האקדמיה ללשון העברית

לוגו האקדמיה ללשון העברית

שמות בעלי חיים

טחורים שאינם עכברים

מאת : אלכסיי יודיצקי

לפני כיובל שנים במדור "מן העבודה במילון ההיסטורי" פרסם יחיאל קארה הערה במהלך העבודה במדור לספרות החדשה קצרה שכותרתה "טחורים = עכברים". האומנם כך?

המשך קריאה>>

ארץ הצבי

אך על אף נוכחותו הבולטת של הצבי קל הרגליים בארצנו, סביר שהביטוי "ארץ הצבי" אינו קשור כלל לבעל החיים. מה הקשר לנוסח הכתובה? ומה פירוש דברי דוד המרגשים "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל"?

המשך קריאה>>

מונחים חדשים אושרו במליאת האקדמיה (אייר תשפ"ד, מאי 2024)

בישיבת מליאת האקדמיה האחרונה אושרה רשימת שמות גמלי שלמה, אושרו שני מונחים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.

המשך קריאה>>

שמות חדשים לגמלי שלמה

עד כה נקראו עשרות המינים של גמלי שלמה החיים בישראל בשם גְּמַל שלמה, ועתה אישרה מליאת האקדמיה רשימה מפורטת של שמות לפי המשפחות, הסוגים והמינים השונים.

המשך קריאה>>

"דוכיף ודוכיפת, צוצלת וצוצל": לשונו של מאיר שלו בכתיבה לילדים

מאת : נטע דן

לכבוד שבוע הספר העברי תשפ"ג, מאמר חדש באתר סוקר חדשנות לשונית ותחבולות לשון מגוונות בכתיבתו של מאיר שלו לילדים.

המשך קריאה>>

כשכלב הים היה כריש

באייר תרמ"ז, 1 במאי 1887, דווח עיתון החבצלת על "כלב ים" שנצפה בחוף יפו – אלא שכלב הים ההוא היה מעט שונה.

המשך קריאה>>

יַתּוּשׁ או יְתוּשׁ?

היתוש נזכר לראשונה בספרות חז"ל, ובכמה מימרות הוא סמל לבעל חיים קטן וחסר חשיבות או תועלת. ומה ניקודו של השם – יַתּוּשׁ או יְתוּשׁ?

המשך קריאה>>

למד לשונך 142

מבחר שמות יתושים מרשימת יתושי ישראל שאושרה באקדמיה בשנת תשפ"ב (2021): יַתּוּשׁ שָׂדֶה, יַתּוּשׁ־יוֹם טִיגְרִיסִי, יַתּוּשׁוֹן כְּחֹל־קַו, יַתּוּשָׁן גָּדוֹל, אָנוֹפֵלֶס רַם־נְחִיל.

המשך קריאה>>

צָבוֹעַ או צָבוּעַ

שתי מילים דומות בלשוננו: צָבוֹעַ (בחולם) הוא בעל חיים הניזון בעיקר מפּגרים, וצָבוּעַ (בשורוק) הוא כינוי למי שמעמיד פני חבר או אדם ישר (ואינו כזה). האם הן קשורות זו לזו?

המשך קריאה>>

צפרדע וקרפדה

הצפרדע והקרפדה הן שני מיני דו־חיים שאפשר למצוא בבתי גידול לחים בישראל. הודות לסיפור יציאת מצרים ידוע לכול כי מקור המילה צְפַרְדֵּעַ בלשון המקרא, ומהיכן הגיעה המילה קַרְפָּדָה?

המשך קריאה>>

עופר ועופרי

עֹפֶר בתנ"ך הוא שם צאצא הצבי או האייל: "כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה" (ד, ה), "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים" (ב, ט). צורת הנקבה עָפְרָה מוכרת אף היא מן המקרא, בעיקר כשם מקום. השם עָפְרִי הנגזר מן עֹפֶר ניתן בימינו לבנים ולבנות כאחד.

המשך קריאה>>

יען או בת יענה?

אין חולק כי בַּת יַעֲנָה היא מין עוף שנזכר במקרא. הוא מוכר מרשימת העופות הטמאים, היינו העופות האסורים במאכל על פי התורה: "וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ… וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ" (ויקרא יא, יג–טז; וכן בדברים יד, טו).

המשך קריאה>>

טליה

השם הפרטי טַלְיָה חדש יחסית בשמי העברית. רבים מן הבוחרים בו מתכוונים להלחם המילה טַל והסיומת התאופורית יָהּ, כלומר טַל־יָהּ, טל האל.

המשך קריאה>>

למד לשונך 138

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: קיפודי־הים – דִּסְקָה מְפֹרֶצֶת, שַׁלְפּוּחִיתָן אַרְסִי; מלפפוני־הים – פְּתִילָה שְׁחֹרָה, גְּדִילוֹן אָנָנָס; המונח קוֹצְבָת

המשך קריאה>>

למד לשונך 137

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: כוכבי־הים – כִּפַּת־קוֹצִים קַטְלָנִית, צַר־גּוּף יַבָּלוֹת; קיפודי־הים – שְׁחֹרָנִית כַּדּוּרִית, רַב־כֶּתֶר קֵיסָרִי.

המשך קריאה>>

למד לשונך 136

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: יְרֵחִית אַרְבַּע־קְשָׁתוֹת, מֵדוּזָה־הֲפוּכָה מַטְמִיעָה, מַצְפְּנִית נְקֻדָּה, מַסְרְקָנִית זַהֲרוּרִית, אַבְנֵט נֹגַהּ.

המשך קריאה>>

למד לשונך 135

מבחר שמות של מדוזות ומסרקניות שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: חוּטִית נוֹדֶדֶת, כְּחֻלַּת־שׁוּלַיִם חֲלָקָה, פַּעֲמוֹנִית נְקֻדָּה, זֵר־פְּרָחִים יַם־סוּפִי, שַׁיֶּטֶת אַרְגְּמָנִית.

המשך קריאה>>

שפן, ארנבת וארנבון

‍שפן, ארנבת וארנבון הם מיני יונקים שלעיתים מזומנות דוברי העברית נוטים לבלבל ביניהם.

המשך קריאה>>

איך נולד הברווז?

בארמית של התלמוד הבבלי נזכר העוף בר אווזא או בר אוזא, מילולית: 'בן אווז'. צירוף זה משמש גם בספרות הרבנית. מתי הפך בר־אווז ל'ברווז'? נראה שההלחמה התרחשה בתחילת המאה העשרים.

המשך קריאה>>

יעל ויעלה

השם יעל אהוב על דוברי העברית מכל המגזרים ומכל קבוצות הגיל. כבר שנים רבות הוא נמצא בתוך עשרת השמות ה"מובילים" לבנות, כנראה בזכות עיצוריו הצוללים י' ול' וגם בזכות הייחוס המקראי.

המשך קריאה>>

למד לשונך 130

מבחר שמות של פרוקי רגליים ממחלקת העכבישנים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: עַקְרָבִישׁ, עַכְּבִיסוּמָא, רַגְבּוּב, בַּרְדָּסוֹן.

המשך קריאה>>

למד לשונך 129

מבחר שמות של עקרבים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ט: צַרְבָן יִשְׂרְאֵלִי, קַטְלָן דּוּ־גּוֹנִי, שַׁחְרַן יְהוּדָה, חַד־צֶלַע מְגֻבְשָׁשׁ.

המשך קריאה>>

הנמר ובני משפחתו

נשאלנו מדוע נפוץ כל כך השימוש במילה נמר במשמעות טיגריס. הטיגריס גם הוא ממשפחת החתוליים, אלא שעל פרוותו יש פסי רוחב שחורים ולא כתמים. האם לא הבחינו הסופרים העבריים בין שני בעלי החיים?

המשך קריאה>>

בעלי החיים – האב והאם וצאצאיהם

בעולם העתיק קיבלו בעלי החיים שבמשק האדם שמות נפרדים לזכר ולנקבה, ושמות ייחודיים לצאצאים.

המשך קריאה>>

למד לשונך 126

מבחר משמות פרפרי הארץ שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: טַבָּעִית זוּטִית, כַּחְלִיל הַשַּׁבְרָק, נְחֻשְׁתַּן־נְמָלִים גְּלִילִי, רַפְרַף הַהַרְדּוּף.

המשך קריאה>>

למד לשונך 125

מבחר משמות פרפרי הארץ שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: לַבְנִין הַצְּנוֹן, סְנוּנִיתָן הַוַּרְדִּיִּים, כִּתְמִית יְרוּשָׁלַיִם, קֵיסָרִית הַקְּטָלָב.

המשך קריאה>>

למד לשונך 123

מבחר שמות ממשפחת הזבובאים שאושרו באקדמיה בשנת תשע"ח: יַנְצוּץ, יַכְסוּף, זַרְבּוּב, שַׁחְמְטָן, קַט־רֹאשׁ.

המשך קריאה>>

אֱייל ואַייל, איילה ואיילת

הצב, החרדון והקרפדה

מאת : דוד טלשיר

הצב המקראי איננו הצב של ימינו, כי אם 'חרדון' או אחד מסוגי החרדוניים. רק בראשית האלף השני ניטל השם צָב מן החרדון, אשר לא היה ידוע באירופה, ועבר לשני בעלי חיים אחרים: צב השריון והקרפדה.

המשך קריאה>>

דגי הגרם בים התיכון ובים סוף

דאון, דג־שמש, טורפן, קיסר ועוד שמות של דגי גרם (דגים שהשלד שלהם עשוי מעצמות ולא מסחוס) – מפרי עבודתה של ועדת הזואולוגיה. השמות בלוויית תצלומים מרהיבים והסברים במצגת מיוחדת.

המשך קריאה>>

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

פרא וחמור – ומה שביניהם

מאת : זהר עמר

בימינו פֶּרֶא ועָרוֹד מוכרים כשמות של שני בעלי חיים שונים הנזכרים במקרא. המאמר דן בזיהוים, ביחס האדם אליהם ובשימושם, ובאפשרות של הכלאתם עם חיות משק כמו חמור וסוס.

המשך קריאה>>

גמל נמרי – עלייתו ונפילתו בעברית

מאת : מיה קסטרו

לקורא מזומנת הצצה על התגבשות המינוח העברי בתחום שמות בעלי החיים מתחילת הדיבור העברי ועד לאחר קום המדינה – דרך בעל חיים מיוחד שגם שמותיו מיוחדים: ה־giraffe.

המשך קריאה>>

שתיים דובים – שגיאה?

הסופר מאיר שלו בחר לרומן מפרי עטו את השם "שתים דובים" הלקוח ממלכים ב ב, כד. בתוך הספר אומרת המורה רותה בתשובה לאחד מתלמידיה: "שתי ילדים זו שגיאה מכוערת ושתיים דובים זאת שגיאה יפה" (עמ' 110). נשאלנו אם אכן מדובר בשגיאת לשון.

המשך קריאה>>

עַמְלֵץ

הידעתם שעמלץ הוא כריש גדול ומסוכן? מקורה של המילה בפירוש ייחודי של פסוק מספר תהילים, וכיום היא משמשת מומחים לזואולוגיה.

המשך קריאה>>

ברייה ועמלץ שמהּ

מאת : דוד טלשיר, צפורה טלשיר

לא רבים היודעים כי העמלץ, בן למשפחת כרישים, קיבל את שמו מהצעת תיקון לנוסח של כתוב מקראי קשה.

המשך קריאה>>

הנשר וכלב הים: השפעתו של ישראל אהרני על המינוח העברי לבעלי חיים

מאת : דוד טלשיר

חלק לא־מבוטל בזואונימיה העברית יש לזקוף לזכותו של חוקר טבע אחד שפעל בראשית המאה העשרים והטביע עליה חותם עז – ישראל אהרני.

המשך קריאה>>

עברית בים ועל החול החם

תְּמָנון או תַּמְנון? איפה נזכרה השונית לראשונה? מה ההבדל בין רַכִּיכָה לצִדְפָּה? ומה היחס בין צֶדֶף לצדפה?

המשך קריאה>>

סיפורה של מילה: פרת משה רבנו

מאת : ראובן מירקין

איך קיבלה החיפושית האדומה בעלת הנקודות השחורות את השם פָּרַת מׂשֶה רַבֵּנוּ? התשובה טמונה ביידיש.

המשך קריאה>>

גמל שלמה ומקור שמו

גְּמַל שְׁלֹמֹה הוא חרק טורף שייחודו בכך שרגליו הקדמיות אינן משמשות להליכה ולאחיזה אלא הפכו זרועות טרף. מדוע ניתן לו שם עברי זה?

המשך קריאה>>

אושרה רשימת שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף (תשע"ב, 2012)

מליאת האקדמיה אישרה בישיבתה ביום כ"ה בטבת תשע"ב, 20 בינואר 2012, את שמות דגי הגרם בים התיכון ובים סוף. הרשימה, המונה כ־1350 שמות, היא פרי עבודתה של הוועדה למונחי הזואולוגיה של האקדמיה ללשון העברית.

המשך קריאה>>

החָמוס – זיהוי ה"חולדה" שבמשנה על ידי הרמב"ם

מאת : זהר עמר

במאמר הכותב עוסק בזיהוי ה'חולדה' הנזכרת במשנה לאור פירושו של הרמב"ם, ועומד על תרומתו של זיהוי זה להכרת הרֵאליה הקדומה​.

המשך קריאה>>

דגי מאכל

מבחר שמות של דגי מאכל על פי המילון למונחי המטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) ועל פי המילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה (תשל"ח, 1977)

המשך קריאה>>

איך מקטינים בעברית?

חתול זוללת וחיות אחרות: על התהוות נטיית המין בשמות בעלי החיים

מאת : קרן דובנוב

על צורות נקבה וצורות זכר של שמות בעלי חיים מתוך עיון ביצירות עבריות מראשית המאה העשרים

המשך קריאה>>

אקדם 29

למד לשונך 43

מבחר שמות של קווצי עור שאושרו באקדמיה בשנת תש"ף: כוכבי־הים – כִּפַּת־קוֹצִים קַטְלָנִית, צַר־גּוּף יַבָּלוֹת; קיפודי־הים – שְׁחֹרָנִית כַּדּוּרִית, רַב־כֶּתֶר קֵיסָרִי.

המשך קריאה>>

אקדם 16

1.  צירוף סמיכות שהסומך בו שם פרטי
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות כשהסומך הוא שם עצם פרטי שאינו סובל ה' הידיעה – כגון 'גֶּרבּיל אלנבי', 'ישימונית תמנע' – לא תבוא בו ה' הידיעה אפילו כשהוא מיודע.
אם השם הפרטי נושא מעצם טיבו את ה' הידיעה – כגון 'דרור הירדן', 'צבי הנגב' – ה' הידיעה נשארת צמודה אליו אפילו כשאינו מיודע (ביידוע הפרט). שם פרטי מסוג זה, ה' הידיעה נשארת צמודה אליו בכל המצבים, ואפילו בא אחריו שם תואר לא מיודע. למשל: ראיתי צבי הנגב בוגר.[1]

2. שם פרט ושם סוג בצירוף סמיכות
בשמות המורכבים מצירופי סמיכות שם הפרט בא בלא ה' הידיעה, והוא הדין בבוא שֵם מעין זה בלוויית שם תואר. למשל: 'כלב־ים', 'כלב־ים מצוי'; 'נְחש־מים', 'נחש־מים אירופי'; 'מַקּור־חסידה תמים'.
שם הסוג הוא בה' הידיעה, כגון 'כלב־הים', 'נְחש־המים', 'מַקּור־החסידה', כשם ששאר שמות הסוג מיודעים: 'הכלב', 'העורב', 'הרקפת'.

3. שמות שיש בהם לוואי שם תואר
שמות שיש בהם לוואי־תואר יבואו בלא ה' הידיעה אם אין השם מיודע (ביידוע הפרט). למשל: 'צבי ישראלי', 'גֶּרבּיל דרומי', 'עורב אפור', 'נורית עגולת־עלים'.

א. צורת הרבים של שמות שאולים המסתיימים ב־וּ, כגון קֶנְגּוּרוּ, גְּנוּ (שמות יונקים), קָקָדוּ, מָרַבּוּ (שמות עופות), היא בסיומת ־וּאִים, כגון קֶנְגּוּרוּאִים, מָרַבּוּאִים.

על צורת הרבים של שמות המסתיימים ב־וֹ ראו כלל א – החולם המלא, הערה 3.

ב. צורת הרבים של שמות בעלי חיים וצמחים המסתיימים ב־ִי, כגון יַרְגָּזִי, עוֹרְבָנִי, שֶׂכְוִי, תֻּכִּי; עִירְיוֹנִי, צִבְעוֹנִי, היא בהוספת ־ם, כגון יַרְגָּזִים, תֻּכִּים[2], צִבְעוֹנִים.

הערה: אין הדברים אמורים בשמות ממשקל פְּעִי, כגון צְבִי צְבָאִים.