לפני כיובל שנים במדור "מן העבודה במילון ההיסטורי" פרסם יחיאל קארה הערה במהלך העבודה במדור לספרות החדשה קצרה שכותרתה "טחורים = עכברים". האומנם כך?

אך על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי "ארץ הצבי" אינו קשור כלל לבעל החיים. מה הקשר לנוסח הכתובה? ומה פירוש דברי דוד המרגשים "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל"?

בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה אושרה רשימת שמות גמלי שלמה, אושרו שני מונחים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.

עד כה נקראו עשרות המינים של גמלי שלמה החיים בישראל בשם גְּמַל שלמה, ועתה אישרה מליאת האקדמיה רשימה מפורטת של שמות לפי המשפחות, הסוגים והמינים השונים.

לכבוד שבוע הספר העברי תשפ"ג, מאמר חדש באתר סוקר חדשנות לשונית ותחבולות לשון מגוונות בכתיבתו של מאיר שלו לילדים.

באייר תרמ"ז, 1 במאי 1887, דווח עיתון החבצלת על "כלב ים" שנצפה בחוף יפו – אלא שכלב הים ההוא היה מעט שונה.

היתוש נזכר לראשונה בספרות חז"ל, ובכמה מימרות הוא סמל לבעל חיים קטן וחסר חשיבות או תועלת. ומה ניקודו של השם – יַתּוּשׁ או יְתוּשׁ?

מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.

שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?

הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?

עֹפֶר בתנ"ך הוא שם צאצא הצבי או האייל: "כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה" (ד, ה), "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים" (ב, ט). צורת הנקבה עָפְרָה מוכרת אף היא מן המקרא, בעיקר כשם מקום. השם עָפְרִי הנגזר מן עֹפֶר ניתן בימינו לבנים ולבנות כאחד.

אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).

השם הפרטי טַלְיָה חדש יחסית בשמי העברית. רבים מן הבוחרים בו מתכוונים להלחם המילה טַל והסיומת התאופורית יָהּ, כלומר טַל־יָהּ, טל האל.

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: קיפודי־הים – דִּסְקָה מְפֹרֶצֶת, שַׁלְפּוּחִיתָן אַרְסִי; מלפפוני־הים – פְּתִילָה שְׁחֹרָה, גְּדִילוֹן אָנָנָס; המונח קוֹצְבָת

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: כוכבי־הים – כִּפַּת־קוֹצִים קַטְלָנִית, צַר־גּוּף יַבָּלוֹת; קיפודי־הים – שְׁחֹרָנִית כַּדּוּרִית, רַב־כֶּתֶר קֵיסָרִי.

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת, מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית, אַבְנֵט נֹגַהּ.

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: חוּטִית נוֹדֶדֶת, כְּחֻלַּת־שׁוּלַיִם חֲלָקָה, פַּעֲמוֹנִית נְקֻדָּה, זֵר־פְּרָחִים יַם־סוּפִי, שַׁיֶּטֶת אַרְגְּמָנִית.

‍שפן, ארנבת וארנבון הם מיני יונקים שלעיתים מזומנות דוברי העברית נוטים לבלבל ביניהם.

בארמית של התלמוד הבבלי נזכר העוף בר אווזא או בר אוזא, מילולית: 'בן אווז'. צירוף זה משמש גם בספרות הרבנית. מתי הפך בר־אווז ל'ברווז'? נראה שההלחמה התרחשה בתחילת המאה העשרים.

השם יעל אהוב על דוברי העברית מכל המגזרים ומכל קבוצות הגיל. כבר שנים רבות הוא נמצא בתוך עשרת השמות ה"מובילים" לבנות, כנראה בזכות עיצוריו הצוללים י' ול' וגם בזכות הייחוס המקראי.

מבחר שמות של פרוקי רגליים ממחלקת העכבישנים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: עַקְרָבִישׁ, עַכְּבִיסוּמָא, רַגְבּוּב, בַּרְדָּסוֹן.

מבחר שמות של עקרבים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: צַרְבָן יִשְׂרְאֵלִי, קַטְלָן דּוּ־גּוֹנִי, שַׁחְרַן יְהוּדָה, חַד־צֶלַע מְגֻבְשָׁשׁ.

נשאלנו מדוע נפוץ כל כך השימוש במילה נמר במשמעות טיגריס. הטיגריס גם הוא ממשפחת החתוליים, אלא שעל פרוותו יש פסי רוחב שחורים ולא כתמים. האם לא הבחינו הסופרים העבריים בין שני בעלי החיים?

בעולם העתיק קיבלו בעלי החיים שבמשק האדם שמות נפרדים לזכר ולנקבה, ושמות ייחודיים לצאצאים.

מבחר משמות פרפרי הארץ שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: טַבָּעִית זוּטִית, כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק, נְחֻשְׁתַּן־נְמָלִים גְּלִילִי, רַפְרַף הַהַרְדּוּף.

מבחר משמות פרפרי הארץ שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: לַבְנִין הַצְּנוֹן, סְנוּנִיתָן הַוַּרְדִּיִּים, כִּתְמִית יְרוּשָׁלַיִם, קֵיסָרִית הַקְּטָלָב.

מבחר שמות ממשפחת הזבובאים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: יַנְצוּץ, יַכְסוּף, זַרְבּוּב, שַׁחְמְטָן, קַט־רֹאשׁ.

הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.

דאון, דג־שמש, טורפן, קיסר ועוד שמות של דגי גרם (דגים שהשלד שלהם עשוי מעצמות ולא מסחוס) – מפרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה. השמות בלוויית תצלומים מרהיבים והסברים במצגת מיוחדת.

בימינו פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר דן בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ובאפשרות של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

לקורא מזומנת הצצה על התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים מתחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ' 110). נשאלנו אם אכן מדובר בשגיאת לשון.

הידעתם שעמלץ הוא כריש גדול ומסוכן? מקורה של המילה בפירוש ייחודי של פסוק מספר תהילים, וכיום היא משמשת מומחים לזואולוגיה.

לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת כרישים, קיבל את שמו מהצעת תיקון לנוסח של כתוב מקראי קשה.

חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים והטביע עליה חותם עז – ישראל אהרני.

תְּמָנון או תַּמְנון? איפה נזכרה השונית לראשונה? מה ההבדל בין רַכִּיכָה לצִדְפָּה? ומה היחס בין צֶדֶף לצדפה?

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. מדוע ניתן לו שם עברי זה?

מליאת האקדמיה אישרה בישיבתה ביום כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012, את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.

במאמר הכותב עוסק בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת במשנה לאור פירושו של הרמב"ם, ועומד על תרומתו של זיהוי זה להכרת הרֵאליה הקדומה​.

מבחר שמות של דגי מאכל על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977)

על צורות נקבה וצורות זכר של שמות בעלי חיים מתוך עיון ביצירות עבריות מראשית המאה העשרים

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: כוכבי־הים – כִּפַּת־קוֹצִים קַטְלָנִית, צַר־גּוּף יַבָּלוֹת; קיפודי־הים – שְׁחֹרָנִית כַּדּוּרִית, רַב־כֶּתֶר קֵיסָרִי.