האקדמיה ללשון העברית

לוגו האקדמיה ללשון העברית

כינויי גוף

ליאת

השם ליאת לבנות הוא שם חדש יחסית בשמי העברית. הוא מורכב מהמילית לִי ומכינוי הגוף אַתְּ, וכך הוא מורה על הקשר ההדוק שחשים ההורים כלפי התינוקת הנולדת.

המשך קריאה>>

זֶה בתפקיד אוגד

לא פעם אנו נשאלים על תקניותם של משפטים שבהם בא כינוי הרמז זֶה בתפקיד אוגד, דוגמת "הוראה זה מקצוע מאתגר", "הכלי העיקרי שאני מנגן עליו זה חליל".

המשך קריאה>>

פרשת בחוקותי – על עֶרְכְּךָ, בּוֹאֲכָה ו"עַמְּךָ"

פרשת חיי שרה – על נערה ונער

את אינך או את איננה?

נשאלנו כיצד נכון להביע זאת בגוף שני: 'את אינֵךְ' או 'את איננה'? 'אתה אינְךָ' או 'אתה איננו'? תשובתנו היא שהניסוח צריך להיות לפי ההתאם התחבירי: 'את אינֵךְ', 'אתה אינְךָ', וכך גם 'אני אינני'.

המשך קריאה>>

אני אביא או אני יביא? על צורות עתיד מדבר

מה הביא לשימוש המוטעה בתחילית יו"ד במקום בתחילית אל"ף? מקורו של השיבוש בהרגל הגייה בעברית בת ימינו: רוב הדוברים אינם הוגים את העיצור אל"ף.

המשך קריאה>>

הינו בתפקיד אוגד

בלשון ימינו, ובייחוד בלשון הכתובה, רווח למדי השימוש בנטיותיה של המילה הִנֵּה בתפקיד אוגד: "התובעת הינהּ מנכ"לית החברה". שימוש זה אינו עולה בקנה אחד עם שימושיה של המילה הִנֵּה בעברית הקלסית.

המשך קריאה>>