלופות כנדרש.
המשך קריאה>>ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.
המשך קריאה>>לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!
המשך קריאה>>המונח מילה נרדפת נוצר בהשפעת הערבית. בערבית ההוראה של השורש היא בעיקר 'לבוא בעקבות', 'לבוא אחרי', ומכאן גם ההוראה הקרובה 'לבוא במקום', 'להחליף'.
המשך קריאה>>הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?
המשך קריאה>>לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הפיקה שיר חדש "שיר בעברית" – שיר שכל כולו אהבה לשפה העברית. לביצוע השיר חברו להקת שלוה וג'ימבו ג'יי.
המשך קריאה>>ערב הפתיחה החגיגי של אירועי יום העברית תשפ"ב התקיים במעמד ראש העיר ירושלים משה ליאון ונשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר.
המשך קריאה>>לרגל שבוע העברית תשפ"ב פרופ' משה פלורנטין, חבר האקדמיה ללשון העברית ויו"ר הוועדה למילים בשימוש כללי, סיפר לירעם נתניהו על לידתן של מילים חדשות.
המשך קריאה>>זה רק סמנטי? בסדנה מיוחדת בהנחיית יהונתן רוסן ממן בשבוע העברית תשפ"ב נבחנו כותרות מעיתונים ומאתרי חדשות המדווחים על אירועים שנויים במחלוקת.
המשך קריאה>>במפגש פנים אל פנים בשיתוף עם ארגון wise בירושלים הסבירה תמר קציר למשתתפים כיצד נוצרות "מילים תאומות" ועשתה סדר בזוגות של מילים דומות שכתיבן שונה ושאנחנו נוטים להתבלבל ביניהן.
המשך קריאה>>בסדנה הדגימה ד"ר אורלי אלבק בעיות בניסוח במשפטים מתחומים שונים, הציגה כמה ענייני ניסוח שכדאי להתחשב בהם, והציע הצעות לניסוח תקין ובהיר.
המשך קריאה>>יום העברית, המתקיים מדי שנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, יצוין השנה ביום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021. האקדמיה ללשון העברית מציינת את יום העברית בסימן "שפה שכותבת אותנו" ומקיימת לאורך שבוע שלם מגוון פעילויות ואירועים, כולם ללא תשלום.
המשך קריאה>>בסדנאות המקוונות אנו דנים בכללי הכתיב המלא, בייחוד בכללים שהשתנו לפני שנים אחדות.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים להירשם ולהצטרף למגוון המפגשים, ההרצאות והסדנאות שנקיים בשבוע העברית תשפ"ב: ערב פתיחה חגיגי במעמד ראש העיר ירושלים ונשיא האקדמיה ללשון העברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 17:00 | מפגש: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית – יום ראשון ט"ו בטבת, 19 דצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: כוחה של מילה – יום שני ט"ז בטבת, 20 בדצמבר, בשעה 19:00 | עברית על הבר: על מילים מתבלבלות ומבלבלות – יום שלישי י"ז בטבת, 21 בדצמבר, בשעה 19:00 | סדנה ליום העברית: טעימות בעריכה – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 18:00 | פעילות מיוחדת באינסטגרם: "הכו את המומחה" – יום רביעי י"ח בטבת, 22 בדצמבר, בשעה 19:00 | רב שיח חגיגי: כל מה שרציתם לדעת על האקדמיה – יום חמישי י"ט בטבת, 23 בדצמבר, בשעה 19:00
המשך קריאה>>בשיחוח חי (לייב צ'ט) ב"סטורי" בעמוד האינסטגרם שלנו ענתה רונית גדיש בשידור חי על כל השאלות שתמיד רציתם לשאול על העברית ולא העזתם!
המשך קריאה>>ביום העברית תשפ"ב ערכנו שיחה מרתקת שבה סיפרנו לכם קצת על העבודה שלנו.
המשך קריאה>>שתי האותיות היווניות אומיקרון (Ο) ואומגה (Ω) נהגות כיום כחולם עברי, וההבדל העיקרי בהגייתן היה במקורן באורך התנועה, כעולה משמן: אוֹ־מיקרון הייתה 'אוֹ קצרה' ואילו אוֹ־מגה הייתה 'אוֹ ארוכה'.
המשך קריאה>>תפקיד חדש באקדמיה ללשון העברית – האקדמיה מחפשת ממונה על הפעילות לקידום שפת הסימנים הישראלית.
המשך קריאה>>במסגרת הסדנה התנסינו בפיסוק טקסט קצר על פי כללי הפיסוק.
המשך קריאה>>לכבוד יום העברית תשפ"ב – אנחנו פונים אליכם לבחור מאוצר הביטויים העברי ביטוי יפה, מטבע לשון או צירוף אהוב במיוחד – בעברית מקראית, בשפה המתחדשת וגם בלשון הסלנג…
המשך קריאה>>השתלמות בת 12 מפגשים על כללי הניקוד.
המשך קריאה>>לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית – כמדי שנה גם השנה אנחנו מציעים ערכת כרזות חגיגית לכבוד יום העברית, והשנה בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה>>בעיני רוחם של רבים הפועל תָּהָה במטבע הלשון תהה על קנקנו משמש בהוראתו כמו בלשון ימינו, במובן 'הרהר', ואולם במקורו מדובר בפועל אחר לחלוטין.
המשך קריאה>>לראשונה נפתח מסלול לימודים אקדמי בלשון העברית לנוער בשנת הלימודים תשפ"ב באוניברסיטת תל אביב. מהרו להירשם למבחן המיון ביום שלישי 9 בנובמבר 2021.
המשך קריאה>>מרב הוא שמה של בת שאול ובימינו שם קיבוץ על הר הגלבוע. מה מקור השם? האם יש קשר בין השניים?
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית לתמיכה באתר האקדמיה
המשך קריאה>>יִשַׁי המקראי היה אבי דוד המלך. משמעות השם ישי אינה נהירה והוצעו לו כמה פירושים. שאלה נוספת היא מה הקשר בין השם ישי ובין שם אחד מנכדיו – אֲבִישַׁי או אַבְשַׁי.
המשך קריאה>>אנו מציעים לכם לרכוש מינוי שנתי לכתב העת לשוננו – רבעון מדעי בחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>מאמרה של פרופ' אורה (רודריג) שורצולד דן בהשפעתה של הספרדית היהודית (לדינו) על העברית החדשה – מילים שאולות, תרגומי שאילה, שימושי לשון ועוד.
המשך קריאה>>אנגד הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חלבון – המצויים על שטח הפנים של נגיף או חיידק (או כל חומר אחר) ומעוררים ייצור נוגדנים (antibody) בגוף.
המשך קריאה>>המילה דַּוְקָא רגילה בלשוננו בדיבור ובכתב במגוון רחב של הקשרים, ואולם מקורה בארמית של התלמוד הבבלי ותפקידה בה שונה למדי.
המשך קריאה>>הלך לעולמו יושב ראש הוועדה למונחי אלקטרוניקה של האקדמיה ללשון העברית, אלוף משנה (במיל') ד"ר יעקב בעל־שם. יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה>>המילה סְתָו נזכרת פעם אחת במקרא, במגילת שיר השירים: "כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ" (ב, יא–יב). בעברית בת ימינו סתיו הוא שמה של עונת המעבר שבאה אחרי הקיץ ולפני החורף, ואולם במקורה המילה היא עצמה מורה 'חורף', 'עונת הגשמים'.
המשך קריאה>>שואלים אותנו לא אחת מה הן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. תשובתנו: שני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
המשך קריאה>>האם נחוג או נחגוג את חג הסוכות? במה מקשטים את הסוכה – בשַׁרְשְׁרוֹת או בשַׁרְשְׁרָאוֹת? אתם מוזמנים לנסות את כוחכם בחידון שהכנו במיוחד לכבוד חג סוכות.
המשך קריאה>>כמדי שבע שנים גם שנת תשפ"ב היא שנת שמיטה – על השמיטה ושמותיה ועל הפעלים שמט והשמיט, נשמט והשתמט.
המשך קריאה>>במילונים ובספרות אפשר למצוא את השם 'שקיטן' לפלמינגו. מה מקורו של שם זה, והאם זה השם הרשמי?
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)
המשך קריאה>>המחברת עוסקת בביטויים "וזה" ו"או משהו" בעברית המדוברת בת זמננו – היא דנה במעמד הדקדוקי שלהם ובתפקידיהם בשיח מתוך עיון בהיבטים הקוגניטיביים, החברתיים והתרבותיים של השימוש בהם.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>רבים סבורים שהשימוש ב'על מנת' במקום 'כדי' או 'בשביל' מרשים ויפה יותר, אבל עיון בתולדות הביטוי הזה מראה שביסודו הוא נועד לציון תנאי בהקשרים משפטיים מסוימים.
המשך קריאה>>המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.
המשך קריאה>>המאמר של הבלשן פרופ' אהרון דולגופולסקי מזמין את המתעניינים להתחקות על מקור המילה חתול בלשונות אירופה בדרך סיפורית מרתקת.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לרכוש לכם וליקיריכם מתנה לחגים בעברית יפה – הנחות על ספרים ומוצרים נלווים בחנות הספרים שלנו.
המשך קריאה>>בהרצאה חגיגית לקראת ראש השנה תשפ"ב דן פרופ' אהרן ממן באוצר מילים וביטויים מלשונות חגי תשרי.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מכריזה על הזוכים במלגת האקדמיה ללשון העברית ע"ש ראובן אוחנא לשנת תשפ"א.
המשך קריאה>>גיליון חדש של כתב העת 'העברית' (סח, ב) מיוחד למאמר מקיף של ההיסטוריון ד"ר נתן אפרתי, הסוקר את פעילותו של חיים נחמן ביאליק בהיותו חבר ועד הלשון ולימים גם נשיאו.
המשך קריאה>>בימינו המילה אַלּוּף וצורת הנקבה אַלּוּפָה רווחות במשמעות champion – לתיאור מנצחים ומנצחות בענף ספורט, וכן במשמעות של 'אנשים המצטיינים בתחום מסוים'.
מניין הגיעה המילה ואיך קיבלה את המשמעות הזאת?
בסדנה בת ארבעה מפגשים נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.
המשך קריאה>>
בהשתלמות התחקינו על התהליכים ההיסטוריים שקרו בצורות העבריות – הכרנו את התנועות והעיצורים שהיו בעברית המקרא, את מעתקי ההגיים, שרידי יחסות ושינויים בהטעמה, סקרנו את בנייני הפועל ואת משקלי השם העיקריים – הכול בהשוואה לפרוטושמית ולשפות השמיות האחרות מכאן ולעברית החדשה מכאן.
המשך קריאה>>העיתונאי לאו (לוי) רדיוגין יליד ליטא הציע לכתוב עברית באותיות מחוברות כמו בשפות הכתובות בכתב לטיני. מובא כאן מכתב בכתב ידו הכתוב לפי הצעתו זו.
המשך קריאה>>בהשתלמות בחנו את הקשרים בין רכיבי הצירופים והמשפטים ובדקנו את השפעתם על דרכי הניסוח.
המשך קריאה>>בתערוכה חדשה במוזאון ראשון לציון מוצגים רהיטים מבית אליעזר בן־יהודה, השוכנים דרך קבע באקדמיה ללשון העברית והושאלו עתה למוזאון.
המשך קריאה>>בספרות חז"ל 'צאן ברזל' הוא מונח משפטי־הלכתי מתחום דיני הממונות. בלשון ימינו הצירוף 'נכסי צאן ברזל' הושאל לציון נכסים רוחניים או תרבותיים שהפכו ליסוד שאין עליו ערעור.
המשך קריאה>>אל הוועדה למונחי משפט של האקדמיה הגיעו כמה פניות לקבוע מונח נפרד לשופטים במגרש הספורט, ואף הוצעו לה כמה הצעות, ובהן פַּסְקָן ושַׁפָּט.
המשך קריאה>>הפועל הִשְׁתִּחֲוָה שקול לכאורה בבניין התפעל מן השורש המרובע שחו"י. אולם מן הפעלים המקראיים הקרובים אליו בבניין קל – שָׁחָה או שָׁחַח קשה להבין מה פשר הווי"ו העיצורית בשורש. על הפועל המיוחד הזה ועל שם הפעולה המיוחד שלו הִשְׁתַּחֲוָיָה.
המשך קריאה>>הוסר הלוט מעל השלט "מבוא הפרופסור זאב בן־חיים" בשכונת משכנות האומה בירושלים על שמו של נשיאהּ השני של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>המבקשים להתהדר בלשונם בעת חיתוך אבטיח לפרוסות מוזמנים להשתמש בפועל סָפַת.
המשך קריאה>>אנחנו מחפשים מועמדים ומועמדות למשרות של שיווק ומכירות, פיתוח תוכן והדרכה במרכז ההדרכה המוזיאלי וכתיבה ורעיונאות לרשתות החברתיות.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת שותפים ושותפות בכתיבה וביצירה של תכנים לדפי האקדמיה ברשתות החברתיות: פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וטוויטר.
המשך קריאה>>'אליה וקוץ בה' הוא מטבע לשון המוכר מספרות חז"ל במשמעות דבר טוב שיש בו פגם או חיסרון. מה היא אַלְיָה ואיך הגיע אליה קוֹץ?
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מקימה מרכז הדרכה מוזיאלי חדש ומחפשת מפתח או מפתחת תוכן
והדרכה לשלב ההקמה.
אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? ערכנו סדנה מקוונת במתכונת חדשה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה>>כמה מכתבים מאת ישעיהו עריף מקיבוץ שריד פותחים לפנינו צוהר לפעילותם של "מורשי ועד הלשון" בסוף שנות ה־40 של המאה העשרים.
המשך קריאה>>בישיבתה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית אושר להשתמש במילה גֶּרֶב בנקבה לצד השימוש בזכר ונקבע הצירוף הַפְרָעַת קֶשֶׁב וּפְעַלְתָּנוּת יֶתֶר תמורת ADHD.
המשך קריאה>>אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).
המשך קריאה>>בתכתובת שמצאנו בארכיון שלנו משנת תרע"ב (1912) עולה שאלת שפת הדיבור – עברית או לשונות זרות – בין הפקידים ללקוחות בסניף בנק של "חברת אנגליא-פלשתינה" (אפ"ק).
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות במעמד ההוקרה שיזמה וארגנה האקדמיה ללשון העברית לכבודם של קריינים וקרייניות, ותיקי רשות השידור.
המשך קריאה>>בארכיון שלנו נמצאת גלויה משנת תרע"ב (1912) שנשלחה לדוד ילין. הפונה, פינחס הלוי, מערער בדבריו על החלטת ועד הלשון לקבוע את המילה כַּעַךְ תמורת בייגל (ביידיש).
המשך קריאה>>השופט צבי טל היה חבר חשוב ומסור בוועדה למונחי משפט שפעלה באקדמיה שנים ארוכות. כשהיה כבר בן למעלה מ־90 שנה הוקמה ועדה מצומצמת בהשתתפותו ובהשתתפות יהושע שופמן שהביאה את המילון למונחי הדין האזרחי לידי גמר. הוועדה התכנסה במשך כמעט שנה פעם בשבועיים, והשופט טל כמובן לא החסיר שום ישיבה.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>המשורר מירון איזקסון ופרופ' אבנר הולצמן ויועצת הלשון רות אלמגור־רמון נבחרו לחברים מלאים. לחברות יועצות נבחרו הסופרת אמונה אלון ופרופ' זיוה שמיר, ולחבר כבוד נבחר פרופ' שמואל בולוצקי.
המשך קריאה>>"מורשי ועד הלשון" סייעו לוועד הלשון העברית בשנות הארבעים של המאה העשרים להפיץ את דברו ליישובים בכל רחבי הארץ. ומי מקביליהם היום?
המשך קריאה>>קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה>>קורות חיים מלווים בדוגמאות ובקישורים לכתיבה ברשתות החברתיות יש לשלוח לכתובת [email protected]
המשך קריאה>>רבים תוהים מה נכון – 'לנוחותכם' או 'לנוחיותכם', 'בנוחות' או 'בנוחיות'. תשובתנו: אף שיש העדפה מסוימת לצורה נוֹחוּת אין לפסול את הצורה נוֹחִיּוּת.
המשך קריאה>>כשאנחנו רוצים לומר שעשינו משהו בידינו ממש אנחנו עשויים לומר: 'עשיתי זאת במו ידיי'. מניין לנו המילה בְּמוֹ?
המשך קריאה>>מניין הגיעו לעברית שימושי הלשון למזוג אוכל, לגז'דר, חיכֵּיתי, גַּנָּבָה, הולכים הבית, אין אמונה, מחילה (במקום סליחה)? על שימושי לשון אלו ועוד הרצתה פרופ' יהודית הנשקה.
המשך קריאה>>מניין הגיעו לעברית שימושי הלשון למזוג אוכל, לגז'דר, חיכֵּיתי, גַּנָּבָה, הולכים הבית, אין אמונה, מחילה (במקום סליחה)? על שימושי לשון אלו ועוד הרצתה פרופ' יהודית הנשקה.
המשך קריאה>>נשאלנו: איך יש לומר – 'יום משפחה שמח' או 'יום המשפחה שמח'?
המשך קריאה>>הצירוף לקוח מתהלים: "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים". כיום הוא משמש כסמל לדבר מתוק ונעים במיוחד, לעיתים בגוון ביקורתי. מה משמען של המילים 'נופת' ו'צופים'?
המשך קריאה>>ילד בן 11 שולח מכתב לראש הממשלה הראשון של ישראל לאחר שעבר לשדה בוקר בנגב. בן־גוריון מגיב באדיבות ובנימוס, אבל לא יכול שלא להעיר לילד על העברית שלו.
המשך קריאה>>שירו של מתתיהו שלם, איש העלייה השלישית, הוא אחד השירים האהובים המזוהים עם חג השבועות. השיר עשיר במילים ובאזכורים מקראיים וניחוח מקראי עולה גם מכמה צורות שהכותב בחר בהן.
המשך קריאה>>בחג השבועות קוראים בבתי הכנסת את פרקי מתן תורה ועשרת הדיברות (שמות יט–כ) ואת מגילת רות. באוסף המקוון של מסורות קהילות ישראל תוכלו להאזין להקלטות נדירות של הפסוקים והנעימות החגיגיות שלהם בקריאתם של טובי המסרנים מכל קהילות ישראל.
המשך קריאה>>עם תִרבותם של צמחים ניתנו שמות למחלותיהם. במקרא ובמשנה נזכרים שמות מחלות צמחים כגון שִׁדָּפוֹן, יֵרָקוֹן, גָּרָב, עֹבֶשׁ ונֶמֶק. מתחילת העשייה החקלאית המודרנית בארץ בשליש הראשון של המאה העשרים החלו במתן שמות עבריים למחלות צמחים, והשלימה את המלאכה ועדה מיוחדת בשיתוף האקדמיה. רשימת שמות מחלות הצמחים אושרה ופורסמה בשנת תשע"ד.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה ונשיאהּ בעבר, פרופ' יהושע בלאו, הוא מחשובי הבלשנים בדורנו. בשני תחומי עיסוקו המדעי, בלשנות עברית ובלשנות ערבית כתב מחקרים פורצי דרך. בריאיון הוא מספר על ילדותו ובחרותו ועל דרכו בעולם המדע.
המשך קריאה>>לרגל פרסומו של גלוסר המילים השאולות מיוונית ומרומית בהוצאת האקדמיה לשון העברית מספרת המחברת ד"ר נורית שובל־דודאי על מילים אלו הנמנות באוצר המילים של לשון חכמים, ורבות מהן משמשות עד ימינו.
המשך קריאה>>במאמר זה המחבר דן בשאלה איך הפכה המילה העברית 'שחורה' לכינוי לקפה בערבית של יהודי תימן.
המשך קריאה>>צירוף הלשון 'הרקיע שחקים' רגיל בעברית החדשה, ומשמעותו (הממשית או המושאלת) – עלה עד לשמים.
המשך קריאה>>בשנת תרס"ה (1905) כתב חיים נחמן ביאליק את השיר "קומי צאי אחותי כלה", המתאר בצבעוניות וברגש את בוא האביב, עת מלבלבים העצים וקרני האור מרקדות בין השושנים.
המשך קריאה>>ההגדה של פסח נועדה לקיים את מצוות "והגדת לבנך". התורה מספקת לנו טקסט שאפשר לקיים בו את המצווה: "וידוי ביכורים" (דברים כו 5–8). פסוקים אלו מתפרשים בהגדה בדרך המדרש.
המשך קריאה>>המחבר מצא בכתבים הקדומים שני תחליפים מפתיעים למילה "או־קיי": לְחַיִּים או בגרסה של הארמית הבבלית לְחַיֵּי והמילה אֲבָל.
המשך קריאה>>"טעות לעולם חוזרת" או "טעות – לעולם חוזר"? המחלוקת בין הגרסאות היא בשאלה מי חוזר – הטעות או הטועה.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בשידור הכינוס המדעי על העברית ומעמדה בדור הנהגת היישוב ועל המנהיגים עצמם. האירוע התקיים במוזאון ארצות המקרא בירושלים.
המשך קריאה>>אנחנו מזמינים אתכם לצפות בשיחה שנערכה לקראת חג שבועות עם תמר קציר על מטבעות לשון ומילים של החג.
המשך קריאה>>מכתב שהתקבל במשרדי ועד הלשון פותח צוהר לסוגיה שהעסיקה רבות את יוצאי תימן בארץ ישראל: כיצד יצליחו לשמר את מורשתם ואת הגייתם העברית הצחה בקרב ילדיהם.
המשך קריאה>>תואר עמית כבוד הוענק למנכ"ל המרכז לעיוור בישראל, מר נתי ביאליסטוק כהן בזכות מסירותו ופעולותיו למען האקדמיה בהתנדבות כחבר המועצה הציבורית של המוסד.
המשך קריאה>>במרוצת הדורות חדרו מילים עבריות לרבות מלשונות העולם, ובעיקר ללשונות אירופה.
המשך קריאה>>בשירו של שאול טשרניחובסקי מתוארים הארץ ונופיה כפי שרָאָם המשורר. בתיאור כלולות מילים לא רגילות, בוודאי לקורא בן ימינו, ואנו מביאים כאן ביאורים מורחבים להן.
המשך קריאה>>מה הקשר בין פיורד וגייזר למכתש ופער? ומה העניין שמצאה הוולשית בלשוננו? סיפורן של קומץ מילים מן העברית הישראלית שפילסו דרכן ללשונות אירופה.
המשך קריאה>>איך אומרים בעברית קניידלך? מתי החלו לאחל "חג שמח"? מה המשמע המקורי של המילה אָבִיב? אלו שלוש מתוך שפע חידות לכבוד חג הפסח לכל המשפחה.
המשך קריאה>>"אִמָּא, תִּסְגְּרִי אֶת הַשּׁוֹאֵג אָבָק" – ספרון מיוחד של המיזם 'ילדים הם התסריטאים הטובים בעולם' ומדור קשרי קהל של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.
המשך קריאה>>שמה של בירת הנגב 'באר שבע' מוכר בראש ובראשונה מסיפורי אברהם ויצחק בספר בראשית. האם הרכיב 'שבע' בשם קשור למספר שֶׁבַע או לעניין השבועה?
המשך קריאה>>מה בין אחים לאחאים? האם אחד משלישייה הוא תאום?
המשך קריאה>>אנחנו מציעים לכם לקנות מתנה לילדים וגם להורים – ספר מיוחד ובו חידושי לשון והברקות מילוליות של ילדים ולצידם ביאורים והרחבות של המזכירות המדעית של האקדמיה.
המשך קריאה>>מכתב מחֶברת התחבורה "דן" אל ועד הלשון בשנת 1952 הוא דוגמה יפה לחשיבות שראו גופים ציבוריים ומסחריים באותו הזמן בהקפדה על ניסוח תקני ובהיר בעברית.
המשך קריאה>>לכבוד חג פסח, מזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור להשתתף בהרצאה חגיגית (מקוונת) של נשיא האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל פרופסור משה בר־אשר.
המשך קריאה>>בשנת תשי"ז (1957) נבחרה אירנה גרבל כחברה־יועצת – האישה הראשונה בקרב חברי האקדמיה (שנתיים אחריה נבחרה גם לאה גולדברג לחברה־יועצת).
המשך קריאה>>הצירוף חֶבֶר מרֵעִים מתועד לראשונה במאגרי המילון ההיסטורי רק מאמצע המאה ה־19, בכתביו של אברהם מאפו. אך האם משמעותו חיובית או שלילית?
נשאלנו אם הצירוף מכוון לחבורת אנשים חיובית או שלילית,
המשך קריאה>>בימינו משמש הביטוי 'יצא חוצץ (נגד)' כביטוי להתנגדות מוחלטת. מה מקור הביטוי ובאיזו משמעות השתמשו בו בעבר?
המשך קריאה>>אנו מזמינים אתכם לצפות בהרצאה של נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר, שהתקיימה לקראת פסח תשפ"א.
המשך קריאה>>מניין הביטוי 'אין נביא בעירו'? איך התגלגל הצירוף 'קור כלבים' אל העברית? ומהיכן יובָּא הביטוי 'שפך את התינוק עם המים'? על ביטויים ופתגמים ממקור לועזי הנראים כאילו נולדו בלשון העברית הרצה ד"ר אורי מלמד.
המשך קריאה>>בסדרת ההרצאות סקרנו את תחומי המחקר העיקריים של הבלשנות, כל אחד בפני עצמו, ואת נקודות ההשקה שלהם זה עם זה.
המשך קריאה>>מה מקור השם מרדכי? מתי נוצרה המילה תחפושת? מדוע מגילה נקראת כך? ואיך נכון לכתוב – ליצן או לצן? חידון חגיגי לכבוד חג פורים.
המשך קריאה>>מה צורת הזכר של 'עקרת הבית'? לכאורה תשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.
המשך קריאה>>בסדנה המקוונת בת ארבעת המפגשים למדו המשתתפים דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי ועסקו בתקניות הטקסט.
המשך קריאה>>רבים מן הסתם שואלים את עצמם: האם יש קשר בין הכרוב במקדש ובין הכרוב במטבח?
ובכן אין קשר בין המילים.
ההרשמה להשתלמויות בעיצומה: סדנה לשיפור הטקסט המשפטי; השתלמות בתורת ההגה והצורות.
המשך קריאה>>אימא או אמא? חמותי או חמתי? מה מקור המילה משפחה? מהם אחאים? איך נקרא נכד האח? כל מה שרציתם לדעת על המשפחה שלכם במדור חגיגי באתר.
המשך קריאה>>סַפִּיר הוא שמה של אבן החן הנזכרת ביותר בתנ"ך (לצד שֹׁהַם). היא ידועה בין היתר מרשימת אבני החושן שהניח הכוהן הגדול כנגד לוח ליבו ומרשימת אבני גן העדן בספר יחזקאל.
המשך קריאה>>אושרה רשימת מונחים בחקר הבריאות באוכלוסייה (אפידמיולוגיה) וכמה מונחים יחידים ובהם דימותן רפואי (במקום רנטגנאי) לפי בקשה שהגיעה ממשרד הבריאות.
המשך קריאה>>בהרצאה דן ד"ר יעקב עציון על קשרי לשון בין פיוטים קדומים לזמר הישראלי המתחדש. ההרצאה לוותה באתנחתות מוזיקליות שבהן נוגנו השירים.
המשך קריאה>>מה פירוש המילה 'פרי' בתנ"ך? מהי 'עלווה'? ואיך נכון לומר – לנטוע או לטעת? חידון חגיגי לכבוד ט"ו בשבט לכל המשפחה.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות ברב־שיח מיוחד לכבוד יום העברית תשפ"א ולרגל הוצאתו לאור של הספר 'אוצֵר המילים' על הבלשן והמילונאי ראובן אלקלעי – רב־שיח על מילונאים ומילונים בהנחיית העיתונאי ירון לונדון.
המשך קריאה>>לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מציעה לכם להשתתף בסדנה מקוונת ב"זום" ולצפות במגוון הרצאות מקוונות של מומחי האקדמיה שניתנו בעת האחרונה.
המשך קריאה>>בדומה לשמות קצרים אחרים בתנ"ך דוגמת נָתָן, חָנָן ואָסָף, מקובל להניח שהשם נָדָב הוא קיצור שם תאופורי כמו השמות המקראיים אֲבִינָדָב, אֲחִינָדָב, עַמִּינָדָב, יְהוֹנָדָב ונְדַבְיָה.
המשך קריאה>>רואן סאיג פרח, מורה לעברית מבית הספר המושיע בנצרת, המלמדת עברית גם במגזר היהודי פרסמה שיר יפה ומרגש לכבוד יום השפה העברית תשפ"א.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>לכבוד יום העברית תשפ"א האקדמיה ללשון העברית מפרסמת את תוצאות הצבעת על מילת השנה ועל המילים האהובות: מילת השנה "מטוש", המילה האהובה "אימא", המילה המצחיקה "פופיק", ומילת העגה שאי אפשר בלעדיה "סבבה".
המשך קריאה>>"בישראל של היום אנחנו לא יכולים להעלות על הדעת שלא לחשוב בעברית, לחלום בעברית, לאהוב בעברית, לבנות את המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו בעברית".
המשך קריאה>>זו השנה השלישית מפורסמים על קרטוני החלב של תנובה איורים בסימן יום העברית – השנה תוכלו ליהנות ממקבצי מילים עבריות בתחומים שונים להעשרה ולהנאה.
המשך קריאה>>אחד מן החידושים בלקסיקון הפועל של לשון חכמים הוא השינוי במשמע השורש על"י. במקרא הוא משמש בעיקר במשמע של תנועה פיזית לגובה, ובלשון חכמים נוסף לו גם משמע של ביטול.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מבקשת בזאת הצעות מחיר לשירותי תיוג מורפולוגי של 400,000 מילים בעברית. התיוג ייעשה כמתואר במסמכי המכרז.
המשך קריאה>>מורים ומורות מוזמנים להיעזר במגוון הפעילויות שהכינו מורות ללשון בחטיבת הביניים "גאון הירדן דרכא" בעמק המעיינות.
המשך קריאה>>כל זיכרונות האקדמיה זמינים לצפייה ולהורדה באתר האקדמיה
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
המשך קריאה>>לכל המורות והמורים ולכל אוהבי העברית
המשך קריאה>>בחוברת זו מאמר רחב היקף מאת פרופ’ אהרן בר־אדון, ובו תכתוב של שיחה ארוכה עם ש”י עגנון שהוקלטה כשנה לפני פטירתו.
המשך קריאה>>י"ט–כ"ד בטבת, 3–8 בינואר, ברשתות החברתיות ובאתר האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>ביום העברית שידרנו ברשתות החברתיות של האקדמיה ללשון העברית שיחוח חי בהשתתפות רונית גדיש, ד"ר אבשלום קור וד"ר רוביק רוזנטל.
המשך קריאה>>מהי המילה העברית האהובה?אהבה, הביתה, משפחה ואולי גלידה?
ומהי מילת השנה? מטוש, מסכה, סגר ואולי חיסון?
ספרו של אהרן דותן דן בקונטרסי המסורה. כל אחד מן הקונטרסים הוהדר ונותח והתבררו העניינים הנידונים בו. עכשיו למכירה בחנות הספרים.
המשך קריאה>>אנחנו נשאלים שוב ושוב: איך יכול להיות שצורת הרבים של מילים ממין זכר, כמו חלון, קיר, כיסא ושולחן, היא בסיומת ־וֹת, וצורת הרבים של מילים ממין נקבה, כמו מילה, שנה, ביצה ונמלה, היא בסיומת ־ִים.
המשך קריאה>>אתם נמצאים בבית בימי הסגר? אתם מוזמנים להמשיך ליהנות ממגוון התכנים, הפעילויות והאירועים המקוונים שהפקנו לכבוד יום העברית תשפ"א.
המשך קריאה>>מאות השתתפו בסדנה מיוחדת לכבוד יום העברית בהנחיית ד"ר אורלי אלבק על גבולות העריכה משני צידי המתרס – מזווית הראייה של העורכים ומנקודת המבט של הכותבים.
המשך קריאה>>הוועדה הציבורית לשמות מדינות הפועלת בחסות מכון התקנים, קבעה שהמדינה נכתבת ונהגית בוטאן.
המשך קריאה>>מלגת האקדמיה ע"ש ראובן אוחנא ז"ל מוענקת בפעם הראשונה בשנת תשפ"א בתרומת בני משפחתו. שישה עשר סטודנטים וסטודנטיות מכל האוניברסיטאות בארץ הגישו השנה מועמדות למלגה.
המשך קריאה>>הורים וילדים השתתפו בפעילות מיוחדת לחנוכה – סופגנייה: דונאט שהתחפש ללביבה – סדנת לשון ובישול לחנוכה שיועדה להורים ולילדים (מגיל 5).
המשך קריאה>>נשמח לקבל מכם הצעות: איזו מילה מרגשת אתכם? מה המילה שמצחיקה אתכם?
איזו מילה מתקשרת אצלכם עם מישהו אהוב? מהי מילת העגה (סלנג) שאתם לא יכולים בלעדיה?
האקדמיה ללשון העברית תקיים בחנוכה סדנה ללא תשלום להיכרות עם מונחי החג בשילוב הכנת סופגניות ולביבות.
המשך קריאה>>פורסם גיליון חדש של "אקדם" – ידיעון האקדמיה ללשון העברית, ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.
המשך קריאה>>חדש בחנות הספרים! גם השנה אנחנו מציעים ערכה חגיגית ובה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק, כרזה חגיגית גדולה בסימן 'עברית עם כל המשפחה' ודף חידון עברי.
המשך קריאה>>בקיץ 1936 נשלח מכתב מ"הסתדרות הנוער העברי" בניו יורק לוועד הלשון ובו רשימה של מונחים עבריים חדשים הקשורים לרחצה בים, ובקשה לחוות הדעת של הוועד בעניינם.
המשך קריאה>>מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת, מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית, אַבְנֵט נֹגַהּ.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת מועמד או מועמדת לפיתוח מערך שיווק ומכירות.
המשך קריאה>>ההרצאה של יהונתן רוסן ממן עסקה במלחמת השפות והתנגשותן של ציוויליזציות.
המשך קריאה>>נתן זך היה אחד מן היוצרים החשובים של דור המדינה ואחד ממעצביה הבולטים של השירה העברית החדשה.
המשך קריאה>>העבודה במפעל המילון ההיסטורי מספקת הצצה לחיי היום־יום של היהודים לפני כאלף שנה.
המשך קריאה>>משרד האדריכלים מייזליץ-כסיף-רויטמן הוא המשרד הזוכה בתחרות לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה>>המילה עִדָּן מקורה בארמית ופירושה הוא 'זמן' סתם, לאו דווקא פרק זמן או תקופה כמו שמקובל בעברית בת ימינו. מה פשר השינוי?
המשך קריאה>>המחבר מתחקה על היוולדותם של ביטויי העגה חֶרְבּוֹן, מחורבן, חִרְבֵּן, הִתְחַרְבֵּן ואָכַל חֶרְבּוֹן.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות עריכה מקוונות.
המשך קריאה>>בהרצאה דנה תמר קציר בשאלה עד כמה העברית שלנו היום קרובה ללשון המקראית.
המשך קריאה>>בסדנה נלמדו ותורגלו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.
המשך קריאה>>פרופ' יהושע בלאו, נשיאה השלישי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשמ"א–תשנ"ג, הלך לעולמו והוא בן 101 שנים.
המשך קריאה>>המילה הבדלה שקולה במשקל הַפְעָלָה – שם הפעולה של בניין הפעיל. הפועל הִבְדִּיל במשמעות 'הפריש', 'הפריד' מוכר כבר מן המקרא: "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
המשך קריאה>>שׁוּמָה היא בליטה או כתם בעור, ואולם המילה ידועה גם מהקשר אחר כגון בצירוף פְּקִיד שׁוּמָה. מה עניין נגעי העור אצל רשויות המס? ובכן מדובר בשתי מילים שונות לחלוטין.
המשך קריאה>>הצירוף משא ומתן מציין הידברות בין שני צדדים במטרה להגיע להסדר כלשהו או לעסקה. בספרות חז"ל הוא משמש בעיקר לציון מסחר אך גם לעיסוק בכלל.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מביעה צער עמוק על מותו ד"ר אמנון פרידברג, מגדולי חוקרי החרקים בישראל וחבר הוועדה לזואולוגיה מטעם האקדמיה ללשון העברית העוסקת בקביעת שמות לבעלי חיים.
המשך קריאה>>הסופר והמתרגם יהושע קנז, מגדולי הספרות העברית החדשה, הלך לעולמו. קנז פרסם במשך עשרות שנים רומנים, נובלות וסיפורים קצרים. הוא היטיב לתאר את גיבוריו במלאכת מחשבת של מילים, פרטים קטנים ואנושיות פשוטה.
המשך קריאה>>בהשתלמות התוודעו המשתתפים לכללי הניקוד והתנסו בניקוד פעיל.
המשך קריאה>>אתם מנקדים שירים או ספרי ילדים? אתם מתלבטים כיצד לנקד על פי הכללים? האקדמיה ללשון העברית קיימה סדנה להכרת כללי הניקוד.
המשך קריאה>>הבחירה במילים 'מספר' או 'כמות' היא בחירה סגנונית. ואולם מכיוון שבאוזניהם של רבים צורם הצירוף 'כמות האנשים' נוכל להמליץ על הצירוף 'מספר האנשים'.
המשך קריאה>>על אף האזכורים המעטים יחסית של האפיקומן בספרות חז"ל הוא זכה לעמוד במרכז שלל דיונים ביצירה התורנית מחד גיסא, ובספרות המחקר מאידך גיסא.
המשך קריאה>>מה משמעות שם החודש תשרי? איזה זמן מציין הצירוף 'בפרוס השנה החדשה'? מהי דבשית ומה נוכל להגיש לשולחן במגס? חידון חגיגי לכבוד השנה החדשה.
המשך קריאה>>הסיפור של מיכאלינה ידצ׳אק ודמיאן קבפּיסיביץ׳ – שני צעירים פולנים הלומדים עברית באוניברסיטת ורשה.
המשך קריאה>>על דבר שהכשיל אותנו אנו אומרים שהוא "היה בעוכרינו". עוכרינו הם 'השונאים שלנו', והכוונה שהדבר הצטרף כביכול אל שורות שונאינו ופעל כמותם לרעתנו. מה הקשר לבת יפתח? מי בתנ"ך 'כונה עוכר ישראל'? ואיזו תופעה מעניינת יש בשורש עכ"ר בקשר שבין לשון המקרא ללשון חז"ל?
המשך קריאה>>בנוסח המסורה השם נֹעָה נהגה בהטעמת מלרע ולא בהטעמת מלעיל הרווחת בהגיית השם בימינו. אשר לכתיב המלא – בימינו מומלץ לכתוב בווי"ו: נועה.
המשך קריאה>>בימים אלו מציינים 35 שנה להוצאתו של השקל החדש – מאמרו של יעקב עציון סוקר את גלגוליו של השקל העברי.
המשך קריאה>>כבר בפרק א בבראשית פוגשים במילה מָאוֹר: "אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (פסוק טז).
המשך קריאה>>יצא לאור כרך חדש של זיכרונות האקדמיה לשנים תשע"ה–תשע"ח (2014–2018) ובו זיכרונות הדברים מן הדיונים בישיבות המליאה ודוחות על פעולות האקדמיה.
המשך קריאה>>ב־7 ביולי 1937 פרסמה ועדת פיל את מסקנותיה, והרוחות בארץ ישראל סערו. בקרב אלה שדרשו למחות על מסקנות הוועדה המלכותית היו גם חברי ועד הלשון העברית.
המשך קריאה>>שני מטבעות הלשון – "תכלה שנה וקללותיה" ו"תחל שנה וברכותיה" – באים בפיוט הנודע 'אחות קטנה' הנאמר בליל ראש השנה בקהילות רבות.
המשך קריאה>>נתי ביאליסטוק, מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל וחבר במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית, מעורר אותנו למחשבה על שימוש במילים ובביטויים שיש בהם כדי לשנות את תפיסתנו על אנשים עם מוגבלויות.
המשך קריאה>>לכבוד פתיחת שנת הלימודים – הורים מוזמנים לצפות בשיחה שערכנו עם פרופ' דורית רביד, מומחית לבלשנות ולפסיכולינגוויסטיקה התפתחותית.
המשך קריאה>>תחיית הלשון העברית, הקדושה, העתיקה, ה"מתה" (כפי שהבלשנים מכנים לשון שאינה משמשת לתקשורת טבעית) – יש בה כדי לעורר פליאה.
המשך קריאה>>לרגל ההסכמים עם מדינת איחוד האמירויות ועם בחרין עלו בציבור כמה שאלות הנוגעות לשמות המדינות ולשמות הייחוס.
המשך קריאה>>קורות חיים מפורטים יש לשלוח עד יום חמישי י"ג בתשרי תשפ"א, 1 באוקטובר 2020.
המשך קריאה>>"קבענו להיפגש ביום שלישי הבא", "שלישי הקרוב או שלישי הבא?" – לא פעם פונים אלינו בבקשת הכרעה אם יש להעדיף את 'הקרוב' או 'הבא'. מה בדיוק פשר ההתלבטות?
המשך קריאה>>קונטרס התיקונים המורחב המצורף להדפסה השלישית של מהדורת התלמוד הירושלמי (תשע”ו) מוצע כאן למכירה בנפרד.
המשך קריאה>>החיבור הזה דן בתחיית העברית מנקודת ראות חדשה: מתוך השוואה לתחיית הערבית הספרותית. מחברו מקווה כי השוואה מעין זו עשויה לספק “נקודת תצפית” שתאפשר להבחין בין תופעות כלליות, המשותפות לעברית ולערבית, ובין אלו המיוחדות לעברית. המטרה היא לנסות להבחין בין המיוחד לכל אחת משתי השפות ובין המשותף להן, ויש בה כדי לסייע בטיפולוגיה של תחיית הלשון בכלל ולהקל עלינו לגלות את הכוחות שפעלו בכל אחת משתי הלשונות וכיוונו את התפתחותן.
המשך קריאה>>בספר, שנדפס לראשונה בשנת תשנ”ה (1995), עולות לדיון הסוגיות העיקריות בתחביר לשון המשנה. הדיון המקיף והמפורט מבוסס על כתב יד קאופמן, המעולה שבמסירות המשנה. מחקרו של פרופ’ אזר הוא הישג מרשים ורב-ערך בתחום דקדוק לשון חכמים.
המשך קריאה>>הורע מזלו של “הוריית הקורא” (במקור “הדאיה אלקאר”) בתולדות ספרותנו הדקדוקית, שטיבו ומשנתו הדקדוקית – הנבדלת בייחודהּ מתורותיהם של מדקדקי האסכולה הספרדית המוכרים – לא זכו לתשומת הלב הראויה וכמעט שלא נחקרו.
המשך קריאה>>ספר זה מציע מחקר רב-היקף בנושא חשוב בדקדוק לשון חכמים. תחום זה היה בלא ספק המוזנח ביותר במחקר החדש של לשון חכמים, שהתגבש בבית המדרש הירושלמי.
המשך קריאה>>חיבור זה מתאר את לשון חכמים מנקודת המבט של תורת ההגה, ובעיקר את תמונת חילופי העיצורים כפי שהיא עולה מעדויות הנוסח של ספרות התנאים והאמוראים.
המשך קריאה>>ספר יסוד ללשון המקרא לפי הגישה ההיסטורית. התפיסה העומדת בבסיס תורת ההגה המתוארת בספר היא שמעתקי ההגאים סדורים וקבועים. תיאור תורת הצורות מתמקד במערכת הפועַל וגלגוליה, בנייניה וגזרותיה.
המשך קריאה>>השתמרותם של רבים משמות המקומות הקדומים בארץ ישראל בפי תושבי הארץ מהתקופות הקדומות ביותר ועד העת החדשה היא מעין נס תרבותי שאין דומה לו בארצות עתיקות אחרות.
המשך קריאה>>בכרך זה מאמרים בעלי אופי כללי יותר ומאמרים שעניינם דיון בסוגיה לשונית אחת בלבד.
המשך קריאה>>בספר הזה מכונסים שלושה עשר פרקי מחקר ועיונים אחרים בעברית החדשה. שבעת הפרקים הראשונים מציעים עיונים העוסקים בעברית המתחיה והחיה, הכתובה והמדוברת, ובעשייה בה. מקום חשוב בעיונים האלה תופסות פעולותיהם של שני המוסדות שקיבלו על עצמם את מלאכת העשייה בלשון ובהכוונתה: ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית, ולא פחות מזה נידונו פעולותיהם של סופרים ושל עושים אחרים בלשון החיה – הכתובה והמדוברת.
המשך קריאה>>עכשיו במבצע במחיר מיוחד! כרך זה, “מילים ומילונאות”, פותח את “עֵת הֵאָסֵף”, אסופת מאמריו של פרופ’ זאב בן־חיים, גדול חוקרי העברית שפעלו בארץ ישראל בזמן החדש.
המשך קריאה>>אנחנו מציעים ערכה ובה שמונה כרזות מלוות בהסברים מילוליים קצרים מהפרסומים שלנו בפייסבוק (גודל A3) וכרזה חגיגית גדולה בסימן עברית – שפה שאוהבים (גודל 70*100)
המשך קריאה>>במרכזו של ספר זה עומדת תורתו התחבירית של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יונה אבן ג’נאח, שחי בערים קורדובה וסרגוסה שבספרד במחצית הראשונה של המאה האחת־עשרה.
המשך קריאה>>בספר זה מקובצים מאמריה של איַלה ליונשטם ז”ל על התרבות הקראית והשומרונית של ימי הביניים, ובהם שני מאמרים אנציקלופדיים וכן טיוטה של חלק מעבודת הדוקטור שלה, שבה היא ההדירה פירוש לתורה של חכם שומרוני מימי הביניים.
המשך קריאה>>הספר מכנס מאמרים במגוון נושאים בחקר העברית והארמית לתקופותיהן וללהגיהן: עברית המקרא, לשון חז”ל ועברית בימי הביניים, ארמית המקרא, סורית, ארמית הבבלית, ארמית הגלילית, ארמית של ספר הזוהר, ועוד.
המשך קריאה>>בקובץ זה הובאו יחד מקצת המאמרים של פרופ’ קדרי שנתפרסמו בבימות שונות במשך השנים, והמשותף להם ההתעניינות בלשון הכתיבה של סופרים בני זמננו והכוונה להכיר לשון זו.
המשך קריאה>>בספר זה כונסו חיבוריו של ניסן ברגגרין שעניינן חקר הלשון עם תוספות ותיקונים שהכניס בהם לאחר פרסומם.
המשך קריאה>>מחקר העברית הקדומה מתמקד בדרך כלל במאגרי הטקסטים הגדולים: לשון המקרא ולשון חז”ל ובעשורים האחרונים גם לשון מגילות ים המלח. החיבור שלפנינו בוחן את לשונו של קורפוס קטן אך חשוב מאוד לחקר תולדות העברית: תעודות מדבר יהודה שבין המרד הגדול למרד בר כוכבא – קבוצה של שטרות משפטיים, איגרות צבאיות וכתוֹבות עבריות אחרות מחיי היום-יום, שנכתבו במדבר יהודה ובסביבותיו והתגלו במאה העשרים במערות המפלט שלחופו המערבי של ים המלח ובמצדה.
המשך קריאה>>במכתב למשרדי הממשלה ולמקבלי ההחלטות האמונים על הטיפול במשבר הקורונה אנחנו פונים בקריאה לחשוב עברית – גם כשמגפת הקורונה דורשת המצאות חדשות.
המשך קריאה>>“ספר המקורות” לספרות העברית שנתחברה בצפון-אפריקה כולל רשימת כל החיבורים שנתחברו במדינות מרוקו, אלג’יריה, תוניסיה ולוב החל בשנת 1391 ועד ימינו. אין הוא כולל חיבורים שלא נכתבו בעברית. על כל חיבור וחיבור נרשמיםהפרטים האלה: שם המחבר, זמנו ומקומו; שם החיבור וזמנו; תוכן החיבור (בקצרה, בשורה אחת); כתבי היד שהוא מצוי בהם; הדפוסים שנדפס. אם יש הרבה כתבי יד או דפוסים, נרשמו העתיקים והחשובים שבהם בלבד.
המשך קריאה>>ספר ההשגה: הוא כתאב אלמסתלחק לר’ יונה אבן ג’נאח בתרגומו העברי של עובדיה הספרדי – מהדורה ביקורתית על יסוד שני כתבי יד ובהשוואה למקור הערבי בתוספת מבוא, הערות ומפתח הפסוקים.
המשך קריאה>>תשל”ג (1973): יוצא לאור ספר בן-סירא – המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים. בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן-סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות: מפתח התיבות וערכיהן המילוניים, רשימת הערכים בסדר שכיחוּת יורד ועוד.
המשך קריאה>>חכמת הלשון העברית בימי הביניים אחוזה ושלובה בחכמת הלשון הערבית, בשיטתה הבלשנית, במערכת המושגים שלה ובמינוח. האם זה היה המצב מתחילתו והאם גם ראשית צמיחתה של המילונאות העברית נעוצה בהשפעת הערבית? המסקנה העיקרית של הספר היא כי ראשיתה של חכמת המילים העברית נטועה במסורה וקדמה להשפעת הערבית ולחסות המתודה הערבית.
המשך קריאה>>החיבור מן היישוב ומן היער מוקדש לחקר לשונו של רומן הביכורים של חיים הזז “בישוב של יער” שנכתב בפריז וראה אור בשנת תר”ץ. הזז לא השלים את כתיבת הרומן וגם לא כינס אותו במהדורות המקובצות של סיפוריו; בשנת תש”ד פרסם נוסח חדש לשני פרקים ממנו.
המשך קריאה>>עוד בשנת תרצ”ד (1934) פרסם ועד הלשון העברית ב”לשוננו” ו’ (א, עמ’ 87-83) רשימה של 270 מונחי צבעים עם שקילים בגרמנית. מונחי צבעים מעטים הובאו במילון למונחי הבולאות של האקדמיה, תשנ”א 1991.
המשך קריאה>>בשנת תשנ”ה (1995) כוננה האקדמיה ללשון העברית ועדה למונחי תחבורה, בעקבות פנייתו של שר התחבורה דאז, ישראל קיסר. הוועדה החלה את עבודתה בישיבה חגיגית במשכן הכנסת בהשתתפות שר התחבורה ובכירי משרדו, נשיא האקדמיה משה בר־אשר, נציגי ענפי התחבורה וחברים מן האקדמיה. בישיבות עבודה שהתקיימו לאחר מכן הוסכם לפעול באמצעות תת-ועדות לפי ענפי התחבורה: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.
המשך קריאה>>מונחי הפסיכולוגיה נדונו בפרקי זמן שונים, ובמהדורתם הראשונה ראו אור בשנים התשי”ב-התשי”ג בלשוננו יא-יח ובזיכרונות האקדמיה בשנת התשי”ט. מאז נתעשר מקצוע הפסיכולוגיה ונעשה מדע מן החשובים במדעי החברה וצבר מאות מונחים שלא נודעו בימי הדפסתו של המילון הראשון.
המשך קריאה>>בדור האחרון התרחב מאוד תחום הבנקאות ושוק ההון והפך לנחלת הכלל. מונחים חדשים רבים לצד המונחים הוותיקים נעשו מטבע עובר לסוחר ומשמשים אנשי מקצוע והדיוטות בשימוש יום-יומי. הורגש אפוא צורך בקביעת מינוח תקני ובהסדרה והאחדה של המונחים בתחום הזה.
המשך קריאה>>תחילתו של מילון זה במצע למילון למונחי גאודזיה משנת 1950 שנדון לפי שלוש רשימות: רשימת יסוד, רשימת מונחי הפוטוגרמטרייה והשלמות לרשימת היסוד. הודעת סיכום מלאה שנערכה בעזרתו ובעצתו של פרופ’ ב’ שמוטר מהטכניון, נשלחה בספטמבר 1967, אך לא הוגשה לאישור האקדמיה. ההערות להודעת הסיכום נדונו עד ינואר 1971.
המשך קריאה>>מילון הכיס “100 מילים” מביא מאה מילים שחידשו ועד הלשון העברית והאקדמיה ללשון העברית לפי עשורים, ומזמין את המעיינים בו להשקיף ממרחק השנים על מילים שהיו חדשות בזמנן ונעשו לחלק בלתי נפרד מלשוננו, ולהכיר מילים חדשות מוכרות פחות, כגון משחיתנות (ונדליזם), דשונת (קומפוסט), מיתד (דיבל), סחריר (ספין).
המשך קריאה>>בספר זה קובצו שבעה עשר מאמרים, וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים, חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני עה. מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות, מערש העברית לתחייתה, והעברית החדשה – שיח וסגנון.
המשך קריאה>>החיבור הזה עוסק בענייני לשון ובענייני מינוח בספרות התלמוד, בשורה ארוכה של בירורים. בספר ארבעה שערים. הראשון, “תעלומות עולם”, מציע עשרים ושבעה בירורים, וצורפו להם שלושה נספחים. השער השני עוסק בבירור תורת השטרות בתלמוד בחמישה-עשר בירורים, ועמם שלושה נספחים. השער השלישי מביא חמישה-עשר בירורים בחקירת המונח “בריבי” ונספח אחד. השער הרביעי מוקדש לעיון במונח “סתימתאה” בשבעה-עשר עיונים וחותם אותם נספח אחד.
המשך קריאה>>שנות המחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה מבשרות תמורה גדולה בתולדות התרבות היהודית ועמה בתולדות לשונה של תרבות זו – הלשון העברית. תנועת ההשכלה, הנאורות, אשר הכתה שורש בארצות מערב אירופה הביאה להתעוררות דומה גם בקרב יהודי ארצות אלו והביאה בכנפיה מהפכה רעיונית של ממש המקבלת את ביטויה במה שידוע בתולדות עם ישראל כ”תקופת ההשכלה”.
המשך קריאה>>בתקופת הגאונים החלה העברית חוזרת אט-אט להיות לשון היצירה היהודית לאחר מאות שנים של שלטון הארמית. תהליך זה נפתח בארץ ישראל ומשם נתפשט לכל המקומות. משעה שהחלו ספרי הלכה נכתבים עברית נוצר צורך לתרגם לעברית כל קטע השאוב מן התלמוד ולשונו ארמית.
המשך קריאה>>הספר שלפנינו מציע עיון ממצה ומקיף בתורת הלשון העברית שנתגבשה ונתעצבה בספרד המוסלמית למן אמצע המאה העשירית ועד תחילת המאה השלוש-עשרה.
המשך קריאה>>זה עשרות שנים יודעים החוקרים שיש להשתית את מחקר הספרות התלמודית בכלל ואת לשונה בפרט על כתבי יד מהימנים ולא על הדפוסים, שהרי אלה שובשו ברבות השנים במתכוון ושלא במתכוון בידי מעתיקים ומדפיסים.
המשך קריאה>>העלינו לעיון הציבור את החוברת "לקט תעודות" שיצאה בשנת תש"ל (1970), ובה מבחר מן התעודות החשובות לתולדות חידוש הדיבור העברי בארץ ולתולדות ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>כִּתַאבּ אַלנֻּתַף הוא ספרו הרביעי והאחרון של גדול המדקדקים העבריים בימי הביניים, ר’ יהודה בן דוד חיוג’. בספר זה פירש חיוג’ את המילים הקשות שבספרי נביאים פירוש דקדוקי מתוך מימוש העקרונות הגדולים שגילה, ובראשם תלת-עיצוריות השורש העברי בַּפֹּעַל ו”הנח הרפה” (סַּאכִּן לַיִּין), כפי שניסחם בספרי הדקדוק הראשונים שלו.
המשך קריאה>>בספר הזה קובצו כמעט כל רשימותיו של גד בן־עמי צרפתי שנתפרסמו ב”לשוננו לעם”, ונוספו עליהן אחדות שהופיעו בכתבי-עת אחרים ובאוספים שונים. בסך הכול ארבעים מאמרים שהם ארבעים פרקים, והצד השווה שבהם הוא הקיצור ופשטות התוכן והלשון, ומכאו יש לקוות שימצא בהם עניין גם מי שאין הבלשנות אומנותו.
המשך קריאה>>עניינו של הספר הוא תיאור בלשני של תופעות בעברית בת ימינו בתחומי ההגה, הצורה, המילון והצירוף (תחביר), והשפעותיהם זה על זה. התיאור מבוסס על קורפוס דבור וכתוב, על דוגמאות מזדמנות ועל מחקרי שטח מתוכננים.
המשך קריאה>>בספר הזה מתוארת לשונו העברית של פעוט בין תקופת המלמול לתקופה שלשונו מגלה סימני היערכות ממש. התיעוד הלשוני של הנחקר מתייחד בשלבים בעלי אפיונים פונטיים מוגדרים. בעוד התפתחות הלקסיקון היא הדרגתית, בהתפתחות הפונולוגית ניכרות “תחנות” מגובשות שבהן זו מתייצבת ומשתהה, וקובעת את אופי הלשון של הפעוט לתקופת מה.
המשך קריאה>>לאורך כל התקופה המשתרעת מראשית ימי הביניים ועד לעת החדשה שימשו העברית והארמית לכתיבתה של יצירה ענפה ורבת פנים. בתקופה זו נתהוו סוגות חדשות של כתיבה בעברית ובארמית: שירה, ספרות פילוסופית, קודקסים הלכתיים, פירושים למקרא ועוד. כמו כן שוכללה מלאכת התרגום לעברית ונוצרו קורפוסים חדשים של כתיבה מיסטית שיטתית. לצד זה בתקופה ההיסטורית המכונה “שיא ימי הביניים” החלו לעסוק בחוכמת הלשון העברית ובחקר הדקדוק של רבדיה הקלסיים.
המשך קריאה>>“העברית בראי הסמנטיקה” הוא ספר יסוד בתורת המשמעים הקלאסית המותאם לקורא העברי ולתרבות העברית לרבדיה. משלושת הפרקים הראשונים של הספר ילמד הקורא את השקפת הבלשנות על הזיקה בין מילים למה שהן מסמנות.
המשך קריאה>>זהו כרך ב במהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית. המהדורה מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה>>מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית מותקנת על פי כתב יד קאופמן (50A) – הידוע ומוחזק ככתב היד הטוב ביותר של המשנה.
המשך קריאה>>עניינו של ספר זה יצירותיהם של בעלי המסורה, בעיקר מן האסכולה הטברנית שעיצבה את הנוסח המקובל של המקרא. בעלי המסורה (950-550 לסה”נ בקירוב) העמידו מערכת הוראות לשמירה על צורת כתיבתו של המקרא ועל נוסחו ועסקו בענייני ניקוד ובטעמי המקרא.
המשך קריאה>>מסורה הבבלית נכתבה בחיבור בעל נוסח קבוע, שהיה ערוך על פי סדר המקרא, ונהגו לכתבו בפני עצמו ולא בשולי כתב היד של המקרא (כמנהג המסורה הטברנית). בספר באה מהדורה של שרידי חיבור המסורה הבבלית לתורה על פי כתבי היד וקטעי הגניזה, בתוספת הערות וביאור.
המשך קריאה>>“בשנת תרנ”א (1891), ואני אז עלם צעיר בן שבע-עשרה, הייתי מקבל באודיסה, מקום-מושבי אז, במכתבים חתומים את “האור” של אליעזר בן-יהודה, שנאסר אז ברוסיה, והייתי מתפעל מתחיית הלשון בארץ-ישראל ומחידושי-המלים של בן-יהודה, פינס ויעבץ (בעיתונים “הצבי” ו”האור” וברבצים “הארץ”). ובימים ההם הייתי שקוע כולי בספרי-מדע בהיסטוריה ובספרי-מחקר על שאלות-הלשון. ועלה במחשבתי, שיש לבסס את תחיית-הלשון בדיבור ובכתב על יסודות מדעיים.
המשך קריאה>>הלשון הארמית המשתקפת מן התלמוד הבבלי לא זכתה למחקרים רבים. מחד גיסא לפני החוקרים עמדו רק דפוסי הבבלי ולכל היותר כתבי יד מועטים. ספרי הדקדוק שלה שעניינם בעיקר תורת ההגה והצורות, לוקים בחסר ולא יכלו לשמש לחקר הלשון בפני עצמה, אלא לכל היותר כלי עזר ללומד התלמודי לפי הדפוסים הפגומים. מאידך גיסא הארמית של התלמוד הבבלי אינה נתפסת כמושא למחקר בקרב לומדי התלמוד היום בהיותה בשבילם מעין לשון חיה. הם מתעניינים בעיקר במסרים ההלכתיים והאגדיים של הטקסט התלמודי, ולכן אין הם רואים צורך בהעמקה בלשון.
המשך קריאה>>במלאות חמישים שנה לאקדמיה ללשון העברית בא הכרך הזה לספר בקצרה על מפעלותיה ולהציג את חבריה ואת עובדיה ואת פועלם מאז כינון האקדמיה ועד עתה.
המשך קריאה>>במאה השלישית לסה”נ חיבר אב הכנסייה אוֹרִיגֶנֶס את המשושֶה – הקספלה (Ἑξαπλᾶ), נוסח המקרא בשישה טורים. בטור השני מופיע תעתיק של הנוסח העברי באותיות יווניות. הספר שלפנינו עוסק בדקדוק הניב העברי שנשתמר בתעתיק היווני שבטור השני. החיבור השלם של המשושה אבד, אך בשנת 1894 גילה הקרדינל ג’ובָני מֶרְקָאטִי פָּלִימְפְּסֵסְט (כתב יד מחוק) של החיבור בספרייה האמברוזיאנית במילאנו. בקטעים שנתגלו נמצאו בטור השני כאלף מילים עבריות מתועתקות באותיות יווניות. גרסה זו של תעתיקי הטור השני באה ממקור אחד ומשקפת נאמנה את הניב העברי שנהג בפי המתעתק או בפי מי שקרא לפניו.
המשך קריאה>>מתוך השפע הגדול שהעניקה לנו גניזת קהיר עלו וצצו עשרות דפי כתב יד אחד שנתפרד. בדפים אלה הועתק ספר השירים — הדיוואן — של המשורר הגדול רבי שמואל הנגיד. שייריו הרבים של הספר נתפזרו ונתגלגלו לימים לספריות ולאוספים שונים ברחבי העולם. בספר שלהלן קיבצנו את כל הדפים ששרדו מן הכרך, ושחזרנו, תוך השוואה לכתבי יד אחרים של הדיוואן, את תבנית הספר ואת סדרו. לצד תצלומי הדפים הבאנו העתקה של השירים הכתובים בהם, בתוספת ניקוד והערות. כעת עומד למולנו עד נוסח קדום וחשוב מאוד של הדיוואן.
המשך קריאה>>בספר זה קיבץ המחבר מאמרים בענייני הלשון העברית של ימינו ודברים שנשא בעל פה בישיבות מליאת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>לכבוד ט"ו באב מקבץ שאלות על אהבה וזוגיות. מומלץ לענות על החידון עם אהובכם או אהובתכם. התרווחו יחד על הספה והתחילו במלאכה.
המשך קריאה>>חברת האקדמיה ללשון העברית, הסופרת גיל הראבן, הרצתה על ספרות לילדים ועל תרגומיה.
המשך קריאה>>הרצאתה של רונית גדיש עסקה בשאלה איך העברית מתאימה את עצמה למציאות משתנה? האם יש מקום בימינו למפעל המינוח העברי?
המשך קריאה>>חֵן פירושו 'יופי', 'נועם', כמו בביטויים "יעלת חן" ו"אבן חן", וגם 'חסד', 'רחמים' כהוראת השורש חנ"ן. בימינו ניתן השם חן לבנים ולבנות כאחד.
המשך קריאה>>אדם מן היישוב השומע את המילה "מנגינה" מן הסתם חושב על צלילים ערבים לאוזן המתחברים להם יחד – אך מקורה של המילה הוא דווקא בהקשר עצוב וכואב.
המשך קריאה>>הסתיים שלב ההגשה של ההצעות לתכנון "המנווה": בית חדש לאקדמיה ללשון העברית ובו בין השאר מוזאון ראשון מסוגו לעברית.
המשך קריאה>>היום כל ילד יודע שאפו הארוך של הפיל הוא חדק. ואולם במקרא 'חדק' אינו אלא מין קוץ, וכן הוא בספרות שלאחר המקרא עד העת החדשה.
המשך קריאה>>רבים פונים אלינו בשאלה מה נכון: סעיף 2 בחוק או סעיף 2 לחוק? מומחית במחשבים או מומחית למחשבים? תרופה אחת ביום או תרופה אחת ליום?
המשך קריאה>>ויכוח בין מורה לתלמידותיה בבית ספר עברי בלודז' הולידה פנייה אל ועד הלשון בסוגיית הכתיב העברי – חליפת מכתבים מרתקת משנת תרצ"ו (1936).
המשך קריאה>>בחודש פברואר 1937 התקבל במשרדי ועד הלשון מכתבו של מיכאל ויצמן מאורפלד, קיבוץ "במעלה" (קיבוץ הכשרה לנוער ציוני בגרמניה).
המשך קריאה>>הפתרונות המלאים לחידון ל"ג בעומר מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה>>הפתרונות המלאים לחידון לחג השבועות מלווים בהסברים מפורטים.
המשך קריאה>>בחוברת השישית של "זכרונות ועד הלשון" משנת תרפ"ח (1928) התפרסמה רשימת ברכות וביטויי נימוס.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ט–תש"ף: עִלּוּי סַמְכוּת, הַאֲדָרַת מְיֻמָּנוּיוֹת, הֶסְכֵּת, שׁוֹפֵט מָסָךְ, שִׁפּוּט מָסָךְ, חֻפְשׁוֹן.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ח–תשע"ט: עַשְׂיָן, עַשְׂיָנוּת, מִשְׂחֲקָן, מִשְׂחֲקָנוּת, מִשְׂחוּק, מַעֲרֶכֶת גּוֹמְלִין, מְכוֹנַת מִמְכָּר, חַדְשׁוֹת כָּזָב.
המשך קריאה>>בישיבתה האחרונה של האקדמיה ללשון העברית נקבעה החלופה 'סמלון' תמורת 'אימוג'י', אושרה רשימה של שמות מדוזות והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה>>לקראת יום השנה לפטירתו של המשורר הלאומי ח"נ ביאליק – מאמרו של שמואל אבנרי, מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק.
המשך קריאה>>סקירה של שתי מחברות, הכתובות בכתב ידו הרהוט של מארי משומר בן שמואל נסים, מהחשובים שבחכמי עדן. המחברות מלמדות על לימוד עברית בעדן לפני כמאה שנה.
המשך קריאה>>פורסם גיליון "אקדם" החדש, ידיעון האקדמיה ללשון העברית ובו מאמרים, סקירת פעילויות ועוד – לעיונכם.
המשך קריאה>>שנים רבות נחשבה ההגייה הרווחת שׁוֹבָר לא תקנית. ואולם עיון במסורות ההגייה של המילה 'שובר' בקריאת המשנה העלה שיש עדויות להגייה זו, ולכן החליטה האקדמיה להתירה.
המשך קריאה>>הגאוגרף יהודה זיו (תרפ"ו–תש"ף, 1926–2020) הלך לעולמו שְׂבע שנים ומעשים. יהודה זיו שילב בחייו המקצועיים את שלוש אהבותיו: הגאוגרפיה של ארץ ישראל, ההדרכה והלשון. כמה ממאמריו ראו אור בכתב העת "לשוננו לעם" בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ומתוכם אנחנו מביאים כאן שניים.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מבקשת בזאת הצעות מחיר לשירותי תיוג מורפולוגי של 400,000 מילים בעברית. התיוג ייעשה כמתואר במסמכי המכרז.
המשך קריאה>>בסדנה נלמדו דרכים לניסוח טקסט משפטי בהיר, תמציתי וידידותי וסוגיות בתקניות הטקסט.
המשך קריאה>>הרצאתו של ד"ר גבריאל בירנבאום דנה בשאלה אם יש להתערב בתהליכים המתרחשים בלשון טבעית, או שמא יש להניח לה לנפשה.
המשך קריאה>>בארכיון שלנו מצאנו חליפת מכתבים מעניינת המעידה על הלהט והדבקות בכל מה שקשור לעברית, ולא רק בקרב אנשי הלשון.
המשך קריאה>>פרופ' יעקב שויקה, חוקר הבלשנות החישובית ומאגרי הטקסטים והמילונאי, הלך לעולמו – האקדמיה ללשון העברית משתתפת בצער משפחתו הענפה.
המשך קריאה>>המילה רֵעוּת עניינה חברות וידידות, והיא נעשתה שם נפוץ לבנות בעשורים האחרונים. השם הכללי רֵעוּת מורכב מהמילה רֵעַ המקראית והסיומת ־וּת לציון שם מופשט.
המשך קריאה>>חפשו באמצעות חלונית החיפוש מילה שמעניינת אתכם, ואנחנו נעמיד לרשותכם הגדרה מילונית ומידע מכל מאגרי האקדמיה ללשון העברית על המילה (או על הצירוף) שבחרתם.
המשך קריאה>>הספר שפתנו במראות היה המילון העברי המצויר הראשון (1943), וסייע לעולים ארצה להתוודע אל השפה העברית ולהפוך אותה ללשונם.
המשך קריאה>>בארכיון מצאנו פרסום מעניין של ארגון קל"ע – הקרן ללשון העברית: "טופס דווח על מפגע לשוני" שהתפרסם ככל הנראה באחד העיתונים.
המשך קריאה>>היעדים העיקריים שהציבה האקדמיה: הרחבת פעילותה המדעית, הבאת קהלים חדשים בשעריה והעמדת אוצרותיה לרשות הציבור. הגשמתם מחייבת סביבת עבודה ופעילות מודרנית, ומכאן הצורך הדחוף בהקמת בית חדש שיענה על צורכי החוקרים ועל צורכי הקהל הרחב המתעניין בעברית ובתרבות העברית.
המשך קריאה>>בתחרות הפומבית לתכנון מִנווה האקדמיה בקריית הלאום בירושלים זכה משרד האדריכלים מייזליץ–כסיף–רויטמן.
המשך קריאה>>בכסלו תשע"ג (נובמבר 2012) החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזאון ראשון מסוגו לתולדות העברית. בית העברית יהיה אבן שואבת למבקרים מן הארץ ומחוץ לה ויהיה נקודת מפגש תרבותית ממלכתית ולאומית לאזרחי המדינה וליהודי התפוצות.
המשך קריאה>>בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב משנת 1940 אל ועד הלשון המעיד על התשוקה שבערה ביישוב העברי בארץ ישראל המנדטורית לשפה העברית.
המשך קריאה>>מהו עמיר ומהי קמה? מהי חביתית? מה הייתה נעמי לרות? נסו את כוחכם בחידון הפורה והמפרה לכבוד שבועות.
המשך קריאה>>לקראת חג השבועות – על הפעולות סחיטה, מיצוי, עצירה ודריכה.
המשך קריאה>>מסמך יפה ומרגש שפורסם בט"ו בשבט תרצ"ה (1935) ומבקש "לשוב ולהזכיר בכל ברכותינו את המושג אשר היה יקר מכל יקר בעמנו בכל הדורות – הוא מושג השלום".
המשך קריאה>>חוקרי האקדמיה ללשון העברית שניתחו את כתב יד לנינגרד גילו בבדיקה של תצלומי כתב היד מאות תיקונים שהוכנסו בו כדי להתאים אותו לנוסח המסורה המוכר לנו כיום.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית קיימה לראשונה סדנאות פיסוק מקוונות.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לזרוק קיסם למדורה המדומה (הווירטואלית) ולנסות את כוחכם בחידון לוהט במיוחד על אש, על ל"ג בעומר ועל העברית.
המשך קריאה>>מה ההבדל בין סגר להסגר? מה זה "אקספוננציאלי" ואיך אומרים את זה בעברית? אספנו מבחר מילים ומונחים המלווים את חיינו בתקופת המגפה והוספנו להם הגדרות קצרות.
המשך קריאה>>יש שצורות המופיעות בתעודות העבריות הקדומות – ובעיקר בטקסטים שאינם נחשבים מופתיים – אינן מתיישבות עם מה שקבעו אנשי התקן או עם מה שמקובל לראות בו כלל של העברית התקנית, ואז נוצר פער מעניין בין נתוני העברית הקדומה למערך הידע של משתמשי העברית בימינו.
המשך קריאה>>האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה.
המשך קריאה>>סגר או הסגר? באמצעי התקשורת מתלבטים באיזה מונח יש להשתמש ואנחנו כאן כדי לעשות סדר – בשימוש הרווח בימים אלו המונח המתאים הוא סֶגֶר.
המשך קריאה>>לטובת הילדים והילדות בבית מצורפים חמישה דפי צביעה להנאה וללימוד עברית.
המשך קריאה>>מדור מיוחד ובו שפע של פעילויות להעשרת העברית מהבית לילדים ולכל המשפחה: מיזמי תוכן, סרטונים לצפייה בבית, משחקים וחידונים.
המשך קריאה>>האם יש שם עברי לקורונה? איך קוראים ל"בית השחי של המרפק" שאליו משתעלים? איך אומרים "גידול אקספוננציאלי" בעברית? מה זה אִפְחוּת?
מיוחד לימי הבידוד: חידון הקורונה של האקדמיה ללשון העברית.
האקדמיה ללשון העברית והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל האקדמיה ללשון העברית מכריזות על תחרות פומבית לתכנון מִנווה בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה>>במלאת חמישים שנה ללכתם של הסופר ש"י עגנון וחוקר הלשון חנוך ילון ושלושים שנה למותו של דב סדן אנחנו מפרסמים שוב את מאמרה של ברכה דלמצקי־פישלר על הקשרים בין השלושה.
המשך קריאה>>לפי מסורת קדומה הביטוי פְּרִי עֵץ הָדָר מן הציווי המקראי על ארבעת המינים בחג הסוכות, משמעותו הוא פרי האתרוג – כך מוצאים במטבעות ובאיגרות מתקופת החשמונאים, וכך נוהגים עד ימינו.
המשך קריאה>>בארכיון האקדמיה נמצא מכתב בעברית צחה משנת 1932 שנשלח מבית ספר עממי יהודי – המכתב נשלח מן הכפר טוֹרוּן בהרי הקרפטים, אחד המקומות המבודדים באירופה.
המשך קריאה>>אֲרִיאֵל הוא כינוי מוכר בתנ"ך לעיר ירושלים ככתוב "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד" (כלומר הקריה שדוד חנה בה), ואולם השם מופיע בתנ"ך בהקשרים אחרים מוכרים פחות.
המשך קריאה>>חדש בחנות הספרים – קובץ מאמרים בעריכת מיכאל ריזי'ק הכולל תשעה־עשר מאמרים המבוססים על ההרצאות שנישאו בכינוס מדעי בין־לאומי בעברית המקרא.
המשך קריאה>>המילים שיר ושירה מקורן במקרא, שתיהן מציינות יצירה פיוטית המושרת בקול, ורבים הם השירים והשירות המביעים הודיה לאל.
המשך קריאה>>בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה>>אנחנו מחפשים את האישה או את האיש המתאימים להוביל את התכנון וההקמה של מוזאון ראשון מסוגו לעברית במסגרת מנווה האקדמיה המתוכנן בקריית הלאום בירושלים.
המשך קריאה>>מעתה יכולים הגולשים באתר מונחי האקדמיה לצפות בסריקות של המילונים המקוריים שיצאו לאור בדפוס.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית נרתמה לתוכנית החלוץ ליצירת מאגר טקסטים (קורפוס) מתויג של העברית בת זמננו שיזמה רשות התקשוב הממשלתי.
המשך קריאה>>בחודש טבת תש"ף (ינואר 2020) הלך לעולמו חבר האקדמיה וחוקר הלשון העברית והערבית היהודית פרופ' יעקב מנצור. לזכרו מתפרסם המאמר פרי עטו.
המשך קריאה>>מסתנוורים מן הנצנוץ? אולי זה בגלל מילות הצורפים שקיבצנו יחד – על המילים זִקּוּק, הַטְבָּעָה, הַבְרָקָה, הֲלִימָה, הֲרָמָה, הַחְתָּמָה, הַרְפָּיָה, הַשְׁחָרָה, כְּבִישָׁה, נְשֹׁפֶת, רִדּוּד ושִׁבּוּץ.
המשך קריאה>>הצורפת ענת גולן פנתה לאקדמיה ללשון העברית בחיפוש אחר דרך להביא את דברהּ של הצורפות העכשווית אל מעבר הקהילה "דוברת השפה", החוצה והלאה אל הקהל הרחב.
המשך קריאה>>בישיבת ממשלת ישראל מיום כ"ב בטבת, 19 בינואר, ציינו ראש הממשלה, שרת התרבות ונשיא האקדמיה ללשון העברית את יום הלשון העברית.
המשך קריאה>>מי חידש את המילה צהלולים, איך אומרים בעברית carpool ומהו עלילון? 20 שאלות לרגל יום הלשון העברית.
המשך קריאה>>מי חידש את המילה צהלולים, איך אומרים בעברית carpool ומהו עלילון? 20 שאלות לרגל יום הלשון העברית.
המשך קריאה>>אם רכשתם לאחרונה קרטוני חלב, אולי נתקלתם באיורים חביבים על הקרטונים למילים עבריות מחודשות. היוזמה בשיתוף עם חברת תנובה, זו השנה השנייה, מעודדת את הציבור לחגוג את יום העברית במילים עבריות במקום מילים לועזיות נפוצות.
המשך קריאה>>לקראת יום העברית תש"ף האקדמיה ללשון העברית ועיריית תל־אביב–יפו פרסמו כרזות ססגוניות הנושאות מילים חדשות ברחבי העיר העברית הראשונה.
המשך קריאה>>בשבוע העברית תחנות הרכבת הקלה בירושלים עוטרו בכרזות מאוירות וחגיגיות; במהלך השבוע נתנו מומחי האקדמיה סדרת הרצאות מרתקת במרכז שירות הלקוחות של סיטיפס בבניין כלל בעיר.
המשך קריאה>>הרכבת הקלה בירושלים והאקדמיה ללשון העברית יקיימו את שבוע השפה העברית תש"ף בעיר עם הרצאות מרתקות על השפה, כרזות ססגוניות, חלוקת חוברות ועוד
המשך קריאה>>רבים מתבלבלים בכתיבה בין הפעלים רָכַשׁ ורָחַשׁ בצירופים 'רכש אמון' ו'רחש כבוד'. אין זיקה היסטורית בין שני הפעלים, ורק דמיון הצליל גורם לבלבול.
המשך קריאה>>באירוע המרכזי של יום העברית בשנת תש"ף נערך דיון בהשתתפות הקהל על מציאת חלופות עבריות למילים הלועזיות פטריוט וגימיק. ההצעות שנבחרו הועברו לוועדות המינוח המקצועיות.
המשך קריאה>>לרגל יום השפה העברית אנו מביאים שירים מרנינים חדשים שנכתבו באהבה לשפה העברית.
המשך קריאה>>את השם יַעְרָה אנו פוגשים לראשונה במקרא כשם אחד מצאצאי שאול המלך ובנו יהונתן (דברי הימים א ט, מב). בימינו השם יַעֲרָה הוא כמובן שם לבנות בזכות סיומת הנקבה ־ָה.
המשך קריאה>>במהלך השבוע שבו יחול יום השפה העברית יתקיימו אירועים ופעילויות רבות ברחבי הארץ: במערכת החינוך, ברשויות המקומיות ובאמצעי התקשורת.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בעשרת מושבי כינוס מחקר לשון החכמים (שבט תש"ף, פברואר 2020), שנערך לכבוד נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר בהגיעו לגבורות.
המשך קריאה>>לכבוד חג החנוכה עדכנו את חבילת המדבקות (סטיקרים) לוואטסאפ, והיא כבר מחכה לכם בחנות היישומונים. בין המדבקות תוכלו למצוא תיקוני לשון, ברכות מליציות, חידושי מילים וכמובן ברכות חגיגיות.
המשך קריאה>>בערב לזכרו של עמוס עוז שהתקיים באקדמיה ללשון העברית כמה חודשים לאחר מותו השתתפה בתו פרופ' פניה עוז־לצברגר ונשאה דברים על הקשר העמוק של אביה לעברית.
המשך קריאה>>משחק תחנות בסגנון "חפש את המטמון", שפיתחה אשת החינוך תמי קליימן בר ומבוסס על תוכנית הטלוויזיה "המרוץ למיליון".
המשך קריאה>>בחודש מרחשוון תש"ף הלך לעולמו בן־ציון פישלר שבע ימים ומעשים. הוא שלח ידו גם במחקר העברית, ועיקר מעייניו בתחום זה היה חקר הניבים והפתגמים. בייחוד חביבים היו עליו ״פתגמי חז״ל שחז״ל לא אמרום״.
המשך קריאה>>השמות הילה ותהילה (בניקוד הִלָּה, תְּהִלָּה), כשמות יָהֵל, תָּהֵל, הִלֵּל, הַלֵּל ועוד, גזורים מן השורש הל"ל. לשורש זה כמה משמעויות, ובהן אחת הקשורה באוֹר והשנייה בשבח.
המשך קריאה>>חדש בחנות הספרים – ספר המכנס עשרה ממחקריו של פרופ' אילן אלדר העוסקים בנושאים המרכזיים בחקר העברית החדשה בהתהוותה ובשלבי התפתחותה הראשונים.
המשך קריאה>>נציגים מהאקדמיה ללשון העברית ומענף הכדורגל בחרו את הצירוף שׁוֹפֵט מָסָךְ ולצידו שִׁפּוּט מָסָךְ כחלופה עברית למונח VAR. יתרונם של צירופים אלו שהם מדויקים, שקופים ונוחים לשימוש.
המשך קריאה>>מה הייתם אומרים לוּ חזרתם אחורה בזמן לשנים 1913–1914 שבהן התרחשה מלחמת השפות? היוזמה היפה של נועה בן חמו, מורה ללשון בבית הספר ויצ"ו ניר העמק שבעפולה, העניקה לתלמידיה חוויה לשונית יוצאת דופן. היא הקימה בעבורם "חדר בריחה" בבית הספר והחזירה אותם אחורה בזמן.
המשך קריאה>>המילה כרית משמשת בפי אנשי הטבע לציון אזור החוף שמתכסה ונחשף בגאות ובשפל. יש המשתמשים במילה כְּרִית לציון מחזור הגאות והשפל (tide באנגלית).
המשך קריאה>>יש הסוברים כי המילה שלשום היא מיזוג של 'שלוש' ו'יום' – שלשום הוא היום השלישי מהיום, כולל היום, בספירה לאחור. הסבר אחר הוא שהמילה שלשום נוצרה מן המילה 'שלוש' והסיומת ־ם לציון תואר הפועל.
המשך קריאה>>עכשיו במבצע בחנות הספרים – גלוסר המציג למעלה מאלף וחמש מאות מילים שאולות מיוונית ומלטינית מן המקורות היהודיים שלאחר המקרא.
המשך קריאה>>מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: אָזְלַת הוֹרוּת, רְאָיָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה, שִׁיטָה יְרִיבָנִית, שִׁיטָה חַקְרָנִית, תַּאֲגִיד חָקוּק או תַּאֲגִיד שֶׁהוּקַם בְּחִקּוּק.
המשך קריאה>>מבחר מונחי משפט שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: הֲסָרַת פְּלִילִיּוּת, הַתָּרָה לְפִי חֹק, זְכוּת הִתְחַיְּבוּתִית, עִסְקָה מְשַׁלֶּבֶת, שְׂכַר טִרְחָה עִתִּי.
המשך קריאה>>פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ובו חדשות על אירועים, סקירת מפעלו של פרופ' שלמה מורג ז"ל, עיוני לשון מאת סגן נשיא האקדמיה, מונחי משפט חדשים, דברים לזכרו של חברנו ישראל בן־דוד ועוד.
המשך קריאה>>מלחמת השפות שהתחוללה בארץ ישראל בשנים תרע"ג–תרע"ד הפכה לסמל של תחיית התרבות הלאומית ולמעמדה האיתן של העברית.
המשך קריאה>>עברית לומדים בעברית? ובאיזו שפה לומדים מתמטיקה ופיזיקה? היום זה אולי נראה מובן מאליו, אבל בשנת 1886, כשהוקם בית הספר העברי הראשון בעולם, זה היה כמעט בלתי אפשרי.
המשך קריאה>>הרצאתה של ד"ר קרן דובנוב נערכה בבר פולי בתל אביב בשיתוף ארגון WIZE.
המשך קריאה>>ערקום (talus) הוא שמה של עצם הנמצאת בין עצם העקב לעצם השׁוֹקָה והשׁוֹקִית – עצם זו היא החלק התחתון של המפרק. מקור המילה ערקום בארמית של התלמוד הבבלי, בדיון על הלכות טרֵפות.
המשך קריאה>>מן השורש כה"ן נגזרה בעברית המילה המופשטת כהונה. בלשון חכמים כהונה היא גם 'ציבור הכוהנים' או 'מעמד הכוהנים' כפי שלְוִיָּה (בלי ניקוד לווייה) היא 'בני לוי' או 'מעמד בני לוי'.
המשך קריאה>>השם עֵדֶן ניתן בימינו הן לבנות הן לבנים, וכבר במקרא הוא מופיע כשם פרטי. אבל עדן הוא קודם כול שמו של מקום שאלוהים נטע בו גן. מה משמעות השם עדן ומה המשמעות של מילים מן השורש עד"ן?
המשך קריאה>>באתר ייעודי חדש אפשר להאזין לקולותיהם של מסרנים בני עדות ישראל מכל התפוצות הקוראים פסוקי מקרא, משניות, דפים מן התלמוד ועוד לפי מסורת שעברה מדור לדור.
המשך קריאה>>שני שימושים שונים לצירוף בחסד: בשימוש הראשון הוא מציין שדבר מה ניתן למישהו כטובה אף על פי שאינו מגיע לו, ואילו השימוש השני מפליג בסגולה מיוחדת – כישרון או יכולת שאדם כלשהו ניחן בהם.
המשך קריאה>>את המילה שָׁעוֹן חידש הרב יחיאל מיכל פינס, והוא השתמש בה בפומבי לראשונה בעיתון הצבי בשנת תרמ"ה (1885). קודם לכן נהג לרוב הצירוף 'מורה שעות'.
המשך קריאה>>בארכיון האקדמיה מצאנו מכתב שנכתב בעקבות השידור הראשון של הטלוויזיה הישראלית באייר תשכ"ח (1968).
המשך קריאה>>אתר 'מאגרים' התחדש לקראת שנת תש"ף, ומעתה אפשר לראות בו את חמשת חומשי התורה מותקנים בדיוק המדעי המחמיר של מפעל המילון ההיסטורי על פי כתב יד לנינגרד. חמשת החומשים, ככל חיבור ב'מאגרים', אף נותחו בניתוח מילוני מלא.
המשך קריאה>>בנבכי הארכיון שלנו נמצאה תכתובת המעידה על השלבים שקדמו לקביעת שמה של העיר בת ים.
המשך קריאה>>בארכיון האקדמיה מצאנו חוזר ששלח ב־4 בינואר 1921 הנציב העליון הבריטי מנחם הרברט שמואל (הרברט סמואל), ובו הוא השתמש, כנראה לראשונה, במונח "צופים".
המשך קריאה>>לאחרונה נמסרה לארכיון האקדמיה סריקת מילון ספרדי–עברי בחיבורו של משה כהן עמאש, דמות בולטת בקהילה היהודית בארגנטינה בראשית המאה העשרים.
המשך קריאה>>מן השורש סב"ל נגזרו בעברית החדשה כמה מונחים מופשטים: סְבֹלֶת (סבולת), סִבֹּלֶת (סיבולת), סְבִילוּת. להלן נסקור את המונחים, את משמעם ואת תקפותם כיום.
המשך קריאה>>השם אָמִיר לקוח מעולם הטבע – מקורו בשני פסוקים באחת מנבואות ישעיהו על פורענות לממלכת ישראל, ומשמעותו המקובלת היא צמרת העץ, הענפים הגבוהים בעץ.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת תומך או תומכת במערכות מחשוב (Help Desk)
המשך קריאה>>מקור הצירוף 'בן זקונים' במקרא. למילה המקראית 'זקונים' אין צורת יחיד (כמו נעורים, עלומים) ומשמעותה זִקְנָה. היא מופיעה ארבע פעמים במקרא בהקשר ללידת ילד בגיל זקנה.
המשך קריאה>>בשנת תרפ"א פרסם ועד הלשון "לוח רצענות" ובו חלקי הנעל, סוגי נעליים, מכשירים ופעולות המשמשים את הרצענים (או הסנדלרים) – כל אלו בלוויית איורים.
המשך קריאה>>בעברית בת ימינו הרוצה לדבוק במטבע שמקורו בלשון חז"ל יאמר להודות על האמת, אך גם מי שינקוט 'להודות באמת' אינו משתבש.
המשך קריאה>>המאמר מנתח את הרכיב הלשוני ככה, ועומד על קשריו עם הערבית היהודית ששימשה בפי דוברים ישראלים בני הדור הראשון לעלייה.
המשך קריאה>>בעיון הקצר המחבר מבקש להדגים את תרומת יצירתו הפרשנית הענפה של רש"י לתורה לחקר לשון חז"ל.
המשך קריאה>>מצורת הרבים של עין עֲיָנוֹת נוצר בגזירה לאחור השם עֲיָנָה. השם עֵינַת – אפשר שיצרו אותו מצורת היחיד עין בתוספת ת' הנקבה, ואפשר שגזרוהו לאחור מצורת הנסמך עֵינוֹת.
המשך קריאה>>המילה המקורית מן השתיים היא המילה קַבְקַב. מקורה במילה הערבית قَبْقَاب (קַבְּקַאבּ), המשמשת במשמעות נעל עץ, כנראה בשל קול הנקישות שמשמיעה נעל זו בעת ההליכה בה.
המשך קריאה>>קהל של עשרות רבות השתתף בהרצאתה של רונית גדיש בשיתוף ארגון WIZE בבר הדיזי פרישדון בדיזנגוף 121 תל אביב.
המשך קריאה>>השתתפנו לראשונה בליל המדענים בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם ירושלים – רונית גדיש הרצתה על "מתחיית העברית לעברית החיה – בין פעולות יחידים לפעילות ממסדית".
מוזמנים לצפות בערב העיון המרתק שנערך בבית האקדמיה במלאת עשרים שנה לפטירתו של פרופ' שלמה מורג ז"ל – בערב השתתפו מכריו ומוקיריו הרבים.
המשך קריאה>>ד"ר אורי מלמד הרצה על "מים על הלשון: ערכָּם של המים בשימושי העברית" ביום עיון לזכר יצחק נבון בי"ג באלול תשע"ט, 13 בספטמבר 2019, בנאות קדומים.
המשך קריאה>>ד"ר אורי מלמד מן האקדמיה הרצה בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה במסגרת הסדרה "עורכים מארחים".
המשך קריאה>>המחבר דן בהיבטים הלשוניים של שני מטבעות הקשורים למשיח: (א) "ואף על פי שיתמהמה"; (ב) "היכונו לביאת המשיח".
המשך קריאה>>בעברית הנוהגת היום הקמץ נהגה a, וזהו 'קמץ גדול', ויש קמץ הנהגה o והוא מכונה 'קמץ קטן'. קמץ קטן מקורו חולם, כגון שָׁרְשׁוֹ שיסודו שֹׁרֶשׁ. המחבר מראה שברוב רובם של המקרים במקרא קמץ שביסודו חולם (חסר) הוא קמץ קטן ולא קמץ גדול.
המשך קריאה>>ישראל בן־דוד ז"ל היה בלשן ומדקדק בכל רמ"ח איבריו. הקמץ והפתח, צורות ההפסק וצורות ההקשר, טעמים מחברים וטעמים מפסיקים – כל אלה היו לא רק עיסוקו המדעי והמקצועי; הם היו אהבת חייו.
המשך קריאה>>השם אִתַּי מתפרש כבעל הרכיב אֵת 'עִם', כמו בלשון הסיפור על מרד אבשלום "וְאֶת־אַבְשָׁלוֹם הָלְכוּ מָאתַיִם אִישׁ מִירוּשָׁלִַם" ואומנם בנטיית מילת היחס אֵת יש חיריק ודגש: אִתִּי, אִתּוֹ וכו'.
המשך קריאה>>אנו מרכינים ראש עם פטירתו של פרופ' ששון סומך – חוקר הספרות הערבית, ממקימי האקדמיה ללשון הערבית בישראל, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות, ובעבר מזכיר מדעי באקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>השימושים המוקדמים במילה תקרית הם במשמע קוריוז, סיפור קצר – ולא במשמע אינצידנט, היינו סכסוך או אירוע שלילי כלשהו.
המשך קריאה>>לכבוד ל"ג בעומר, ביקשנו מציבור הגולשים ברשתות החברתיות לשלוח לנו חידודי לשון בעברית, בדיחות ומשחקי מילים משובחים ומחויכים על השפה.
המשך קריאה>>הטל נזכר בפרקי השירה שבתורה כסמל ברכה וחיים. לא פלא שמילה זו הפכה לשם פרטי אהוב והיא גם משמשת רכיב בשמות פרטיים אחרים.
המשך קריאה>>שני הפעלים זָרַע וזָרָה קרובים זה לזה ובשניהם יש עניין של פיזור. על כן רבים מתלבטים באילו ביטויים זורעים ובאילו זורים.
המשך קריאה>>מכתב של המתרגם הנודע דב גפונוב, בעת שהיה מסורב עלייה סובייטי, אל אדם בשם אליעזר לוברסקי – גם המוען וגם הנמען למדו עברית בכוחות עצמם במחתרת.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים, בני נוער ומבוגרים לבקר במהלך החופש הגדול בבית האקדמיה שבגבעת רם בירושלים וללמוד על האירועים שהובילו לתחיית העברית, על מפעל חידוש המילים ועל מפעל המילון ההיסטורי בעבר והיום.
המשך קריאה>>המאמר מתאר את השתלשלות השימוש בזוגות הצירופים 'לא היו דברים מעולם' וניגודו 'כבר היו דברים מעולם', 'כבר היה לעולמים' וניגודו 'ולא היה לעולמים' – בתולדות הספרות העברית.
המשך קריאה>>המאמר סוקר שפע רב של צירופי לשון על רקע העבודה במדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות בחמשת מושבי הכינוס המדעי רב־המשתתפים שנערך בשיתוף האקדמיה ללשון העברית ואוניברסיטת בר־אילן. הכינוס היה בט' באלול תשע"ט, 9 בספטמבר 2019.
המשך קריאה>>בחנו את עצמכם: מתי מציבים רווח לפני סימני הפיסוק או אחריהם.
המשך קריאה>>המאמר עוסק בשני מטבעות לשון מוכרים ובגלגוליהם: בין לטוב בין למוטב ובקליפת אגוז.
המשך קריאה>>בד' באלול תשע"ט, 4 בספטמבר 2019, התקיים בבית האקדמיה ערב עיון למלאת 70 שנים לעורך המילון ההיסטורי פרופ' חיים כהן, ולרגל יציאתו לאור של כרך פא של לשוננו, שהוקדש לו.
המשך קריאה>>ד"ר גבי בירנבאום הרצה על השפעתן של לשונות שכנות על העברית מימי התנ"ך ועד ימינו. ההרצאה התקיימה בשיתוף ארגון WIZE בבר פולי ברח' רוטשילד 60 בתל אביב.
המשך קריאה>>הלך לעולמו אברהם יבין, חבר האקדמיה ללשון העברית, עורך ומתרגם מוערך ביותר בקהילה הספרותית ומחוצה לה – יהי זכרו ברוך.
המשך קריאה>>השיער יכול לֶאֱרוך וגם להתארך, ואף הימים יכולים לארוך וגם להתארך. מה היחס בין שני הפעלים הללו בהקשרים של מרחב ושל זמן?
המשך קריאה>>עשרות ילדים, בני נוער ומבוגרים הגיעו לבית האקדמיה לביקור מודרך בחדר אליעזר בן־יהודה. בחדר מוצגים רהיטים וחפצים מביתו, ספרים מספרייתו, המכתבה שעליה כתב בן־יהודה את מילונו ופתקים למילון בכתב ידו.
המשך קריאה>>דברי אזהרה נוקבים מאת פרופ' שלמה אבינרי, חתן פרס ישראל בחקר מדע המדינה, על המעבר להוראה בשפה האנגלית באוניברסיטה העברית.
המשך קריאה>>פורסם הגיליון החדש של אקדם ובו חדשות על אירועים, ברכות לחברים החדשים באקדמיה, עיוני לשון מאת נשיא האקדמיה, גיליונות למד לשונך ועוד ועוד.
המשך קריאה>>השתלמויות על כללי התעתיק בהנחיית ד"ר ברק דן כללו לימוד כללי התעתיק מאותיות לטיניות לעברית ומערבית לעברית וכן סדנת תרגול.
המשך קריאה>>בהשתלמות ניתנו הרצאות על היבטים שונים של ניסוח, סוגיות בתחביר, פיסוק ועוד.
המשך קריאה>>בהשתלמות עסקנו בהיבטים שונים של עבודת האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>בהשתלמות התוודעו המשתתפים להיבטים שונים של העברית ושל הנעשה באקדמיה: עבודת המינוח, על כמה גישות להכוונת לשון, סקירה על מפעל המילון ההיסטורי, תחיית הלשון.
המשך קריאה>>בהשתלמות עסקנו בשיפור הניסוח ובהצגת פעילות האקדמיה ברשתות החברתיות.
המשך קריאה>>גיליון ו' של העיתון ההומוריסטי הפורימי "ליהודים" משנת תרע"ד (1914) הוקדש כולו למלחמת השפות ולשלל היבטיה ופעיליה.
המשך קריאה>>המילה מופיעה בתנ"ך תריסר פעמים, אחת עשרה מתוכן בספר ויקרא בלשון החוק. היא נרדפת למילים רֵעַ ואָח – ושלושתן משמשות בלשון החוק לציון הזולת, כלומר סתם אדם ביחס לאדם אחר.
המשך קריאה>>ברוב המקורות מינה הדקדוקי של שבת הוא נקבה: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם", ואולם בתנ"ך השבת באה כמה פעמים גם בלשון זכר: "שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ".
המשך קריאה>>הפועל הלחית ושם הפעולה הלחתה משמשים בקרב בעלי כלבים וּוטרינרים לציון קירור הגוף של הכלב (ובעלי חיים אחרים) על ידי הגברת קצב הנשימה, פתיחת הפה והוצאת הלשון.
המשך קריאה>>אנו מפרסמים כעת באתר את אסופת מכתביו של הסופר והמשורר יצחק ספיבקוב לידידי נעוריו באודסה (קלוזנר, טשרניחובסקי וליב יפה), למכריו באירופה ולאישים בארגנטינה.
המשך קריאה>>במונחים החדשים שאושרו: התרה לפי חוק (לגליזציה), שכר טרחה עיתי (ריטיינר), תאגיד חקוק (תאגיד סטטוטורי) והאדרת מיומנויות (פיתוח והרחבה של מיומנויות של עובדים).
המשך קריאה>>הוועדה לזואולוגיה הכינה לאחרונה רשימה של שמות ממחלקת העכבישנים הכוללת עקרבים, עכבישים ועוד.
המשך קריאה>>הצירוף "ירושלים של זהב", שנעמי שמר משתמשת בו בשירה הידוע, הוא שמו של תכשיט שנהגו נשים לענוד.
המשך קריאה>>המילה החשובה והבסיסית כל כך בימינו טֶבַע נוצרה רק בלשון חז"ל, אך בלשון זו שימשה במשמעות 'מַטְבֵּעַ'.
המשך קריאה>>כיום כולנו מקלידים בקלידי המקלדת ומשתדלים להימנע מטעויות הקלדה. מניין לנו הקלידים, המקלדת וההקלדה?
המשך קריאה>>לשמות קצרים אחדים בני שתי אותיות יש בעברית שתי צורות רבים – קצרה וארוכה, למשל: עַם – עַמִּים וגם עֲמָמִים.
המשך קריאה>>כיום הכוונה ב־GIF בעיקר לסרטונים קצרים ללא קול, משעשעים ברובם, שהם חלק בלתי נפרד מן התקשורת ברשת. לאחר דיון הוחלט שבשלב זה לא תיקבע חלופה עברית למונח.
המשך קריאה>>פנינו לציבור בשאלה איזו חלופה עדיפה: חֲרֹתֶת – הרחבת משמעות של גרפיטי בארכאולוגיה או קִיּוּר – שילוב של 'ציור' ו'קיר'. במליאת האקדמיה לא היה רוב מספיק לשום הצעה, ובשלב זה הוסרה המילה מסדר היום.
המשך קריאה>>ועד הלשון קבע בעבר את החלופות העבריות גַּעְגּוּעִים או גַּעְגּוּעִים לַבַּיִת תמורת nostalgy, אך נראה שחלופות אלו אינן משמשות את ציבור הדוברים בימינו – עתה הוועדה למילים בשימוש כללי פונה אל הציבור הרחב להציע הצעות ולהעלות רעיונות.
המשך קריאה>>100 שנה למותו של אהרן אהרנסון, איש המדע והמעש – סקירה מעניינת על מאמר ביקורת פרי עטו על רשימת שמות עבריים לצמחים המצויים בארץ שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).
המשך קריאה>>עד סוף המאה השמונה עשרה שימשה המילה כְּנֵסִיָּה לצד המילה כְּנֶסֶת הן תמורת אספה או התכנסות בעלות צביון מיוחד הן תמורת בית תפילה יהודי.
המשך קריאה>>רבים הצטרפו אלינו לחגיגה של מילים, שירים וריקודים בערב שבועות. האירוע הפתוח לקהל הרחב נערך במתחם התחנה הראשונה בירושלים.
המשך קריאה>>אירוע מיוחד בהנחיית שפרה קורנפלד ובהשתתפות נסים קלדרון, אמונה אלון, פניה עוז־זלצברגר, דוד אוחנה וסיגלית רוזמרין – על יצירתו הענפה של עמוס עוז, על ההשפעה שלו במרחב הספרותי ועל היחס המיוחד שלו ליצירה בשפה העברית.
המשך קריאה>>בהרצאתו של ד"ר אורי מלמד בבר דיזי פרישדון בתל אביב השתתף קהל רב וערני.
המשך קריאה>>קולה של ראומה אלדר היה אחד המזוהים ביותר עם הרדיו הישראלי במשך עשרות שנים, והיא הייתה לסמל באהבתה לעברית ובהקפדתה על שפה תקנית והגייה מופתית.
המשך קריאה>>כיום מבחינים בין המגל, כלי קצירה קטן בעל סכין מעוגלת, ובין החרמש, כלי קצירה גדול בעל להב ארוך. אך האם כך היה גם בלשון המקורות? קראו עוד על המילים, משמען וגיזרונן.
המשך קריאה>>שאול רוטשטיין אשר עד פרישתו לגמלאות היה מרכז ארצי של חשבונות סופיים ובדיקתם במשרד הבינוי והשיכון, חיבר ביוזמתו מילון מונחי בנייה בעברית.
המשך קריאה>>כתיב המילה גיא מעורר תהייה אצל רבים: מדוע יש אל"ף בסוף המילה?
המשך קריאה>>בחודשים האחרונים רוכז מאמץ רב בפיתוח מנוע חיפוש המכנס את כל המידע על המילים העבריות המצוי בשפע במאגרי האקדמיה, ובהצגתו ב"דף מילה" אחד.
המשך קריאה>>מכיוון שצורות נטייה רבות של פעלים מגזרת ל"א דומות לצורות של פעלים מגזרת ל"י, נוצר בקרב הדוברים בלבול בין שתי הגזרות.
המשך קריאה>>זהו את מטבע הלשון המסתתר מאחורי האיור.
המשך קריאה>>חלקי הנעליים, מכשירי עבודה ופעלים המשמשים את עבודת הרצענים התפרסמו בלוח מונחי הרצענות משנת תרפ"א (1921).
המשך קריאה>>הוועדה למונחי ארכיונאות הוקמה ביוזמת הנהלת האיגוד הישראלי לארכיונאות ולמידע במטרה להעמיד רשימת מונחי ארכיונאות עדכנית בעברית, אשר תיכלל במילון הרב־לשוני הבין־לאומי של מועצת הארכיונים העליונה.
המשך קריאה>>הוועדה שמה לה למטרה להסדיר את המינוח העברי בתחום בריאות הציבור. הוועדה עסקה במונחי אפידמיולוגיה, במונחים כלליים בבריאות הציבור, במונחים בנושאי תזונה, פעילות גופנית, מניעת תחלואה, בריאות בקהילה ועוד. כן נדונו מונחי עישון.
המשך קריאה>>ישראל פלחן נולד ב-1945 בטומסק שברוסיה להורים ששהו בארץ-ישראל המנדטורית וגורשו ממנה. במקצועו הוא דוקטור לפיזיקה. הוא מספר לנו על היחשפותו בגיל מאוחר יחסית ליהדותו ולשפה העברית.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי שיווק ופרסום הוקמה במטרה להעמיד לרשות העוסקים במקצועות השיווק והפרסום ולרשות הציבור הרחב חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרווחים המשמשים בתחומים אלו.
המשך קריאה>>השם צב בתנ"ך נזכר ברשימת שרצים בפרשת שמיני שבספר ויקרא, ושם הוא מציין סוג של חרדון. איך ומתי קיבל בעל השריון את השם צב?
המשך קריאה>>ההרצאה התקיימה בבר "זוט אלורס" בגבעתיים בהשתתפות קהל רב ומתעניין.
המשך קריאה>>מונחים הלכתיים הם קרקע פורייה לשימוש מטאפורי, וכך מצאו רבים מהם מקום מחוץ לעולם ההלכה.
המשך קריאה>>הוועדה קמה ביוזמת נדיר צור ז"ל במטרה להעמיד לרשות העוסקים בתחום חלופות עבריות למונחים הלועזיים הרווחים. הוועדה פעלה בשיתוף האגודה הישראלית למדע המדינה.
המשך קריאה>>מַרְחֶשֶׁת היא כלי לטיגון עמוק. היא גזורה מהשורש רח"ש שהוראתו היא 'נע', 'לחש'.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי המשפט דנה תחילה במונחי הדין הפלילי. לאחר מכן פנתה הוועדה לעסוק בתחומים הרבים והמגוונים של המשפט האזרחי.
המשך קריאה>>קינוב או קניבה פירושן הסרת עלים פגומים מירקות. מן השורש הזה נוצרה גם קְנֹבֶת לציון העלים הפגומים המוסָרים מן הירק.
המשך קריאה>>הוועדה הכינה מילון מעודכן ועכשווי בתחום הגאוגרפיה האנושית. תחום רחב זה כולל מגוון שדות ועולמות ידע: גאוגרפיה עירונית, גאוגרפיה פוליטית, גאוגרפיה כלכלית, שימושי קרקע, נוף וסביבה, פילוסופיה ומתודולוגיה גאוגרפית ועוד.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע היא ועדת תקינה של מכון התקנים הישראלי. היא שוקדת על הכנת סדרת התקנים הישראליים ת"י 1080 – הלוא הם רשימות של מונחי טכנולוגיית המידע. הוועדה פעלה בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>לקראת יום הבחירות אנחנו מבקשים לשתף בקטעי מידע ותשובות מעניינות באתר – וזכרו להצביע!
המשך קריאה>>הוועדה למונחי הביטוח של האקדמיה פעלה בחסות איגוד חברות הביטוח בישראל והתאחדות חברות לביטוח חיים. הוועדה דנה במונחים מענפי הביטוח השונים, כגון ביטוח כללי, ביטוח ימי, ביטוח חיים, ביטוח בריאות, פנסייה וחיסכון ארוך טווח, ביטוח משנה, אקטואריה ועוד.
המשך קריאה>>הוועדה הוקמה בשיתוף האגודה הסוציולוגית הישראלית ופעלה באוניברסיטת חיפה. הוועדה הכינה מילון ובו כ־1,900 מונחים במגוון תחומים: משפחה, בריאות, ארגונים, קבוצות אתניות, הרעיון השיתופי, תנועות חברתיות ותאוריה סוציולוגית.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי רפואה קובעת מונחים במקצועות הרפואה שטרם נידונו בוועדות הקודמות לה, במטרה להעמיד חלופות עבריות לרשות המתעניינים בתחומי הרפואה.
המשך קריאה>>הוועדה הוקמה כתת־ועדה של הוועדה למונחי תחבורה ימית, והכינה רשימה הכוללת מונחים מתחום התחבורה הימית הכללית ומונחים ייחודיים לכלי שיט קטנים ומעגנות.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי תקשורת ההמונים דנה במונחים מתחומי העיתונות הכתובה, העיתונות המקוונת, הרדיו, הטלוויזיה והקולנוע.
המשך קריאה>>ישראל אהרני כונה "הזואולוג העברי הראשון". הוא עלה ארצה בשנת תרס"ב (1902) בעקבות הרצאה ששמע על פועלו של אליעזר בן־יהודה ובלט ביחסו הנלהב לתחיית העברית.
המשך קריאה>>מדור שירי החידה בתקופת ימי הביניים קנה לו מקום מכובד הן בשירת ישמעאל הן בשירת ישראל. אחד ממחברי שירי החידה היה משה בן אברהם דרעי הקראי, שחי ופעל באלכסנדרייה של מצרים במחצית השנייה של המאה הי"ב.
המשך קריאה>>בעקבות פנייתו של שר התחבורה ישראל קיסר לאקדמיה ללשון העברית הוחלט להקים את הוועדה למונחי תחבורה. הוועדה פעלה באמצעות תת־ועדות לפי ענפי התחבורה: תחבורה יבשתית, תחבורה אווירית ותחבורה ימית.
המשך קריאה>>בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתלבטים לא אחת מה ההבדל ביניהן. הצמדים האלה נחלקים לשתי קבוצות: רחוקים שהתקרבו וקרובים שהתרחקו.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי איכות הסביבה בשיתוף מכון התקנים הישראלי פעלה ביחידת העריכה וההוצאה לאור במכון התקנים. הוועדה הכינה שתי רשימות מונחים: מונחי איכות הסביבה (תשע"א) ומונחי הדברה (תשע"ג).
המשך קריאה>>שתי המילים עֲרַאי ואֲרָעִי מקורן אחד הוא, אך הן נבדלות זו מזו בכתיב ובשימוש: הראשונה משמשת לרוב סומך בצירופי סמיכות כגון 'ישיבת עֲרַאי'; והשנייה היא שם תואר כגון בצירוף 'תושב אֲרָעִי'.
המשך קריאה>>בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה בן־גוריון.
המשך קריאה>>משמעות השם עוזי איננה רק 'כוחי' אלא גם 'מחסי' ויש אף סבורים 'שירי' (אם כי משמעות זו מסופקת מאוד).
המשך קריאה>>בוועדה למונחי היין השתתפו ייננים, עיתונאים המסקרים את תחום היין ואנשי אקדמיה בתחום החקלאות המתמחים בגידול גפנים וביין, ונציגי האקדמיה ללשון העברית. הוועדה הכינה רשימה של כ־220 מונחים.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי ביולוגיה כללית עמלה שנים רבות על הכנת מילון מקיף המחזיק כ־2,700 מונחים שנאספו משני מונחים לביולוגיה כללית באנגלית וממקורות נוספים.
המשך קריאה>>ברכות מאליפות לפרופ' אהרן ממן, סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית – חתן פרס ישראל לשנת תשע"ט בתחום חקר לשונות היהודים וספרויותיהם וחקר התרבות העממית.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי הספרות שחברו בה אנשי ספרות בכירים וחברי האקדמיה ללשון העברית הכינה מילון בן שלושה פרקים: (א) הסיפורת, (ב) השירה, (ג) שירה ופיוט בימי הביניים.
המשך קריאה>>בוועדה למונחי שוק ההון והבנקאות חברו בכירים בתחום ובראשם גדעון להב, יו"ר הוועדה, וחברים מן האקדמיה ללשון העברית. בתריסר שנות עבודת הוועדה הוכנו שלושה פרקים של רשימות מונחים, ואלה אוחדו למילון מונחים מקיף.
המשך קריאה>>הוועדה שמה לה למטרה להכין רשימה מעודכנת של שמות צמחי הארץ. בוועדה כיהנו בוטנאים מן האוניברסיטאות ומן החברה להגנת הטבה ונציגי האקדמיה ללשון העברית והיא קיימה שמונים וחמש ישיבות.
המשך קריאה>>מה אצילי ידיים – החלק העליון של היד? בתי השחי? ואולי המרפקים? התשובה תלויה בתקופה.
המשך קריאה>>ארכובּה היא ברך. מן המשמעות של ברך קיבלה המילה ארכובה משמעות של כלי כָּפוף, וכיום בעיקר ידית כפופה.
המשך קריאה>>צדע הוא החלק בפנים שבין המצח לאוזן. ממנו המילה הַצְדָּעָה – מחוות כבוד צבאית שבה שמים את היד על הצדע.
המשך קריאה>>הביטוי הארמי 'לכל מאן דבעי' עניינו 'לכל מי שרוצה', 'לכל המעוניין'. בעברית החדשה הביטוי משמש בעיקר בפתיחת הודעות הפונות לכל איש ואיש, כגון מכתבי המלצה.
המשך קריאה>>מה פירוש המילה 'תוּ' שבצירוף 'ותו לא'? איזו טעות הגייה עושים כמעט כל הדוברים בצירוף הזה? ומה הקשר לצירוף 'לא בכדי'?
המשך קריאה>>מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: על דברי רב כי "תלמיד חכם צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית" של גסות רוח, כלומר של גאווה, אמר ר' נחמן בר יצחק "לא מינה ולא מקצתה!" – אסור שתהיה בו גאווה כלל.
המשך קריאה>>'מניה וביה' פירושו 'ממנו ובו' – כלומר 'מתוכו'. בתלמוד הבבלי הביטוי משמש לציון דבר מה שנעשה מתוכו, מעצמו. בעת החדשה נוספה לביטוי משמעות של זמן – 'מייד', 'בו במקום'.
המשך קריאה>>'בעלמא' פירושו 'בָּעוֹלָם', והמשמעות – סתם, ללא כוונה מיוחדת, ומכאן דבר לא חשוב ואף דבר שאין בו ממש. למשל: 'דברים בעלמא' (דברים סתם, שאינם מחייבים).
המשך קריאה>>בְּשׂוֹם שֶׂכֶל (או שֵׂכֶל) – בשי"ן שמאלית – פירושו 'בתבונה', 'מתוך שיקול דעת'. מקור הביטוי בנחמיה ח, ח: "וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא".
המשך קריאה>>למילה הלועזית meme לא נקבעה חלופה עברית, ולכן נשתמש בה על דרך הצורה הלועזית – מם. אשר להגיית המילה: ההמלצה שלנו היא להגות אותה בצירי, כלומר מֵם.
המשך קריאה>>בדרך כלל הוגים בעברית את שמות החודשים לפי ההגייה הגרמנית, ועל כן רווחת ההגייה מֵרְץ. אך יש המקפידים לקרוא בעברית לחודש בשמו הרומי (על שם האל) מַארס.
המשך קריאה>>מה יהיו צורות שם הפועל בבניין קל כאשר כאשר פ' הפועל היא מן העיצורים הגרוניים ה' או ח' או ע'?
המשך קריאה>>חליפות ותמורות לשוניות בשדה החשיבה מאת ורד סיידון – חיבור מדעי ראשון מסוגו הפורס עיון בלשני היסטורי בקבוצה של פעלים מתחום החשיבה וההכרה.
המשך קריאה>>דוברי העברית נוטים לתפוס את המילה 'אישה' כצורת נקבה של 'איש' – האומנם? מבחר תשובות לשאלות בענייני לשון עברית ויום האישה הבין־לאומי.
המשך קריאה>>הביטוי הרווח בעברית בת ימינו הוא ללכת לישון. כמובן אין סיבה לפסול כל ביטוי אחר מן הספרות העברית לדורותיה.
המשך קריאה>>נשאלנו אם תקני לומר "הוא הקריב את הכיסא לשולחן". שימוש זה תקני לחלוטין, אך כיום אפשר למצוא אותו בעיקר בלשונם של ילדים וגם בלשון הספרותית.
המשך קריאה>>מן המילים יָמִין ושְׂמֹאל נגזרים שמות תואר בתוספת הסיומת ־ִי, וצורתם אינה הצורה הצפויה: משְׂמֹאל מתקבל שְׂמָאלִי (ולא שְׂמֹאלִי), ומימין – יְמָנִי (ולא יְמִינִי).
המשך קריאה>>לקבוצות בעלי חיים משמשים בעברית ימינו בעיקר ארבעה־חמישה שמות: עֵדֶר, לַהֲקָה, נְחִיל, עֵדָה, וכמובן היחידה הבסיסית, שנשאלה מבני האדם – מִשְׁפָּחָה.
המשך קריאה>>אנחנו נשאלים הרבה אם יש ביטוי לציון תנועת הראש המסמנת "לא" – כלומר הסבת הראש מצד לצד. תשובתנו היא שאין ביטוי מדויק לתנועה זו.
המשך קריאה>>את המילה חללית חידש העיתונאי אורי אבנרי ז"ל עוד בראשית שנות ה־50, כשתרגם כתבה לעיתונו העולם הזה – עד אז רווח בציבור המונח "ספינת חלל".
המשך קריאה>>אל האקדמיה ללשון הגיעו פניות למצוא למילה זו חלופה עברית, והוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור הרחב להעלות רעיונות. בסופו של דבר החליטה האקדמיה על החלופה דל־סיכוי.
המשך קריאה>>החלופה העברית למילה רוטציה היא סֶבֶב.
סֶבֶב בתחום המִנהל והממשל פירושו חילופי אישים במילוי תפקיד לפי סדר שנקבע.
המשך קריאה>>מליאת האקדמיה בחרה את ד"ר חנוך גמליאל לחבר מלא באקדמיה. המשורר והסופר מירון איזקסון וחוקר הלשון ד"ר אורי מור נבחרו לחברים יועצים.
המשך קריאה>>אגב קריאה ביצירתו של עגנון עוררו את תשומת ליבו של כותב המאמר כמה עניינים לשוניים.
המשך קריאה>>מבחר מונחים מן המילון למונחי ביטוח – לציון אירוע חגיגי לכבוד המילון שהתקיים בחנוכה תשע"ט: תַּשְׁלוּם עִתִּי, מוֹתָר עִתִּי, הַגְרָעָה, הֶזֵּק מְשֻׁתָּף, מִפְרַט סִכּוּנִים, עֵרֶךְ גֶּרֶט
המשך קריאה>>מבחר מונחים מן המילון למונחי ביטוח – לציון אירוע חגיגי לכבוד המילון שהתקיים בחנוכה תשע"ט: בִּטּוּחַ מִשְׁנֶה, אֲזִילַת תְּבִיעוֹת, בִּטּוּחַ חֶסֶר או תַּת־בִּטּוּחַ, שִׁפּוּי, נֶזֶק גְּרָר.
המשך קריאה>>פורסם גיליון חדש של ידיעון האקדמיה ללשון העברית (גיליון 63, שבט תשע"ט).
המשך קריאה>>המורה והמחנכת הוותיקה חנה לבל מקבוצת יבנה שלחה לנו שירים שחיברה למסיבות סיום בבית הספר היסודי בקיבוצה. השירים הולחנו, והתלמידים שרו אותם במהלך הצגות שעסקו בסיפורה של העברית ובתחייתה.
המשך קריאה>>הפרק השביעי מתוך ספרו של נתן אפרתי מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב—תרפ"ב (1881—1922)
המשך קריאה>>בימינו מטבע הלשון נתפס כדימוי של האדם לעץ השדה, ואולם בפסוק המקראי המשמעות הפוכה.
המשך קריאה>>לעצים מקום של כבוד במקורותינו. נתלה באילן גבוה כנוסח המקובל היום או נתלה באילן גדול במטבע המקורי – פירושו 'הסתמך על מי שמבין בדבר'.
המשך קריאה>>כבר משחר ימיה נקשרה המילה תופת למעשים קשים ומזעזעים: המילה נזכרת לראשונה במקרא כמקום הפולחן בגיא בן־הינום שבו נָהגו להעביר ילדים באש למולך (מֹלֶךְ).
המשך קריאה>>ימות השבוע העבריים קרויים על שם מספרם הסודר, ורק השבת זכתה לשם עצמאי. בוועד הלשון היו שסברו שדבר זה אינו אפשרי באומה מתוקנת, ובשנת תרפ"ט (1929) הוצע לתת לימים שמות של ממש.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית קיבלה כמה מילים חדשות שנקבעו בשיתוף הציבור: משחקן (גיימר) ועשיין (מייקר).
המשך קריאה>>הצירוף חוּץ לָאָרֶץ, או חוּצָה לָאָרֶץ (בתוספת ה' המגמה), נוצר בלשון חז"ל. מני אז הוא משמש בעברית לדורותיה, וכמובן גם בימינו.
המשך קריאה>>בלשון הדיבור רווח הצירוף "נהג שׁוֹדים" לציון נהג שנהיגתו פרועה. ואולם צורת הרבים התקנית של שוד היא שֻׁדִּים בתנועת u ובמלרע, לצד הצירוף המקובל יותר 'מעשי שוד'.
המשך קריאה>>"בְּבַנק" או "בְּבַּנק"? "לְפָּריז" או "לְפָרִיז"? דרך המלך היא לשמר את ההגייה של העיצורים בּ פּ במילים ובשמות אלו, אך הרוצה לרפותן הרשות בידו.
המשך קריאה>>עכשיו במחיר מבצע! ספרו של נתן אפרתי "מלשון יחידים ללשון אומה: הדיבור העברי בארץ ישראל בשנים תרמ"ב–תרפ"ב (1881–1922)".
המשך קריאה>>צִמְחוֹנוּת וטִבְעוֹנוּת, המונחים העיקריים לציון סוגי תזונה, נוצרו מחוץ לאקדמיה. על כן נראה שגם המונחים האחרים שיחפצו בהם הדוברים מוטב להם שייווצרו בשיח הציבורי ללא תיווך של האקדמיה.
המשך קריאה>>השימוש בבביטוי במידה ו־ אינו תקני כלל. הצירוף הנכון הוא במידה ש־ והוא מתאים למשפטי מידה, ככתוב במימרת חז"ל: "במידה שאדם מודד – מודדין לו".
המשך קריאה>>התרגשנו משפע היוזמות העשירות והמגוונות בבתי ספר וברחבי המרשתת והרשתות החברתיות לכבוד יום העברית תשע"ט.
המשך קריאה>>בראשית המאה העשרים לצד הביטוי המקראי כְּרֶגַע במשמעות 'בן רגע', עולה הביטוי כָּרֶגַע במשמעות 'עכשיו'.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מרכינה ראש עם פטירתו של הסופר ואיש הרוח עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות וחבר האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>אירועי יום העברית תשע"ט צוינו בשורה של אירועים בגבעתיים ובסינמטקים של שדרות, תל אביב וחיפה.
המשך קריאה>>הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.
המשך קריאה>>לרגל יום העברית תקיים האקדמיה ללשון העברית יום פתוח ובו רבי־שיח, הרצאות, סדנאות, סיורים, חידון העברית הגדול ועוד. יום חמישי, י"ט בטבת, 27 בדצמבר, גבעת רם, ירושלים. במשתתפים: אפרים סידון, דני קרמן, רומי נוימרק, עידו קינן, לבנת בן־חמו, פרופ' אורנה קופרמן, רונית גדיש, תמיר אשמן, קובי ברקאי, רות אלמגור־רמון ועוד.
המשך קריאה>>איגוד חברות הביטוח והאקדמיה ללשון העברית ציינו לאחרונה את אישורו ופרסומו של המילון למונחי הביטוח באתר מונחי האקדמיה במרשתת.
המשך קריאה>>מה הקשר בין המאפה החלול הקטן ובין השורש שנתן לו את שמו פח"ז – שמשמעו קלות דעת, פזיזות ואף הפקרות?
המשך קריאה>>הודעה שנייה של האקדמיה לנושא ההוראה באנגלית באוניברסיטה העברית.
המשך קריאה>>קהל של מאות אנשים ונשים, מבוגרים וצעירים, הגיעו אלינו לקריית האוניברסיטה בגבעת רם בירושלים – למרות יום חורפי גשום במיוחד – כדי לציין איתנו את יום העברית תשע"ט –אפשר לצפות במושבים המרכזיים.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית בקריאה להנהגת האוניברסיטה העברית להימנע מפגיעה בלשון העברית ולקיים את ההוראה בכל התארים בשפה העברית.
המשך קריאה>>הביטוי קב ונקי פירושו 'מעט אך טוב', 'מצומצם בהיקפו ומשובח בטיבו'. נוהגים להשתמש בביטוי זה לתיאור של נאום, הרצאה, מאמר וכדומה.
המשך קריאה>>נופך הוא אחת משתים עשרה אבני החושן הנמנות בספר שמות. במשמעות מושאלת 'הוסיף נופך משלו' פירושו 'הוסיף משהו משלו לדבר', למשל לשם ייפוי.
המשך קריאה>>כיום 'מבינים דברים לַאשורם', 'רואים את המצב לַאשורו' וכדומה – והכוונה היא להבנה או לראייה נכוחה ומדויקת. מניין הביטוי?
המשך קריאה>>עצת אחיתופל היא כינוי לעצה רעה. הרקע לביטוי הוא העצה שיעץ אחיתופל הגילוני לאבשלום במלחמתו בדוד אביו. שלא כמשמעות הביטוי הרווחת, עצת אחיתופל בסיפור הייתה דווקא עצה טובה.
המשך קריאה>>לקראת יום העברית הכנו חידון חדש שבו התלמידים יוכלו לבדוק עד כמה הם אלופים בעברית.
המשך קריאה>>דרך ואורַח, מסילה ומסלול ואפילו משעול ומרעול – 'דרך' הוא מושג מרכזי בעולמו של האדם, ולא פלא אפוא שבעברית יש דרכים רבות לתאר שבילים, מעברים ונתיבים.
המשך קריאה>>שורש המילה דִּבָּה הוא דב"ב, והוא מוכר גם בלשון השמית הקדומה אכדית בפועל dabābu שמשמעו 'דיבר, תבע לדין'.
המשך קריאה>>קול קורא להגשת מועמדות לפרס אשר יוענק לחוקרים עד גיל 50 שהרימו תרומה חשובה בחקר הלשון העברית או הארמית או בחקר מסורות הלשון.
המשך קריאה>>הדסה ברלינסקי שעבדה בארכיון משרד ראש הממשלה לא היססה לפנות ישירות לדוד בן־גוריון ולמחות לפניו שאינו חותם על כל מכתביו בעברית.
המשך קריאה>>מחקרים בעברית בת זמננו מאת אורה (רודריג) שורצולד (בסדרה אסופות ומבואות בלשון)
לרכישה במחיר מבצע באתר חנות הספרים.
המשך קריאה>>היו שקראו לו נְחַשׁ נְיָר כמו ברוסית. אחרים קראו לו עֲפִיפוֹן – אולי מן המילה עֲפִיפָה (=טיסה) בתוספת הסיומת ־וֹן בהשראת המילה אֲוִירוֹן (אֲוִיר + ־וֹן).
המשך קריאה>>חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן, מבכירי הבלשנים בארץ, מספר בעברית הנאה והקולחת שלו על ילדותו בירושלים ובתל אביב, על ימיו במחתרת, על שנותיו כתלמיד וכמרצה באוניברסיטה העברית, על פעילותו באקדמיה, ומעט גם על פעילותו הציבורית.
המשך קריאה>>אחי חותנתו של יוסף עזרא היה משה בר־נסים, מזכירו הנאמן של אליעזר בן־יהודה. יוסף עזרא מספר את מה שידוע לו על בר־נסים ומצר על שפועלו נשכח.
המשך קריאה>>הדסה קנטור, דור שביעי בירושלים, למדה באוניברסיטה העברית אצל גדולי הבלשנים העבריים ובהם הפרופסורים טור־סיני, קוטשר וגושן־גוטשטיין. קנטור עמדה בראש היחידה להבעה עברית באוניברסיטת בר־אילן, והייתה ידועה כמרצה מרתקת ומלאת הומור.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה פרופ' אברהם טל מספר על ילדותו ונערותו, על לימודיו באוניברסיטה ועל מוריו הנערצים. עוד הוא מספר על מחקריו בעברית ובארמית של השומרונים ועל תפקידו כעורך המילון ההיסטורי של האקדמיה במשך עשרים שנה.
המשך קריאה>>חברת האקדמיה אסתר גולדנברג מספרת בעברית הרהוטה והמוקפדת שלה על ילדותה, על ימיה באוניברסיטה העברית בחוגים לפילוסופיה יהודית וללשון עברית, על מוריה פרופ' גרשום שלום ופרופ' זאב בן־חיים, ועל מה שהביא אותה להיות גם עורכת לשון.
המשך קריאה>>יובל אבן־שושן, בנו של המילונאי אברהם אבן־שושן, מספר באהבה על אביו ועל מפעליו המילוניים החשובים: "המילון החדש" למהדורותיו ו"קונקורדנציה חדשה" למקרא.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה ונשיאהּ בעבר, פרופ' יהושע בלאו, הוא מחשובי הבלשנים בדורנו. בשני תחומי עיסוקו המדעי, בלשנות עברית ובלשנות ערבית כתב מחקרים פורצי דרך. בריאיון הוא מספר על ילדותו ובחרותו ועל דרכו בעולם המדע.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת פב, א של כתב העת המדעי "לשוננו", ובה מאמרים מאת נורית רייך, ריצ'ארד מדינה, גרשון חנוך ולדנברג, אריאל גבאי, אליצור א' בר־אשר סיגל, יוסף עופר ויונתן האורד וביקורת מאת תמר צבי.
המשך קריאה>>אלמוגים (או אלגומים) שבמקרא לא ציינו בעלי חיים מרהיבים השוכנים על קרקעית הים – אלא עצים. איך קיבלה המילה את המשמעות הרווחת בימינו?
המשך קריאה>>הביטוי 'לפנַי ולפנים' משמש כיום בעיקר לציון 'עומק הדברים', 'הפרטים הנסתרים'. כך למשל נֹאמר: 'כדאי להיעזר במומחה המכיר את התחום לִפְנַי וְלִפְנִים'.
המשך קריאה>>הפועל התלהם ושם הפעולה התלהמות רווחים מאוד בשימוש כיום במשמעות דיבור חריף, בוטה, תוקפני ומתפרץ. מניין הגיעו אלינו מילים אלו ומה משמען המקורי?
המשך קריאה>>הכותב מגיב על כמה מן ההנחות של מפענחי הכתובת ומשיב על השאלה אם הכתובת כתובה בארמית או בעברית.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במונח "גיימר", וביקשה מן הציבור לבחור בין החלופות מִשְׂחֲקָן או מִשְׂחֲקַאי. בשבט תשע"ט נקבעה החלופה מִשְׂחֲקָן. השם המופשט: מִשְׂחֲקָנוּת.
המשך קריאה>>הצירוף 'בעל חיים' נטבע בספרות חז"ל, ואילו השיבוש המוכר 'בעל חי' מתועד לראשונה במאה ה־16.
המשך קריאה>>לשימוש החוקרים והסטודנטים, מעתה תוכלו למצוא ספרים רבים בהוצאת האקדמיה ללשון העברית במלואם באתר כותר.
המשך קריאה>>בימינו יש תוכניות בניין וגם תוכנית עבודה ותוכנית טלוויזיה – המסע שעברה המילה תוכנית מאז הופיעה במקרא ועד ימינו.
המשך קריאה>>המילה עלות מקבילה בדרך כלל למילה הלועזית cost, ואילו המילה מחיר מקבילה ל־price.
המשך קריאה>>במילה קינוח משתמשים הן לפעולה – למשל קינוח האף, הן למנה המתוקה המוגשת בתום הסעודה. האם מדובר באותה המילה? התשובה חיובית.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מחפשת סטודנט או סטודנטית ללשון העברית לכתיבת תוכן לרשתות החברתיות.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבקשה להצעות תמורת "מייקר" (maker) – אדם יצירתי וחובב טכנולוגיה הממציא ובונה דברים בעצמו. בעקבות הצעות הציבור נבחרה החלופה עַשְׂיָן.
המשך קריאה>>מילים חדשות שאושרו: מכונית אוטונומית – מְכוֹנִית לְלֹא נַהָג. "פייק ניוז" (fake news) – חַדְשׁוֹת כָּזָב. truffle – כְּמֵהוֹן שׁוֹקוֹלָד.
המשך קריאה>>אושרה רשימה של כ־180 שמות של פרפרים שהכינה הוועדה לזואולוגיה בשיתוף עם מומחי פרפרים, ובהם שמות חדשים רבים.
המשך קריאה>>לקראת יום הכיפורים יש המאחלים 'חתימה טובה' ויש המאחלים 'גמר חתימה טובה'. ההבדל בין האיחולים האלה הוא בעיקר הבדל של מסורות.
המשך קריאה>>חדש! יצאה לאור המהדורה החמישית של החלטות האקדמיה בדקדוק. בחוברת הוכנסו החלטות חדשות והשלמות ועדכונים להחלטות הקיימות.
המשך קריאה>>לפרופ' משה נגבי ז"ל מיוחס החידוש יושרה. כמו כן הוא הצר על כך שלעברית אין חלופה עברית ראויה ל-accountability וכנראה הוא שחידש את המילה אחריותיות. לפי האקדמיה המונח התקני הוא "אחריות דיווח".
המשך קריאה>>לאחר 70 שנות חופשה קצרה באנגלית – יוכלו החיילים ליהנות מכמה שעות של "חופשון" לסידורים ולעניינים אזרחיים – ובעברית!
המשך קריאה>>לציון 80 שנה להוצאת הספר תקיים האקדמיה ללשון העברית אירוע מיוחד שיוקדש לשירה ולשירים של אלתרמן ביום חמישי 13.9 בגן האקדמיה.
המשך קריאה>>תחת שמי ערב תשרי ירושלמי ישבנו לקרוא ולשיר יחד מיצירותיו הנפלאות של המשורר נתן אלתרמן במלאת 80 שנה לצאת ספרו 'כוכבים בחוץ'.
המשך קריאה>>אילת הוכמן מיכאלי ביקשה להעלות על נס את תרומתה של הגננת לאה זנדני – היא כתבה לנו: גננת זו היא מפעל חיים של למעלה מ־30 שנה של הקנייה והחדרת אהבה לארץ ישראל בכלל ולעברית בפרט בקרב מאות ילדים.
אושרת ניר גילתה טעויות לשון בספר לימוד של משרד החינוך המיועד לגיל הרך, ולא שקטה על שמריה – לאחר שפנתה למשרד החינוך תוקנו הטעויות באתר המשרד והוסרו הקבצים השגויים.
קולולו? צהלולים הם קולות השמחה הקרויים בערבית זר'רדה, זר'אריד.
הזמר והיוצר חיים אוליאל מלהקת שפתיים הוא שהציע לנו את המילה, והיא אושרה בשנת תשס"א 2001 במליאת האקדמיה.
הוועדה לענייני לשון העיתונות קבעה לדורות כמה ממונחי היסוד בעולם התקשורת העברי, אבל רשימת המונחים שהכינה ובה כ־250 מונחים מעולם לא פורסמה.
ברבים מן המונחים משתמשים גם כיום, כגון כותרת ראשית וכותרת משנה, עורך ראשי, מכתבים למערכת, הכחשה, מדור, עימוד, ידיעה, העתק, בעל טור וגיליון חג.
לצד אלו אפשר למצוא ברשימה מונחים שלא התקבלו. כך, למשל, במקום המונח סקירה המשמש היום הוצע סיקורת, במקום "טיפ" שעיתונאי מקבל נקבע רמיז, וכנגד "סקופ" הציע המילון שכווי.
המשך קריאה>>את העציצים משקים במַזְלֵף ולא במַשְׁפֵּךְ.
המשך קריאה>>“אחת מהנאות החיים היחידות שאינן מזיקות היא שמיעת מילה שאתה עצמך חידשת” – אורי אבנרי ז"ל היה אחראי ללא מעט חידושי מילים: חללית, בליין, חמשיר ויומון וכן הקיצורים יחצן וח”כ.
המשך קריאה>>רבים נוקטים את הצירוף "הוקיר תודה", אך צירוף זה אינו אלא שיבוש – גלגול של 'הכיר תודה', וגם זה אינו אלא גלגול של צירוף אחר – 'הכיר טובה'.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים לצפות באירוע המיוחד שנערך במסגרת פסטיבל מספרי סיפורים בחול המועד סוכות – רבה שמחת דוברי העברית לדורותיהם ולתענוגותיה של שפתנו אין קץ!
המשך קריאה>>הפועל מַמְשִׁיךְ (בבניין הפעיל) הוא פועל יוצא, כלומר יש אחריו מושא: ממשיכים בְּדבר, ממשיכים את הדבר, אך הדבר עצמו – נמשך (בבניין נפעל).
המשך קריאה>>נזכיר: ליל שבת – מן הרגע שהשבת נכנסת. עד אז כל יום השישי כולו – ערב שבת. בערב שבת מתכוננים לשבת, ואילו ליל שבת הוא שבת לכל דבר.
המשך קריאה>>האם נאמר "לקח חלק בתחרות", "נטל חלק בדיון" או מוטב שנאמר "השתתף בתחרות" או "השתתף בדיון"?
המשך קריאה>>צה"ל והאקדמיה ללשון העברית פונים לחיילים ולחיילות למצוא מילה עברית קצרה וקולעת לחופשה קצרה.
המשך קריאה>>המילואימניקים יוצאים לאפטר? החלופה העברית ל'אפטר' היא חֻפְשׁוֹן (חופשון).
המשך קריאה>>כאשר רוצים להביע רגשות תודה עמוקים משתמשים לעיתים בצירוף 'הכרת תודה', ויש המשבשים אותו ואומרים 'הוקרת תודה'. הצירוף הוותיק יותר, מלשון ימי הביניים, הוא דווקא 'הכיר טובה', ואילו הצירוף המקורי הוא בכלל 'החזיק טובה'.
המשך קריאה>>האיחול "המון בהצלחה" רווח בלשון הדיבור, אך בלשון התקנית מוטב להימנע ממנו ולנקוט 'הצלחה רבה' או 'בהצלחה רבה'.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מזמינה ילדים ובני נוער לבקר במהלך החופש הגדול בבית האקדמיה שבגבעת רם בירושלים וללמוד על האירועים שהובילו לתחיית העברית, על מפעל חידוש המילים ועל מפעל המילון ההיסטורי בעבר והיום.
המשך קריאה>>המילה קֶרֶת משמשת לעיתים בשירה ובספרות במקום המילה הקרובה קִרְיָה בהוראה 'עיר' או 'עיר גדולה'.
המשך קריאה>>יש הטועים לחשוב כי שמו של אי התנועה בא לו ממילת השלילה אִי – כמו 'אי אפשר', 'אי־צדק', שהרי בשטח זה אין תנועה. אך לאמיתו של דבר מדובר במילה אִי בהוראה 'אדמה המוקפת מים מכל עבריה'.
המשך קריאה>>בוועידת גלובס לשיווק ולפרסום שהייתה בכ"ו תמוז (9 ביולי) בתאטרון הקאמרי בתל אביב השתתפה רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, בחֶבֶר דיון בנושא מקומה של העברית בעולם השיווק והפרסום.
המשך קריאה>>בעברית החדשה נכון לומר לְדַכֵּא ולא "לְדַכּוֹת", שהרי השורש המשמש אותנו כיום הוא דכ"א באל"ף: דיכאון, מדוכא וכדומה.
המשך קריאה>>הצביעו והציעו הצעות משלכם – מה תהיה החלופה העברית לשם התואר אוטונומי בצירופים מכונית אוטונומית, רכב אוטונומי?
המשך קריאה>>במהלך חודש אוגוסט הזמינה האקדמיה ללשון העברית ילדים ובני נוער לסיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה בבית האקדמיה ללשון העברית בקריית האוניברסיטה בגבעת רם.
המשך קריאה>>בימים אלו קלטה האקדמיה את אחד האוספים הגדולים והחשובים בתחום מחקר הלשון: אלפי הקלטות נדירות המשמרות את מסורות הלשון שהועברו בעל פה בעדות ישראל.
המשך קריאה>>ההשתלמות התקיימה במשרד עורכי הדין תדמור-לוי.
המשך קריאה>>הכירו את המַסְרֶקֶת והמַחְלֶדֶת, את הכְּלִיבָה והמַכְבֵּשׁ – כל אלו ועוד התפרסמו בלוח מונחי הנגרות משנת תרפ"א (1921).
המשך קריאה>>נציגי האקדמיה הוזמנו לתת סדרת הרצאות בכנסת במסגרת מפגשי תרבות שמארגנת ועדת החינוך של הכנסת ביוזמת יו"ר הוועדה חבר הכנסת יעקב מרגי.
שתי המילים חופש וחופשה הן מילים יחידאיות במקרא. כיצד התגלגלו לעברית בת זמננו וקיבלו את המשמעות שבה הן משמשות היום?
המשך קריאה>>דרכן של לשונות הבאות במגע שיש ביניהן יחסי גומלין והן מטביעות חותמן זו על זו. כמה מקשריה המרתקים של העברית עם לשונות אחרות נדונו במאמרים קצרים שהתפרסמו בעלונים השבועיים שהפיקה האקדמיה בשנת תש"ן – שנת הלשון העברית.
המשך קריאה>>בחינת היסודות העבריים שבערבית היהודית תורמת תרומה חשובה לחקר העברית ותולדותיה, כי חלקם משקפים צורות הגייה קדומות.
המשך קריאה>>בספרדית היהודית נשתלבו מילים עבריות לצורכי התרבות והדת, אך גם מילים רבות של חולין.
המשך קריאה>>מספר המילים בעברית שעבר עליהן תהליך של התאמה ללשונות אירופה ובייחוד לאנגלית גדול בהרבה ממה שנראה בעיון ראשון במילון.
המשך קריאה>>העברית סיפקה ליידיש רובד המבדיל אותה משאר הלשונות הגרמניות, והיידיש תרמה רבות לעברית המתחדשת, ובייחוד ללשון המדוברת.
המשך קריאה>>העברית והערבית הן לשונות שמיות קרובות זו לזו במבנן ודומות באוצר מיליהן. בימי הביניים הושפעה העברית השפעה עמוקה מן התרבות הערבית בכלל ומן הלשון הערבית בפרט.
המשך קריאה>>הארמית הבבלית ומסורת הטקסט של התלמוד מאת ד"ר אליקים ח' וייסברג. בספר מחקרים בתצורה, בתחביר ובסמנטיקה וגם על הקשר בין הלשון למתמטיקה.
לקט ציטוטים על חשיבותה של העברית בתחייה הלאומית בילקוט משנות השלושים של המאה העשרים – דבריהם של גורדון, ביאליק, אוסישקין, ברנר, נורדאו ועוד.
המשך קריאה>>משרת סטודנט/ית בהיקף של כ־20 שעות שבועיות.
המשך קריאה>>מתי נכון לומר 'מעולם' ומתי נכון לומר 'לעולם'? מעולם – לעבר; לעולם – לעתיד.
המשך קריאה>>הפועל 'התנקש' כמשמעותו בתנ"ך אינו מחייב בהכרח תוצאה של מוות: השורש המקראי נק"ש עניינו לכידה והפלה בפח.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית תערוך ערב עיון שיעסוק בשפה העברית בחברה הערבית. בערב העיון ירצו בלשנים, חוקרים ואנשי חינוך יהודים וערבים.
המשך קריאה>>בריאיון משנת 1975 סיפר מנחם בגין לפרופ' אהרן בר־אדון על המלחמה למען העברית בימי נעוריו באירופה ועל יחסו המיוחד לעברית.
המשך קריאה>>לרגל יום העצמאות ה־77 של מדינת ישראל אנו מביאים ריאיון שערך פרופ' אהרן בר־אדון עם ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון.
המשך קריאה>>שבוע הספר העברי תשפ"ה נדחה בעקבות המלחמה וחוזר עכשיו – אתם מוזמנים ליהנות מהנחה (עד 50%) על ספרים ועל מוצרים נלווים. קנו לכם וליקיריכם מתנה בעברית יפה.
המשך קריאה>>הדפסה רביעית עם קונטרס תיקונים מורחב. מהדורת התלמוד הירושלמי של מפעל המילון ההיסטורי מבוססת על כתב יד ליידן הנודע, שממנו משתלשלים ויורדים כל הדפוסים.
המשך קריאה>>חדש בחנות הספרים! המהדורה החמישית של החלטות האקדמיה בכתיב, בפיסוק ובתעתיק. החוברת היא כלי עזר חיוני לעורכי הלשון ולכל מי שעיסוקו בכתיבה.
המשך קריאה>>הספר מראה לכל אורכו כי העברית שהוחייתה בסוף המאה התשע עשרה בארץ ישראל היא המשך ישיר של השפה העברית העתיקה. בפרק הראשון מתאר הספר את תהליך הפיכת העברית לשפה מדוברת, ובהמשכו מתוארים הגידול באוצר המילים והשינויים בדקדוק.
המשך קריאה>>חדש בחנות הספרים! נשלמה התקנת מהדורת המשנה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית על פי כתב יד קאופמן: יצא לאור הכרך השלישי (קדשים–טהרות).
המשך קריאה>>המאמר דן בקטגוריות דקדוק מקראיות שנעלמו כליל מלשון ימינו אבל נשרדה מהן צורה אחת או צורות אחדות.
המשך קריאה>>הציבור מוזמן לשלושה אירועים שייערכו בשבועות הקרובים בתל אביב, בבאר שבע ובירושלים.
המשך קריאה>>בבר פולי בתל אביב התקיים מפגש "על הבר" עם רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה, על התחדשות העברית בהשתתפות קהל צעיר ומתעניין.
המשך קריאה>>קהל רב התכנס לשמוע על "העברית בחברה הערבית" בערב עיון שנערך בבית האקדמיה בהשתתפות מרצים מובילים ואנשי חינוך. אתם מוזמנים לצפות בהרצאות.
הידעתם? את המילה לָהִיט חידשה רבקה מיכאלי, המילה חודשה מן השורש העברי לה"ט ובדמיון צליל למילה האנגלית hit.
המשך קריאה>>בשלהי תרצ"ט (1939) נערך דיון בוועד הלשון העברית למציאת מונח לציון חלק שנדפס בנפרד מתוך ספר או כתב עת (reprint באנגלית).
המשך קריאה>>בארכיון שלנו נמצאת תכתובת מרתקת בין המילונאי אברהם אבן־שושן ליוצרים לאה גולדברג ואברהם שלונסקי – אשר נשאלו על השימוש שלהם בפועל רִדְרֵד.
המשך קריאה>>ההשתלמות לעובדים ומנהלים במשרד החקלאות נערכה בשני מחזורים במשרד החקלאות, הקריה החקלאית בבית דגן.
המשך קריאה>>מהו סֶרַח בביטוי 'הסרח העודף' ואיך הוא קשור לפועל סָרַח? והאם יש לומר "עודף" בביטוי זה במלעיל או במלרע?
המשך קריאה>>הביטוי 'כדרכו בקודש' נאמר היום בדרך כלל בלגלוג: "כדרכו בקודש הוא ממשיך להתחמק ולא להשיב לעניין". ומה היה בראשית דרכו?
המשך קריאה>>מוקם המדור לספרות התרגומים מן הערבית שלמן המאה השתים עשרה. עבודת המדור מתמקדת בתרגומי התיבונים, ובראשם יהודה אבן־תיבון המכונה "אבי המעתיקים".
המשך קריאה>>עם כינונו של מפעל המילון ההיסטורי הוחלט שלא לעבד את המקרא והחיבורים המקבילים לתקופה זו בשלב הראשון. היום, כשמאגרי מפעל המילון מוצגים לכול, אנחנו מבקשים להשלים את תמונת הקונקורדנצייה של ספרות העת העתיקה בהתקנת המקרא.
המשך קריאה>>במלאת שבעים שנה למדינת ישראל אנחנו מגישים לכם שפע של מילים בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה>>אלפי גולשים בחרו את המילים העבריות המאפיינות כל עשור מאז קום המדינה.
המשך קריאה>>השם Majdanek מורכב מן הבסיס Majdan, שעליו נוספה סיומת ההקטנה הפולנית ek-. משמעות המילה majdan בפולנית היא 'מגרש, רחבה'.
המשך קריאה>>במליאת האקדמיה אושרו בין היתר המונחים החדשים הינד (nudge) וסֶפֶן (דֵּק); אושרו שתי רשימות של שמות חרקים שהכינה הוועדה לזואולוגיה וכמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה>>במדור שירת ימי הביניים של המילון ההיסטורי הותקנו יצירותיו של הפייטן ר' יחיאל בן אשר, שפעל בספרד במאות הי"ד והט"ו, וככל הנראה היה נינו של הרא"ש. ר' יחיאל כתב קינות כאוּבות בעקבות הפרעות שהתחוללו בטולדו בשנת קנ"א (1391) ובהן נספו רבים מבני משפחתו.
המשך קריאה>>אני חי כמעט באופן בלעדי בזכות השפה והודות לחומריה של העברית. ישותי, הווייתי, חיי – מחזיקים מעמד בגלל אותו שדה, אותו מתחם או "בריכת המילים", כפי שאני מכנה את תחום המחיה שלי, ההיבט שלי. אני הוא האיש השוחה בתוך מימיה של השפה, בתוך נזילותן של האותיות, מתפרש ימינה ושמאלה, אני מבצע תנועות קטנות וגדולות, יורד לעומק ועולה חזרה אל קו המים.
המשך קריאה>>יצאה לאור חוברת חדשה של כתב העת המדעי לשוננו לחקר הלשון העברית והלשונות הסמוכות לה.
לרכישת גיליון לשוננו החדש או מינוי שנתי לכתב העת
המשך קריאה>>בין דפי הארכיון שלנו מצאנו את עשרת הדברות לשמירת הבריאות שהתפרסמו ב"לוח החבר" של המושבה מְנַחֶמְיָה שבדרום עמק הירדן.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית פנתה לציבור לבחור את המילים המייצגות של כל עשור. עשרות אלפי אנשים נחשפו למיזם, ומהם כ־2,000 השתתפו בהצבעה.
המשך קריאה>>חייל ששירת ב"רגימנט הארצישראלי" בצבא הבריטי שלח בקיץ תש"ד (יוני 1944) מכתב לוועד הלשון, ובו הציג את ההתלבטות של החיילים העברים החונים במדבר.
המשך קריאה>>"הילד המתוק וחריף השכל התבונן סביבו בפנים חמוצים ולא הסתיר את מרירותו…"
הלשון העברית, כמו יתר הלשונות, עשירה במטפורות הקשורות לחוש הטעם – עדות למרכזיותו הרבה של חוש זה בחיינו.
בעברית בת ימינו המילה כֵּן משמשת בראש ובראשונה למענה חיובי על שאלות. אבל בתנ"ך, שבו היא מופיעה 570 פעם, היא איננה משמשת במשמעות זו אלא בעיקר במשמעות 'כך'.
המשך קריאה>>אתר חדש של מונחי האקדמיה עלה לאוויר. באתר כ־120,000 מילים ומונחים ב־240 מילונים ורשימות מונחים שאושרו בוועד הלשון העברית ובאקדמיה ללשון העברית כפי שנקבעו במאה וחמש השנים האחרונות.
המשך קריאה>>"זכינו ולרשותנו עומד עושר עצום של 3,000 שנה. זכינו בעושר, ואין צידוק לכך שילדינו יגדלו בדלות" – מאת הסופרת גיל הראבן.
המשך קריאה>>את המילה מֶלְצַר ירשנו מספר דניאל. לאחר שנלקחו הילד דניאל וחבריו אל היכל מלך בבל, הגיש להם מלצר את מזונם: "וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים" (א, טז).
המשך קריאה>>לקט מונחים מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: דַּר רְחוֹב, אַבְהָתָנוּת, אִמְּהָתָנוּת, בִּנּוּי פְּנִים־עִירוֹנִי, עִיר אַבּוּבָה.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי ועוד: בַּקְבּוּקִית, חֵמֶת, כְּמוּסַת קָפֶה, קוֹדָר.
המשך קריאה>>בגיליון החדש של אקדם: "ממקסיקו לירושלים – מילון עברי–יידי בכתב יד הופקד בארכיון האקדמיה"; סיכום יום העברית תשע"ח ועוד.
המשך קריאה>>אומרים שהשפה העברית הייתה שפה מתה במשך 1700 שנים. אומרים שאליעזר בן־יהודה החיה אותה. אך לא, היא לא הייתה שפה מתה. ולא בן־יהודה החיה אותה, ודאי לא בן־יהודה לבדו החיה אותה. היא הייתה יפהפייה נרדמת, לא שפה מתה.
המשך קריאה>>בגיליון החדש של כתב העת "העברית" תמצאו את מאמרה של ד"ר ורד סיידון המוקדש לדיון נרחב ומפורט בהכפלה הלקסיקלית בלשון ימינו. כעת במחיר מבצע לשבוע הספר.
המשך קריאה>>בשערי כרכי "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה" מאת אליעזר בן־יהודה צוינו השנים על פי שלושה מניינים שונים – מה פשר הדברים?
המשך קריאה>>הסדנה מטעם המרכז להוראת תרבות ישראל באוניברסיטאות בעולם נועדה למורי העברית במוסדות אקדמיים בחו"ל.
המשך קריאה>>בקטע מכתב העת "כתבים" משנת 1927 – כמה הצעות של שלונסקי למילים חדשות ואף לשני פתגמים עבריים.
המשך קריאה>>נפתלי הרץ אימבר הוא משורר ההמנון הלאומי "התקווה". עיתון המליץ מיום י"ב באלול תרס"ב, 14.9.1902, חושף לפנינו שיר נוסף פרי עטו תחת הכותרת "בחזון".
המשך קריאה>>ברכות חמות לעמיתנו ד"ר נתן אפרתי, לרגל זכייתו בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ח.
המשך קריאה>>המשרה בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.
המשך קריאה>>עִדִּית היא אדמה משובחת. היא נזכרת בספרות חז"ל לצד (אדמה) בינונית ו(אדמה) זיבורית. בעברית החדשה הורחב משמעה של עידית לציון דבר בעל ערך גבוה ולאו דווקא אדמה.
המשך קריאה>>המילה ניר מקורה בתנ"ך, כגון בנבואת ירמיהו: "נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" (ד, ג). למילה זו ניתנו כמה הסברים: שדה חרוש, שדה שנועד לחרישה, תלם שנחרש.
המשך קריאה>>כאז כן היום – כחודשיים לאחר פתיחת השידורים ברדיו העברי בארץ נשלחה אל מנהל הרדיו הארץ ישראלי רשימה קצרה של תיקוני הגייה שאף כיום לא נס לחם.
המשך קריאה>>"זה היה טעם חיי, לכתוב ולחיות במקום הזה"
חיים גורי, אחד מהיוצרים החשובים בתרבות העברית והישראלית, הלך לעולמו והוא בן 94.
העבודה המתוארת במצגת הוכנה במסגרת המיזם של האקדמיה ללשון העברית ק"ן לבן־יהודה כן לעברית בשנת תשס"ח, וזכתה במקום הראשון.
המשך קריאה>>בעברית יש צמדים רבים של מילים דומות שהדוברים מתבלבלים ביניהן.
התדעו להבחין בין המילים הדומות?
הציפורים בטבע מקננות בקינים עוד מימי המקרא. בימינו גם לנמלים ולצרעות יש קן, ובהשאלה הקן משמש גם לבני אדם.
המשך קריאה>>ריבוי ענפי בעלי החיים בקיבוצים הצריך המצאת שמות חדשים, ולשם כך שימשה הסיומת ־ִיָּה.
המשך קריאה>>ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך?
המשך קריאה>>בעלי חיים בשבי מוחזקים לעיתים בכלוב. במקרא כלוב הוא תיבה קלועה שמחזיקים בה ציפורים: "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף" (ירמיהו ה, כז), וכן סל קלוע לפירות: "כְּלוּב קָיִץ" (עמוס ח, א–ב).
המשך קריאה>>למקום שבו מוחזקים בעלי חיים לתצוגה ניתנו בעברית המתחדשת שמות שונים. הבולטים שבהם: ביבר וגן חיות.
המשך קריאה>>גיל מרקוביץ משוחחת עם ד"ר סמדר כהן בהסכת של תאגיד השידור הציבורי 'כאן' על השפה העברית: איך היא נוצרה, שכבות הלשון השונות שלה, עבודת האקדמיה והתפתחות השפה בימינו.
המשך קריאה>>בשנת תשל"א (1971) הוציאה האקדמיה את המילון למונחי מטאורולוגיה שיסודותיו עוד בימי ועד הלשון. שִפעת המילים לעננים היו כמובן לעזר לתרים אחר מינוח עברי לעננים לסוגיהם.
המשך קריאה>>לרגל זכייתו של חבר האקדמיה פרופ' אלישע קימרון בפרס ישראל נערך לכבודו ערב הוקרה.
המשך קריאה>>מיזמים כיתתיים ובית־ספריים לרגל יום העברית תשע"ח בהשפעת מיזמים שהצענו באתר האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>בתחנות אוטובוסים בתל אביב, העיר העברית הראשונה, מוצגות כרזות שהכנו ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה>>באקדמיה ללשון העברית נערך כינוס מדעי בין־לאומי בן ארבעה ימים שעסק בלשון ובדקדוק של עברית המקרא – בהשתתפות חוקרים חשובים מן הארץ ומחו"ל.
המשך קריאה>>אתם מוזמנים להאזין לפינות השבועיות של תמר קציר, עורכת התוכן המדעי באתר האקדמיה, בתוכנית 'מועדון ארוחת הבוקר' 103fm.
המשך קריאה>>כיצד ומתי נקבעה המילה מסוק, החלופה העברית להליקופטר, ומי הוא אביה מולידה? ומה הקשר של המילה לנשיאהּ השני של המדינה יצחק בן־צבי ולאחיו אהרן ראובני?
המשך קריאה>>אחד ממאפייניה הבולטים של לשון הצבא הוא ראשי תיבות. התדעו לפענחם נכונה?
המשך קריאה>>השתתפו בחידון: התדעו לזהות מה הפירוש הנכון של המילה?
המשך קריאה>>השתתפו בחידון על מילים מעולם הכלכלה – התדעו לזהות איזו מילה יוצאת דופן?
המשך קריאה>>במסגרת התוכנית למצוינות ומנהיגות חברתית אמירים בבית הספר שחקים בנהריה הפיקו תלמידות כיתה ז' סרטונים לקראת יום השפה העברית תשע"ח. בליווי צוות בית הספר התלמידות הפיקו, צילמו וערכו את הסרטונים הללו.
המשך קריאה>>לכבוד יום העברית תשע"ח אנחנו מגישים לכם 12 עובדות מעניינות שידעתם ואולי לא ידעתם על השפה האהובה שלנו.
במלאת שבעים שנה למדינת ישראל אנחנו מגישים לכם שפע של חידונים על מילים בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה>>אליעזר בן־יהודה יוצא נגד צירוף המילים 'ספר מלים' שאינו אלא תרגום בבואה של מילה בגרמנית. 160 שנה להולדתו של בן־יהודה
המשך קריאה>>בישיבה חגיגית בוועדת החינוך של הכנסת לקראת יום העברית השתתפו חברי כנסת, חברי האקדמיה ועובדיה, נציגי צה"ל ומשרד החינוך ומוזמנים נוספים. בישיבה דנו הדוברים בלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה, הסופר אהרן אפלפלד, הלך לעולמו. לזכרו אנו מביאים דברים שאמר בפתח דברי התודה שלו על קבלת פרס האקדמיה ללשון העברית על שם אסרף בשנת תשע"ב.
המשך קריאה>>לקראת יום העברית תשע"ח ובמלאת שבעים שנה למדינת ישראל הוכנו שש כרזות ססגוניות המוצגות במרחב הציבורי ובהן שפע של מילים עבריות בתחומים מרכזיים בחיי המדינה.
המשך קריאה>>מילה עברית חדשה נולדה: הֶסְכֵּת, במקום פודקאסט. המילה נבחרה בתום תהליך שיזם תאגיד השידור הישראלי בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות הציבור.
המשך קריאה>>ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת ציינה את יום העברית בישיבה מיוחדת רבת משתתפים תחת הכותרת "הלשון העברית במערכת החינוך וברשות הרבים".
המשך קריאה>>השם הנפוץ מִיכַל הוא כידוע שם בתו הצעירה של שאול ואשת דוד. ואולם משמעותו של שם זה איננה ברורה, והועלו הצעות מהצעות שונות לביאורו.
המשך קריאה>>לעורכי הלשון, לעורכים בכלל ולקהל הכותבים: יצאה לאור חוברת המאגדת את הכללים שקבעה האקדמיה בשלושה תחומים: הכללים החדשים של הכתיב המלא, כללי הפיסוק במהדורה מעודכנת וכללי התעתיק.
המשך קריאה>>"בעוד שהשיבה לארץ אינה בידינו ותלויה היא ברצון המֹשלים עתה עליה, השיבה ללשון האבות היא בידינו, ואין איש יכול למנע אותנו מזה אם רק נרצה".
161 שנה להולדתו של אליעזר בן־יהודה
בעקבות בקשות רבות שקיבלנו אנחנו מציעים כעת אפשרות להדפיס את האיורים והרשומות מדף הפייסבוק לשימוש בכיתה, ללוח המודעות בעבודה או לכל שימוש אחר.
המשך קריאה>>המילה שמץ מתועדת במקרא פעמיים: "וְאֵלַי דָּבָר יְגֻנָּב וַתִּקַּח אָזְנִי שֵׁמֶץ מֶנְהוּ" (איוב ד, יב); "הֶן אֵלֶּה קְצוֹת דְּרָכָו וּמַה שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע בּו" (שם כו, יד). במחקר החדש התלבטו מאוד בגיזרונה של המילה, ובזיקה שלה אל שִׁמְצָה – מילה סתומה אף היא.
המשך קריאה>>רבים שואלים אותנו: ניסוי וטעייה או ניסוי ותהייה? התשובה המפתיעה שלנו: במונחי האקדמיה נקבע בכלל הצירוף "נסייה וטעייה".
מקורו של הביטוי "עץ או פלי" הוא בצורת מטבע המיל מתקופת המנדט הבריטי – בצידו האחד היה ציור של ענף עץ זית ובצידו השני הוטבע הכיתוב "פלשתינה (א"י)".
המשך קריאה>>במילים שאושרו: בקבוקית תמורת אמפולה, כמוסות קפה תמורת קפסולות קפה, אבהתנות (פטריארכליות) ואימהתנות (מטריארכליות).
המשך קריאה>>בקיץ תרצ"ט (1939) פנה אל ועד הלשון אדם ששמו אריה בראון — "פועל בניין" כפי שהקפיד להקדים לשמו — בעניין קביעת מונחים עבריים "לכלי עבודה בבנאות".
המשך קריאה>>ערב קום המדינה פנה דוד בן־גוריון אל ועד הלשון בעניין קביעת מונחים בעברית למוסדות המדינה והשלטון. המכתב נשלח ביום כ"ד בשבט תש"ח (4 בפברואר 1948), בעיצומה של מלחמת העצמאות.
המשך קריאה>>בעת שירות מילואים של המילונאי אברהם אבן־שושן הוא שינה קצת את הפזמון של שיר הלצון של אברהם שלונסקי "תה ואורז יש בסין" כדי ליצור את "המנון גדוד המילואים".
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה להצביע על החלופה המועדפת למילה אמפולה – פכית או בקבוקית. הציבור תמך בהצעה בקבוקית ברוב גדול. גם במליאת האקדמיה היה הרוב בעד בַּקְבּוּקִית, והמילה אושרה בכסלו תשע"ח.
המשך קריאה>>חידון: התדעו לזהות מה ההבדל בין המילים?
המשך קריאה>>בחרו את המילה הכתובה לפי כללי הכתיב המלא.
המשך קריאה>>השתלמות ייעודית לסטודנטים המבקשת ללמד כיצד להשתמש באתר מאגרים ולהפיק ממנו את המרב.
המשך קריאה>>הפועל הצהיר במשמעות declare משמש מן העשור הראשון של המאה העשרים. החידוש הזה הוא ככל הנראה חידושו של אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה>>לרגל יום העברית אנחנו מפרסמים שאלון נרחב שבעזרתו תוכלו לבדוק אחת ולתמיד:
עד כמה אתם עבריים?
לקט מן המילון למונחי גאוגרפיה אנושית: כְּפַרְוָר, רַב־כְּרַךְ, מֶרְחַב שֵׁרוּת, רוֹעִיּוּת, מִנְדָּד.
המשך קריאה>>בתיאטרון הבימה בתל אביב נערכה התכנסות חגיגית לרגל הוצאת הספר העברית: שפה, תרבות וחינוך מאת זאב ז'בוטינסקי.
המשך קריאה>>הצירוף שמיני עצרת אינו צירוף רגיל: אין זה צירוף סמיכות וגם לא צירוף של שם ותוארו אלא של שני שמות העומדים זה לצד זה ומציינים את אותו הדבר (צירוף תמורה): (יום) שמיני (שהוא) עצרת.
המשך קריאה>>ההשתלמות נועדה לעובדי בנק ישראל והתקיימה בבית בנק ישראל בהר חוצבים בירושלים.
המשך קריאה>>איך אומרים בעברית אקזיט?
בדיון שהיה בעבר בוועדה למילים בשימוש כללי עלו ההצעות תְּצוּאָה (על משקל תְּשׂוּאָה) והֶנְפֵּק, אך היו שטענו שדי במילים הקיימות מימוש והנפקה. ומה דעתכם?
האקדמיה ללשון העברית קיימה ערב עיון מיוחד שהוקדש ליוצר הגדול ונשיא ועד הלשון העברית חיים נחמן ביאליק.
המשך קריאה>>הודות למערכון של הגשש החיוור רבים יודעים איך קוראים ל"צ'ופצ'יק של הקומקום" – על מקור המילה 'זרבובית'.
המשך קריאה>>כל ילד יודע שכלב נובח וחתול מיילל. המתקדמים יציינו גם את זמזום הדבורה ואת קריאת התרנגול. אבל האם ידעתם מה הוא קולם של הצבי, הזאב והגמל?
המשך קריאה>>ט"ו באב הוא חגיגה לאוהבים והזדמנות קסומה לבטא רגשות בשפה עשירה, תנ"כית ופיוטית.
המשך קריאה>>במאמר הכותבת עומדת על הקשר בין שיר היין של שמואל הנגיד "יָהֲלוֹם בְּסַפִּיר" ובין הדימוי הזוהר והצח כיהלום של כתיבתו.
המשך קריאה>>לקט מן המילון למונחי ביטוח שאושר בשנת תשע"ז: דְּמֵי בִּטּוּחַ, אָבְדָן גָּמוּר, אֲסֻנָּה, אֹגֶד, חֶבְרַת מַרְאִית.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ז: יְסוֹדָנוּת, טִיסַת חֶסֶךְ, צְפִיַּת רֶצֶף, נִזּוּם, מַצִּיתָן.
המשך קריאה>>בעקבות בקשה שהגיעה לאקדמיה לקבוע מחדש את גדרי המשמעות של המושגים שבכותרת ולהחליף את מקצתם מסביר כותב המאמר כי משמעותה של מילה אינה אלא זו שמקנים לה דוברי השפה, ואין מקום שהאקדמיה תתערב בכך.
המשך קריאה>>במושב בקונגרס העולמי השבעה עשר למדעי היהדות הרצו ארבעה חוקרים מעובדי האקדמיה על פירות עבודתם בהשתתפות קהל רב.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית הזמינה ילדים ובני נוער לסיורים בעקבות אליעזר בן־יהודה במהלך חודש אוגוסט
המשך קריאה>>שלוקר הוא תיק לנשיאת מים ולוֹ צינורית ארוכה בעלת פייה. השימוש בו נפוץ בקרב מטיילים ורוכבי אופניים. הגיעה אלינו הצעה לקרוא לשלוקר לְגִימוֹן. פנינו לציבור וקיבלנו תגובות על ההצעה וכן הצעות נוספות. בסופו של דבר הוחלט במליאת האקדמיה על החלופה העתיקה חֵמֶת.
המשך קריאה>>המילים שאנחנו משתמשים בהן – חלקן מן המקרא, חלקן מלשון חז"ל, אחרות מימי הביניים, וחלקן נוצרו בעברית החדשה. נסו כוחכם בזיהוי מילים מרובדי הלשון השונים.
המשך קריאה>>התוכלו להגיד מה הצורה התקנית לפי כללי האקדמיה ללשון העברית?
המשך קריאה>>נסו את כוחכם ומצאו מה הצורה הנכונה. אם ידעתם ואם לא ידעתם – כאן תוכלו למצוא תשובות והסברים.
המשך קריאה>>התדעו מה הכחיב עליו ממליצה האקדמיה ללשון העברית?
המשך קריאה>>נסו את כוחכם בחידון מאתגר על מילים ועל המשותף ביניהן.
המשך קריאה>>מה משותף לדייל ומשקפת? ומה הקשר בין עגלון, אחיין ושלומיאל?
חידון פתוח מאתגר למוחות מחודדים במיוחד.
התדעו מה הפירוש של כל אחת מהמילים?
המשך קריאה>>מילים רבות הגיעו אלינו משפות זרות. חלקן כה שגורות בפינו עד שאיננו חשים בזרותן.
התדעו מה שפת המקור של המילים?
יש מילים השגורות בפינו בעיקר בצורת היחיד ויש המוכרות יותר דווקא בצורת הרבים.
התדעו מה הן הצורות התקניות?
יש אנשים שמשתמשים בחלופון כדי למצוא חלופות עבריות למילים לועזיות, ויש אנשים שכבר מכירים אותן. לאיזו קבוצה אתם שייכים?
המשך קריאה>>מילונאים, סופרים, זמרים, פרשנים ויוצרים – כולם מחדשים מילים בעברית.
התדעו מי חידש כל אחת מהמילים?
בעקבות בקשות חוזרות ונשנות מן הציבור, הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור בבהקשה להציע חלופות עבריות למילה אַגְלֶט – החלק הקשיח העוטף את קצה השרוך ומאפשר להשחילו בקלות לחור המיועד לו (בנעליים, תיקים ועוד). הצעות רבות התקבלו אך אף אחת מהן לא זכתה ברוב הדרוש במליאת האקדמיה.
המשך קריאה>>לקראת פורים לבשו מונחי לשון ידועים לבוש חדש ומשעשע. התצליחו לגלות את המונחים המסתתרים באיורים?
המשך קריאה>>הפרס הוענק לד"ר ורד סיידון על הישגיה במחקר הסמנטיקה והתחביר של העברית לתקופותיה.
המשך קריאה>>נסו את כוחכם בשאלות פתוחות מאתגרות על מטבעות לשון, והעשירו את ידיעותיכם בתשובות שצירפנו להן.
המשך קריאה>>בשבועות האחרונים פרץ לחיינו צעצוע מסתובב חדש – ה"סְפִּינֶר". לצעצוע הזה אין שם עברי, וזו הזדמנות מצוינת לתרגל עם התלמידים חידושי מילים.
המשך קריאה>>מה פירוש הביטוי? מה מקור המטבע? מה נרדף ומה מנוגד?
בחנו את ידיעותיכם בארנק המטבעות של לשוננו.
כאן תמצאו "ביטויים" המבוססים על מטבעות לשון – אך במקום המילים המקוריות באות מילים הפוכות או מנוגדות. החליפו את המילים בניגודיהן ומצאו את הניבים.
המשך קריאה>>חברת האקדמיה המשוררת נעמי שמר, תר"ץ (1930) – תשס"ד (2004), נבחרה לחברה בשנת תש"ס.
המשך קריאה>>מטבעות לשון שגורים זוכים לעיתים לגרסאות שונות ואף משונות בלשון המתפתחת. בחרו בגרסה הנכונה לדעתכם ותגלו אם אתם מכירים את המטבע בצורתו המקורית.
המשך קריאה>>בסדרה עשרים ושניים בולי אותיות האל"ף־בי"ת, חמישה בולי אותיות סופיות ובול אל"ף־בי"ת.
המשך קריאה>>אליעזר בן־יהודה, תרי"ח (1858) – תרפ"ג (1922), מייסד ועד הלשון העברית ונשיא הוועד עד מותו.
המשך קריאה>>המשורר והסופר חיים נחמן ביאליק, תרל"ג (1873) – תרצ"ד (1934), היה חבר ועד הלשון ונשיאו משנת תרפ"ד (1924).
המשך קריאה>>חבר האקדמיה פרופ' יוסף קלוזנר, תרל"ד (1874) – תשי"ט (1958), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, היה חבר ועד הלשון משנת תר"ף, ומשנת תש"ב מנשיאי ועד הלשון.
המשך קריאה>>המשורר שאול טשרניחובסקי, תרל"ה (1875) – תש"ד (1943), חבר ועד הלשון משנת תרפ"ג.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה יהודה בורלא, תרמ"ו (1886) – תש"ל (1969), נבחר לחבר־יועץ בכסלו תשט"ו, נבחר לחבר־כבוד בסיוון תשכ"ז.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה הסופר שמואל יוסף עגנון, תרמ"ח (1888) – תש"ל (1970), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, היה חבר ועד הלשון משנת תרפ"ו.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה המשורר אורי צבי גרינברג, תרנ"ז (1896) – תשמ"א (1981), נבחר לחבר בתמוז תשי"ט. היה חבר ועד הפרסומים.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה חיים הזז, תרנ"ח (1898) – תשל"ג (1973), נבחר לחבר בכסלו תשי"ד, נבחר לחבר־כבוד בסיוון תשכ"א. נמנה עם מנסחי חוק האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>חברת האקדמיה לאה גולדברג, תרע"א (1911) – תש"ל (1970), חברה יועצת משנת תשי"ט, הייתה חברת הוועדה למילים בשימוש כללי.
המשך קריאה>>ראשיתו של ועד הלשון בחברת "שפה ברורה" שהוקמה בשנת תר"ן (1889) בירושלים ביזמת אליעזר בן־יהודה ועוד אישים ירושלמים. במלאות מאה שנה להקמת הוועד הונפק בול מיוחד.
המשך קריאה>>במרכזו של יום הלשון העברית לשנת תשע"ה אנחנו קוראים לילדים ולמבוגרים לחשוב על העברית שלהם מזווית מיוחדת – רגשית ואישית: מה המילה העברית האהובה עליכם ביותר?
המשך קריאה>>הרב ישראל מאיר לאו, רות אלמגור־רמון והרב חיים סבתו שיתפו אותנו במטבע לשון הקרוב ללבם במיוחד.
המשך קריאה>>לקראת יום העברית מורים ומורות רבים מוצאים לנכון לייחד פעילות בכיתותיהם לסיפורה המיוחד של לשוננו. לפניכם שפע של מקורות שיוכלו לסייע לכם בהכנת הפעילות.
המשך קריאה>>מורים ומורות רבים מבקשים לייחד פעילות בכיתותיהם לסיפורה המיוחד של העברית. לפניכם הצעות למיזמים המתאימים לתלמידים בבית הספר היסודי ובבית הספר העל־יסודי. ברשימת המיזמים: הכנת מחזה על חיי אליעזר בן־יהודה, מצגת מילים לבית הספר, פעילויות הקשורות בחידושי המילים, הצעת שמות עבריים לבתי עסק, משחק "טריוויה" בנושא העברית, אז והיום בעיתונות העברית.
המשך קריאה>>במרכזו של יום העברית תשע"ו עמד המיזם "מטבע לשון בכל יום", ולקראתו פורסמו באתר האקדמיה סיפוריהם של עשרות מטבעות לשון. בעקבות זאת הזמנו תלמידים ומורים לפעילות מגוונת בנושא מטבעות הלשון – פעילות היפה לכל שנה.
המשך קריאה>>שיעור פעיל מקוון מחדר בן־יהודה שבאקדמיה ללשון העברית – השיעור מיועד לתלמידי כיתות ד'–ו' ולחובבי העברית בכלל.
המשך קריאה>>בהשתלמות השתתפו עובדי המשרד לביטחון הפנים ובה נערכו סדנאות ותרגולים מעשיים בנושאים מגוונים הקשורים לעברית, ובהם כללי הכתיב וכללי הפיסוק, כלליה של מערכת שם המספר, ניסוח בהיר, שימוש במילונים.
המשך קריאה>>פרס עוזי רמון הוענק במעמד חגיגי לד"ר אמיר געש מן המדור לספרות הגאונים ולד"ר דורון יעקב מן המדור לספרות ימי הביניים.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית אירחה את הכינוס הבין־לאומי השמיני של חוקרי לשונות מגילות מדבר יהודה בהשתתפות מיטב חוקרי לשון התקופה מן הארץ ומן העולם.
המשך קריאה>>בערב העיון רב המשתתפים לציון יובל להענקת פרס נובל לסופר ש"י עגנון – נישאו הרצאות שעסקו ביצירתו מזוויות מגוונות, והוקרא הסיפור "שלום עולמים".
המשך קריאה>>הגאוגרף פרופ' משה בְּרַוֶר פעל כיושב ראש ועדת השמות הממשלתית לחידוש כללי התעתיק של האקדמיה מתוך שיתוף פעולה עם ועדת השמות. בריאיון הוא מספר על חייו ועל אביו א"י ברוֶר, איש רוח וחלוץ הגאוגרפיה של ארץ ישראל ובאחרית ימיו חבר כבוד של האקדמיה.
המשך קריאה>>150 שנה להולדתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק – ביאליק היה מסור להתחדשותה של לשוננו העתיקה, ובעשור האחרון של חייו כיהן כנשיא ועד הלשון העברית.
המשך קריאה>>בשנת תרצ"ט (1939) פנה לוועד הלשון רוקח מנס ציונה בעניין הכיתוב הנוהג בבקבוקי תרופות "לנער לפני השימוש". בעקבות פנייתו העלה הוועד הצעות מפתיעות.
המשך קריאה>>מבחר מתוך החוברת בהוצאת ועד הלשון העברית, ירושלים תרע"א (1911).
"'ועד הלשון' מבקש את כל המתענינים בשפור הדבור העברי להשתדל בהפצת הגליונות האלה בין המדברים עברית; כמו כן להודיענו (עפ"י האדריסה ח. ל. זוטא, ירושלם) את כל השגיאות השגורות בדבור."
משה ברייטברד היה פעיל בתנועת ההשכלה ובאגודת 'מפיצי השכלה' בלטבייה, הוא היה חבר בהנהגת הסתדרות המורים העבריים, מחנך ומורה לעברית ומחבר ספר 'דקדוק לתלמידים'.
המשך קריאה>>בשנת תש"ה (1945) התפרסמה בכתב העת 'לשוננו' רשימה קצרה של "חדושי לשון בפי תינוקות", ובה יצירות לשון חביבות של ילדים בני התקופה.
המשך קריאה>>לפנינו גלויה שנשלחה ממחוז מינסק (בילורוסיה) בשנת 1913. הכותב, ששמו אינו ברור, מבקש לקבל את חוברות ועד הלשון, ומציע את עזרתו בחידושי מילים.
המשך קריאה>>ידיעה משנת תרס"א (1901) על שוד ברכבת נפתחת כך: "שלשה שודדים מתחפשים אשר נסעו במסע קיטור… התפרצו על עגלת המכונה…" – אל נוסח הידיעה בלוויית "תרגום" לעברית בת ימינו
המשך קריאה>>מהו בית מאור וכיצד אמרו פעם שרוול? מצגת על שימושיה המגוונים של המילה בַּיִת בראשית העברית החדשה ועל תחליפיהם בעברית בת ימינו.
המשך קריאה>>כמה שמות עצם בלשוננו היום התגלגלו מצירופים שבהם הם תפקדו כשם תואר. שם העצם שהיה בראש הצירוף נשמט, ושם התואר נעשה בעצמו לשם עצם וקיבל את משמעות הצירוף כולו.
המשך קריאה>>לספריית האקדמיה התגלגל עותק מיוחד של "ספר תולדות הטבע" – תרגומו הנודע של מנדלי מוכר ספרים לחיבורו של הזואולוג הראלד לנץ. הכרך הראשון נדפס בשנת 1862.
המשך קריאה>>בכתבה מעיתון 'הזמן' שהתפרסמה בשנת תרס"ט (1909) מתואר כיצד הועבר הבנק הגדול באמריקה אל "דירתו" החדשה.
המשך קריאה>>מהו גיפרון ומהם זוטא ושלולית? איך קראו בעבר לרכבת ואיך כינו את הסביבון? ואיפה עד היום אפשר למצוא יעקובית, תאבדע ואמודאי? מילים רבות השגורות על לשוננו התחרו בתחילת דרכן במילים אחרות בעלות אותה משמעות. היכנסו למצגת ונסו לזהות את משמעותן של המילים המתחרות.
המשך קריאה>>בארכיון שלנו מצאנו את מכתבו של שאול־ליב וירצברגר ז"ל, אשר נפל במלחמת העצמאות והוא בן 28.
המשך קריאה>>בחורף שנת תרצ"ה (1935) החל ועד הלשון בפעולה שיטתית להנחת מונחים במקצועות שונים של אומנות וספרות, וכך הוקמה גם ועדה לקביעת מונחי התיאטרון.
המשך קריאה>>בשנת תרצ"ה (1935) פרסמה הברית העברית העולמית חוברת ובה ארבעה לוחות מאוירים של מונחים עבריים: כלי העבודה, שני לוחות של כלי המטבח ואמצעי התחבורת (תחבורה).
המשך קריאה>>בשנת תרע"ג (1913) פרסם ועד הלשון את מחברתו השלישית, ובו לראשונה – מונחים עבריים לגני הילדים. על הרקע למונחים אלו תוכלו לקרוא כאן.
המשך קריאה>>"מלון מצויר להלבשה והנעלה" יצא לאור בשנת תרצ"ו (1936) בהוצאת הָאִגּוּד לְהַשְׁלָטַת הָעִבְרִית בהשתתפות ועד הלשון העברית.
המשך קריאה>>כיום כמעט שאין משתמשים בטלפון חוגה, ואולם בעבר נדרשו לקבוע מונחים לחלקיו.
המשך קריאה>>מילון הכיס ראה אור לציון מאה וחמישים שנה להולדת אליעזר בן־יהודה ולכבוד מלאות שישים שנה למדינת ישראל. במילון 61 מילים מחודשות – מילה אחת לכל שנה משנות המדינה ועוד מילה לשנה הבאה. אייר אנגלמאייר.
המשך קריאה>>מילון הכיס המאויר ובו מאה מילים – עשר מילים לכל עשור משנת תרע"ב עד שנת תשע"ב – ראה אור לציון מאה שנים לפרסום החוברת הראשונה של זכרונות ועד הלשון ובה רשימה של מונחי חשבון. איירה אורית ברגמן.
המשך קריאה>>מילון הכיס החזותי המובא פה בשלמותו יצא לאור בשנת תרצ"ג (1933) בתל אביב בהוצאת גדוד מגיני השפה והארגון להשלטת השפה העברית.
המשך קריאה>>רשימת המונחים "חלקי הפרח" פורסמה ב"זכרונות ועד הלשון" מחברת ג בשנת תרע"ג (1913).
המשך קריאה>>לקראת יום העברית תשע"ז הוכנו תריסר כרזות ססגוניות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות התנוססו בשלטי חוצות ברחבי הארץ (בערים תל־אביב ואשדוד).
המשך קריאה>>יהודה פרידמן (1913–2005), מורה ומפקח על לימודי המלאכה מטעם עיריית תל אביב, ערך והוציא לאור עשרים לוחות הנושאים 334 מונחים עבריים לכלי עבודה בלוויית איורים.
המשך קריאה>>מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות?
מוזמנים לפתור את הקושיות לשולחן הסדר.
מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות?
חידון מאתגר לליל הסדר.
מקורה של הסחבה במקרא, ואילו המטלית והסמרטוט מקורן בלשון חז"ל – שיעור חשוב לכל חובבי הסדר והניקיון.
המשך קריאה>>הסדנה למורים לעברית מחו"ל עסקה בהוראת שפה זרה בכלל והוראת העברית בפרט בתקופתנו בדגש על תכנים ואמצעים דידקטיים.
המשך קריאה>>המילה רְקָק אינה מכוונת לציון גודלם של הדגים אלא לציון גודלו של מקווה המים שהם נמצאים בו. רְקַק מַיִם הוא מקווה מים קטן ורדוד, מי ביצה.
המשך קריאה>>ממונחי טכנולוגיית המידע שאושרו בשנת תשע"ה: מַסֶּדֶת, סֶבֶ"ר, הַמְהָרָה תֶּקֶל, תַּכְמִין.
המשך קריאה>>צג המחשב ומצג המחשב: על המילים צָג, מִרְקָע, מַצָּג, חַלּוֹן, חַלּוֹנִית, תֵּבָה, טֹפֶס.
המשך קריאה>>בעברית הנכתבת ובעברית המדוברת נותרו בצידי הדרך כמה מקווי לשון המקרא שנפלטו מלשון חכמים ומהעברית החדשה. יש מהם שהם שרידים אמתיים שנשארו בעינם, ויש מהם שהם אך רסיסים מדומים.
המשך קריאה>>בכינוס בבית האקדמיה בשיתוף החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית השתתפו חוקרים בכירים בתחום ולצידם חוקרים צעירים – מן הארץ ומחו"ל.
המשך קריאה>>מה המשותף לשלושה משפטים שהתגלו בכתבי יד מן הגניזה הקהירית?
המשך קריאה>>אחד מסוגי הפיוטים הקדומים הוא פיוט 'אזהרות', שנועד להיאמר בשבועות והוא מפרט את תרי"ג המצוות – 613 מצוות עשה ולא־תעשה שבתורה – בניסוח פיוטי, בחריזה ובשורות קצובות.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי גאוגרפיה אנושית וּועדת המינוח המרכזית של האקדמיה ללשון העברית פנו לציבור לסייע במציאת חלופה עברית למילה הלועזית פריפריה.
המשך קריאה>>מי היה בנימין מטודלה וכיצד הגיע סמל של עיר בספרד לפינת הרחוב הקרוי על שמו? כיצד הגיעו אוסישקין וארלוזורוב לשכונה של משוררי ספרד? והאם ידיעה בדקדוק עשויה לסייע לכותבי שלטי הרחובות?
המשך קריאה>>חבר האקדמיה פרופ' אברהם טל מספר על ילדותו ונערותו, על לימודיו באוניברסיטה ועל מוריו הנערצים. עוד הוא מספר על מחקריו בעברית ובארמית של השומרונים ועל תפקידו כעורך המילון ההיסטורי של האקדמיה במשך עשרים שנה.
המשך קריאה>>חברת האקדמיה אסתר גולדנברג מספרת בעברית הרהוטה והמוקפדת שלה על ילדותה, על ימיה באוניברסיטה העברית בחוגים לפילוסופיה יהודית וללשון עברית, על מוריה פרופ' גרשום שלום ופרופ' זאב בן־חיים, ועל מה שהביא אותה להיות גם עורכת לשון.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי התלבטה אם לקבוע חלופה עברית למילה קריקטורה, והפנתה את השאלה לציבור. תוצאות המשאל וההצעות שהציע הציבור הועברו לוועדה, אך לאחר עיון נוסף החליטה הוועדה להסיר את המונח מסדר היום.
המשך קריאה>>חבר האקדמיה פרופ' עוזי אורנן, מבכירי הבלשנים בארץ, מספר בעברית הנאה והקולחת שלו על ילדותו בירושלים ובתל אביב, על ימיו במחתרת, על שנותיו כתלמיד וכמרצה באוניברסיטה העברית, על פעילותו באקדמיה, ומעט גם על פעילותו הציבורית.
המשך קריאה>>הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.
המשך קריאה>>מגד מדמה את העברית ליפהפייה שהתעוררה מתרדמתה, ומשווה את שלבי התחייה הראשונים, אז התהדרה העברית בתיאורים בלשון גבוהה ונקייה, לסגנון הרווח היום. עוד הוא מתאר את פועלה של האקדמיה בתחום חידוש המילים.
המשך קריאה>>המפגש השלישי בסדרה "רוח סתיו: ערבי ספר באקדמיה ללשון העברית", יוחד לספרו של ד"ר שתיל העוסק במחקר בלשני של העברית החדשה.
המשך קריאה>>המפגש השני בסדרה "רוח סתיו: ערבי ספר באקדמיה ללשון העברית" יוחד לספרו של פרופ' שמא פרידמן, ונשאו בו דברים חוקרי תלמוד ולשון.
המשך קריאה>>בשנת תשע"ו (2015) העניקה האקדמיה את התואר עמיתי כבוד לבני הזוג ארני וּולטר וינשל מארצות הברית על תרומתם לאקדמיה ועל פעילותם להפצת העברית בארצות הברית.
המשך קריאה>>בערב המיוחד שנערך בבית האקדמיה ללשון העברית לכבוד מחקריו של פרופ' עוזי אורנן ובהשתתפותו – נסקרו ספריו "דקדוק הפה והאוזן" ו"בראשית היה השפה" וסופרו פרקים מסיפור חייו.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת חלופה עברית למילה פירסינג. הוועדה פנתה לציבור בבקשה להצביע על הצעותיה נִזּוּם, נִקּוּב ונִקְבּוּב או להציע הצעות נוספות. בכסלו תשע"ז (דצמבר 2017) אישרה מליאת האקדמיה את ההצעה ניזום שזכתה גם באהדת הציבור.
המשך קריאה>>בערב העיון, שיוחד למתח שבין התפתחות טבעית של שפה ובין הכוונה יזומה, השתתפו פרופ' סיריל אסלנוב, ד"ר גיא דויטשר וד"ר תמר עילם־גינדין.
המשך קריאה>>מדוע נמדוד עצמים לפי גודלם ולא לפי קוטנם? מדוע נציין את רוחבו של המעבר ולא את צרותו? ומדוע מדברים עד דרגת הקושי ולא על דרגת הקלות?
המשך קריאה>>מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015): עוּגוֹנִית, מִגְדְּנַאי, מִגְדְּנָאוּת, שׁוֹקוֹלָדַאי, מִצְלֶה, זְלֹלֶת.
המשך קריאה>>מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015): תִּקּוּנַאי, תְּמוּנָה מְזַהָה, נֶכְדָּן, דּוֹד רַבָּא, דּוֹדָה רַבְּתָא, דּוֹד גָּדוֹל, דּוֹדָה גְּדוֹלָה, חִמֵּשׁ.
המשך קריאה>>המילה עטין משמשת כיום לציון איבר ההנקה של הבהמה, אך בימי הביניים היא שימשה במשמעויות אחרות שמקורן בשפה הערבית.
המשך קריאה>>גלו את המילים ההפוכות במשחק הקליעה.
המשך קריאה>>גלו את המילים הנרדפות ואת פירושי המילים.
המשך קריאה>>עוד חידון למילים האהובות. היכנסו וענו על השאלות.
המשך קריאה>>בִּדקו מה אתם יודעים על המילים האהובות: מהיכן הגיעו אלינו, מה המילים הנרדפות שלהן ומה היפוכן?
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית ערכה ערב מיוחד לכבוד צאת הספר בהשתתפות מומחים בחקר הפיוט, פייטנים ונגנים וקהל מתעניינים.
המשך קריאה>>המילה נַהֲלוֹל מופיעה במקרא פעם אחת בלבד (ברבים: נַהֲלֹלִים), אך זכתה לשלושה פירושים שונים. מהו נהלול ומה הקשר שלו לקולוסאום של רומא?
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי שקלה למצוא חלופה עברית למילה לוגיסטיקה בהקשר הצבאי והכללי. בעקבות הפנייה לציבור התקבלו כמה הצעות, ובהן תַּסְפּוּקָה, שִׁנְהוּל, תִּנְהֹלֶת, הַשְׁנָעָה. הוועדה תמכה בהצעה 'תנהולת' אך בגלל הסתייגות אנשי המקצוע הוסר בשלב זה המונח מסדר היום.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי שקלה לחדש מילה מיוחדת ל"דייט" במובן של פגישת היכרות לתכלית רומנטית. בדיון חוזר הוחלט שדי במילה העברית 'פגישה' ובצירופים כגון 'פגישת היכרות'.
המשך קריאה>>התצליחו לזהות בתמונה את ביאליק ואת עגנון? תמונה חגיגית של חברי ועד הלשון לאחר ישיבה שנערכה בט"ז באדר א תרפ"ז, 18 בפברואר 1927.
המשך קריאה>>הכינוס המשותף התקיים במכללת בית ברל בהשתתפות קהל רב של סטודנטים, עורכי לשון ומתעניינים. בכינוס נישאו הרצאות על העברית הקלסית ועל העברית של ימינו.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת שם עברי ל'פומפה', וביקשה מן הגולשים להגיב על הצעותיה אֲבִיקָן, פַּמְפַּם, פַּמְפֶּמֶת ושׁוֹאֲבִית ואף להציע הצעות משלהם. המילה פַּמְפֶּמֶת אושרה במליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014).
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת חלופה למילה וינטג' ופנתה לציבור הגולשים בבקשה להציע הצעות. בהמשך התרחב הדיון גם למילה רטרו. ואולם לא נמצאה חלופה מוסכמת והוחלט להמליץ למעוניינים להשתמש במילים קיימות כגון יָשָׁן, של פעם.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי ביקשה את עזרת הציבור במציאת חלופה ל"קאפקייק", עוגה קטנה ומקושטת הנאפית בתבנית שקעים. בישיבת מליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרה המילה עוּגוֹנִית.
המשך קריאה>>ועדת המינוח המרכזית ביקשה את עזרת הציבור במציאת חלופה עברית למילה bug, המציינת תקלה, שיבוש או כשל בתכנית מחשב. בישיבת מליאת האקדמיה באייר תשע"ה (מאי 2015) אושרה המילה תֶּקֶל תמורת bug וניפוי תקלים תמורת debugging.
המשך קריאה>>באולם מלא מפה אל פה התקיים רב־שיח על מילונאות, ונישאו דבריהם של אורית אבן־שושן רשף, נכדתו של המילונאי אבן־שושן, של המתרגמת גילי בר־הלל, ושל המשורר וחתן פרס ישראל ארז ביטון. הערב צולם ומובא כאן במלואו.
המשך קריאה>>האקדמיה מודה לקרן לוי לאסן מהולנד על תרומתה לשיקום ולשימור של הספרים בספריית אליעזר בן־יהודה השמורה בבית האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>הגברת מארי ואנסנט לטקואר מצרפת הצטרפה לאגודת שוחרי האקדמיה בשנת תשס"ו. באותה השנה העניקה לה האקדמיה ללשון העברית את התואר עמיתת כבוד של האקדמיה.
המשך קריאה>>בשנת תשס"ז (2006) העניקה האקדמיה ללשון העברית את התואר עמית כבוד למר רוברט אסרף. האקדמיה כוננה את פרס האקדמיה ללשון העברית על שם מישל ורוברט אסרף והוא הוענק לחוקרי לשון וליוצרים בשנים תשס"ז–תשע"ב.
המשך קריאה>>במאמר רחב יריעה בן־חיים מציג את השקפתו על העברית בת ימינו ועל זיקתה לרובדי העברית שקדמו לה, ודן בסוגיית הכוונת הלשון. הוא מציע לקורא להכיר בחיוניותה של העברית החדשה ועם זאת הוא קורא לטיפוחה כשפת תרבות ולשמירת הרציפות ההיסטורית עם העברית המוּרשת.
המשך קריאה>>לרשות החקלאים העבריים עמד אוצר מילים עשיר עוד מתקופת התנ"ך – עד כמה אתם מכירים את אוצר המילים החקלאי?
המשך קריאה>>לציון שלושים שנה למותו של חבר האקדמיה והמילונאי אברהם אבן־שושן ולרגל העברת עיזבונו לבית האקדמיה ללשון העברית יתקיים ביום שני (ח' באייר, 27.4) ערב עיון בבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי בלשנות הוקמה בשנת תשע"א (2011) לשם הסדרת המינוח העברי בענפי הבלשנות העיקריים: תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר, תורת המשמעים, חקר השיח ועוד.
המשך קריאה>>הפרס לעובדי מחקר מצטיינים באקדמיה על שם עוזי רמון הוענק בשנת תשע"ה לד"ר אליהו (אלכסיי) יודיצקי מן המילון ההיסטורי ולתמר קציר מן המזכירות המדעית.
המשך קריאה>>לזכרו של ד"ר בנימין קלאר שהיה חבר ועד הלשון משנת תרצ"ט (1938) עד ליום נופלו ב"שיירת הדסה" בדרכו לעבודתו באוניברסיטה העברית בהר הצופים בניסן תש"ח (אפריל 1948).
המשך קריאה>>במסגרת המיזם שלנו להנצחת מחיי העברית – עמוד חדש באתר סוקר את פועלו של הרב יחיאל מיכל פינס, שותפו של בן־יהודה להחייאת העברית מראשית הדרך וחבר ועד הלשון.
המשך קריאה>>עמוד חדש באתר סוקר את פעילותו של זאב יעבץ אשר יחד עם אליעזר בן־יהודה הקים את "שפה ברורה" ואת "ועד הלשון". יעבץ חידש מילים, חקר את דקדוק העברית וכתב ספרי לימוד.
המשך קריאה>>הוועדה לזואולוגיה הוקמה ביזמת החברה לזואולוגיה בישראל במטרה לתת שמות עבריים לבעלי החיים בארץ ישראל, בימיה ובשמיה, ואף לקצת בעלי החיים שבנכר. הוועדה הכינה רשימות של שמות היונקים, העופות, הזוחלים והדו־חיים, הדגים והרכיכות בארץ ישראל ושמות של בעלי חיים מן הנכר. עתה עוסקת הוועדה בשמות החרקים.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי אלקטרוניקה משותפת למכון התקנים הישראלי ולאקדמיה ללשון העברית. הוועדה דנה ברשימות מונחים על פי המלצות חבריה ועל פי מידת השימוש של המונחים בתחומי המקצוע. בעבר אושר המילון למונחי לחמה אלקטרונית (תשס"ז, 2007). לאחר מכן דנה הוועדה במונחי שידור.
המשך קריאה>>אופצייה, אלטרנטיבי, קופירייטר, פידבק, פרספקטיבה – אפשר גם בעברית! מקבץ חלופות עבריות למילים שאנחנו משתמשים בהם ביום־יום.
המשך קריאה>>במאמר מתוארות שלוש קערות השבעה קדומות, והעיון בהן מלמד על חשיבותם של המקורות האפיגרפיים להכרת הלשון המנדאית הכתובה (ניב של הארמית).
המשך קריאה>>לקט מונחים בתורת ההגה (ממונחי הבלשנות) שאושרו בשנת תשע"ה (2014): לִעֲלוּעַ, נוֹגְדוֹת או זוּג מִזְעָרִי, מִפְעָר, מִקְשָׁר, מִלַּת תֶּפֶל.
המשך קריאה>>לקט מונחים בתורת ההגה (ממונחי הבלשנות) שאושרו בשנת תשע"ה (2014): נֶגֶן, דִּבּוּר פִּיתוֹם, שִׂפְתּוּת, רִיּוּשׁ, רִשְׁמַת מִקְשֶׁתֶת.
המשך קריאה>>אתר "מאגרים" בגרסתו החדשה עולה למרשתת, ובו אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן אפשרות לעיון בחיבורים במלואם. באתר החדש מוצגים לראשונה חיבורים רבים מספרות ההשכלה והתחייה וכן מה חיבורים שהותקנו מספרות ימי הביניים.
המשך קריאה>>בערב לציון צאת ספרו של חבר האקדמיה הרב חיים סבתו נשאו דברים פרופ' אהרן ממן, פרופ' יעקב שויקה הנזכר בספר בשם "הדוד ג'אקו", עורך הספר ד"ר יהודה מלצר והרב חיים סבתו מחבר הספר.
המשך קריאה>>האקדמיה ללשון העברית מברכת את רונית גדיש על זכייתה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ה (יום שני כ"א בטבת תשע"ה, 12 בינואר 2015).
המשך קריאה>>עם ייסוד האקדמיה התעורר צורך בבית למוסד החדש. כאן יסופר על הקמת בית האקדמיה בקריית האוניברסיטה בגבעת רם, על התורמים, על התוכנית האדריכלית, על הבונים ועוד.
המשך קריאה>>באייר תשי"ט, מאי 1959, חנכה האקדמיה את ביתה בקריית האוניברסיטה העברית בגבעת רם בטקס רב רושם ובמעמד אישי ציבור רבים.
המשך קריאה>>"הוועד המכין לייסוד האקדמיה ללשון העברית" הוקם בתשרי תש"ט כדי לגבש את ההצעות לקראת ייסודה של האקדמיה ללשון העברית ולהביאן לפני מליאת ועד הלשון.
המשך קריאה>>במיזם משותף של האקדמיה ללשון העברית ועמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב הוקם אתר מיוחד לילדים לבחירת המילה העברית האהובה.
המשך קריאה>>“בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו…" – את המילים האלה מוסיפים לתפילת שמונה עשרה ולברכת המזון בימי החנוכה. ובתלמוד הבבלי כתוב: "שהעמדתי להם שמעון הצדיק ומתתיה בן יוחנן הכהן הגדול וחשמונאי ובניו" (מגילה יא ע"א). אבל מן המסופר על מתתיהו חשמונאי במקורות אחרים לא עולה שהוא היה הכוהן הגדול.
המשך קריאה>>מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה?
המשך קריאה>>בשנת תשע"א (2011) הנפיק השירות הבולאי בעצה אחת עם האקדמיה ללשון העברית בול מיוחד לשפה העברית. האיור שעל הבול מציג את מורכבותה של לשוננו השואבת מרבדים קודמים ומתחדשת ללא הרף. לבול נלווית מצגת המתארת אותו ואגב כך מספרת את סיפורה המיוחד של העברית.
המשך קריאה>>זמן קצר לאחר שנמסר מאמר זה למערכת לשוננו נפטר החכם רבי בנימין לפלר, שחוקרי הפיוט ולשונו הגדירוהו כאחד מבני העלייה שבתחום.
המשך קריאה>>במפגש של עובדי המילון ההיסטורי לדורותיהם בחנוכה תש"ע הופנה מבט משותף אל העבר אל ההווה ואל העתיד של מפעל המילון.
המשך קריאה>>ביום עיון מטעם האקדמיה ללשון העברית והמרכז ללימודי הטקסט במכללת ליפשיץ השתתפו מאות עורכי לשון, מתרגמים ואוהבי לשון וספר.
המשך קריאה>>הכינוס נערך במלאות מאה ועשרים שנה לייסוד ועד הלשון. פתח את הכינוס נשיא האקדמיה, פרופ' משה בר־אשר. בדבריו הוא עמד על מגמתה של האקדמיה לצאת ממתחם האקדמיה ולבוא אל רשות הרבים, להשמיע את דברה ולא פחות מזה לשמוע.
המשך קריאה>>במושב האקדמיה ללשון העברית בכינוס "לשון ראשון הרביעי: כנס ראש הממשלה לשפה העברית בראשון לציון" השתתפו המזכירה המדעית רונית גדיש וחברי האקדמיה הפרופ' שלמה נאה, הפרופ' יוחנן ברויאר והפרופ' שמואל (סטיב) פסברג.
המשך קריאה>>האקדמיה ערכה סדרת ערבי עיון בכותרת "צוהר למפעל המילון ההיסטורי". בכל ערב עיון הופנה הזרקור אל אחת מחטיבות הלשון הנחקרות במפעל המילון. ההרצאות דנו בייחודה הלשוני וברקעה ההיסטורי או הספרותי .
המשך קריאה>>ביום עיון של החוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה יוחד מושב משותף לאקדמיה ללשון העברית ולאוניברסיטה לרגל צאתו לאור של הספר "תכנון לשון בישראל" מאת אילן אלדר.
המשך קריאה>>בחג השבועות תשע"א (יוני 2011) התקיים במכללת דוד ילין כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכללות האקדמיות לחינוך באזור ירושלים. בכינוס השתתפו כמאתיים איש.
המשך קריאה>>עם פרסום החוברת "מתגלגלים עם המילים – מילת השבוע תשע"א" התכנס קהל רב לשמוע את הרצאותיהם של הסופר חיים באר ושל ד"ר קרן דובנוב ותמר קציר מן המזכירות המדעית של האקדמיה.
המשך קריאה>>את הכינוס בעיר עפולה פתחו נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר וראש העיר אבי אלקבץ. הרצו חבר האקדמיה פרופ' שמעון שרביט וד"ר גבריאל בירנבאום ממפעל המילון ההיסטורי.
המשך קריאה>>במושב הרצו חבר האקדמיה ד"ר יואל אליצור ועובדות המזכירות המדעית תמר קציר וד"ר קרן דובנוב. יושב ראש המושב היה חבר האקדמיה פרופ' משה פלורנטין.
המשך קריאה>>הכינוס בשיתוף משרד התרבות והספורט ומשרד ראש הממשלה נערך במרכז לאמנויות הבמה בהרצלייה. בתשעת מושבי הכינוס השתתפו מיטב החוקרים והיוצרים בלשון העברית ובתחומים המשיקים לה.
המשך קריאה>>בכינוס משותף של האקדמיה ושל פורום מרכזי לימודי הלשון העברית במכון מופ"ת הרצו נשיא האקדמיה, חברי האקדמיה ועובדיה ומרצים נוספים.
המשך קריאה>>ערב העיון הפתוח לציבור נערך במשכנות שאננים בירושלים ויוחד להוראת הספרות והלשון על רקע כוונת משרד החינוך לאחד את מבחני הבגרות בספרות ובלשון.
המשך קריאה>>האקדמיה מברכת את רות אלמגור־רמון על זכייתה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ד. אלמגור־רמון היא שליחת האקדמיה לרשות השידור. בעבודתה היא הרימה תרומה אדירה ללשון השידורים ברדיו ובטלוויזיה.
המשך קריאה>>דברים שנשאה כלת פרס האקדמיה ללשון העברית לשנת תשע"ד, ד"ר יעל רשף, במעמד הענקת הפרס על דרכה בחקר תהליכי ההתגבשות של העברית החדשה.
המשך קריאה>>בכינוס לציון 80 שנה לייסודו של החוג ללשון העברית באוניברסיטה העברית יוחד מושב משותף עם האקדמיה לציון צאתה לאור של האנציקלופדיה החדשה ללשון העברית ולבלשנותה בהוצאת בריל.
המשך קריאה>>מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה אירח חוקרים וחוקרות במדעי הרוח בכלל ובתחום השפה בפרט בשיתוף עם היזמה "רוח דיגיטלית". במפגש הוצג מפעל המילון ההיסטורי ומאגריו המשמשים כלי עזר ומשאב לחוקרים.
המשך קריאה>>פרופ' אברהם טל פורש מתפקידו כעורך המילון ההיסטורי. פרופ' חיים א' כהן מתמנה לעורכו השלישי של המילון ההיסטורי.
המשך קריאה>>לאחר ארבעים שנה שבהן נאגרו הטקסטים למילון בשני מאגרים נפרדים – אחד לספרות העתיקה (עד למאה האחת עשרה) ואחד לספרות החדשה (מן המאה השמונה עשרה) – אוחד החומר למאגר אחד משותף.
המשך קריאה>>עבודת המדור לספרות הרבנית מתמקדת בספרות הראשונים, וכוללת התקנת פירושים למקרא, ובראשם פירוש רש"י, והתקנת ספרות הלכתית, ובראשה משנה תורה לרמב"ם.
המשך קריאה>>המדור לשירת ימי הביניים מתמקד בשירת ספרד שלמן המאה האחת עשרה. תחילה מותקנים שיריו של שמואל הנגיד, ובהמשך מותקנות ומנותחות יצירותיהם של שאר משוררי ספרד, ובראשם שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא ויהודה הלוי.
המשך קריאה>>שני חוקרים בכירים במפעל המילון מתחילים בניסיון של כתיבת ערכים.
המשך קריאה>>האקדמיה חונכת אתר במרשתת המציג את כל החומר המשתייך לספרות העתיקה והמצוי במאגר המילון. באתר מכונסים כארבעת אלפים ושלוש מאות חיבורים ובהם כתשעה מיליון מילים.
המשך קריאה>>במהדורה זו מובאת מסירת היסוד במלואה, בציון כל הגהותיה.
המשך קריאה>>מוקם המדור לספרות הגאונים, העוסק בספרות התקופה של 250 השנים שבין 800 ל־1050 לסה"נ.
המשך קריאה>>יוצא לאור תקליטור "מאגרים", ובו מאגרי המילון ההיסטורי לתקופה שלמן המאה השנייה לפנה"ס ועד לרבע הראשון של המאה החמישית לסה"נ. מהדורה שנייה של התקליטור יוצאת לאור בשנת תשס"א (2001) ובה מורחב המאגר.
המשך קריאה>>סביבת העבודה המחקרית עוברת מהפך: כל הנתונים שנאספו עד כה במפעל המילון ההיסטורי מועברים למסדי נתונים ממוחשבים. מעתה כל חוקר מזין את הנתונים ישירות למחשב ומאגרי המילון מתעדכנים עדכון אוטומטי וזמינים לכל עובדי המחקר.
המשך קריאה>>פרופ' זאב בן־חיים פורש מתפקידו כעורך המילון ההיסטורי. פרופ' אברהם טל מתמנה לעורכו השני של המילון ההיסטורי.
המשך קריאה>>יוצאים לאור בדפי זיעור חלק ממאגרי המילון ההיסטורי: חומרים למילון – סדרה א – מן 200 לפנה"ס עד 300 לסה"נ.
המשך קריאה>>כדי להציג לציבור תוצאות ביניים של העבודה ולהפיק מהן לקחים נעשה ניסיון לכתיבת ערך מילוני מלא של שורש אחד, הוא השורש ערב. "מחברת לדוגמה" זו יצאה לאור בכתב העת לשוננו מו (תשמ"ב).
המשך קריאה>>בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן־סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות.
המשך קריאה>>המדור נועד לעבד יצירות ספרות למן ראשית העת החדשה בשנת 1750 ועד ערב הקמת המדינה בשנת תש"ז (1947).
המשך קריאה>>לקראת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות יצאה לאור החוברת "מגילת אחימעץ – מעובדת ומוגשת כחומר למילון". מערכת המילון ביקשה להראות בה את דרכה בהכנת החומר למילון ההיסטורי באמצעות המחשב והאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה אז.
המשך קריאה>>מפעל המילון מפרסם את ספר המקורות ליצירות שלמן חתימת המקרא ועד מוצאי תקופת הגאונים. ביסוד הספר עומדת הכוונה לעבד במפעל המילון ההיסטורי את כל היצירות העבריות בנות התקופה המוכּרות לנו.
המשך קריאה>>נבדקת אפשרות של "אוטומציה" בחקר העברית במכונות IBM. החיבור שנבחר להדגמת איסוף נתונים ובנייה של קונקורדנצייה הוא ברייתא דמלאכת המשכן.
המשך קריאה>>מתחילה העבודה המעשית במילון בראשותו של פרופ' בן־חיים. ראשית העבודה במפעל הייתה איתור יצירות הספרות הכתובות עברית מן התקופה שלאחר המקרא ואילך לשם העמדת קטלוגים מפורטים הקרויים ספרי מקורות.
המשך קריאה>>מועצת מערכת המילון ההיסטורי מקבלת את הצעתו של זאב בן־חיים לכונן מילון היסטורי המבריח את כל התקופות של הלשון העברית.
המשך קריאה>>את השנים הראשונות בתפקיד הקדיש העורך הראשון של המילון, פרופ' זאב בן־חיים, ללמידה על דרך עשיית מילונים מדעיים ולהכנת תוכנית למפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>מליאת האקדמיה מאשרת הסכם עם מוסד ביאליק להוצאה משותפת של "המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית".
המשך קריאה>>בשנת תשי"ד (1953) קמה האקדמיה ללשון העברית על פי חוק. מטרתה הראשונה, כפי שנקבע בתקנונהּ, היא "לעשות לכינוסו ולחקירתו של אוצר הלשון העברית לכל תקופותיה ושכבותיה".
המשך קריאה>>פרופ' נפתלי הרץ טור־סיני, נשיא ועד הלשון ולימים הנשיא הראשון של האקדמיה ללשון העברית, מציע להקים "מפעל גדול של הכנת מילון אקדמי ללשוננו, לתקופותיה ולגלגולים שעברו עליה מראשית עקבותיה בהיסטוריה ועד היום".
המשך קריאה>>בלשון חז"ל יש שתי צורות רבים למילה 'עולם': עולמים ועולמות. המאמר מתחקה על החוקיות בשימוש שתי הצורות ובוחן אם מדובר בבידול משמעות או בהתניה תחבירית.
המשך קריאה>>לקט ממונחי ההדברה שאושרו באקדמיה בשנים תשע"ב (2012) ותשע"ד (2013): מִתְכּוּן, בַּזְיָר, דּוֹחֲיָן, אֶרְסָס, כַּעֲכִית.
המשך קריאה>>לקט מונחי רפואה שאושרו בשנת תשע"ד (2014): קִהָיוֹן, הַלֶּמֶת, טִפּוּלָנִי, הַשְׁאָפָה.
המשך קריאה>>איחולי שנה טובה לאוהבי העברית ולאוהבותיה – מן האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>איחולי שנה טובה לאוהבי העברית ולאוהבותיה – מן האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי דנה במציאת שם עברי למקצוע שוקולטייר, והגולשים התבקשו לבחור בין ההצעות שׁוֹקוֹלָדַאי, שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדָן, שַׁקְלְדַאי ועוד. בישיבת המליאה של האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרה המילה שוקולדאי.
המשך קריאה>>במאמר מסורטטת פעולתו של ועד הלשון בתחום התחדשות הדיבור העברי והרחבת אוצר המילים, מתוארת ההתנגדות שעוררה פעילותו ומוצגות הצלחותיו. עוד נסקרת פעולתה של האקדמיה בעשרים שנותיה הראשונות.
המשך קריאה>>ביום ב' בטבת תש"ט התכנסה האספה הכללית הפומבית לכבוד ההכרזה על הקמת האקדמיה ללשון העברית. למרות סדר יומו העמוס של ראש הממשלה דוד בן־גוריון הוא הגיע לאספה ונשא בה דברים.
המשך קריאה>>מלחמת השפות שהתחוללה בארץ ישראל בשנים תרע"ג–תרע"ד הפכה לסמל של תחיית התרבות הלאומית ולמעמדה האיתן של העברית.
המשך קריאה>>ביאליק הלך בדרכם של המשוררים העבריים בספרד שמצאו להם רווח ועזרה ביצירות הלשון שבפיוט הקדום. העיון בהערותיו לשיריהם ובקיאות ב"לשון הדורות" שנדרשה לו בכתיבתו יעמיקו את בינתנו את התבוננותנו בעברית של ביאליק.
המשך קריאה>>יד אליעזר בן־יהודה נחנכה בבית האקדמיה בשנת תשל"ג (1973) והוצגו בה רהיטים מביתו , ספרים מספרייתו, פריטי אומנות ופריטים הקשורים במילונו.
המשך קריאה>>רש"י נולד בסביבות שנת דת"ת (1040) בעיר טרואה (טרוייש) שבצרפת, ובה פעל רוב ימיו עד למותו בכ"ט בתמוז דתתס"ה (1105). המאמר מבוסס על הרצאה בערב עיון פתוח שייחדה האקדמיה לדמותו של רש"י.
המשך קריאה>>במלאת מאה שנים למותו של אליעזר בן־יהודה – אנחנו מציגים דף חדש באתר הסוקר תחנות בחייו של מחיה השפה העברית.
המשך קריאה>>110 שנות מינוח עברי – בשנת תרע"ב (1912) החל ועד הלשון העברית להוציא את "זכרונות ועד הלשון". ומחברת הראשונה גם רשימת המונחים הראשונה: מונחי החשבון.
המשך קריאה>>אין עוד בארץ יוצר עממי כנעמי שמר שיצירתה הפכה לחלק מההוויה הישראלית של צעירים ובוגרים. ילדים פוגשים דרכם חוויות חיות ועושר של לשון, ובעזרתם מתחזקת ומתעשרת זיקתם לנוף הארץ וללשון העברית המתארת אותו.
המשך קריאה>>כיום שומה על העברית להתמודד לא רק עם רסיסי הלעז האנגלי החודרים אליה ומכרסמים בה, אלא עליה לעמוד במתקפה אנגלית חזיתית, גלויה ונמרצת, המאיימת לדחוק את רגליה של העברית כליל.
המשך קריאה>>על הרקע הלשוני ספרותי של כמה ביטויים בלשון חכמים הקשורים במתנות עניים – פאה ולקט – ובשיער
המשך קריאה>>חידון על שמות יישובים בארץ ובו שני חלקים: האחד על משמעויותיהם ומקורותיהם של שמות יישובים והאחר על ההגייה התקנית של השמות.
המשך קריאה>>המילה טוזיג – פיקניק בלעז – היא דוגמה מובהקת למונח לא מוצלח. המזכירות המדעית אינה ממליצה לפונים אליה להשתמש בה, ואין צורך לומר שלא האקדמיה המציאה אותה.
המשך קריאה>>"כדי לכתוב ולדבר עברית אין הישראלי, דובר עברית ילידית, צריך ללמוד דקדוק." לשם מה בכל זאת צריך ללמוד וללמד דקדוק במערכת החינוך כיום? – דברים בערב עיון של האקדמיה בנושא הוראת הספרות והלשון בבתי הספר, יום הלשון העברית, כ"א בטבת תשע"ד.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי התבקשה להציע שם עברי למכשיר "טוסטר לחיצה". הוועדה ביקשה מן הציבור להגיב על הצעותיה ולהציע הצעות נוספות. בישיבת המליאה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014) אושרו המונחים מַצְנֵם ומַצְנֵם לְחִיצָה.
המשך קריאה>>מילים המבוססות על נוטריקון כדי להקל על הזיכרון אינן תופעה חדשה. דצ"ך עד"ש באח"ב הוא הסימן שנתן רבי יהודה במכות מצרים (דם, צפרדע, כינים, ערוב…) כמפורש בהגדה של פסח.
המשך קריאה>>מילים מקראיות רבות משמשות בעברית בת ימינו ובהן קבוצה מעניינת ומיוחדת: מילים שבלשוננו היום הן פשוטות ורגילות, אך במקרא הן מילים קשות ונדירות שמשמען עלום או שנוי במחלוקת.
המשך קריאה>>כ"ח באדר ב תשע"ד (30 במארס 2014): תקציר מכתבו של נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר לשר החינוך שי פירון ולחברי המועצה להשכלה גבוהה על ההצעה להנהיג לימודי משפטים לתואר ראשון באנגלית.
המשך קריאה>>שמות מחלות צמחים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ד (2013): מַלֶּלֶת, מַקְמֶקֶת, קִמְחוֹנִית, נִמּוּר־פִּלְפֵּל מָתוּן.
המשך קריאה>>ט"ו באדר ב' תשע"ד (17 במארס 2014): בתחילת עבודתה תדון הוועדה במונחים פרוגרמה, lounge ורוֹבָּה (חומר מילוי בין אריחים).
המשך קריאה>>שמות מחלות צמחים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ד (2013): חִלָּדוֹן, כִּמָּשׁוֹן, גַּחֲלוֹן, פַּחֲמוֹן פּוֹרֵחַ.
המשך קריאה>>המילה יהודי שינתה את הוראתה אחרי גלות עשרת השבטים, והיא מציינת מאז שם כולל לכל אחד מבני ישראל. לכך יש להוסיף שינויים שחלו בהוראת המילה רק בראשית ימי הבית השני.
המשך קריאה>>העברית והצרפתית שייכות למערכות בלשניות רחוקות זו מזו. עם זאת אפשר לגלות ביניהן קרבה בשל הנסיבות ההיסטוריות והגלגולים שעברו על שתי השפות.
המשך קריאה>>כ"ה בשבט תשע"ד (26 בינואר 2014): במשכן החדש של האקדמיה ללשון העברית יוקמו המוזאון הלאומי לעברית, מכוני מחקר חדשים ומרכז למידה ותרבות לציבור הרחב.
המשך קריאה>>למילה זָקֵן אין במקרא משמעות נלווית שלילית כלשהי. אך בימינו היא כמעט הפכה למילת טאבו, והומרה בתחליפים קשיש, מבוגר, בוגר, בכיר, ותיק. גם בחלופות אלו חלו תזוזות סמנטיות במרוצת השנים.
המשך קריאה>>את המילה גפרור חידש מנדלי מוכר ספרים, ואולם היא אינה מובאת במילון בן־יהודה. מן הסתם ידע בן־יהודה על החידוש ולא הביאה במילונו משום שהעדיף את חידושו שלו מַדְלֵק.
המשך קריאה>>בדור האחרון קמו על העברית גם המוסדות להשכלה גבוהה, והרושם הוא שיש כיום תחרות בין המוסדות מי יציע יותר לימודים בשפה האנגלית שהיא "שפת עולם התרבות והחיים".
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש. עוד נעזרה הוועדה בציבור בשאלה כיצד ייקרא אחי הסב. בכסלו תשע"ה (דצמבר 2015) אושר המונח חימש לבן הנין, והמונחים דוד רבא או דוד גדול לאחי הסב.
המשך קריאה>>"בסיפוריי כרַתי לי ברית אהבה עם הלשון העברית. ולא הלשון העברית של ימינו בלבד, שכמותה שומעים אנו ברחוב, אלא הלשון העברית על כל רבדיה."
המשך קריאה>>מקורו של התואר מָרַן במילה הארמית מָרֵא. מילה זו מופיעה כבר במצבות מלכים בארמית העתיקה שנתגלו בסוריה – היא ממלכת ארם – ומשמעה 'אדון'. מָרִי הוא 'אדוני' ומָרַן – 'אדוננו'.
המשך קריאה>>במאמר מובאות דוגמאות מדיון בוועדת הדקדוק של ועד הלשון בצורותיהם ונטייתם של שמות שאין להם הכרע ברור מתוך המקורות הקדומים.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית פונה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש.
המשך קריאה>>חלופות עבריות שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): בּוֹנְנוּת, בּוֹרְחָנוּת, סֶבֶב, תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה, סִסְמָה, אֲבִיזְרֵי אָפְנָה, רְשִׁימַת הַשְׁמָעָה, נַפְנַף.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"ב–תשע"ג (2012–2013): כִּירַת שַׁבָּת, צִיּוּדָן, פְּתִיתוֹנִים, מוֹשָׁב מַגְבִּיהַּ, אֲסֻפָּה.
המשך קריאה>>במאמר מסופר על המילים עיר, עיירה, בירה, על מונחים המתארים חלקים בעיר – שכונה, רובע, אזור, פרוור, וכן רחוב, סמטה ומבוי, כיכר, רחבה ומגרש.
המשך קריאה>>ב' בחשוון תשע"ד, 6 באוקטובר 2013: האקדמיה העלתה גרסה מותאמת למכשירים חכמים של מדורים נבחרים מאתר האקדמיה. האתר המותאם נגיש גם מאתר הבית (בסרגל התחתון).
המשך קריאה>>מזכיר הממשלה בביקורו באקדמיה ללשון העברית: משרד ראש הממשלה על דעת ראש הממשלה ידאג למימוש החזון של הקמת הקריה החדשה ללשון העברית ובה מוזאון ללשון העברית.
המשך קריאה>>כמה ממאפייני הלקסיקון של הטקסט המשפטי עשויים להכביד על הקורא ולהוסיף לאי־בהירות של הטקסט.
המשך קריאה>>פרופ' בן־חיים היה נשיאה השני של האקדמיה ללשון העברית ומייסד מפעל המילון ההיסטורי שלה. הלווייתו תצא מחר יום רביעי א' באלול תשע"ג (7 באוגוסט 2013) בחמש אחר הצהריים מבית האקדמיה ללשון העברית בירושלים.
המשך קריאה>>בחפירות שלמרגלות קשת רובינסון נתגלה חפץ קטן עשוי טין, דמוי חותם, בקוטר של כשני סנטימטרים, שעליו טבועות שש אותיות בשתי שורות, שלוש אותיות בכל שורה.
המשך קריאה>>לכבוד ט"ו באב מובא כאן שיר חשק מאת המשורר שמואל הנגיד, מגדולי משוררי ספרד. השיר הותקן במפעל המילון ההיסטורי והוא מובא בלוויית ביאורים.
המשך קריאה>>הברכה מעלה שתי תמיהות? מה פשר צירוף שני הלוואים השונים – האחד שם עצם (שלום) והאחר שם תואר (מבורך), ומדוע 'מבורך' בזכר ולא בנקבה בהתאמה למין המילה שבת?
המשך קריאה>>ועדת הדקדוק דנה בשאלה אם לקיים את כפל הצורות שנקבע בעבר: אַבְקָה ואֲבָקָה; עַמְלָה ועֲמָלָה. בעקבות הסקר באתר על דרך ההגייה של המילים, הוחלט לקיים רק את אַבְקָה, ובשלב זה לא לבטל את הצורה עֲמָלָה. ההחלטה אושרה באדר שני תשע"ד (מארס 2014).
המשך קריאה>>לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013): נְהוֹר, מַרְחֵב, שַׁרְווּלִית, מַנְגֵּשׁ וְרִידִי, שְׁקִיפָה.
המשך קריאה>>לקט ממונחי רפואת הלב שאושרו בשנת תשע"ג (2013): מַפְעֵם, פַּעֶמֶת, זִלּוּחַ, פְּקִיק, מִבְחַן מַאֲמָץ.
המשך קריאה>>הוועדה למונחי משפחה ביקשה את עזרת הציבור במציאת דרך הולמת לבטא את היחס בין בני משפחה משולבת – שיש בה ילדים שאינם משותפים לשני בני הזוג. בשנת תשע"ו (2015) אושרה ההצעה שָׁלוּב לצד המילה הוותיקה 'חורג'.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי חיפשה מונח עברי לציון אדם המציע את שירותיו לעשיית תיקונים שונים בבית ("הנדימן", "תיקונצ'יק"), וביקשה מציבור הגולשים להצביע על הצעותיה. הצעת הוועדה תיקונאי אושרה במליאת האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2014).
המשך קריאה>>בבחירות שנערכו בכ"ה בסיוון (3 ביוני) נבחר פרופ' בר־אשר לכהונה נוספת כנשיא האקדמיה ופרופ' ממן נבחר לכהונה שנייה כסגן הנשיא. לחברים יועצים נבחרו אבנר הולצמן, יהודית הנשקה ומלכה זמלי. סיריל אסלנוב ודוד רוזנטל נבחרו חברים מלאים. אברהם הולץ נבחר חבר כבוד.
המשך קריאה>>על מדוכת שמו של הצמח המכונה 'קנביס' – העולה לכותרות חדשים לבקרים – ישבו אנשי ועד הלשון בראשית המאה העשרים. ברשימה מובא קיצור קורותיו של השם בלשוננו.
המשך קריאה>>בין כתבי הפירמידות יש שני קבצים של לחשים שמטרתם למנוע נחשים מלגשת אל המומיה של המלך. הלחשים בשני הקבצים שונים זה מזה, חוץ מלחש מצרי אחד המופיע פעם בכל קובץ. האם לחש זה הוא המפתח להבנת הרקע להופעת לחשים שֵמיים בכתבי הפירמידות?
המשך קריאה>>בכיכר בר־כוכבא שבמרכז ירושלים מתנוססת חיית כלאיים על ראש הבניין שבצד המזרחי של הכיכר: אריה בעל כנפיים. מקורה של המפלצת הזאת ממקור ישראל!
המשך קריאה>>מאבקו של בן־גוריון למען העברית עולה מיומן המלחמה שהופיע בהוצאה לאור של משרד הביטחון. בעזרת המפתח המפורט אפשר להגיע לעיסוקיו בחידושי לשון, במינוח הצבאי, בשמות מקומות, בוועד הלשון.
המשך קריאה>>י"ז באדר תשע"ג, 27 בפברואר 2013: ניסוח בהיר ושימוש בשפה עשירה הם מיומנויות הכרחיות למשפטנים ולעורכי דין. כדי לסייע להם לשפר את מיומנויותיהם יזמו האקדמיה ללשון העברית ומכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין השתלמות ייחודית.
המשך קריאה>>מבחר משמות דגי הגרם שאושרו בשנת תשע"ב (2012): קֻפְסִינוּן נָקֹד, דָּאוֹן אַטְלַנְטִי, סִכָּן מְשֻׁיָּשׁ.
המשך קריאה>>מבחר משמות דגי הגרם שאושרו בשנת תשע"ב (2012): תִּפְאַר הַסַּהֲרוֹן, פַּרְפָּרוֹן הָאֹדֶם, אַבְנוּן מְגֻשָּׁם, זַהֲרוֹן הָדוּר, חַדַּפּוֹן תָּכֹל.
המשך קריאה>>המונח אופורטוניזם נדון בוועדה למילים בשימוש כללי, ועלו כמה הצעות ובהן הִזְדַּמְנְנוּת. הוועדה פנתה לציבור לקבל הצעות נוספות אך לא הגיעה להחלטה. בסופו של דבר אומצה החלופה הִזְדַּמְנְנוּת במילון הסוציולוגיה שאושר בתשע"ו.
המשך קריאה>>הרב יחיאל מיכל פינס נקט גישה חדשנית בעניין הרחבת אוצר המילים ושמרנות בסגנון. מחידושיו: כָּתֹם, מַדְחֹם, מָחוֹג, מֵימָן, סָגֹל, פַּחְמָן, שָׁעוֹן, תְּנוּחָה, תְּקוּצָה, תְּתַרְגֵּרָה.
המשך קריאה>>כ"ד בשבט תשע"ג, 4 בפברואר 2013: בעקבות הפניות שהגיעו לאקדמיה ללשון, פנתה רונית גדיש, העומדת בראש המזכירות המדעית, לשר התחבורה ולחברות התחבורה הציבורית בבקשה לתקן את ההקלטות השגויות. גדיש אף ציינה כי האקדמיה תשמח לסייע לחברות אלו בכל שאלה ועניין.
המשך קריאה>>המחבר עוסק ביחס שבין הבלשנות כמדע טהור ובין הנורמטיביזם, ומציע את המושג 'נורמטיביזם מפוכח'.
המשך קריאה>>בעבר נקבע במילון למונחי רפואה של האקדמיה המונח שִׁטָּיוֹן לצד הֶסְתֵּר בִּינָה תמורת דמנצייה. בעקבות השגות מן הציבור על המונח הוחלט לפנות לציבור להציע חלופות עבריות אחרות. מן ההצעות הרבות שנתקבלו נבחרה ההצעה קִהָיוֹן והיא אושרה באקדמיה באדר שני תשע"ד (מארס 2014).
המשך קריאה>>אולי אינכם מכירים את המונחים "אִיקוֹזָהֶדְרוֹן", "פּוֹלִיהֶדְרוֹן", "טְרִיאַנְגּוּלַצְיָה", אבל בוודאי תרצו לדעת מה החלופות העבריות שלהם ולהכיר עוד כמה מונחים עבריים בגאומטרייה.
המשך קריאה>>הנזקק לצטט פסוק מן התנ"ך כיצד יצטט? הפסוק נתון לנו במקרא בכתיב מיוחד, ומלווה בניקוד, בטעמים, במתגים ובמקפים. במה מכל זה יש להתחשב?
המשך קריאה>>המילון הקטן נועד לקרב את תחום היין לציבור הישראלי ולתת כלי ביטוי בידי העוסקים בתחום – ייננים, מבקרים וצרכנים.
המשך קריאה>>אל האקדמיה הגיעו פניות למצוא למילה קונפטי חלופה עברית. הצעות רבות התקבלו מן הציבור, ובהן ההצעה פתיתונים, וזו אושרה במליאת האקדמיה באייר תשע"ג (אפריל 2013).
המשך קריאה>>אפשר להעריך שלספרות חז"ל נכנסו כאלפיים מילים יווניות (ולטיניות) בתחומים שונים ומגוונים, כגון מנהל ושלטון, רפואה, ריהוט ולבוש.
המשך קריאה>>ה' בכסלו תשע"ג, 19 בנובמבר 2012: בעצם ימי הלחימה בדרום החליטה ממשלת ישראל על הקמת בית לאומי ללשון העברית בירושלים. הבית החדש ישמש את האקדמיה ללשון העברית וישולב בו מוזאון ראשון מסוגו לתולדות העברית.
המשך קריאה>>כ"ט בתשרי תשע"ג, 15 באוקטובר 2012: באתר מונחי האקדמיה מאות מילים לועזיות וכנגדן החלופות העבריות שקבעה להן האקדמיה. כדי לחשוף את הציבור אל המילים הללו הוקם באתר האקדמיה המיזם "איך אומרים בעברית". צעד נוסף לחשיפת הציבור לחלופות האלה הוא יישומון לטלפונים החכמים: "החלופון".
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: רֶוַח לַכֹּל, גְּלִילוֹר, מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת, עֲמִיתָנוּת, עֲתוּדִי.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשע"א-תשע"ב: מַעֲמָת, דִּבְשִׁית, דִּבְשׁוֹן, יַצְגָן, גַּלְגִּנּוֹעַ, מוֹעֵד אַחֲרוֹן.
המשך קריאה>>אולימפיאדה? דן אלמגור מביא רשימה ארוכה של מילים בסיומת ־יָאדָה שהומצאו לאורך השנים – רובן מילים לשעתן, ודן ביחס ביניהן ובין מילים המסתיימות בסיומת ־ִיָּה.
המשך קריאה>>המשחקים האולימפיים הניבו שלל הצעות של הציבור לחידושי מילים בתחומי הספורט. ההצעות יוגשו לוועדה למונחי ספורט – כשתוקם.
המשך קריאה>>מהי דלגית ומהי לחצית? באיזה הקשר מופיע הפועל "התעמל" בספרות חז"ל? ומה המונח העברי ל"נוק אאוט"? – מבחר מונחי התעמלות
המשך קריאה>>למה יש במילה צוהריים סיומת זוגי? ומה הקשר בין צוהריים ובין צוהר?
המשך קריאה>>במאמר הכותב סוקר את ניסיונותיהם של המדקדקים והנקדנים להתאים את השם המוזר להם 'דיבְּרות' – המשמש בפיוטים ובתפילות – לאחד מן השמות האחרים משורש דב"ר שבתנ"ך.
המשך קריאה>>כבר בדור הראשון לדיבור העברי התחיל עיסוק גם בדקדוק העברית המתחיה. תחילה היה זה עיסוק נורמטיבי שבא לכוון את התפתחותה ואת הסתגלותה לעולם החדש ולחיים החדשים, לפי שלשון המקורות לא נתנה להם מענה שלם.
המשך קריאה>>מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): צְלַמְנוֹעַ, יַצָּב, מַכְתּוֹף, נַקָּשׁ, תַּמְכָן.
המשך קריאה>>מונחי טלוויזיה וקולנוע מתוך המילון למונחי תקשורת שאושר בשנת תשע"ב (2012): מֶחְדָּשׁ, צַחְקִיק, תְּמוּנִית, חַלּוֹנִית, צֹהַר, מִיקְרוֹפוֹן דַּשׁ.
המשך קריאה>>א' באייר תשע"ב (23 באפריל): הפרס נועד לעודד ולקדם את שימורה, התפתחותה, שגשוגה, חיזוקה וטיפוחה של הלשון העברית כלשון הדיבור וכלשון התרבות במדינת ישראל. הפרס יוענק בטקס שיחתום את הכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה של האקדמיה ללשון העברית.
המשך קריאה>>את הקריאה "חזק חזק ונתחזק" נוהגים להגות "וְנִתְחַזֵּק" בצירי אף על פי שבפסוק הפועל בא בפתח: "נִתְחַזַּק".
המשך קריאה>>לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): רֶכֶב כִּלְאַיִם, אֵפֶר גַּעֲשִׁי, דְּשֹׁנֶת, גְּרִיטָה.
המשך קריאה>>לקט ממונחי איכות הסביבה שאושרו בשנת תשע"א (2011): סְבִיבָתָנוּת, קַיָּמוּת, אֵנֶרְגִּיָּה שִׁמְשִׁית או אֵנֶרְגִּיַּת הַשֶּׁמֶשׁ, מַשְׁחִיתָנוּת, מְעַוֵּל סְבִיבָה, מוֹקֵדָה.
המשך קריאה>>כיצד הפכה אות מאותיות האלפבית – ודווקא זי"ן – למציינת איבר מין? והלוא עומדים לה ללשון העברית כמה וכמה שמות נושנים לאותו איבר קטן, כגון אמה, גיד, אבר, עטרה, ראש הגוויה ועוד.
המשך קריאה>>ו' באדר תשע"ב, 29 בפברואר 2012: בפגישה בין שר החינוך מר גדעון סער, המכהן גם כיושב ראש המועצה להשכלה גבוהה, ובין נציגי האקדמיה ללשון העברית ובראשם נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר הביעו נציגי האקדמיה מחאה חריפה על התפשטות השימוש באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה.
המשך קריאה>>כ"ב בשבט תשע"ב, 15.2.2012: מעמד הפרס היה ביום רביעי, כ"ב בשבט (15 בפברואר), בבית המרהיב של המרכז העולמי למורשת יהודי צפון אפריקה בירושלים. חברי ועדת הפרס: פרופ' אהרן ממן (יושב ראש), ד"ר עמינדב דיקמן והסופרת גיל הראבן.
המשך קריאה>>בעקבות החלטת האקדמיה שיש לקבוע חלופה עברית למונח 'שׁוֹט' בתחום הקולנוע, פנתה הוועדה למונחי תקשורת ההמונים לציבור בבקשה להגיב על הצעות שעלו או להציע חלופות אחרות. החלופה שנבחרה – מִצְלָם – אושרה באקדמיה במרחשוון תשע"ג (נובמבר 2012).
המשך קריאה>>בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהייתה ביום שני, כ"ח בטבת תשע"ב, 23 בינואר, נבחרו הסופר חיים באר ופרופ' משה פלורנטין לחברים מלאים באקדמיה. הסופרת צרויה שלו נבחרה לחברה יועצת. פרופ' סטיבן ד' פראד מאוניברסיטת ייל בארצות הברית נבחר חבר כבוד.
המשך קריאה>>בחנוכה תשע"ב (דצמבר 2011) הכריזה האקדמיה על המיזם אמצו מילה. בכל שבוע, ובמשך שישה שבועות, הצענו לכם ארבע מילים חדשות ואתם נקראתם לבחור מילה אחת ולאמץ אותה.
המשך קריאה>>י"ג בטבת תשע"ב, 8 בינואר 2012: מליאת האקדמיה ללשון העברית אישרה כארבע מאות וחמישים מונחים במילון חדש לתקשורת. לצד מונחים ותיקים ומוכרים יש במילון מונחים עבריים חדשים. לכל המונחים ניתנו הגדרות מפורטות.
המשך קריאה>>כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב – כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה
המשך קריאה>>המילה עגבנייה לא התקבלה בקלות, והיו שהתנגדו לה. מי חידש אותה? ועל פי מה? מי התנגד לחידוש? מה הייתה המילה המתחרה?
המשך קריאה>>איך אומרים וטו בעברית? מהו אֶשְׁגָּר? והאם קָזוּס־בֵּלִי בעברית הוא עילה למלחמה?
היכנסו – ברשומה זו אין אִישִׁיּוּת לֹא־רְצוּיָה (פֶּרְסוֹנָה נוֹן־גְּרָטָה)!
כ"ו במרחשוון תשע"ב, 23 בנובמבר 2011: הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה בראשות פרופ' צבי גימון פונה אל ציבור הרופאים בבקשה להגיב על הצעותיה למונחים בקרדיולוגיה ולמונחים שונים ברפואה.בהצעות הוועדה: מַפְעֵם (דפיברילטור) ושְׁקִיפָה (סקופייה).
המשך קריאה>>שני הצירופים לָשון הרע ועַין הרע נתפסים כצירופי סמיכות שגויים. ניסן ברגגרין מסביר איך נוצרו ומגלה את דעתו שאין לפוסלם.
המשך קריאה>>כ"ה במרחשוון תשע"ב, 22 בנובמבר 2011: האקדמיה ללשון העברית ורשות הטבע והגנים יעניקו במהלך שנת תשע"ב שי למטיילים, מילון כיס מלווה באיוריה של אורית ברגמן ובו מילים עבריות שהתחדשו במאה השנים האחרונות.
המשך קריאה>>בעיתונות הכתובה רווח השימוש בפועל תָּלָה שמשמעו 'היה תלוי'. השימוש בפועל כפועל עומד, יש בו משום חידוש, ומתעוררות שאלות לגבי מדיניות הלשון.
המשך קריאה>>בפרקים המובאים כאן נכללים גם הסברים לשמות החודשים תשרי ומרחשוון.
המשך קריאה>>במאמר מובאים מונחים הקשורים בחג הסוכות שיש בהם שינוי המקובל הן מצד הלשון הן מצד מסורת הניקוד.
המשך קריאה>>מה הם סורגה וירכית? את מה מתרגמת אפודה ואת מה מתרגמת כומתה?
המשך קריאה>>ועדת השמות לרחובות ירושלים, שהוקמה בהוראת הנציב הבריטי הרברט סמואל, הייתה יחידה בסוגה ופעלו בה בצוותא יהודים, נוצרים ומוסלמים.
המשך קריאה>>הפרק מתאר את התארגנותם של המורים שלימדו בעברית ואת תרומתם המכרעת להתפתחות הדיבור העברי בארץ ישראל בארץ בראשית המאה העשרים.
המשך קריאה>>מהי חטטת? איך אומרים קונסילר בעברית? – מונחים למטופחים
המשך קריאה>>י"ד באב תשע"א, 14 באוגוסט 2011: תְּמוּנָח, מִצְרָף, נַקָּשׁ – אלה מונחים חדשים בעברית, בתחום הטלוויזיה והקולנוע, פרי עבודתה של הוועדה למונחי התקשורת של האקדמיה ללשון.
המשך קריאה>>ניבים וצירופי לשון מן הרווחים בלשוננו היום מקורם במגילת איכה. אך לא תמיד זהה משמעות הניב או הצירוף בשימוש הלשון היום עם משמעותו המקורית במגילה.
המשך קריאה>>מה זה הִוּוּן? מהי החלופה העברית ל"טלר" (פקיד בנק הנותן שירות ללקוחות)? ועוד כמה מונחי בנקאות ושוק ההון
המשך קריאה>>לקט מונחי רפואה (בעיקר רפואת העור) שאושרו בשנת תשע"א (2010): תּוֹמְכָן, גַּלֶּדֶת, רַקֶּמֶת, חַטֶּטֶת, סַפַּחַת, סֶמֶט או סִמְטָה.
המשך קריאה>>לקט מונחי רפואה שאושרו בשנת תשע"א (2010): אַבֶּסֶת, זַלֶּלֶת, דַּגֶּנֶת, עַצְמוֹנִי, הֶגֵּב, הֶחְזֵר, תְּרוּפָה סוּגָנִית.
המשך קריאה>>במשך שנים שלטה במוזיקה הפופולרית לשון שירית וגבוהה. רק עם חדירתו של הרוק אל התרבות הישראלית משלהי שנות השישים חל מהפך במעמדה של לשון הדיבור בפזמונים.
המשך קריאה>>הוועדה למילים בשימוש כללי דנה בחלופה עברית לקליידוסקופ שרבים מתקשים בהגייתה, ופנתה לציבור להציע חלופות עבריות. בין ההצעות שהתקבלו הייתה המילה גְּלִילוֹר, והיא שאושרה בישיבת המליאה של האקדמיה באדר תשע"ב (מארס 2012).
המשך קריאה>>מרקוע, סהרון בטעם שנף ושֶׁזֶף סֻכָּר כבר אכלתם? מן הסתם כן, אבל מה הם? – מבחר מיני תַּרְגִּימָה ("דברים טובים" בעיקר דברי מתיקה)
המשך קריאה>>הוועדה למונחי איכות הסביבה פנתה לציבור בשאלה מה יהיו החלופות לקומפוסט ולקומפוסטר. בסיוון תשע"א (יוני 2011) קבעה מליאת האקדמיה את המילים דְּשׁוֹנֶת (קומפוסט) ומַדְשֵׁן (קומפוסטר).
המשך קריאה>>על מילים, ביטויים וענייני לשון הקשורים לחג השבועות, ובהם 'ביכורים', 'עומר', 'עצרת', 'דיברות', 'כפה עליהם הר כגיגית' ו'תיקון ליל שבועות'
המשך קריאה>>ז' בסיוון תשע"א, 9 ביוני 2011: "תרבות של לשון ולשון של תרבות" – זה נושא הכינוס המשותף לארבע מכללות אקדמיות לחינוך ולאקדמיה ללשון העברית לציון שנת הלשון העברית במערכת החינוך.
המשך קריאה>>איך אומרים "סְנֶפְּלִינְג" בעברית? מהי החלופה של "דיונה"? מה זה מחנאות? ומהו מתלול? – מקבץ מונחים למטיילים בשטח.
המשך קריאה>>המאמר דן במונח "מעתק חילון" ומביא כדוגמה כמה מילים ומקרים המוסברים במעתק זה.
המשך קריאה>>מיהו הסוֹמֶלְיֶה? מחלץ או חולץ? ומה זה שפקוק? – מונחים עברים מתחום היין והייננות
המשך קריאה>>כ"ד באדר שני תשע"א, 30 במארס 2011: הוועדה למונחי התקשורת של האקדמיה בראשות פרופ' רפאל ניר ורוביק רוזנטל פנתה אל ציבור אנשי המקצוע בבקשה להגיב על הצעותיה למונחים בשלושה תחומים: העיתונות הכתובה, הרדיו, התקשורת המקוונת (במרשתת).
המשך קריאה>>אחד המקורות שהשפיעו על העברית המודרנית הוא ההגדה של פסח, שהמגע בינה ובין חלק ניכר של החברה הדוברת עברית היום הוא עדיין מגע חי ובלתי אמצעי.
המשך קריאה>>במילונים יש שלוש צורות שונות לחלופה העברית של קרוסלה – סְחַרְחָרָה, סְחַרְחֵרָה וסְחַרְחֶרֶת. ביקשנו לדעת איזו משלוש הצורות מקובלת בקרב הדוברים.
המשך קריאה>>המאמר דן במשמעותן של המילים חֹמֶר וחֵמָר בתולדות לשוננו ועל היחס ביניהן.
המשך קריאה>>מה ההפך מביזור, איך אומרים "מיליטריזם" בעברית, מהי שדולה – ועוד כמה וכמה מונחי ממשל ומנהל
המשך קריאה>>ג' באדר ראשון תשע"א, 7 בפברואר 2011: השירות הבולאי בעצה אחת עם האקדמיה ללשון העברית הנפיק בימים אלו בול חדש לשפה העברית. את הבול עיצב דויד בן־הדור. במרכזו שתיל רענן שהעלים שלו רושמים את המילה "עברית"; שורשיו יונקים מרובדי לשוננו והם עשויים שורות של מילים.
המשך קריאה>>המזכירות המדעית ביקשה לברר איך נוהגים דוברי העברית לכנות אישה מחוננת ומוכשרת במיוחד – גאון, גאונה או גאונית, ולשם כך נערך סקר באתר.
המשך קריאה>>במאמר מסופר איך נבחר השם עציון לצמח שקודם לכן נקרא פרקרק.
המשך קריאה>>ד' בשבט תשע"א, 9 בינואר 2011: נשיא האקדמיה ללשון העברית, חברי האקדמיה ועובדיה מברכים את חבר האקדמיה המתרגם והעורך הדגול פרופ' אמציה פורת על בחירתו לחתן פרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"א.
המשך קריאה>>במאמר מתואר ומודגם הסגנון העברי במיטבו.
המשך קריאה>>בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית שהייתה ביום שני כ"ז בטבת תשע"א, 3 בינואר 2011, נבחרו הסופרת גיל הראבן, פרופ' יוסף עופר ופרופ' אורה שורצוולד חברים מלאים. פרופ' ג'פרי כאן מאוניברסיטת קיימבריג' נבחר חבר כבוד.
המשך קריאה>>איך אומרים ג'ינגל בעברית? מהו חדשיר? מה יהיה המדרוג של התוכנית המשודרת בשעת השיא? – מקבץ מונחים מעולם השידור
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: צִלּוֹן רֶכֶב, תַּרְחִיב, טֹפֶס מְאַסֵּף, עֶקֶר בַּיִת, מְקַיֵּם סְבִיבָה.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: מַרְוָן, חֲנוּת יְמָמִית, מְנַהֵל מֵיזָם, צְבָאָנוּת.
המשך קריאה>>במאמר מתוארות שלוש תופעות פונטיות אופייניות לשלב רכישת הלשון אצל ילדים, אשר משקפות תהליכים דומים לאלו המתרחשים בלשונם של המבוגרים.
המשך קריאה>>במאמר מתוארת תרומתה של חמדה בן־יהודה למפעל המילון ונבחנת השאלה מדוע נפקד מקומה בזיכרון הקולקטיבי.
המשך קריאה>>כפור, מועב, קרה, רסס ועוד: מזג אוויר בעברית
המשך קריאה>>מה ההבדל בין כמוסה, קפלייה וטבלייה? וכמה סוגי טבליות אתם מכירים בעברית? דברו עברית והבראתם!
המשך קריאה>>"הרחוב שהייתי גר בו בתל־אביב נמצא סמוך מאוד לרחוב י"ל גורדון, וקצת הלאה ממנו, מקביל לו, רחוב מאפו, ומקביל לשניהם רחוב סמולנסקין, ולא רחוקים מהם – רחובות פרישמן ומנדלי מוכר־ספרים. כשהייתי עובר ברחובות אלה, עניין של יום־יום, ונזכר בסופרים שעל שמם הם נקראים, היו עוברים בלבי רגשי חמלה עליהם, מעורבים ברגשי הערצה."
המשך קריאה>>המילה פרי אינה באה במקרא אפילו פעם אחת בצורת הרבים.
המשך קריאה>>המונח חג במקרא חל רק על שלוש רגלים – פסח, שבועות וסוכות – אבל בשימוש רחב יותר הוא מצוי גם לגבי יום קודש בלבד.
המשך קריאה>>מי חידש את המילה אופניים? איך אומרים סקייטבורד בעברית? ומה הן גלגיליות להב?
המשך קריאה>>לקט מונחים מן המילון למונחי ביולוגיה כללית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ט: צַוְתָּאוּת, סְמוּכָנוּת, חַי־עַל־חַי, צֶמַח־עַל־צֶמַח.
המשך קריאה>>לקט מן המילון למונחי ביולוגיה כללית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ט: יְצוּרָה, צוּפָן, טְמִיר נִצָּן, פְּקִיחַת פֶּרַח, כְּסוּתִית, אֶבְקוֹעַ.
המשך קריאה>>מה הם פרצופונים, ואיך בדיוק אומרים בלוג בעברית? כמה מונחים עבריים מעולם המרשתת.
המשך קריאה>>כ"ט בתמוז תש"ע, 11 ביולי 2010: האתר החדש הוא שלב חשוב בתכניות האקדמיה להעמיד מרכז מידע ללשון העברית במרשתת והוא מאפשר לאקדמיה לבסס את הקשר עם ציבור גדול של אוהבי העברית וידידי האקדמיה בכל רחבי הארץ.
המשך קריאה>>לקראת הדיון בצורת המילה שובר בוועדת הדקדוק של האקדמיה ביקשנו לברר מהי ההגייה הרווחת, ופנינו אל הציבור בשאלה: איך אתם נוהגים לומר – שׁוֹבָר או שׁוֹבֵר?
המשך קריאה>>דיבייט או דיבייטינג הוא תחרות מאורגנת של ויכוחים. הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה אל הציבור בבקשה להציע חלופות עבריות למונח, וקיבלה הצעות רבות ובהן הִתְנַצְּחוּת, מַעֲמָת, פֻּלְמוּס, קְרַב־שִׂיחַ, שִׂיג וָשִׂיחַ. מהן נבחרה מַעֲמָת והיא אושרה באדר תשע"ב (מארס 2012).
המשך קריאה>>כ' באייר תש"ע, 4 במאי 2010: האקדמיה ללשון העברית עם הפנים לציבור: מלשונו של מנדלי מוכר ספרים ועד העברית הנכתבת והמדוברת כאן ועכשיו בכינוס הפתוח ללשון העברית ולספרותה בהשתתפות חוקרים, מחנכים, סופרים ויוצרים: י"א-י"ב בסיוון תש"ע, מוזאון ארץ ישראל, תל אביב.
המשך קריאה>>שירי הזמר של נעמי שמר נבחנים מצד תוכנם ומצד השימוש ברובדי העברית: לשון המקרא, הלשון המדוברת בת ימינו והמזיגה שביניהם.
המשך קריאה>>לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: בְּשֹׂמֶת, עֲפִיצוּת, יַיִן פִּרְחָנִי, חַכְלִיל, גֶּפֶת עֲנָבִים, אַצְוָה, תִּירוֹשׁ.
המשך קריאה>>לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: אֶקְדָּם, אֶפְטָר, אוֹצֵר יַיִן, יֵינָן, רְדִידָה.
המשך קריאה>>כ"ה בטבת תש"ע, 11 בינואר 2010: האקדמיה העניקה היום בגבעת רם בירושלים את פרס האקדמיה ללשון העברית ע"ש רוברט ומישל אסרף למתרגם ולמשורר ד"ר רמי סערי על תרומתו הייחודית להעשרת מאגר הספרות המתורגמת לעברית.
המשך קריאה>>י"ז בטבת תש"ע, 3 בינואר 2010: האקדמיה ללשון העברית מברכת את ראש הממשלה והממשלה כולה על ההחלטות שהתקבלו היום בישיבת הממשלה לחיזוק מעמדה של העברית, ובהן קביעת יום הלשון העברית בכ"א בטבת והכרזה על פרס ראש הממשלה על שם אליעזר בן־יהודה.
המשך קריאה>>י"ג בטבת תש"ע, 30 בדצמבר 2009: אוֹרוֹן הוא שמו העברי של כוכב הלכת אורנוס וכוכב הלכת נפטון הוא מעתה רַהַב.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ח-תשס"ט: הֶגְוֵן, מִבְדֶּה, עִלִּיתָנוּת, מוֹצָאוֹת.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: עַלְעַלִּים, צְנִימוֹנִים, סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת, לוּחִית תְּרוּפוֹת; על המילה רוֹפְאָה.
המשך קריאה>>משמות צמחי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ג: סְגֻלִּית מְחֻמֶּשֶׁת, מַסּוֹרָן סַרְגֵּלָנִי פּוּקָה קוֹצָנִית.
המשך קריאה>>משמות צמחי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ג: עַפְעַפִּית רַבַּת־פְּרָחִים, חַוָּרִית חֲרוּזָה, שֵׁשִׁית מְצוּיָה, כַּנְפוֹן זָהֹב.
המשך קריאה>>לקט מונחי חירום שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: רְעִידַת אֲדָמָה, רַעַשׁ, רְעִידַת אֲדָמָה מַקְדִּימָה, רְעִידַת אֲדָמָה עוֹקֶבֶת, מַעֲנֶה לְאָסוֹן, שִׁקּוּם אֻכְלוּסִין רִאשׁוֹנִי – שְׁאָ"ר, עוֹרְקֵי חַיִּים, שִׁקּוּם תַּשְׁתִּיּוֹת.
המשך קריאה>>לקט מונחי חירום שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: אַפְרָ"ן, אֲסוֹן פֶּתַע רַב נִפְגָּעִים, אַפְרָנַאי, צֶפִי, תַּרְחִישׁ יִחוּס, אִפְחוּת, תֶּמֶשׁ, תְּרוּמַת מוּצָרִים וְשֵׁרוּתִים.
המשך קריאה>>לקט מונחים מן המילון למונחי ספרות שאושר בשנת תשס"ח: נִיב נִגּוּדִים, הֶצְמֵד, הֶכְבֵּר, תַּעֲקִיף, עֵרוּב חוּשִׁים, הֶרְמֵז, הֶשְׁמֵט.
המשך קריאה>>לקט מונחי שירה מן המילון למונחי ספרות שאושר בשנת תשס"ח: נֹעַם הַצְּלִיל, הִשָּׁנוּת צְלִילִים, מִפְסָק, מִכְתָּם, מַעְתַּק זְמַן (מַעְתָּק לֶעָבָר, מַעְתָּק לֶעָתִיד, הַטְרָמָה).
המשך קריאה>>לקט מונחים בכלכלת הבית שאושרו במהלך השנים: שְׁבִילָה, רְפִידָה, מַצָּעִית, מַפְרֵסָה.
המשך קריאה>>לקט מונחי רפואה שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: רַגֶּשֶׁת, גַּחֶלֶת, דָּאֶבֶת, צַיְמָנוּת; צְפִירוֹר.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז: אִפְשׁוּט, הֲדָתָה, פִּרְקָנִי, תַּקְרִישׁ, תַּכְשִׁיר אַל־רֵיחַ.
המשך קריאה>>ענייני דקדוק: מבחר כללי דקדוק שנקבעו באקדמיה.
המשך קריאה>>לקט מונחים מעלוני למד לשונך (הסדרה הראשונה) שערכה שושנה בהט: בְּשֹׂמֶת, כַּתִּישׁ, מְשׁוּפָה, מַרְתּוֹק, תִּשְׁקֹפֶת.
המשך קריאה>>מונחי טקסטיל ומונחי רקמה, תחרה והידורים שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ה: עֲבוֹת, מַעֲשֵׂה עֲבוֹת, מִקְלָעוֹת, מַעֲשֵׂה מִקְלַעַת, הַטְלָאָה, מַעֲשֵׂה טְלָאִים, הִדּוּרִים, תַּךְ רָצוֹא וָשׁוֹב.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ו: רְכִינוֹעַ, פְּתֵכָה, חֲפִיץ, מְסַעֵד, נְעִימוֹן.
המשך קריאה>>לקט מונחים בבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ה:
על המונחים הַטְרָמָה, הַטָּיַת סְפָרִים, גִּזָּה, גִּלְגּוּל סְרָק, בְּיָדַיִם אֵיתָנוֹת.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ו: יַחְדָּה, נֶגְדָּה, שׁוֹמְרָן, כִּתּוּב דַּשׁ, כִּתּוּב גַּב.
המשך קריאה>>מונחים מתחום התשפורת והקוסמטיקה שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ד-תשס"ה: תַּחְפִּיף, תַּקְלִיף, בְּסִיס אִפּוּר, חִפּוּי, מִסְקֶרֶת.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי ומונחים שונים שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ה: מַצְלֶה, מִרְעָשׁ, סַחְרִיר, הַחְפָּצָה, אַסְדָּרָה, פִּקּוּחַ, מְאַסְדֵּר, מְפַקֵּחַ.
המשך קריאה>>לקט שמות רכיכות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: כִּרְכָּרִית צַלְעוֹנִית, שִׁנָּנִית אִטֶּרֶת, נְזִירִית דּוּ־גּוֹנִית, סְגוֹרִית הַגִּלְבּוֹעַ, בַּרְחוֹל מִדְבָּר.
המשך קריאה>>לקט שמות רכיכות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: סַהֲרָן חָלָק, כַּף־שַׂקְנַאי, חֲרוּזִית פַּרְעֹה, גַּלְגִּלּוֹן יָם־סוּפִי, כִּפָּה־סְרוּגָה מְסֻרְטֶטֶת.
המשך קריאה>>לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: הַמְחָרָה, חִבּוּל הַשּׁוּק, גִּיּוּל, חַשְׁבָּז, עֵרֶךְ מִצְרָפִי, מִסְחָר יוֹמָם וָלַיְלָה.
המשך קריאה>>לקט ממונחי הבנקאות ושוק ההון שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מוֹעֲדִית, חוזֶה מוֹעֲדִי, עֲתִידִית, עוֹשֵׂה שׁוּק, יוֹם הַכְּלִיל, מַדַּד "בְּגִין", מַדָּד יָדוּעַ, מְנָיַת עִדִּית, פַּסְנוֹעַ.
המשך קריאה>>לקט ממונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ג-תשס"ד: גּוֹפָן, פּוֹרְטָן, תִּקּוּף, כְּלִילוּת, יַתִּירוּת.
המשך קריאה>>לקט מונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ג–תשס"ד: מִרְשֶׁתֶת, מַאֲרָג כְּלַל־עוֹלָמִי, צְרוּפָה, קוּקִית, סָרְטָה, תְּצוּרַת שָׁרַת–לָקוֹחַ.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי ומונחי טכנולוגיית המידע שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד:
על המילים מִסְרוֹן, מִדּוּד, נְקֻדַּת מִדּוּד, פַּרְצוּפוֹן, טֶכְנוֹלוֹגְיָה פְּשׁוּטָה.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"א ותשס"ד: מוּזֵאוֹן קָטוּר, עִטּוּי, אֵזוֹר תִּפְעוּל, מַסְרָן או עֵד, כּוֹתֵשׁ שׁוּם, מַמְעֵךְ.
המשך קריאה>>לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: מֵידְעָן, עִיּוּל, סִקְרֵר, שׁוֹמֵר, מִלַּת אִכּוּן.
המשך קריאה>>לקט ממונחי הספרנות שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ד: דַּף מֵידָע או עֲלוֹן מֵידָע, דַּף פִּרְסוּם או עֲלוֹן פִּרְסוּם, מְלַאי, מְצַאי, תַּמְצִית, תַּקְצִיר, שִׁעְתּוּק, מִנּוּי.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשס"ג: סַבָּא רַבָּא או סַבָּא גָּדוֹל, סָבְתָא רַבְּתָא או סָבְתָא גְּדוֹלָה, חֶבֶר דִּיּוּן, אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ, הֶטְפֵּס, גַּלְגֶּשֶׁת.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו בשנת תשס"ג: שִׁחוּר, פָּלִיג, תְּאִימוּת, מַדְגֵּשׁ, מַצְבֵּעַ, צִבְעוֹן.
המשך קריאה>>לקט מונחים בתחבורה מסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: חַשְׁמֹלֶת, רַכֶּבֶת חַד־פַּסִּית, קְרוֹן קוֹמָתַיִם, יוֹמֵם, מַעֲבַר רַגְלִים, צִי.
המשך קריאה>>לקט מונחי תחבורה יבשתית: מַעְגַּל תְּנוּעָה, מֶחְבָּר, שֵׁרוּת הֶסֵּעִית, לַקְטָנִית, מַסּוֹעַ לֶכֶת.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מִרְצֶדֶת, מַקְשֵׁר פְּנִים, קוֹד קַוִּים, מַהֲלוֹם, מוֹקֵד עָרְפִּי.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ב: מִרְצֶדֶת, מַקְשֵׁר פְּנִים, קוֹד קַוִּים, מַהֲלוֹם, מוֹקֵד עָרְפִּי.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי מן העולם האקדמי שאושרו בשנת תשס"ב: קוֹרֵא מַעֲרִיךְ, כְּתַב עֵת מָעֳרָךְ, עִקְּרֵי תָּכְנִית הַלִּמּוּדִים, תָּכְנִית הַקּוּרְס, שְׁאֵלַת בְּרֵרָה.
המשך קריאה>>משמות עצי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: אֹרֶן הַצְּנוֹבָר, יִצְהָרוֹן מַכְסִיף, בּוּקִיצָה שְׂעִירה, אֶשְׁמָר קוֹצָנִי.
המשך קריאה>>משמות עצי ארץ ישראל שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: אֹרֶן הַצְּנוֹבָר, יִצְהָרוֹן מַכְסִיף, בּוּקִיצָה שְׂעִירה, אֶשְׁמָר קוֹצָנִי.
המשך קריאה>>מונחים מתחום הרפואה והבריאות – מקצתם אושרו בשנת תשס"א: רוֹפֵא צוֹעֵר, שְׁלוֹמוּת, נִלְוֵה רְפוּאָה, חֲמָמִית, מַסְכֵּת.
המשך קריאה>>מונחים מתחום הרפואה והבריאות – מקצתם אושרו בשנת תשס"א: רוֹפֵא צוֹעֵר, שְׁלוֹמוּת, נִלְוֵה רְפוּאָה, חֲמָמִית, מַסְכֵּת.
המשך קריאה>>שמות כלי מטבח שנקבעו במהלך השנים: מַמְחֶה, מַמְחֵה יָד, מְעַרְבֵּל, מִבְזֶקֶת, רַחַת טִגּוּן, תַּרְוָד.
המשך קריאה>>מונחים שאושרו בשנת תש"ס: מוּפִינִים, יַיִן זַנִּי ויַיִן רַב־זַנִּי, מִדְגַּנִּים; על "לשיקה" וקְצֵה הַלֶּחֶם.
המשך קריאה>>מונחים בתחום הטיול האתגרי ומונחים נוספים שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: גְּלִישַׁת חֶבֶל, גְּלִישַׁת קַנְיוֹנִים, תַּעֲשִׂיּוֹן, חֶבְרַת הֶזְנֵק, אַקְוָה, מַעֲגָנָה, שֵׁיט מְעָרוֹת, גְּלִישַׁת מְעָרוֹת.
המשך קריאה>>מונחים בתחום הטיול האתגרי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט: טִפּוּס הָרִים, טִפּוּס מְצוּקִים, טִפּוּס סְלָעִים, טִפּוּס עֲזָרִים, טִפּוּס חָפְשִׁי; על ההבדל בין מָצוֹק למָצוּק.
המשך קריאה>>מונחים בתחום הטיול האתגרי ומונחים נוספים שאושרו באקדמיה בשנת תש"ס: גְּלִישַׁת חֶבֶל, גְּלִישַׁת קַנְיוֹנִים, תַּעֲשִׂיּוֹן, חֶבְרַת הֶזְנֵק, אַקְוָה, מַעֲגָנָה, שֵׁיט מְעָרוֹת, גְּלִישַׁת מְעָרוֹת.
המשך קריאה>>מונחים בתחום הטיול האתגרי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט: טִפּוּס הָרִים, טִפּוּס מְצוּקִים, טִפּוּס סְלָעִים, טִפּוּס עֲזָרִים, טִפּוּס חָפְשִׁי; על ההבדל בין מָצוֹק למָצוּק.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט: פֻּנְדָּה, מַכְבֵּדָה, מַשְׁבֵּת מָנוֹעַ, רִשּׁוּם בַּיּוֹמָן, מִסְמַךְ אָב, קַלֶּטֶת אֵם וכדומה.
המשך קריאה>>מונחי תרופות שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ט:
על המונחים טַבְלִיָּה, טַבְלִיָּה תְּסִיסָה, טַבְלִיַּת מְצִיצָה, טַבְלִיַּת לְעִיסָה, כְּמוּסָה, קַפְּלִיָּה.
המשך קריאה>>מונחים לדברי מאכל שאושרו במהלך השנים: טֻגָּנִים, קְצִיף חָלָב, כְּרוּכִית, גְּלִילָה.
המשך קריאה>>שמות לדברי מאכל: אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ, תַּמְלִיא, חֲבִיתִית, חֲמִיטָה, כִּיסָן.
המשך קריאה>>שמות לדברי מאכל: אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ, תַּמְלִיא, חֲבִיתִית, חֲמִיטָה, כִּיסָן.
המשך קריאה>>מונחים מתחום הדין הפלילי: מִשְׁמֹרֶת, חִלּוּט, תַּסְקִיר, הַסְכָּמָה מִדַּעַת; נְשִׂיאָה בְּעֹנֶשׁ, מֻשָּׂא הָעֲבֵרָה.
המשך קריאה>>מונחים מתחום הדין הפלילי: מִשְׁמֹרֶת, חִלּוּט, תַּסְקִיר, הַסְכָּמָה מִדַּעַת; נְשִׂיאָה בְּעֹנֶשׁ, מֻשָּׂא הָעֲבֵרָה.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשנ"ה ותשנ"ז: טֵלֵפוֹן נַיָּד, מִכְתָּב אֵלֶקְטְרוֹנִי, תַּקְרִיב, הַתְעָדָה, הַדְרָה; על בעלי המקצוע גַּנַּן יְלָדִים, פְּנִימַאי, עָבָר במשמעות רקורד, כָּפוּף או כָּפִיף.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו בשנים תשנ"ה ותשנ"ז: טֵלֵפוֹן נַיָּד, מִכְתָּב אֵלֶקְטְרוֹנִי, תַּקְרִיב, הַתְעָדָה, הַדְרָה; על בעלי המקצוע גַּנַּן יְלָדִים, פְּנִימַאי, עָבָר במשמעות רקורד, כָּפוּף או כָּפִיף.
המשך קריאה>>לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: מֶחְסָם, סִימָנוֹר, מָסוֹט, קַטַּר עִיתּוּק, רַכֶּבֶת רוֹכֶנֶת, קָרוֹן רוֹכֵן; על צורת הרבים של רַכֶּבֶל ועל צורת היחיד של בְּלָמִים.
המשך קריאה>>לקט מונחים בתחבורה המסילתית שאושרו בשנת תשנ"ח: מֶחְסָם, סִימָנוֹר, מָסוֹט, קַטַּר עִיתּוּק, רַכֶּבֶת רוֹכֶנֶת, קָרוֹן רוֹכֵן; על צורת הרבים של רַכֶּבֶל ועל צורת היחיד של בְּלָמִים.
המשך קריאה>>על המילים צָג, מַצָּג, כִּמֵּת, כַּמָּת, אַפְשֹׁרֶת.
המשך קריאה>>על המילים צָג, מַצָּג, כִּמֵּת, כַּמָּת, אַפְשֹׁרֶת.
המשך קריאה>>על המילים שְׁדֻלָּה, שַׁדְלָן, אַכְסַנְיָה, תִּשְׁאוּל, חִקּוּר.
המשך קריאה>>על המילים שְׁדֻלָּה, שַׁדְלָן, אַכְסַנְיָה, תִּשְׁאוּל, חִקּוּר.
המשך קריאה>>לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.
המשך קריאה>>לקט מונחים מן המילון למונחי הדיפלומטיה שאושרו במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז: וַעֲדַת שָׁעָה, חוּצָנִיּוּת, מַאֲחָד, מִקְדָּמִים, הַשְׁעָיָה.
המשך קריאה>>מונחים מן המילון להנדסת דרכים שפורסם בשנת תש"ן: על המונחים מַדְרֵגוֹת נָעוֹת, דְּרַגְנוֹעַ, נַחְשׁוֹן, מַחְוַן כִּוּוּן, מַשָּׂאִית רְכִינָה, שֵׁרוּת נַעְנָד, מַתְעֵל, גְּדוּדִית.
המשך קריאה>>מונחים מן המילון להנדסת דרכים שפורסם בשנת תש"ן: על המונחים מַדְרֵגוֹת נָעוֹת, דְּרַגְנוֹעַ, נַחְשׁוֹן, מַחְוַן כִּוּוּן, מַשָּׂאִית רְכִינָה, שֵׁרוּת נַעְנָד, מַתְעֵל, גְּדוּדִית.
המשך קריאה>>מונחים מן המילון להנדסת דרכים שפורסם בשנת תש"ן: על המונחים רֶכֶב טִאֲטוּא וְאִסּוּף, רֶכֶב כִּבּוּי, כַּבָּאִית, אוֹטוֹבּוּס קוֹמָתַיִם, רֶכֶב מִפְרָקִי, תְּלַתְנוֹעַ, קַלְנוֹעַ, קַטְנוֹעַ.
המשך קריאה>>מונחים מן המילון להנדסת דרכים שפורסם בשנת תש"ן: על המונחים רֶכֶב טִאֲטוּא וְאִסּוּף, רֶכֶב כִּבּוּי, כַּבָּאִית, אוֹטוֹבּוּס קוֹמָתַיִם, רֶכֶב מִפְרָקִי, תְּלַתְנוֹעַ, קַלְנוֹעַ, קַטְנוֹעַ.
המשך קריאה>>על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: על המונחים פִּדְיוֹם, תִּסְחוּר, נוֹכֵס, חֶבְרָה, תַּאֲגִיד, מַאֲגָד, תִּשְׁלֹבֶת, חֶבְרָה בַּת או חֶבְרַת בַּת.
המשך קריאה>>על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: על המונחים פִּדְיוֹם, תִּסְחוּר, נוֹכֵס, חֶבְרָה, תַּאֲגִיד, מַאֲגָד, תִּשְׁלֹבֶת, חֶבְרָה בַּת או חֶבְרַת בַּת.
המשך קריאה>>על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: גִּדּוּר, יִתְרָה וחִסְרָה, מְשִׁיכַת יֶתֶר, עֲמִיל בּוּרְסָה, עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ.
המשך קריאה>>על מונחים בתחום הבנקאות ושוק ההון שפורסמו בשנת תשנ"ו: גִּדּוּר, יִתְרָה וחִסְרָה, מְשִׁיכַת יֶתֶר, עֲמִיל בּוּרְסָה, עֲמִיל נְיָרוֹת עֵרֶךְ.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ה-תשנ"ו: תְּרוּפַת דֶּמֶה, חִשָּׁכוֹן, מַסְדֵּר תּוֹר, מַפְרֵט, מַדְחָן.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי (ברובן) שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ה-תשנ"ו: תְּרוּפַת דֶּמֶה, חִשָּׁכוֹן, מַסְדֵּר תּוֹר, מַפְרֵט, מַדְחָן.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ה: מִדְרוּג, מַד צְפִיָּה, תַּנּוּרוֹן, כַּף מְחוֹרֶרֶת, מְקַפָּה.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ה: מִדְרוּג, מַד צְפִיָּה, תַּנּוּרוֹן, כַּף מְחוֹרֶרֶת, מְקַפָּה.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"ד-תשנ"ה: גְּרִיד, קְנִיָּה בַּהֲמָרָה, מְכִירָה בַּהֲמָרָה, אוֹטוׁמַט מְכִירוֹת, מֵקַר, מוּתָג, מֻחְדָּשׁ, קַנְיוֹן.
המשך קריאה>>מילים מתחום הפרסום והתקשורת שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים קְלִיט, תַּקְלִיטוֹר, עֲלִילוֹן, מִצְחָק, רַעֲיוֹנַאי, סַמְלִיל.
המשך קריאה>>מילים מתחום הפרסום והתקשורת שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים קְלִיט, תַּקְלִיטוֹר, עֲלִילוֹן, מִצְחָק, רַעֲיוֹנַאי, סַמְלִיל.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד: על המילים קְדִימוֹן, גַּרְיָן, מַעֲרַךְ שִׁדּוּר, לוּחַ עֲלִילָה, מַקְרֵאַת עֵזֶר, קֶטַע מִלּוּאִים, מִשְׁבֶּצֶת שִׁדּוּר.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי מתחום תקשורת ההמונים שאושרו באקדמיה בשנת תשנ"ד: על המילים קְדִימוֹן, גַּרְיָן, מַעֲרַךְ שִׁדּוּר, לוּחַ עֲלִילָה, מַקְרֵאַת עֵזֶר, קֶטַע מִלּוּאִים, מִשְׁבֶּצֶת שִׁדּוּר.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:
על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:
על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:
על המילים מוֹעֲדוֹן שָׂדֶה, צַנְרָן, גַּלְשָׁן, מְסִלַּת כֹּשֶׁר, חֲדַר נֹפֶשׁ, מָדוֹר, חֲמַרְמֹרֶת, יַעֶפֶת.
המשך קריאה>>מילים בשימוש כללי ומונחים שונים: מְשִׁיבוֹן, זַמְרִיר, צַמְדָן (זִיפִים), מַקְרֵן, מָטוֹל, מַחְזֵר, לְזִירָה.
המשך קריאה>>